בובות כחפצי מעבר חשובים בתקופת מלחמת העולם השניה בצל השואה

בפוסט זה אציג שני ספרי ילדים אשר במרכזם קשר הדוק בין ילדים במלחמת העולם השניה בצל השואה, לבין בובות(דובי ובובה). שני הספרים הוצעו על ידי גולשות ערניות שעיינו בפוסטים האחרונים שפרסמתי והתמקדו בהסברים שנוגעים לימי זיכרון לילדים צעירים. מודה לשתי הגולשות(חגית וארילה מרים זית בוארון) על הצעותיהן.  הגולשת חגית הציעה כחלק של תגובה לפוסט את הספר  המעניין הדובי של פרד מאת איריס ארגמן(אויר על ידי אבי עופר). מיהרתי לרכוש לעצמי את הספר וחיפוש באינטרנט גילה סיפור מופלא שקשור בדובי, בפרד(פרד לסינג) הילד שבגר שקשר את נפשו לדובי, שלמרות שמעולם לא זכה לשם משלו, זכה לאהבה רבה ולתהילת עולם. בפוסט זה אספר מעט על הסיפור של פרד לסינג ועל האופן שבו סיפורו התגלגל. הדובי שלו הפך למוצג בתערוכה "אין משחקים ילדותיים" ביד ושם (יהודית ענבר  היא אוצרת התערוכה). אריאלה מרים זית בוארון הציעה ספר אלקטרוני, בובתי אלה ממלחמת העולם השניה ועד קום המדינה שהיא כתבה ואציג אותו וקישור בהמשך. ספרי ילדים מהווים כלים תרבותיים שמייצגים אספקטים של חיים מצד אחד ומחנכים דורות צעירים של ילדים מצד אחר; חינוך שכולל התמודדויות עם חוויות אנושיות שונות מגוונות שלעתים נשענות על סיפורי חיים אמיתיים. הילדים הקוראים עצמם , הוריהם והמחנכות שלהם קוראים  ומציעים מן הסתם את פרשנויותיהם על יצירות אלו.

הדובי של פרד מאת איריס ארגמן, אבי עופר -מאייר

המניע לכתיבת פוסט זה היה הרגשה של אופטימיות ותקווה שחשתי כשהתחקיתי בעקבות המלצתה של חגית אחרי סיפורו של פרד לסינג שעל סיפור חייו מבוסס ספר הילדים הדובי של פרד מאת איריס ארגמן. האופטימיות והתקווה נבעו מהאנושיות, החום, תשומת הלב, המהולות בהומור שבהן הבחנתי באופן שפרד עצמו מספר את סיפור הקשר שלו עם הדובי שלו…(ראו תמונה למטה מתוך אתר יד ושם), סיפור הישרדותו של פרד לסינג בשואה, ביחסו של פרד לדובי שלו כאדם בוגר ולא פחות מכך מהנימה הרגישה, המעמיקה הרצינית של יהודית ענבר אוצרת התערוכה אין משחקים ילדותיים במוזיאון  יד ושם בשעה שהיא מתארת את סיפורו של הדובי. יש ביחסה של ענבר לדובי ולפרד לסינג ולחשיבות שהיא מייחסת לפריט חשוב זה בתערוכה ביד ושם("היא קוראת לדובי המונה ליזה של יד ושם) הרבה אהבת האדם, התייחסות רצינית לילדות  ולתפקיד שהיא ממלאת. יחסה המיוחד של ענבר לדובי משכה את תשומת ליבה של איריס ארגמן שבעקבות תחקיר מעמיק כתבה את ספר הילדים המופלא הדובי של פרד שאויר בכישרון רב על ידי אבי עופר.

סיפור חייו של פרד לסינג והקשר המיוחד שלו לדובי נטול השם שלו מסופר בספרה של ארגמן והמפרספקטיבה של הדובי שמספר את קורותיו כבן לוויה קרוב של פרד לפני, במהלך מלחמת העולם השניה וההסתתרות מהנאצים בהולנד ועד הגעתו של פרד ובני משפחתו בתום מלחמת העולם השניה לחוף מבטחים בארה"ב. לכאורה מסופר על קשר הדוק של פרד עם הדובי שהפרידה ממנו כאיש מבוגר לטובת התצוגה במוזיאון יד ושם הייתה קשה לו ועל תפקידו החשוב של הדובי למתן תחשוה של שיכות וביטחון לפרד הקטן בשעות קשות שבהן נאלץ להסתתר מהנאצים כשהוא מנותק ממשפחתו. אלא בבסיפור של ארגמן מורגשת נוכחותה החזקה והמגוננת של האם שלא נכנעת לשיקולים של נוחות ושל שמירה על כללים(כגון הסכמה שיתפרו טלאי צהוב על בגדי פרד) ונלחמת בשום שכל ובגבורה על מציאת מקומות מסתור טובים ככל האפשר לפרד וכנראה גם לאחיו. הדובי הוא אכן סוג של אוביקט מעבר שמסמל עבור פרד את אימו. פרד עצמו מצטייר עבור הדובי כמעין אוביקט מעבר . אנקדוטה מעניינת שנוגעת להבנתה של האם  לליבו של פרד הצעיר מתמקדת בהסכמה לתפור על פי בקשתו את ראשו של הדובי אחרי שזה הותקף על ידי כלב שגרם לניתוק חלקי של הראש מגוף הדובי. בשעה שהאם נאלצה להיפרד מפרד אחרי הפקדתו במקום מסתור, פרד ביקש מהאם לתקן את הדובי .האם תיקנה בחיפזון באמצעות טלאים מתוך בגדו של פרד-דבר אשר מסביר את מראהו המוזר של הדובי(ראו צילום למעלה; צילום הדובי מופיע בעמ' 40 בספרה של ארגמן וכמובן באתר יד ושם). הנכונות של האם להתשהות כדי לתפור את הדובי בשעה שהייתה צריכה  להמשיך ולמצוא מקום מסתור לעצמה וליתר בני משפחתה מראה עד כמה היא מבינה לנפשו של הילד פרד.

מעבר להמלצה החמה לקרוא את הספר לילדים בכיתות א'-ג' (קריאה חוזרת שיש בה הקשבה לאופן שבו תופסים הילדים את הסיפור) מציעה עיון בעדות מרגשת של פרד לסינג וראיון עמו בכתב העת הפנקס. ניתן לראות את ניתוח הספר גם בבלוג של שי רודין .

 

בובתי אלה ממלחמת העולם השניה ועד קום המדינה

מזכירה גם את הספר האלקטרוני שכתבה הגולשת  אריאלה מרים זית בוארון בובתי אלה ממלחמת העולם השניה ועד קום המדינה בתגובה לפוסט . סיפור ממלחמת העולם השניה, ברמן, גרמניה. בחנוכה בהיותה בת ארבע קיבלה הילדה בובה במתנה שהתלוותה אליה במהלך המלחמה עד הגיעה ארצה. גם בסיפור זה מצטיירת האם כדמות תומכת, מעודדת ומבינה לליבה של בתה.

בובות כאוביקטים-חפצי מעבר

שני ספרי הילדים המוצגים בפוסט מבליטים את כוחם של הדובי והבובה להפוך לחפצי מעבר              (על אוביקט מעבר לפי התיאוריה של ויניקוט) עבור הילדים. חפצי מעבר מוגדרים על ידי הפסיכואניליקאי ויניקוט כחפצים ממשיים  שמסמלים עבור תינוקות ופעוטות את האם ומאפשרים להם לשמור על קשר עם האם, לקבל ממנה נחמה גם  בהיעדרה הפיזי. "אובייקט המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין האם. מהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. אזור זה נקרא על ידי ויניקוט 'מרחב פוטנציאלי' או 'תופעות מעבר', ויש לו קיום חיצוני ופנימי בו זמנית."על פי ויניקוט, מרחב פוטנציאלי ימשיך להתקיים בנפשו של המבוגר, ובו הוא יוכל לשחק, לפנטז וליצור ולהנות מחווית יצירה. בכך מבטא ויניקוט את החשיבות של מרחב פוטנציאלי לביטויו של העצמי האמיתי ומכאן ליצירתיות ולבריאות הנפשית. "(ויקיפדיה).

אמנם אנו מורגלים להשתשמש במונח חפץ מעבר בהקשר של הקלה על הסתגלות של תינוקות ופעוטות במעונות ופעוטונים כדי להקל על הפרידה הקשה מדמויות ההתקשרות שלהם(אימהות, אבות), בשני הסיפורים שהוצגו בפוסט זה, ראינו עדויות של כוחם של חפצי מעבר  לנחם ילדים בתקופות קשות כגון מלחמת העולם השניה בצל השואה. חפצי המעבר לא יכולים ולא יכלו גם בסיפורים המוצגים בפוסט למלא את ייעודם(לנחם, לספק ביטחון ושייכות בעולם מאיים ומנוכר) לולא הקשר הטוב של האם עם הילדים בתקופה שקדמה לפרידה הכפויה. חפצי המעבר שואבים את כוחם מהקשר הטוב והמנחם של הילדים עם הורים ומטפלים בשר ודם!

9 מחשבות על “בובות כחפצי מעבר חשובים בתקופת מלחמת העולם השניה בצל השואה

  1. פינגבק: סיכום שנת 2016 ומאגר פוסטים לפי נושאים: כישורים של המאה ה-21, ניהול כיתה, פינת הפסיכולוג, חינוך לידה עד 3 ועוד |

  2. פינגבק: הזמנה לעצור ולחשוב על הנעשה ביום השואה במסגרות חינוך לגיל הרך |

  3. פינגבק: הזמנה לעצור ולחשוב על הנעשה ביום השואה במסגרות חינוך לגיל הרך |

  4. פינגבק: ניהול פרידות קטנות וגדולות כחלק מהחיים בגיל הרך |

  5. פינגבק: לא ללמידה חוויתית בנושא השואה! |

  6. פינגבק: לא ללמידה חווייתית בנושא השואה! |

  7. פינגבק: ציון יום השואה והגבורה בחינוך לגיל הרך: להתעמק, לחשוב ולעשות מעט ובשכל! |

  8. פינגבק: היערכות לשינה במסגרות חינוך לידה עד שלוש |

  9. פינגבק: פרקטיקות ואתגרים בעבודה עם תינוקות |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s