חשיבה יצירתית ביומיום של הילדים הצעירים - קלודי טל על חינוך לגיל הרך

פוסט זה כולל הגדרות אחדות של יצירתיות, דוגמאות מגוונות של ביטוי יצירתי בקרב ילדים צעירים וסיכום שמתמקד בתפקיד ההורים והמחנכות באפשור הביטוי של החשיבה היצירתית ובעידוד ביטוייה.וזאת בשל חשיבות החשיבה היצירתית ודרכי טיפוחה כבר מהגיל הצעיר ביותר. עם הכישורים הנחוצים להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 נמנית גם החשיבה היצירתית.

מהי יצירתיות? היצירתיות מתייחסת לתהליך בנייתם של רעיונות מקוריים באמצעות חקר וגילוי. היצירתיות עשויה להתבטא בערוצי ייצוג שונים: שפה(ילדים צעירים נחשבים למחדשי שפה), ציור, משחק סוציו דראמטי, תנועה וריקוד. החשיבה היצירתית מתפתחת מתוך התנסויותיהם היומיומיומיות של הילדים הצעירים ומתוך העניין של הילדים בתופעות, בתהליך , בחוויה ולאו דווקא בתוצר. מה שחשוב ביצירתיות הוא שתוצרי הילד אינם משווים לסטנדרטים חיצוניים לו. עשייה יצירתית משוחחרת אפוא משיפוט חיצוני של "נכון" ו"לא נכון". עיסוק ביצירתיות מעניק לילד הרגשה של מסוגלות עצמית.  היצירתיות הולכת יד ביד עם דימיון ומשחק.

מלאגוצי (Malaguzzi), האב הרוחני של גני רג'יו אמיליה מציע שנעריך ונתפעל מהילדים.  תפקידנו כמבוגרים בטיפוח היצירתיות של הילדים הוא: "לעזור לילדים לטפס על ההרים שלהם, כשהם (הילדים) בוחרים לטפס הכי גבוה שאפשר" (מתוך הספר מאה השפות של הילד–THE HUNDRED LANGUAGES OF CHILDREN, מהדורה שלישית משנת 2012, עמ' 51-52). מתוך דבריו של מלאגוצ'י משתמע שאין לכפות את הרעיונות שלנו על הילדים במיוחד לא במסווה שהם הרעיונות של הילדים עצמם.עלינו להתאמץ לנסות להבין את העולם מהעיניים היצירתיות של הילדים.    עוד מוסיף מלאגוצי שעלינו לעודד הבעה חופשית של הילדים ולפתוח עבורם דלת גדולה ש"ידברו" באמצעות "מאה השפות של הילדים". בכך מתכוון שלילדים שונים העדפה להביע עצמם בערוץ (שפתי, תנועתי, מוזיקאלי) זה או אחר. ואת הדלת הזו יש להשאיר פתוחה.

חשוב שנזכור שקשיים מולידים פתרונות יצירתיים.בתחום השפה הדבורה אנו מכירים את חידושי השפה (הנקראים בעברית תקינה "תחדישים"-ראו אצל מיכל סגל :"בספר "המגדל נפרק" והספר של בתיה צור, מיכל סגל ואניטה רום "והילד אומר")" .  במקרה זה, כשילדים מבקשים להביע רעיון כלשהו וחסרה להם ברפרטואר הקיים מילה , "ממציאים" מילה ועל רשימת חידושי השפה היא אין סופית. כמו "לשרוול שרוולים", או "אני מסדנדלת סנדלים" וכו'. לעתים ילדים משתמשים בביטויים שלמדו בהקשר שונה מהמוסכם והמקובל. איה נכדתי בהיותה כבת שנתיים ושמונה חודשים אמרה בשיחה עם אמה: אגב כך שאמה השמיעה לה שיר סוכות בטלפון שנתקע: אבל חני [נחמיאס] לא נתקעת." כמו כן, בהיותה מצוננת מזה, ואוהבת מאוד שירי חגים מזה, אמרה תוך שהיא מרבה לבקש שיקנחו לה את האף:"מה זה? חג הטישויים?".  דוגמאות מענינות ושובות לב אפשר למצוא גם בספרן של מרים רות ומיריק שניר :"לשונות קטנים". דוגמאות עם ניתוח בספר של מיכל סגל,"המגדל נפרק", והכי מומלץ שבטווח הגילאיים שנה וחצי ארבע וחצי תקפידו לרשם את חידושי השפה של ילדיכם. חידושים אלו שובי לב ככל שיהיו נשכחים עם הזמן, אם לא רושמים אותם.

בתחום השפה הכתובה, ילדים שמעודדים אותם לרשום מגיל צעיר ביותר,שמחים להמציא פתרונות יצירתיים כשנתקלים במצבים של קושי לכתוב בשפה מוסכמת.

אביא שני סוגים של דוגמאות: א. דוגמה של מרשמים (מרשם תרופות ומרשם תזונה בריאה) של ילדות מגנים בדליית אל כרמל עוספיה , בגנים של אשתיאק, וואפה ורים (דוגמאות מלפני קצת יותר מעשור). שלוש גננות אלו עודדו את הילדים בגנים שלהן להיות שותפים בבניית מוקדי המרפאה בגנים והתוצרים המוצגים הם פירות של פעילות המשחק היצירתית של הילדים במוקדים אלו.ב. דוגמאות של ברכות של ילדים לעמיתיהם או לבני משפחותיהם הקרובים.

מרשמים בגן הילדים

במרשם הרפואי הבא ילדה בת ארבע כתבה : "כואבת הבטן" יש לתת שתי כפיות תרופה (ראו 2 וציור של שתי כפיות ) בשעה 1 (ראו את השעה בשעון).

במרשם של ילדה אחרת מגן טרום חובה, ניתן לראות שהיא השתמשה בייצוגים של צבע וסימונים מוסכמים (כגון X לשלילה) כדי להמליץ על איסור אכילת גלידה (מצויר במקור בשחור לבן ומחוק באמצעות X)  ועל ריבוי אכילת פירות וירקות (המצוירים בצבע).

כדי לעודד יצירתיות מסוג זה, אפשר ורצוי לעודד ילדים בגן ובבית לכתוב מרשמים, רשימות קניות, תפריטים, מתכונים למאכלים אהובים על הילדים ועוד. תוך ביצוע משימה משמעותית, ילדים ישמחו למצוא דרך יצירתית להביע את רעיונותיהם (כמו שראינו בדוגמאות המוצגות למעלה). עיסוק זה יעודד חשיבה יצירתית, הבעה ותחושה של מסוגלות עצמית.

ברכות יום הולדת בגן ובבית

בהמשך אביא דוגמאות של ברכות יום הולדת מפי ילדים בגיל הגן. בשונה מהנהוג בגני ילדים רבים להזמין ילדים לצבוע שבלונות שצוות הגן מכין מראש, שכוללות לרוב את  האיחול "מזל טוב" ,רצוי כפי שעשתה הגננת של אלון(חתני) לפני כעשרים וחמש שנה להזמין את הילדים לחשוב על ברכה משלהם ואף לצייר אותה. על מנת לאפשר עושר הבעה אפשר ורצוי לכתוב את הברכה מפיהם של הילדים. בדרך זו מעודדים לא רק חשיבה יצירתית אלא גם אמפתיה בכך שהילד צריך לחשוב על הנמען של כרטיס הברכה. אראה כאן את ברכתה של אלינור חברתו לגן של אלון.

"לאלון, שתראה הרבה עננים, שתראה תמיד שמש, שתאכל הרבה גשם. מאלינור." וגם צרפה ציור שמופיע למטה

דורי בן ה-5 וחצי הכתיב  לי, סבתא שלו, את הברכה הבאה ליום הולדתה של אימו, בקיץ האחרון :"שלא תמותי אף פעם. שתצליחי באניברסיטה . אם תהיה מלחמה שלא יהיה כל נשק שיפגע בך. שאני ואיה לא נעיר אותך ואת אבא בלילה."

לא חושבת שמבוגר כלשהו יכול היה להמציא איחולים מקוריים יותר ומותאמים יותר לצמדי האנשים: כותב ומקבל הברכה מאשר הילדים האלו. באשר לכתיבת ברכות נסו לחשוב על הפוטנציאל האדיר שיש בגני הילדים לזמן לכל ילד הזדמנות 35 פעמים בשנה לחשוב על ילד אחר ולנסות לכוון את הברכה לנמען. נסו לחשוב עד כמה רב פוטנציאל טיפוח זה של הבעה חופשית של ילדים בהשוואה לצביעה של שבלונות בימי הולדת ובהזדמנויות נוספות. יתרה מזו, עידוד של הבעה יצירתית של הילדים מאפשרת לנו להבין את האופן שבו הם מבינים את העולם בכלל ואותנו בפרט !

אסכם את הפוסט הזה בהתייחסות לתפקיד שלנו כמחנכים(הורים, מטפלות, גננות ומורות) בכל הקשור לעידוד החשיבה היצירתית של הילדים.

1.  חשוב קודם כל שנאמין ביכולתם של הילדים לחשוב וליצור בדרך ייחודית משלהם; חשוב שנבין שלעולם לא נדע טוב מהילד מה הוא חושב.
2. חשוב גם שנבין שילדים שונים זה מזה, ומאיתנו בהעדפה של ערוץ ההבעה המועדף עליהם: יש ילדים שמיטיבים להביע עצמם בציור, אחרים בדיבור, אחרים בתנועה ואחרים במוזיקה.
3. כדאי שנעקוב בעניין ובהתפעלות אחר הפעילות החופשית של הילדים כשהם משחקים לבד או עם ילדים אחרים ונבין מה מעניין אותם וכיצד הם מיטיבים להתבטא.
4. חשוב לא לצפות שהילדים ייצגו דברים בסביבתם בדרך שבה אנחנו מייצגים את הדברים בסביבה. הייצוגים של תופעות חפצים בסביבה(למשל של עננים או של  עורב) הם בעיני המתבונן.
5. נציע חומרים ואפשרויות הבעה מגוונות כשהחומרים המוצעים לילדים הם "חומרי גלם": דפים, קרטונים, גרוטאות, צבעים, דבק, מספריים , זרדים, אבנים, עלים, חול וכו. חשוב שנימנע מהצעה שיעתיקו שבלונות גם כשמדובר בציור מדעי (ציור של נמלה או של חילזון). נבין שהשבלונה שאנחנו מציעים הוא ייצוג של המציאות ואף אחד לא אומר שייצוג זה טוב מזה של הילד. אם כבר עדיף להציע לילדים צילומים או חפצים(חנוכיות) והילדים יציירו אם כך בוחרים את החפצים בדרך שהם בוחרים ולא יצבעו שבלונות.
6. חשוב לא להשוות את התוצרים לסטנדרטים חיצוניים: לתוצרים של ילדים אחרים או לכאלו המצויים בספרים.
7. אם נבחין בעקביות בגן בילד או בילדה ש"מעתיקים" מחבריהם או חברותיהם נעודד יצירה חופשית בלתי תלויה בזו של החבר או החברה. לא אחת ראיתי ילדים שנוטים להעתיק  מחבריהם כשמרגישים שהם עצמם אינם מסוגלים ליצור. במקרה זה נדרש תיווך שמעודד את הילד לחשוב על דרך להביע את עצמו בדרך שנראית לו.

להרחבה בנושא טיפוח היצרתיות אני מוסיפה לינק למאמר  של Mary Ann Kohl בנושא .