טכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהחיים…אבל לא ככל החיים בגיל הרך ובכלל

שלום רב,

שבתי מכנס שמתמקד בחינוך בגיל הרך שהתקיים בברצלונה(EECERA 2015 ). השתתפתי הפעם בהרצאות רבות שהתמקדו בתפיסות ושימושים בטכנולוגיה דיגיטאלית עם ילדים בגיל הרך.אחד ההיבטים המעודדים בכנס הזה היה הגישה המורכבת והפתוחה ולא הטכנית לשימוש בטכנולוגיה והשיח בכנס תרם לגיבוש מספר תובנות אצלי-תובנות שאותן אני מבקשת להציג כאן.

האמת היא שהמחקר בנושארים אלו הוא בחיתוליו ולכן חשוב ביותר שכשלב ראשון כל משפחה וכל מסגרת חינוכית תבחן עם עיניים פקוחות את המתרחש בתחום השימוש בטכנולוגיה בביתה ובכל מסגרת חינוכית. מן הסתם חלק מהשימושים מעצימים ומועילים וחלק אחר עשוי להתגלות כבזבוז זמן או כמזיק.

מהכנס

בסימפוזיון חשוב שבו השתתפתי(בהנחייתה של LORNA ARNOTT מבריטניה) נעשה ניסיון להבין כיצד משתמשים הילדים בעזרים טכנולוגיים אמיתיים ומדומיינים(טבלטים, מצלמות דיגיטליות אמיתיים וחפצים כאלו ואחרים שמייצגים אותם)  ובצעצועים "מסרתיים"(קוביות, בובות וכו) כחלק מהמשחק החופשי שלהם במסגרות חינוך לגיל הרך. באחד המחקרים שנערך בסקוטלנד הנמצא שאפשור של משחק חופשי בין הילדים ללא הנחיות של מבוגר הביא לשימוש יותר יצירתי בעזרים מאשר שימוש מונחה(וזאת בהקשר של משחק חופשי!). ילדים התגלו כמתווכים וכעמיתי משחק מצוינים לחבריהם הצעירים. במחקר אחר שנערך בבריטניה MONA SAKR הראתה כיצד שימוש בטבלט בבתים כחלק מהאינטראקציה בין הורים לילדיהם הצעירים עשוי להביא לקרבה רגשית ביניהם כמו גם להתרחקות יזומה על ידי ההורה או הילד. השימוש בטבלטים נמצא כמעורר תגובות רגשיות ערות בקרב ילדים וזאת במחקר שהתבסס על מעקב צמוד אחר השימוש בטבלטים על ידי הורי הילדים(JAN PETTERSEN מאירלנד). השתתפתי גם בהרצאה שהציגה שימוש בטבלטים כאמצעי ללימוד שפה נוספת בגני ילדים ובכיתות אב בלוקסנבורג באמצעות הקלטה והשמעה חוזרת של סיפורים מחייהם של הילדים שהם עצמם הקליטו יחד עם חבריהם לכיתה( GERARD GRETSCHׂ). בכינוס הוצגו גם שימושים פחות טובים ומועילים בטבלטים כגון ניסיון של גננות להביא ילדים בני ארבע לצייר חרקים שהם בוחרים מבלי שהילדים יבינו את בסיס האפליקציה (הממינת את בעלי החיים לפי מספר הרגליים שלהם) ששימש למיון בעלי החיים (MALIN NILSEN משוודיה).

מחשבות ושאלות על שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בגיל הרך

קודם כל חשוב מאוד שנבין שהטכלוגיה הפכה חלק מהחיים של כולנו והילדים גדלים איתה וצומחים בתוכה ולכן אי אפשר להתעלם ממנה.ולכן השאלות הרלוונטיות הן   כיצד ועד כמה לאפשר מפגש עם טכנולוגיה זו ולא האם המפגש עמה רצוי. זאת ועוד נשאלות שאלות  שמתמקדות בתרבות צריכת הטכלוגיה בבתים ובאופן היישום שלה במסגרות החינוך לגיל הרך. שאלות נוספות נוגעות להשפעת הטכלוגיה על הרווחה הרגשית, ההתפתחות הקוגניטיבית, התפתחות השפה וההתפתחות החברתית של הילדים.

אחת המסקנות החשובות שעלתה שוב ושוב בכנס שחשוב שנבין שהטכנולוגיה לא באה להחליף ספרי ילדים וצעצועים ומשחקים "מסורתיים" אלא מתווספת אליהם. וודאי וודאי הטכנולוגיה איננה מהווה תחליף לקשר טוב עם הורים ומחנכים. העזרים הטכנולוגיים מהווים אפוא אחד הערוצים (שהוא עצמו  רב -ערוצי) של תקשורת עם ובין הילדים הצעירים. על כן הטכנולגיה על אף היותה חלק אינטגראלי מחיי הילדים-אם נרצה או לא נרצה-איינה יכולה ואיננה צריכה להיות כל חייהם.

זאת ועוד,  שימוש מושכל בטכנולוגיה דיגיטאלית מחייב תיווך של הורים ומחנכות. בדיוק כמו שקריאת ספר ילדים מחייב סוג כזה של תיווך. אלא שבשונה מספר הילדים שמחייב את ההורה לקרוא לילד צעיר את הספר(כיוון שילדי גן אינם יודעים לקרוא ספרים בעצמם) השימוש בטבלטים ובסמארפונים אפשרי גם ללא הנחיית ההורים ולכן אפשרי להפוך אותם לבייבי סיטרים. בכוחם של עזרים אלו לשאוב את הילדים בתוכם הרבה יותר מספרים וצעצועים "מסורתיים". הפיתוי לאפשר לילדים להישאב לתוך שימוש בטכנולוגיה ועל ידי כך לפנות זמן חופשי להורים עסוקים הוא גדול מאוד ובעיניי, מכך חשוב שנימנע.  מן ההיבט הזה ראוי שנבדוק את עצמנו. לכן, כל הורה שקורא את הבלוג מוזמן לבדוק את האופן שבו ילדיו הצעירים משתמשים בטבלטים, מצלמות וסארטפונים ולבדוק את המטיבציות שלהם לאפשור השימוש במכישרים אלו על ידי ילדיהם. כמו כן אני מזמינה לחשיבה על האופנים שבהם משתתפים ההורים עצמם בעיסוקים הדיגיטליים של ילדיהם. מהו אופי החוויה משותפת ו/או ההדרכה שהם נותנים לילדים בעיסוקיהם הדיגיטאליים. אשמח מאוד מאוד לקבל התייחסיות של הורים, דוגמאות ושיתופים ולעורר שיח ערני בין קוראי הבלוג.

באשר לכמות הזמן של אפשור חשיפה לאמצעים דיגיטלית נדרש פיקוח מצד הורי הילדים ודאגה לגיוון פעילויויות. הדבר תלוי באופן שבו אנחנו כהורים מציבים גבולות בדרך כלל לילדים. אם נהיה עקביים  באכיפת הגבולות שלנו(חצי שעה או שעה או ביום בשימוש  בעזרים הדיגיטליים) הילדים יפנימו זאת. כמו תמיד, כשמדובר בילדים צעירים, מידת ההיענות לגבולות שלנו תלויה במידת העקביות והסמכותיות שאנו מבטאים בהתנהגות שלנו. חריגות מן ההסכמים בגיל הרך לרוב קשורות לכך שנוח לנו כהורים שהילדים יתעסקו עם העזרים הדיגיטליים ויאפשרו לנו לעסוק בדברים שאנו מעונינים לעסוק בהם !

באשר לגני הילדים , השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית מורכב. מצד אחד השימוש בטכנולוגיה זו בגני הילדים תלוי במידה רבה במידת השימוש בעזרים אלו בבתים של הילדים. הילדים באים לגן טעונים בידע, כישורים ועמדות כלפי הטכנולוגיה. ישנה כמובן גם שונות רבה בין הילדים שמגיעים לאותו הגן ברמת העניין ההכישורים שלהם לגבי השימוש בטכנולוגיה. לא ידוע לנו בארץ  מספיק על האופן, התדירות והתפיסות של הגננות לגבי שימוש בטכנולוגיה דיגיטאלית בגני הילדים. לכן כשלב ראשון לפני שיוצאים בהמלצות גורפות על שימוש בטכנולוגיה בגנים, נדרש להבין מה קורה היום בגנים שלנו. חשוב שנתחיל בבדיקת העמדות של הגננות כלפי השימוש בטכנולוגיה זו כמו גם בהבנת דרכי השימוש בה. גם כאן  אשמח לקבל תגובות ושיתוף של קוראים לגבי שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בגני הילדים, כמו גם לגבי תפיסות הגננות לגבי שימוש בה.  השאלה המרכזית בגני הילדים היא כיצד עשויה להשתלב הטכנולוגיה הדיגיטלית בסך הכל העשייה המורכבת בגן. שימוש מושכל מחייב הבנה של השימוש בכלים אלו, עבודת צוות שבמסגרתה יתגבשו דרכי העבודה וחלוקת האחריות בין אנשי הצוות, הבנה של המרחב שבתוכו פועלת הטכנולוגיה וחשיבה על האופן שבו עשוי השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית להשתלב ביתר הפעילויות בגן הילדים.

שילוב טכנולגיה דיגיטאלית בחקר הסביבה הקרובה

למידה משמעותית מחייבת השתתפות אישית פעילה בלמידה ומוטיבציה אישית ללמוד ולחקור. אפשר להציע לילדים לצלם בסביבת הגן משהו שמעניין אותם במיוחד(חרקים, צמחים, עננים … מה שמושך את תשומת הלב שלהם) ואחר כך ניתן להביא את כל הצילומים והלחליט של שאלות חקר וחלוקה לקבוצות חקר על בסיס העניין של הילדים)קבוצת חרקים, קבוצת עננים וכו). הטבלטים עשויים לשמש את הקבוצות המונחות על ידנו בתיעוד החקר כמו גם כמקור מידע על התופעות הנחקרות ולתקשורת בשעות אחה"צ בין  הילדים בתיווך הורים או אחים בוגרים.

בצילום קבוצה של נמלים מהסוג "הנמלה המשוגעת" . קבוצת חוקרים ממכון ויצמן  ובהם עפר פיינרמן ואהוד פונטו מצאו שילוב מעורר קנאה אצל נמלים אלו בין אינדיוידואליזם לבין  מה שהם מכנים "קונפורמיזם". בכל מקרה הם מצאו בעקבות תצפיות שיטתיות וממוקדות באחד מבתיהם והמשך מחקר "רציני" ומעמיק, שנמלים אלו "מקריבות" ב"רצון" ובקלות את תפקיד המנהיגות שלהן כשהן מגלות שנמלה עמיתה מיטיבה להוביל את הקבוצה כולה לקן שלהן. בקיצור אפשר ללמוד מהנמלים על מנהיגות מפוזרת ושיתופית וכדאי לעודד ילדים לצפות ולתעד באמצעות טכנולוגיה תופעות בסביבתם ולהתעמק בחקר שלהן !

לפני מספר שנים הצעתי לעודד אוריינות לשונית באמצעות פרויקטים שמתחקים אחרי ייצוגים של כתב בסביבת הבית וגן הילדים. לצורך כך צילמתי בעצמי את כל הסימנים הגראפיים שהבחנתי בהם ב"שכונה" שלי: נעזרתי בבתי הצעירה. יצאנו מחצר ביתנו וצילמנו את כל הסימנים הגראפיים בחצר, אח"כ ברחוב, ברחובות הסמוכים במרכז המסחרי. להלן מצגת ובה  הצגה ממוינת של סימנים גראפיים בסביבת ביתי. סימון סימנים גראפיים בסביבה הקרובה.

כך גיליתי את "פחי הזבל האורייניים"(ובהם מידע על ימי הפינוי). ניתן לחקור באופן שיטתי עם ילדי הגן בקבוצות היבטים אורייניים בסביבה הקרובה(יהיו שיתעניינו בשלטים של חנויות, אחרים בתמרורים או ברחובות או אחרים כמוני באוריינות שקשורה לפחי זבל). חשוב שכל קבוצה תאמץ פרויקט של חקר שכל ילדי הקבוצה מתעניינים בו.

למידה משמעותית,  אותנטית, מחייבת תיווך איכותי של הגננת וגישה של חקר. חשוב להתמיד בחקר מעמיק בנושא כלשהו שמעניין ומסקרן את הילדים(לא כל כך חשוב מהו הנושא)וכאן הטכנולוגיה איננה מספיקה. היא כלי מסייע בלמידה . בבלוג אחר אתייחס ללמידה משמעותית ולתפקיד ההורים והגננות בתיווך.

לסיכום, טכנולוגיה דיגיטלית היא חלק מחיי הילדים ולכן אי אפשר להתעלם ממנה. הדבר הטוב שקשור בה הוא שיש לה פוטנציאל רב להביא את הילדים להשתתפות פעילה בתפעולה ולחקר באמצעותה. הדבר הפחות טוב שקשור לטכנולוגיה, הצד השני של אותו מטבע,הוא שהטכנולוגיה עלולה לשאוב את הילדים בתוכה וללא תיווך היא תהפוך לחלק גדול מידי מחייהם ותמנע מהם התנסויות מגוונות אחרות. הטכנולוגיה לא יכולה ולא צריכה להפוך לתחליף לקשרים בין-אישיים עם מבוגרים וילדים אחרים, לספרים או לצעצועים "מסורתיים". לתיווך ההורים והגננות תפקיד מכריע בשימוש בטכנולוגיה שיש ביכולתה להציע הזדמנויות למידה רב ערוציות ענפות ביותר. הסיכון טמון בכך שהיא עלולה להצטייר כבייבי סיטר טוב עבור הילדים הצעירים. המחקר בנושא שימוש הטכנולוגיה הדיגיטלית והשפעתה על הילדים בגיל הרךבחיתוליו. זה אומר שעלינו להיות זהירים ולבדוק היטב מה אנחנו כמחנכים עושים. מנגד, מדובר בתחום "רעב" למחקר, יצירתיות ופיתוח שכולנו , וילדינו הצעירים בראש ובראשונה, יכולים להיות שותפים בו. שיח בינינו על הנושא הוא סוג של צעד ראשוני שכזה.

קלודי טל

מודעות פרסומת

איך להתחיל ברגל ימין את שנת הלימודים לילדים בני 3-4 ?

אני מתייחסת כאן לילדים בני 3-4  שנים (גן טרום-טרום חובה) כי  מדובר בלפחות חלק מהאזורים בארץ באוכלוסיה חדשה  שנכנסת למערכת החינוך הציבורית ולכן כדאי שכולנו נעשה כמיטב יכולתנו שהיקלטותם של יילדים אלו תהיה מוצלחת ככל האפשר. בבלוג זה רקע קצרצר על הילדים בני 3-4 וחשיבה לדרכים לשיתופי פעולה בין אנשי הצוות בינם לבין עצמם ובין אנשי הצוות להורי הילדים כדי להגדיל את הסיכויים להסתגלות טובה של הילדים למסגרות החינוך.

למי הכוונה בכולנו? מי השותפים למלאכת החינוך?

הורי הילדים

צוותי הגנים: מנהלת הגן, הסייעות, הגננות המשלימות, בנות שירות לאומי

צוותי הצהרונים

הפיקוח על הגנים

הפיקוח על הצהרונים

  • מציעה שבשלב זה נשים ויכוחים עקרוניים לזמן מה מאחורינו ונתאמץ כל אחת ואחד בתפקיד שלו לעשות את המקסימום כדי שהמשימה תצליח. המשימה המרכזית שמשותפת לכולנו היא מתן תחושה של ביטחון ושייכות לכל ילדה וילד שמבקרים בגן ויצירת תנאיים טובים ללמידה.

על תנאיים טובים ללמידה בקרב ילדים בני 3-4 אכתוב בהמשך.

בשלב זה המשימה המרכזית בגנים היא יצירת תנאיים של ביטחון ושייכות והסתגלות של הילדים.

נזכור שילדים בני 3-4 מצויים בסוג של מעבר מהיותם פעוטות להיותם ילדים בגיל הגן. נזכור גם שהבדלים בין אישיים גדולים מאוד מאפיינים את הילדים. הבדלים אלו מתמקדים הן ברקע המשפחתי והתרבותי(מהי איכות הקשר של הילדים עם מבוגרים; האם הילדים היו בסמגרות חינוך קודמות ומה הייתה איכותן?; הקשר תרבותי של משפחות הילדים; הימצאותם של אחים ואחיות ועוד) והן במאפיינים אישיים כגון טמפרמנט(שכולל בין היתר קצת הסתגלות לשינויים והתקרבות לעומת רתיעה מאנשים ודברים חדשים; חברותיות;  עוצמת התגובה ועוד) יעילות השימוש בשפה לצרכי תקשורת(עד כמה מביע הילד את רגשותיו ורצונותיו? עד כמה ניתן להבין אותו? עד כמה הוא נוטה ליצור קשר עם מבוגרים ?), מהם ההרגלים שאליהם הורגל וכו.

קשרים טובים עם הצוות החינוכי שנוסכים בילד ביטחון ושכוללים יכולת להציב ולהישמע לכללים(הצבת גבולות) באופן עקבי הם תנאי הכרחי לשגשוגם הרגשי של הילדים. קשרים טובים שהם שוויוניים מטבעם, עם ילדים אחרים מהווים  נדבך נוסף מהרגכשת הרווחה הרגשית של הילדים הצעירים.

איך נתרום ליצירת קשר טוב עם הילדים?

נלמד מהורי הילדים על כל אחד מהילדים, על הכינוי שרגיל לו, שמות בני המשפחה שלו, תחביביו, תחומי העניין שלו, הדרך להרגיע אותם, על שפות מדוברות בבית: ניתן לראות דוגמה של כרטיס אישי אפשרי במאמר:"להתחיל ברגיל ימין".

נחלק את הלדי הגן לקבוצות קטנות קבועות (לא יותר מחמישה ילדים בקבוצה) שבהן כל אחד יספר משהו על מה הוא אוהב ונקרא סיפורים קריאה חזורת

ננסה להכין פעילויות ונציע ספרים על בסיס מה שלמדנו כתחומי עניין שלהם מהורי הילדים.

נערוך היכרות לילדים עם כל חלקי הגן(כולל החצר, השירותים).

נזמין את הילדים לגן שמוקדיו יחסית חשופים ונבנה את המרכזים יחד עם הילדים כך שהם יהיו שותפים בבנייתם. גם בנוכחות ההורים(בימים הראשונים ללימודים)

נעודד את הילדים לפנות אלינו בבקשות וניענה לבקשות אלו(כגון הצעת שתיה, הליכה לשירותים ועוד) וזאת על מנת לבסס את האמון של הילדים בנו. נציע זמן רב למשחק חופשי בחצר ובתוך הגן לצד עבודה בקבוצות קטנות רציפות כדי להעמיק היכרות בין הילדים בינם לבין עצמם.

בזמן המשחק החופשי, נצפה בילדים, נתעד את הצפייה בהם ונתערב במצבים שבהם ילדים זקוקים לעזרתנו על מנת להשתלב באינטראקציות החברתיות.

נתחיל במלאכה הקשה אך החשובה של הקניית הרגלים(מעט הרגלים אבל כאלו שהם חשובים ונשקוד זמן רב על הטמעתם(ראו טל, 2003).

נעודד ציור חופשי,

נעודד את הילדים לספר סיפורים על קורותיהם ועל יצירותיהם ונתעד את סיפוריהם. חומרים אלו עשויים לשמש בסיס לתלקיט אישי שישמש למעקב אחרי ההתפתחות והלמידה של כל ילד וילד.

נשתדל לצלם את הילדים בשעת פעילות משמעותית ונציג את תצלומיהם על קירות הגן. נצפה שתהליך הקניית ההרגלים עם בני ה-3-4 יהיה ממושך יותר מאשר עם  הילדים הבוגרים יותר ונצפה לזמן הסתגלות ממושך יותר.

הכרחי לתאם פעולות בתוך צוות הגן ובין צוות הגן לצוות הצהרון

כל האמור לעיל אמור להנחות הן את הצוות החינוכי בגן והן את צוות הצהרון.

חשוב מאוד להבין שהחלפת צוותים חינוכיים באמצע היום איננה מקלה על הילדים .

לכן הכרחי שיהיה תיאום רב בין אנשי הצוות באשר לחלוקת העבודה שלהם בנוגע ליצירת קשר בין הידלים והקניית הרגלים וכללי התנהגות.

חשוב שמידע יזרום באופן שוטף(הן בשיחות פנים אל פנים או באמצעות תקשורת אלקטרונית או מחברת קשר).

בכל מקרה רצוי ביותר שגם צוות הגן וגם צוות הצהרון ייצור קשר עם כל אחד ואחת מהילדים.

כמו כן חשוב לגבש כללי התנהגות והרגלים משותפים  לבוקר ולאחר הצהריים(לדוגמה כללים שנוגעים לאיסוף צעצועים וארגונם בסוף המחשק; רחיצת ידיים; התנהלות סביב האוכל ועוד).

במידה ומתעוררים קשיים לכשהם הכרחי לשתף ולתאם דרכי פעולה מוסכמות תוך שיתוף הורי הילדים.

כיצד יכולים לתרום הורי הילדים

חשוב מאוד להבין שמדובר בהסתגלות הדרגתית .

חשוב שהורי הילדים יכירו לילדים את הגן ואת סביבתו לפני כניסתו לגן.

חשוב לגבש הרגלים קבועים שסביב ההשכבה בערב וסביב ההתארגנות בבוקר תוך תיאום עם הילדים. הכנת בגדים ותיק הגן חשוב שייעשו תוך שיתוף הילד. אם ההורים מכינים את ארוחת העשר חשוב לתאם את הרכבה עם הילדה או הילד .

חשוב שהמזון יהיה בריא ומזין ויתחשב בהעדפות של הילדים.

בתיאום עם צוות הגן אפשר להציע חפץ מעבר כלשהו(שאיננו צעצוע יקר)? חשוב לגבש גם בבית וגם בגן הרגלים שקשורים לשימוש בחפץ מעבר שמקנה לילד תחושת ביטחון. רצוי מאוד להרגיל ילדים להסתפק במוצץ ובחפץ מעבר בזמני מעבר ובמנוחה ולא בזמן הפעילות.

חשוב שהילד יהיה זה שיניח את המוצץ או את החפץ במקום קבוע(מגירה או תא שלו בגן.

תיאום עמדות אמיתי עם צוות הגן חשוב ביותר. מהרגע שמתגבשות הבנות חשוב שההורים יכבדו אותן.

חשוב מאוד שהורים יבינו שתחילת השנה צריכה להיות מוקדשת להסתגלות.

חשוב מאוד להבין שילדים  מיטיבים ללמוד דרך משחק והתנסות. זאת ועוד, טיפוח שפה שהוא כה חשוב לילדים בגיל הרך נעשה בצורה טובה ביותר סביב קריאה חזורת של ספרי ילדים. אם בגן שלכם מיושמת תכנית ספריית פג'מה או אלפנאוס חשוב מאוד  לקרוא עם הילד את ספרי הספריה  כשהללו מגיעים הביתה ולהתעניין בפעילות הנעשית סביב ספרי הספריה בגנים.

בפוסטים בהמשך נתעמק בסוגיות כגון בחירה, הקניית הרגלים והצבת גבולות, למידה בגיל הרך, טיפוח שפה, טיפוח כישורים חברתיים, התמודדות עם בעיות התנהגות,

בהצלחה.

קלודי טל