טכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהחיים…אבל לא ככל החיים בגיל הרך ובכלל

שלום רב,

שבתי מכנס שמתמקד בחינוך בגיל הרך שהתקיים בברצלונה(EECERA 2015 ). השתתפתי הפעם בהרצאות רבות שהתמקדו בתפיסות ושימושים בטכנולוגיה דיגיטאלית עם ילדים בגיל הרך.אחד ההיבטים המעודדים בכנס הזה היה הגישה המורכבת והפתוחה ולא הטכנית לשימוש בטכנולוגיה והשיח בכנס תרם לגיבוש מספר תובנות אצלי-תובנות שאותן אני מבקשת להציג כאן.

האמת היא שהמחקר בנושארים אלו הוא בחיתוליו ולכן חשוב ביותר שכשלב ראשון כל משפחה וכל מסגרת חינוכית תבחן עם עיניים פקוחות את המתרחש בתחום השימוש בטכנולוגיה בביתה ובכל מסגרת חינוכית. מן הסתם חלק מהשימושים מעצימים ומועילים וחלק אחר עשוי להתגלות כבזבוז זמן או כמזיק.

מהכנס

בסימפוזיון חשוב שבו השתתפתי(בהנחייתה של LORNA ARNOTT מבריטניה) נעשה ניסיון להבין כיצד משתמשים הילדים בעזרים טכנולוגיים אמיתיים ומדומיינים(טבלטים, מצלמות דיגיטליות אמיתיים וחפצים כאלו ואחרים שמייצגים אותם)  ובצעצועים "מסרתיים"(קוביות, בובות וכו) כחלק מהמשחק החופשי שלהם במסגרות חינוך לגיל הרך. באחד המחקרים שנערך בסקוטלנד הנמצא שאפשור של משחק חופשי בין הילדים ללא הנחיות של מבוגר הביא לשימוש יותר יצירתי בעזרים מאשר שימוש מונחה(וזאת בהקשר של משחק חופשי!). ילדים התגלו כמתווכים וכעמיתי משחק מצוינים לחבריהם הצעירים. במחקר אחר שנערך בבריטניה MONA SAKR הראתה כיצד שימוש בטבלט בבתים כחלק מהאינטראקציה בין הורים לילדיהם הצעירים עשוי להביא לקרבה רגשית ביניהם כמו גם להתרחקות יזומה על ידי ההורה או הילד. השימוש בטבלטים נמצא כמעורר תגובות רגשיות ערות בקרב ילדים וזאת במחקר שהתבסס על מעקב צמוד אחר השימוש בטבלטים על ידי הורי הילדים(JAN PETTERSEN מאירלנד). השתתפתי גם בהרצאה שהציגה שימוש בטבלטים כאמצעי ללימוד שפה נוספת בגני ילדים ובכיתות אב בלוקסנבורג באמצעות הקלטה והשמעה חוזרת של סיפורים מחייהם של הילדים שהם עצמם הקליטו יחד עם חבריהם לכיתה( GERARD GRETSCHׂ). בכינוס הוצגו גם שימושים פחות טובים ומועילים בטבלטים כגון ניסיון של גננות להביא ילדים בני ארבע לצייר חרקים שהם בוחרים מבלי שהילדים יבינו את בסיס האפליקציה (הממינת את בעלי החיים לפי מספר הרגליים שלהם) ששימש למיון בעלי החיים (MALIN NILSEN משוודיה).

מחשבות ושאלות על שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בגיל הרך

קודם כל חשוב מאוד שנבין שהטכלוגיה הפכה חלק מהחיים של כולנו והילדים גדלים איתה וצומחים בתוכה ולכן אי אפשר להתעלם ממנה.ולכן השאלות הרלוונטיות הן   כיצד ועד כמה לאפשר מפגש עם טכנולוגיה זו ולא האם המפגש עמה רצוי. זאת ועוד נשאלות שאלות  שמתמקדות בתרבות צריכת הטכלוגיה בבתים ובאופן היישום שלה במסגרות החינוך לגיל הרך. שאלות נוספות נוגעות להשפעת הטכלוגיה על הרווחה הרגשית, ההתפתחות הקוגניטיבית, התפתחות השפה וההתפתחות החברתית של הילדים.

אחת המסקנות החשובות שעלתה שוב ושוב בכנס שחשוב שנבין שהטכנולוגיה לא באה להחליף ספרי ילדים וצעצועים ומשחקים "מסורתיים" אלא מתווספת אליהם. וודאי וודאי הטכנולוגיה איננה מהווה תחליף לקשר טוב עם הורים ומחנכים. העזרים הטכנולוגיים מהווים אפוא אחד הערוצים (שהוא עצמו  רב -ערוצי) של תקשורת עם ובין הילדים הצעירים. על כן הטכנולגיה על אף היותה חלק אינטגראלי מחיי הילדים-אם נרצה או לא נרצה-איינה יכולה ואיננה צריכה להיות כל חייהם.

זאת ועוד,  שימוש מושכל בטכנולוגיה דיגיטאלית מחייב תיווך של הורים ומחנכות. בדיוק כמו שקריאת ספר ילדים מחייב סוג כזה של תיווך. אלא שבשונה מספר הילדים שמחייב את ההורה לקרוא לילד צעיר את הספר(כיוון שילדי גן אינם יודעים לקרוא ספרים בעצמם) השימוש בטבלטים ובסמארפונים אפשרי גם ללא הנחיית ההורים ולכן אפשרי להפוך אותם לבייבי סיטרים. בכוחם של עזרים אלו לשאוב את הילדים בתוכם הרבה יותר מספרים וצעצועים "מסורתיים". הפיתוי לאפשר לילדים להישאב לתוך שימוש בטכנולוגיה ועל ידי כך לפנות זמן חופשי להורים עסוקים הוא גדול מאוד ובעיניי, מכך חשוב שנימנע.  מן ההיבט הזה ראוי שנבדוק את עצמנו. לכן, כל הורה שקורא את הבלוג מוזמן לבדוק את האופן שבו ילדיו הצעירים משתמשים בטבלטים, מצלמות וסארטפונים ולבדוק את המטיבציות שלהם לאפשור השימוש במכישרים אלו על ידי ילדיהם. כמו כן אני מזמינה לחשיבה על האופנים שבהם משתתפים ההורים עצמם בעיסוקים הדיגיטליים של ילדיהם. מהו אופי החוויה משותפת ו/או ההדרכה שהם נותנים לילדים בעיסוקיהם הדיגיטאליים. אשמח מאוד מאוד לקבל התייחסיות של הורים, דוגמאות ושיתופים ולעורר שיח ערני בין קוראי הבלוג.

באשר לכמות הזמן של אפשור חשיפה לאמצעים דיגיטלית נדרש פיקוח מצד הורי הילדים ודאגה לגיוון פעילויויות. הדבר תלוי באופן שבו אנחנו כהורים מציבים גבולות בדרך כלל לילדים. אם נהיה עקביים  באכיפת הגבולות שלנו(חצי שעה או שעה או ביום בשימוש  בעזרים הדיגיטליים) הילדים יפנימו זאת. כמו תמיד, כשמדובר בילדים צעירים, מידת ההיענות לגבולות שלנו תלויה במידת העקביות והסמכותיות שאנו מבטאים בהתנהגות שלנו. חריגות מן ההסכמים בגיל הרך לרוב קשורות לכך שנוח לנו כהורים שהילדים יתעסקו עם העזרים הדיגיטליים ויאפשרו לנו לעסוק בדברים שאנו מעונינים לעסוק בהם !

באשר לגני הילדים , השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית מורכב. מצד אחד השימוש בטכנולוגיה זו בגני הילדים תלוי במידה רבה במידת השימוש בעזרים אלו בבתים של הילדים. הילדים באים לגן טעונים בידע, כישורים ועמדות כלפי הטכנולוגיה. ישנה כמובן גם שונות רבה בין הילדים שמגיעים לאותו הגן ברמת העניין ההכישורים שלהם לגבי השימוש בטכנולוגיה. לא ידוע לנו בארץ  מספיק על האופן, התדירות והתפיסות של הגננות לגבי שימוש בטכנולוגיה דיגיטאלית בגני הילדים. לכן כשלב ראשון לפני שיוצאים בהמלצות גורפות על שימוש בטכנולוגיה בגנים, נדרש להבין מה קורה היום בגנים שלנו. חשוב שנתחיל בבדיקת העמדות של הגננות כלפי השימוש בטכנולוגיה זו כמו גם בהבנת דרכי השימוש בה. גם כאן  אשמח לקבל תגובות ושיתוף של קוראים לגבי שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בגני הילדים, כמו גם לגבי תפיסות הגננות לגבי שימוש בה.  השאלה המרכזית בגני הילדים היא כיצד עשויה להשתלב הטכנולוגיה הדיגיטלית בסך הכל העשייה המורכבת בגן. שימוש מושכל מחייב הבנה של השימוש בכלים אלו, עבודת צוות שבמסגרתה יתגבשו דרכי העבודה וחלוקת האחריות בין אנשי הצוות, הבנה של המרחב שבתוכו פועלת הטכנולוגיה וחשיבה על האופן שבו עשוי השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית להשתלב ביתר הפעילויות בגן הילדים.

שילוב טכנולגיה דיגיטאלית בחקר הסביבה הקרובה

למידה משמעותית מחייבת השתתפות אישית פעילה בלמידה ומוטיבציה אישית ללמוד ולחקור. אפשר להציע לילדים לצלם בסביבת הגן משהו שמעניין אותם במיוחד(חרקים, צמחים, עננים … מה שמושך את תשומת הלב שלהם) ואחר כך ניתן להביא את כל הצילומים והלחליט של שאלות חקר וחלוקה לקבוצות חקר על בסיס העניין של הילדים)קבוצת חרקים, קבוצת עננים וכו). הטבלטים עשויים לשמש את הקבוצות המונחות על ידנו בתיעוד החקר כמו גם כמקור מידע על התופעות הנחקרות ולתקשורת בשעות אחה"צ בין  הילדים בתיווך הורים או אחים בוגרים.

בצילום קבוצה של נמלים מהסוג "הנמלה המשוגעת" . קבוצת חוקרים ממכון ויצמן  ובהם עפר פיינרמן ואהוד פונטו מצאו שילוב מעורר קנאה אצל נמלים אלו בין אינדיוידואליזם לבין  מה שהם מכנים "קונפורמיזם". בכל מקרה הם מצאו בעקבות תצפיות שיטתיות וממוקדות באחד מבתיהם והמשך מחקר "רציני" ומעמיק, שנמלים אלו "מקריבות" ב"רצון" ובקלות את תפקיד המנהיגות שלהן כשהן מגלות שנמלה עמיתה מיטיבה להוביל את הקבוצה כולה לקן שלהן. בקיצור אפשר ללמוד מהנמלים על מנהיגות מפוזרת ושיתופית וכדאי לעודד ילדים לצפות ולתעד באמצעות טכנולוגיה תופעות בסביבתם ולהתעמק בחקר שלהן !

לפני מספר שנים הצעתי לעודד אוריינות לשונית באמצעות פרויקטים שמתחקים אחרי ייצוגים של כתב בסביבת הבית וגן הילדים. לצורך כך צילמתי בעצמי את כל הסימנים הגראפיים שהבחנתי בהם ב"שכונה" שלי: נעזרתי בבתי הצעירה. יצאנו מחצר ביתנו וצילמנו את כל הסימנים הגראפיים בחצר, אח"כ ברחוב, ברחובות הסמוכים במרכז המסחרי. להלן מצגת ובה  הצגה ממוינת של סימנים גראפיים בסביבת ביתי. סימון סימנים גראפיים בסביבה הקרובה.

כך גיליתי את "פחי הזבל האורייניים"(ובהם מידע על ימי הפינוי). ניתן לחקור באופן שיטתי עם ילדי הגן בקבוצות היבטים אורייניים בסביבה הקרובה(יהיו שיתעניינו בשלטים של חנויות, אחרים בתמרורים או ברחובות או אחרים כמוני באוריינות שקשורה לפחי זבל). חשוב שכל קבוצה תאמץ פרויקט של חקר שכל ילדי הקבוצה מתעניינים בו.

למידה משמעותית,  אותנטית, מחייבת תיווך איכותי של הגננת וגישה של חקר. חשוב להתמיד בחקר מעמיק בנושא כלשהו שמעניין ומסקרן את הילדים(לא כל כך חשוב מהו הנושא)וכאן הטכנולוגיה איננה מספיקה. היא כלי מסייע בלמידה . בבלוג אחר אתייחס ללמידה משמעותית ולתפקיד ההורים והגננות בתיווך.

לסיכום, טכנולוגיה דיגיטלית היא חלק מחיי הילדים ולכן אי אפשר להתעלם ממנה. הדבר הטוב שקשור בה הוא שיש לה פוטנציאל רב להביא את הילדים להשתתפות פעילה בתפעולה ולחקר באמצעותה. הדבר הפחות טוב שקשור לטכנולוגיה, הצד השני של אותו מטבע,הוא שהטכנולוגיה עלולה לשאוב את הילדים בתוכה וללא תיווך היא תהפוך לחלק גדול מידי מחייהם ותמנע מהם התנסויות מגוונות אחרות. הטכנולוגיה לא יכולה ולא צריכה להפוך לתחליף לקשרים בין-אישיים עם מבוגרים וילדים אחרים, לספרים או לצעצועים "מסורתיים". לתיווך ההורים והגננות תפקיד מכריע בשימוש בטכנולוגיה שיש ביכולתה להציע הזדמנויות למידה רב ערוציות ענפות ביותר. הסיכון טמון בכך שהיא עלולה להצטייר כבייבי סיטר טוב עבור הילדים הצעירים. המחקר בנושא שימוש הטכנולוגיה הדיגיטלית והשפעתה על הילדים בגיל הרךבחיתוליו. זה אומר שעלינו להיות זהירים ולבדוק היטב מה אנחנו כמחנכים עושים. מנגד, מדובר בתחום "רעב" למחקר, יצירתיות ופיתוח שכולנו , וילדינו הצעירים בראש ובראשונה, יכולים להיות שותפים בו. שיח בינינו על הנושא הוא סוג של צעד ראשוני שכזה.

קלודי טל

11 מחשבות על “טכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהחיים…אבל לא ככל החיים בגיל הרך ובכלל

  1. עוד רעיון קטן לשימוש בטכנולוגיה עם פעוטות,
    גננות וגננים צאו לטייל בסביבת הגן, צלמו את הילדים בזמן הטיול, צלמו אותם חוקרים, מתבוננים בסביבה הקרובה…דברו עם הילדים ועל מה שהם רואים.
    הכינו מצגת מהתמונות שצילמתם ותנו למחרת היום לילדים לצפות בתמונות…הילדים, ישחזרו, יבינו, יספרו,יסכמו ויחוו שוב את חיווית הטיול.

    Liked by 1 person

    • קלודי יקרה שלום רב
      נהנינו לקרוא את הבלוג, הוא מעלה נושא חשוב ועדכני ומעסיק רבות אותנו כאנשי חינוך והורים ככלל.
      לטכנולוגיה יש פוטנציאל רב להביא את הילדים להשתתפות פעילה בת פעולה ולחקר באמצעותה.
      חשוב לשים דגש כי הטכנולוגיה לא תהווה תחליף לקשר רגשי חברתי ובין אישי, חשוב להכיר בכלי וביכולותיו להעשיר אותנו אך בד בבד נדע לשים אותו לצד המשחקים והספרים המסורתיים
      ובכך תהייה למידה הוליסטית וחווייתית ללומד.
      תגובה של: מונירה,שגית,זהבית,היא,עולה

      אהבתי

      • סטודנטיות בקורס אקולוגיה בגן וסיגל,
        שמחתי מאוד שמצאתן עניין בפוסט שמתמקד בטכנולוגיה ושהגבתן על הדברים.
        קראתי בעיון את כל התגובות שכתבתן.
        שמחתי לגלות בפוסטים אחדים(בקבוצות של מיכל ושל אורלי אם אינני טועה) שעודדתן באמצעות טכנולוגיה דיגיטאלית חקר אצל הילדים בכלל ושמחתי לשמוע על חקר בנושא ציפורים.
        ברבות מהתגובות עלתה הנחיצות של התיווך של המבוגר בגן ובבית-תיווך מלווה בהדרכה וגם בפיקוח.
        אני בהחלט חושבת שפיקוח והגבלת השימוש נדרשים כשמדובר בשימוש בטכנולוגיה על ידי ילדים בכלל וילדים בגיל הרך עד אחד כמה וכמה.
        מסכימה מאוד עם האמירה ששבה ועלתה בכמה תגובות בדבר מציאת המינון המתאים כך שהפעילות באמצעות הטכנולוגיה לא תשתלט לילדים על החיים. ובהחלט ממה שאני רואה יש סכנה כזו.
        אחד התחומים שבעיניי יש לתת עליו את הדעת הוא התחרות בין פעילות במחשבים לבין קשרים חברתיים עם ילדים אחרים בכלל ופעילות גופנית(מתקנים וכו) בפרט. לשם כך בעיניי חשוב לעודד פעילות חלופית וגם למצוא דרך של שימוש שיתופי בניידים וטבלטים.
        חלק מהאקולוגיה של הגן כוללת את הורי הילדים ובעיניי חשוב לשוחח עם ההורים ולנסות לקבוע יחד איתם כללי שימוש בטכנולגויה לצד הגבלות שימוש.
        שוב תודה על התייחסיותיכן ואשמח בהזדמנות לפרסם בבלוג שלי תוצרים מענינים של ילדים שעשו שימוש בטכנולגווגיה דיגיטאלית(בכפוף להסכמת הורי הילדים כמובן והסכמת הילדים עצמם). יועיל מאוד לשוח תיעדוים מלווים בהסבר על הפעילות ודברי פרשנות של הילדים עצמם.
        קלודי

        אהבתי

  2. בנות הקבוצה: אורלי. אילנה . עמיטל. ענת והילה
    נהנו מאד לקרוא את הבלוג שלך. גם אנחנו חושבות כמוך. לאחר סימסטר של למידה עם ד"ר סיגל אחיטוב. למדנו להכיר את חשיבותו הרבה של שילוב הטכנולוגיה בכלל והמחשב בפרט בגנים. אם זאת כל דבר במינון הנכון. שלא תאבד העשייה היצרנית תוך דינמיקה וחברותא של הילדים והסקרנות החקר הטבעית של התנסות הפשוטה. שקיימת בילד.

    אהבתי

  3. קלודי טל שלום אנו רונית, רעיה, טליה ואלה סטודנטיות לתואר שני בקורס לאקולוגיה לגיל הרך במכללת גורדון, במהלך הקורס נחשפנו ע"י המרצה דר' סיגל אחיטוב לחשיבות השילוב המחשב כחלק אינטגרלי בסביבת הגן. שילוב המחשב פתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות של למידת עמיתים, ריבוי נקודות מבט, למידה חווייתית ומשמעותית, הילדים חוקרים באופן עצמאי ע"י הבניית ידע בנושאים המעניינים אותם. בשיעור האחרון קראנו את המאמר שלך שבעצם סיכם וחיבר אותנו לתובנה העמוקה שאכן הטכנולוגיה היא חלק מהחיים אך לא כל החיים.
    תודה על בלוג מקסים

    אהבתי

  4. קלודי שלום רב,
    הטכנולוגיה כבר כאן ונמצאת בידם של רוב האנשים באוכלוסיה.
    אנו מסכימות אייתך שאי אפשר להתעלם מהנוכחות של הטכנולוגיה גם בגן (למי שיש) אך עדיין חושבות שיש לתווך להגביל ולבקר את השימוש בטכנולוגיה ואת תרומתה להתפתחות הילדים, לאיכות וחווית הלמידה.
    בברכה
    רוית, איריס, עדי וקורין.

    אהבתי

  5. אנו מחזקות את דבריך בעניין שבו את מדברת על חשיבות התיווך לשימוש מושכל במחשב, יש לנו להציע פעילות רב תחומית בנושא הצפרות שהיא מאפשרת למידת חקר ועושה שימוש רב בטכנולוגיה מכל הסוגים – דיגיטאלית, שניתן להנות מהטכנולוגיה להעשרתה והעמקה בנושא.

    אהבתי

  6. קלודי שלום , אנחנו סטודנטיות ממכללת גורדון בחיפה לתואר שני . אנו מאוד מסכימות עם האמירה " שימוש מושכל במחשב בליווי של מבוגר מתווך " . כולנו תקווה שהמחשב ייכנס לגנינו בצורה משמעותית יותר אך יחד עם זאת לא נשכח את ההתנסות החושית , החברתית וכדומה . מאוד חשוב המינון של השימוש בעזרים הטכנולוגיים ולדעתנו זה המפתח לשימוש מושכל .
    חגית , רינת , סיון ודורית .

    אהבתי

  7. חלק ניכר מהדברים שנכתבו, הינם משקפים את העולם הטכנולוגי ואת הסביבה אשר אנו כהורים וכאנשי חינוך נחשפים אליה במציאות היום יומית, ואף מרגישים כי לעיתים ישנה תחושה של חוסר שליטה ואי התאמת מינונים לשימוש הנעשה בה. חלק משמעותי אשר נגע בנו מתוך הקריאה הינו תיווך אנשי החינוך באופן אשר מתמקד בעולמות תוכן שונים ומגוונים אשר ניתן להעצימם וליישמם באמצעות הטכנולוגיה, כלומר עלינו לשלב ולפתח מיומנויות רבות הנחוצות להתפתחותו התקינה של הילד.
    רינת רייכנר, הילה שדמי, נטע אמסלם ושונית אוחיון

    אהבתי

  8. קלודי שלום רב,
    אנו גננות ובמקביל סטודנטיות להוראה ללימודי תואר שני . במסגרת לימודינו בקורס אקולוגיה של הידע נחשפנו לעולם הטכנולוגי . בזכות הקורס עזרנו אומץ לשלב את העולם הטכנולוגי בכלל פעילויות הגן ככלי מקדם ומעשיר את הילדים. אנו מתחברות לדבריך שנאמרו במאמר,כצוותים חינוכיים וכהורים תפקידנו חשוב לתווך לילדים , להקציב זמן לפעילות באמצעות המחשב ולהפוך את המחשב כמנוף ללמידה ולעשייה החינוכית.
    נושא שנחשפנו אליו הן כאימהות והן כגננות הוא הסקרנות בקרב הילדים שבזכות המחשב התעוררה מידה רבה של סקרנות אצל ילדינו ואצל ילדי הגן. החקר והגילו דרך המחשב מקדם ומוביל את הילדים לעולמות מלאים בידע .
    תודה
    אושרת ועליזה

    אהבתי

  9. פינגבק: סיכום שנת 2016 ומאגר פוסטים לפי נושאים: כישורים של המאה ה-21, ניהול כיתה, פינת הפסיכולוג, חינוך לידה עד 3 ועוד |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s