סיכום שנת 2017 ומאגר פוסטים לפי נושאים

מטרת פוסט זה-אחרון לשנת 2017 היא עריכת סיכום של הפעילות בבלוג במהלך שנה זו. אנסה להתייחס למשמעויות שאני מייחסת לנתונים ואבקש התייחסיות של הגולשים. בדומה לסיכום משנת 2016, אציין את נושאי הפוסטים המרכזיים ואצרף קישורים על מנת שהמתעניינים בנושאים אלו יוכלו למצוא אותם בקלות. בנוסף, בסוף פוסט זה, כמעין נספח, אציג את הקישורים לכל הפוסטים שפורסמו  בשנת 2017, לפי חודשי הכתיבה שלהם.

אזכיר כי הבלוג החל לפעול בספטמבר 2015. בדומה לשנת 2016, בשנת 2017, הבלוג התנהל בקביעות ובעקביעות. מדובר לרוב בפרסום ממוצע של פוסט אחד לשבוע, לאורך כל השנה. תגובות והתייחסיות הגולשים-שהתבטאו בעיקר במספר הצפיות ובמספר המבקרים היוו עידוד משמעותי עבורי להמשיך ולפרסם פוסטים בבלוג. לעתים גולשים ביקשו  התייחסות נוספת או הרחבות (כמו בנושא הקריאה החזורת) ונעניתי לבקשות אלו.

בפוסט סיכום זה, אציג :א. מעט נתונים על מספר הצפיות והמבקרים בבלוג ומספר פוסטים כולל, לרבות השוואות לנתונים המספריים משנת 2016;  ב. אציג בעקבות מעין ניתוח תוכן  של נושאי הפוסטים, את  הקטגוריות המרכזיות שעלו, ואתייחס למגוון המניעים שהביאו אותי לפרסם פוסטים יחידים ומקבצי פוסטים שונים; ג. אציין פוסטים שהרבו הגולשים לצפות בהם . אוסיף התייחסות לפוסטים שפורסמו בשנים 2015-2016 וזכו לצפיות רבות במיוחד בשנת 2017 ואציע את פרשנותי לתופעה מענינת זו; ד. אוסיף בסוף הפוסט רשימת פוסטים לפי חודשי הפרסום שלהם.

/

נתונים מספריים לשנת 2017 והשוואות לשנת 2016

הנתונים המוצגים כאן נכונים ל-29.12.2017 בשעה 21:35.

במהלך שנת 2017 פורסמו סה"כ 50 פוסטים(כולל פוסט סיכום זה) לעומת  52 פוסטים, שפורסמו בשנת 2016. אחד בשבוע בממוצע.  לרוב פורסמו ארבעה פוסטים בחודש. היו חודשים שבהם פרסמו רק שלושה פוסטים(מרץ, מאי ודצמבר 2017),  בחודשים אחדים פורסמו 5 או 6 פוסטים(חודשים פברואר, אפריל ונובמבר).

במהלך שנת 2017 נרשמו 69.620 צפיות ו-45.670 מבקרים.

לעומת 33.578 צפיות ו-22706 מבקרים שנרשמו בשנת 2016.

דהיינו בשנת 2017 נרשמו יותר  מכפליים צפיות ומבקרים בהשוואה לשנת 2016 !

66.058 צפיות מישראל ו-2.757 צפיות מרחבי העולם. 95% מהצפיות בשנה זו היו מישראל.

32.139 צפיות מישראל ו-1.448 צפיות מרחבי העולם.96% מהצפיות בשנת 2016 היו מישראל.

סך הכל נשמרה באופן כללי הפרופורציה בין גולשים מישראל לבין גולשים מרחבי העולם.

בשנת 2017, גולשים דוברי עברית מכ-73  מדינות מכל היבשות צפו בפוסטים שונים במהלך השנה(לעומת מ-65 מדינות בשנת 2016).

אציג למטה את מספר הצפיות ממספר מדינות:
ארה"ב 2.758 צפיות (לעומת  919 צפיות בשנת 2016) פי שלושה יותר צפיות מארה"ב לעומת 2016!!)

קנדה 60 צפיות

בריטניה 57 צפיות

צרפת 40 צפיות

גרמניה 35 צפיות

ספרד 34 צפיות

תאילמד 33 צפיות

יוון 33 צפיות

איטליה 30 צפיות

שוודיה 27 צפיות

האיחוד האירופי 26 צפיות

אוקראינה 26 צפיות

הודו 25 צפיות

אירלנד 25 צפיות

כמו בשנה שעברה, אני מודה שריגש אותי לראות כניסות מכל פינה בעולם, מכל היבשות  ומבינה שדוברי עברית עם עניין בחינוך לגיל הרך נמצאים בכל מקום בעולם! גם במדינות קרובות(ירדן, הרשות הפלסטינית, מצרים) וגם במדינות ויבשות רחוקות (ניו זילנד ואוסטרליה, אפריקה, דרום וצפון אמריקה ואירופה כמובן). בשנת 2017 היו כ-26 כניסות מהאיחוד האירופי. אני מאוד סקרנית לדעת מה מקור העניין בפוסטים של אנשים המצויים הרחק מכאן.

נושאי הפוסטים

ברשימה הבאה נבנו קטגוריות של נושאים בעקבות מעין ניתוח תוכן. אציין שפוסטים אחדים מופיעים ביותר מקטגוריה אחת. ההנחה שלי היא שגולשים מתענינים עשוים להשתמש בקטגוריזציה זו על מנת לאתר פוסטים בנושאים שמעניינים אותם-ודרכם להגיע בחלק מהמקרים למקורות רלוונטיים.

חינוך וחברה

פוסטים אחדים משקפים את ההבנה שאיכות החינוך בתוך מסגרות החינוך בכלל ומסגרות החינוך לגיל הרך בפרט, קשורה קשר הדוק ל"כללי המשחק" הנהוגים בחברה שבה הן פועלות. ערכי החברה מחלחלים לתוך המסגרות ומשפיעים על איכות החינוך. בין במודע ובין בלא מודע מערכות החינוך משמשות לסוציאליזציה של ערכי החברה. יתרה מזו, ערכי החברה משפיעים במידה מסוימת על מדת התמיכה והיעדר התמיכה שלה זוכים המחנכים והמחנכות.

על משמעות ההוגנות בחינוך לגיל הרך ובכלל

זכותם של הילדים להגנה וזכותם ללמוד לא לפגוע באחרים

מה אפשר לעשות לגבי השונות והגיוון הרב תרבותי בחברה ובחינוך?רב תרבותיות, כור היתוך או רוב ששולט על מיעוט?

מצב חירום כרוני בחינוך לידה עד שלוש בארץ. מתחייבת תכנית חירום לטיפול בחינוך לדידה עד שלוש!!!

אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים-תפקיד הממסד לדאוג לטובת הילדים ולשנות נורמות

הורות חד מינית, חד-הורות והשפעותיהן על התפתחות הילדים

חמלה כביטוי לאחריות מקצועית בגיל הרך

הזמנה לעצור ולחשוב על הנעשה בחינוך לגיל הרך בנושא השואה

 

מגדר וחינוך

מגדר הוא רכיב מרכזי בזהות האישית של כל אדם. במקביל מדובר בגורם שמשפיע על חלוקת הכוח בחברה. החל  מהמחצית השניה של המאה ה-20 מתרחשים בעולם שינויים משמעותיים באופן שבו נתפס המגדר(הרבה יותר כרצף מאשר כדיכוטומיה). נשאלת השאלה באיזו מידה מערכות החינוך והחברה מאפשרים את מגוון האפשרויות שלהם ראויים האנשים: ילדים והוריהם?

על משמעות המגדר בחינוך לגיל הרך

הורותמה אפשר לעשות לגבי השונות והגיוון הרב תרבותי בחברה ובחינוך?רב תרבותיות, כור היתוך או רוב ששולט על מיעוט?

חשיבה על חינוך מיני לגיל הרך סביב הספר של אלונה פרנקל "איך נפתלי בא לעולם?"

חד מינית, חד-הורות והשפעותיהן על התפתחות הילדים

אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים-תפקיד הממסד לדאוג לטובת הילדים ולשנות נורמות

השפעת הטכנולוגיה הדיגיטאלית על  מערכות יחסים קרובות: הורים-ילדים, צוותים חינוכיים-[ילדים]-הורים

טכנולוגיה דיגיטאלית הפכה לטוב ולרע לחלק מהחיים שלנו. בפוסטים אחדים הייתה התייחסות לאופן שבו טכנולוגיה זו משפיעה על הרכיב החשוב והמשמעותי ביותר בהתפתחותם של הילדים: מערכות יחסים בין אישיות קרובות עם מבוגרים וילדים.

מבט ביקורתי על כמות ה"עדכונים" והסרטונים הנשלחים להורים בואטסאפ ובמייל בזמן "אמת"

תקשורת הורים מורים בעידן הדיגיטלי

להגדיר מחדש את הקשר הורים-מורים במאה ה-21

ניהול כיתה ורכיבים מרכזיים של ניהול כיתה

בקטגוריה זו מספר פוסטים שמתמקדים בכישורי ניהול כיתה של גננות ומורות. ניהול כיתה כולל כמעט כל מה שמורה או גננת עושה מלבד הבקיאות בתכנים. הצלחת ההוראה תלויה בידע, אך גם באיכות התיווך של מורה או גננת עם קבוצות של ילדים. ללא ניהול כיתה  מוסרי ואפקטיבי,  לא יווצרו התנאיים ההכרחיים להתפתחותם של ילדים: רווחה רגשית ותנאי למידה. אף שרבות מהדוגמאות המובאות בפוסטים נוגעים לחינוך לגיל הרך(לידה עד 8) חלק גדול מהתהליכים תקפים גם כאשר מדובר בחינוך היסודי ועל יסודי.

הוספת עמוד ניהול כיתה לבלוג

עבודת צוות-אתגר היישום נאמן למטרה

על בשלות, מוכנות והכנה לכיתה א' ועל ההכרח להבחין ביניהם

מה אפשר לעשות לגבי השונות והגיוון הרב תרבותי בחברה ובחינוך?רב תרבותיות, כור היתוך או רוב ששולט על מיעוט?

היערכות לתחילת השנה במסגרות החינוך כחלק מהתכנית השנתית

לעשות סדר בקבוצות הקטנות בגן: קבוצות קבועות לעומת קבוצות מזדמנות

חלוקת הגן לקבוצות קטנות, קריאה חזורת וספרית פיג'מה/אל פנאוס

היכרות עם הילדים בתחילת השנה כחלק היצירת קשר טוב איתם

כללי התנהגות: מה, למה ואיך?

תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת בעיות התנהגות

בניית תכנית התערבות להתמודדות עם בעיות התנהגות ועם קשיים חברתיים

טיפוח כישורים חברתיים ומניעה והתמודדות עם בעיות התנהגות

בעיות התנהגות אצל ילדים בגיל הרך מעסיקים מחנכות והורים כאחד. עם זאת חשוב להבין שבעיות ההתנהגות הן לעתים תוצר של קשיים חברתיים. על כן מניעה והתמודדות עם בעיות התנהגות מחייבות טיפוח כישורים חברתיים לרבות הקניית הרגלים וכללי התנהגות. בנוסף, חשוב להבין שטיפול מותאם בבעיות התנהגות מחייב תיאום ושיתוף פעולה בין מחנכים להורי הילדים לצד תמיכה מצד הממסד החינוכי.

טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות

לטפח ויסות עצמי אצל ילדים להעצמת האמפתיה בקרב ילדים בגיל הרך

זיהוי והתמודדות עם קשיים חברתיים שכיחים בגיל הרך

ביישנות: רגשות, חשיבה והתנהגות

אילמות סלקטיבית: מאפיינים, הפרכת מיתוסים ודרכי התערבות

קשר משמעותי עם גננת, מורה או יועצת  כגורם לרווחה רגשית לילדים עם אילמות סלקטיבית

בניית תכנית התערבות להתמודדות עם בעיות התנהגות ועם קשיים חברתיים

כללי התנהגות: מה, למה ואיך?

הקניית הרגלים בגיל הרך

זכותם של הילדים להגנה וזכותם ללמוד לא לפגוע באחרים

נדרשים להתמודדות עם בעיות התהנגות : מאמץ משותף הורים מורים ותמיכה מצד הממסד החינוכי

לטפח ויסות עצמי אצל ילדים להעצמת האמפתיה בקרב ילדים בגיל הרך

 טיפוח כישורי חשיבה

טיפוח חשיבה הכרחי להתמודדות עם מציאות משתנה. מדובר בחשיבה אנליטית, חשיבה יצירתית ולא פחות מכך חשיבה ביקורתית.

הערכה וטיפוח פונקציות ניהוליות אצל ילדי גן

למידה משמעותית-משמעותית ואפשרית גם בחינוך לגיל הרך וגם בחינוך המיוחד

לשדר על אותו גל עם הילד-כוונה והדדיות גיבוי ממדעי המוח

להסתובב בעולם כקיקוש מקושקש-קשה אבל מאתגר ומעניין

קריאה חוזרת של ספרי ילדים ואזכורים של ספרים

קריאה דיאלוגית של ספרי ילדים בבית ובגן הילדים  היא אחת הפעילויות הנעימות והתורמות ביותר להתפתחותם של הילדים. מדובר בקריאה שבה הילד שותף מלא למתן פרשנות על הטקסט המילולי והחזותי כאחד ולשיח המתפתח סביבם. כשמדובר בבית, הורה או בן משפחה אחר קורא עם ולילד. בגני הילדים , במעונות יום ואף בכיתות א-ב, קריאה דיאלוגית ומשמעותית מחייבת עבודה בקבוצות קטנות. לנושא חשוב זה מודגשים מספר פוסטים. בחלק זה אכלול את  הפוסטים שיש להם נגיעה לספרות ילדים ולקריאת ספרי ילדים. אזכורים של יצירות ספרות כלולים ברוב הפוסטים המופיעים כאן.אזכורים של ספרי ילדים רלוונטיים לנושאים שונים(למשל שונות במשפחות, יום השואה וכו') מופיעים בפוסטים רבים נוספים שאינם כלולים ב"פרק"  הקריאה החוזרת.

יום, שבוע, חודש הספר העברי-ספרי ילדים מומלצים נבחרים

איך מנוהלת ומסוכמת הקריאה החוזרת ומדוע?

חלוקת הגן לקבוצות קטנות, קריאה חזורת וספרית פיג'מה/אל פנאוס

להסתובב בעולם כקיקוש מקושקש-קשה אבל מאתגר ומעניין

סוגיות חינוכיות אצל תינוקות ופעוטות

בחלק זה התייחסות לסוגיות שמעסיקות הורים ומחנכים לגבי חינוכם של בני הלידה על שלוש. כמות הצפיות הגדולה בפוסטים אלו מעידה על רצון של הורים ומחנכים להכיר גישות והתייחסויות  מקצועיות וחברתיות שנוגעות לטיפול ולחינוך של הצעירים בילדים.

על בעיית הנשיכות אצל פעוטות

ניהול פרידות קטנות וגדולות בגיל הרך כחלק מהחיים

בכי אצל תינוקות ופעוטות

חינוך לניקיון -גמילה לחיתולים על הבנת התהליך ועל הפרקטיקה שלו

אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים-תפקיד הממסד לדאוג לטובת הילדים ולשנות נורמות

התמודדות עם פחדים בגיל הרך

הקניית הרגלים בגיל הרך

מה הניע אותי לכתוב ?

כתבתי על נושאים שאני רואה כמרכזיים בחינוך לילדים צעירים. לעתים קרובות בעקבות כתיבה אקדמית שאותה אני מתרגמת לפרקטיקות חינוכיות. לא אחת הצעות ושאלות של עמיתות למקצוע דרבנו אותי לכתוב על סוגיות חשובות, בעיקר כאלו הנתונות למחלוקת. בנוסף , כתיבתי הגיבה לאירועים במדינה. הגבתי גם לכתבות בתקשורת. עיסוקיי כמרצה בחינוך לגיל הרך הביאו לכך שחלק מהפוסטים מתכתבים עם קורסים שלימדתי. לא אחת התייחסויות ושאלות של סטודנטיות  הביאו אותי לכתוב פוסט זה או אחר. השתמשתי גם בפוסטים אחדים לסיכום הרצאות של הנושאים שאני מלמדת. כתבתי גם בעקבות השתתפות בהרצאות מענינות בכנסים וקריאה של מאמרים אקדמיים שאותם סיכמתי בבלוג. מטרתי בכתיבה היא בעיקר לעורר לחשיבה. לדרבן להילחם בנטיה לעשות את הנוח והדחוף במקום החשוב הקיימת אצל כולנו. איני מתכוונת להכתיב פרקטיקות, אלא להציע לחשוב על עקרונות פעולה ולהיות רפלקטיביים לגבי דרכי יישומם.

מה היו הפוסטים הפופולאריים ביותר בעיני הצופים בשנת 2017 ?

הפוסטים מוצגים לפי סדר יורד של צפיות ללא כל עריכה שלי.

  1. תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ומניעת בעיות התנהגות
  2. על בעיית הנשיכות
  3. בניית תכנית התערבות להתמודדות עם קשיים חברתיים
  4. הזמנה לעצור ולחשוב על הנעשה ביום השואה
  5. הקניית הרגלים בגיל הרך
  6. חינוך לניקיון
  7. תרומת ההורים לטיפוח כהכישורים החברתיים של ילדיהם הצעירים.
  8. לעשות סדר בקבוצות הקטנות בגן ובכיתה
  9. על בשלות, מוכנות והכנה לכיתה א'-ועל ההבדלים ביניהם.
  10. טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות.

התרשמתי שפוסטים שזכו לפופולריות התמקדו בהערכה, תכנון ופרקטיקות חינוכיות  שנוגעים לכישורים חברתיים בכלל וקשיים התנהגותיים בפרט. המעניין הוא שהפוסט שמתמקד בתכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים זכה למספר שיא של צפיות -פי שלושה מהפוסטים שמופיעים אחריו ברשימה. עניין בפוסט זה מלמד לדעתי על כמיהה לאסטראטגיות עבודה ולא ל"טיפים" ו"רצפטים". עניין מוגבר זה הביא אותי להרהר באפשרות לעדכן את ספרי "כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, וטיפוח".

אציין גם שרוב הפוסטים שהתפרסמו בשנת 2016 זכו לצפיות גם במהלך שנת 2017. בלטו מאוד שני פוסטים: עבודת צוות(התפרסם בשנת 2016) וויסות עצמי(התפרסם בסוף שנת 2015) שמספר הצפיות בהם בשנת 2017 עלתה על מספר הצפיות בפוסטים אלו בשנת 2016-קרוב יותר לתאריך הפרסום שלהם ועלה על כמות הציות ברבים מהפוסטים שהתפרסמו בשנת 2017. אכן ויסות עצמי בקרב ילדים ומבוגרים נחשב לכישור מפתח  שמשפיע הן על התפקוד החברתי והן עלה הישגים הלימודיים.  הפוסט משנת 2016 שעוסק בעבודת צוות מציע הגדרות עדכניות של המושג לצד דרכי יישום במסגרות החינוך. עבודת צוות נחשבת לכישור מרכזי במאה ה-21. ומעניין לציין את העניין של הגולשים בנושא.

מבקשת להתייחס לכך שהשנה בסיכום לא מופיעה קטגוריה של "חינוך לידה עד שלוש".  בסוף שנת 2016 התייחסתי למיעוט העניין בפוסטים שהתמקדו במחאה על תנאיי החיים והלמידה במסגרות החינוך הלא מפוקחות. הקטגוריה הרחבה יותר שמתייחסת לנושאים אלו בסיכום שנת 2017, היא חינוך וחברה. דעתי היא שהדיון המשמעותי חייב להיות על זכויות אדם, צדק חברתי, הוגנות בחברה ובקשר בין הממשל לאזרחים. תנאיי החיים של הילדים בני הלידה עד שלוש והמחנכות שעובדות במסגרות אלו, תלויים בחלחול ערכים של הוגנות וצדק חברתי לתודעת האזרחים והממשל. חלחול ערכים כאלו עשויים להביא מאסות של הורים ומשפחות לדרוש את התנאים האלו מהממשל. אנחנו כחברה בישראל לגמרי עוד לא "שם". אף שהיו התפתחויות חיוביות בנושא החינוך לילדים צעירים(הקמת המועצה לחינוך לגיל הרך וידיעה קטנה בדבר פיקוח על מסגרות חינוך) הרפורמה האמיתית לטיוב תנאיי החיים של הילדים, משפחותיהם והעובדות רחוקה מאוד מלהיות מיושמת. התקצוב לאורך שנות דור הנדרש לשינוי של ממש של החינוך לילדים בני לידה עד שלוש הוא רב והממשל טרם קיבל את ההחלטה המכרעת בדבר הסדרה כוללת של החינוך של הצעירים בילדי המדינה.

תודות: אני מודה מקרב לב לאלודי הוטייה שללא עזרתה ותמיכתה, גולשים רבים לא היו מודעים לפרסומם של הפוסטים בבלוג. בנוסף, אני מבקשת להודות לעידית צולמן ממכללת לוינסקי לחינוך שמרבה להגיב לפוסטים, להציע רעיונות לכתיבה ולנדב הצעות לתיקוני עריכה יקרי ערך.

פירוט הפוסטים לפי חודשי הפרסום בשנת 2017

ינואר  2017

הערכה וטיפוח פונקציות ניהוליות אצל ילדי גן

עבודת צוות-אתגר היישום נאמן למטרה

מה אפשר לעשות לגבי השונות והגיוון הרב תרבותי בחברה ובחינוך?רב תרבותיות, כור היתוך או רוב ששולט על מיעוט?

כללי התנהגות: מה, למה ואיך?

 

פברואר 2017

טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות

זיהוי והתמודדות עם קשיים חברתיים שכיחים בגיל הרך

בניית תכנית התערבות להתמודדות עם בעיות התנהגות ועם קשיים חברתיים

ביישנות: רגשות, חשיבה והתנהגות

 

מרץ 2017

תרומת ההורים לטיפוח כשירותם החברתית של ילדיהם הצעירים

מצב חירום כרוני בחינוך לידה עד שלוש בארץ. מתחייבת תכנית חירום לטיפול בחינוך לדידה עד שלוש!!!

לשדר על אותו גל עם הילד-כוונה והדדיות גיבוי ממדעי המוח

 

אפריל 2017

הורות חד מינית, חד-הורות והשפעותיהן על התפתחות הילדים

תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת בעיות התנהגות

להסתובב בעולם כקיקוש מקושקש-קשה אבל מאתגר ומעניין

הזמנה לעצור ולחשוב על הנעשה בחינוך לגיל הרך בנושא השואה

 

מאי 2017

האומץ לא להדחיק את השפעת המדיה על אינטראקציות הורים-ילדים

אילמות סלקטיבית: מאפיינים, הפרכת מיתוסים ודרכי התערבות

קשר משמעותי עם גננת, מורה או יועצת  כגורם לרווחה רגשית לילדים עם אילמות סלקטיבית

 

יוני 2017

על בשלות, מוכנות והכנה לכיתה א' ועל ההכרח להבחין ביניהם

על בעיית הנשיכות אצל פעוטות

יום, שבוע, חודש הספר העברי-ספרי ילדים מומלצים נבחרים

יולי 2018

ניהול פרידות קטנות וגדולות בגיל הרך כחלק מהחיים

חינוך לניקיון -גמילה לחיתולים על הבנת התהליך ועל הפרקטיקה שלו

אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים-תפקיד הממסד לדאוג לטובת הילדים ולשנות נורמות

התמודדות עם פחדים בגיל הרך

אוגוסט 2017

חשיבה על חינוך מיני לגיל הרך סביב הספר של אלונה פרנקל "איך נפתלי בא לעולם?"

הקניית הרגלים בגיל הרך

היערכות לתחילת השנה במסגרות החינוך כחלק מהתכנית השנתית

היכרות עם הילדים בתחילת השנה כחלק היצירת קשר טוב איתם

ספטמבר 2017

לעשות סדר בקבוצות הקטנות בגן: קבוצות קבועות לעומת קבוצות מזדמנות

נסיגה מחינוך חינם-הצעה להגדיל את תשלומי ההורים

מורים, גננות והורים נמצאים בסירה אחת

חמלה כביטוי לאחריות מקצועית בגיל הרך

אוקטובר 2017

בכי אצל תינוקות ופעוטות

חלוקת הגן לקבוצות קטנות, קריאה חזורת וספרית פיג'מה/אל פנאוס

מבט ביקורתי על כמות ה"עדכונים" והסרטונים הנשלחים להורים בואטסאפ ובמייל בזמן "אמת"

איך מנוהלת ומסוכמת הקריאה החוזרת ומדוע?

נובמבר 2017

תקשורת הורים מורים בעידן הדיגיטלי

הוספת עמוד ניהול כיתה לבלוג

למידה משמעותית-משמעותית ואפשרית גם בחינוך לגיל הרך וגם בחינוך המיוחד

על משמעות ההוגנות בחינוך לגיל הרך ובכלל

זכותם של הילדים להגנה וזכותם ללמוד לא לפגוע באחרים

על משמעות המגדר בחינוך לגיל הרך

דצמבר 2017

נדרשים להתמודדות עם בעיות התהנגות : מאמץ משותף הורים מורים ותמיכה מצד הממסד החינוכי

לטפח ויסות עצמי אצל ילדים להעצמת האמפתיה בקרב ילדים בגיל הרך

להגדיר מחדש את הקשר הורים-מורים במאה ה-21

 

 

 

 

להגדיר מחדש את הקשר הורים-מורים במאה ה-21

המסקנה המתבקשת שהתגבשה אצלי בעקבות התנסויות שונות בשנה באחרונה שנגעו לעבודה עם הורים במסגרות חינוך לגיל הרך, ובכלל(שבאו לידי ביטוי גם בפוסטים שונים שכתבתי בבלוג זה) היא שאין מנוס מכך שהורים ומורים(וגננות ומחנכות בחינוך לידה עד שלוש בכלל זה) יגדירו ביניהם "חוזה" מחודש שנוגע לתקשורת ביניהם.

במכללת לוינסקי, בתכנית לגיל הרך, מתקיים בשנת תשע"ח קורס חובה מבוסס סימולציות שמתמקד בתקשורת גננות ומורות עם הורים. קורס זה זכה גם לתמיכה של משרד החינוך. ביולי 2018 נקיים במכללת לוינסקי לחינוך בשיתוף עם מרכז מהו"ת, יום עיון למאמנות , לסטודנטיות שלנו ולקהל הרחב בהשתתפות הורים בדיוק בנושא זה "להגדיר מחדש את קשר מורים הורים במאה ה-21".

Parent

http://clipart-library.com/clipart/1286870.htm

הקשבה לקולותיהם של מורים וגננות וזה ושל הורים לילדים צעירים מזה מוביל להגדרת מספר נושאים שמחייבים ליבון והתייחסות של בעלי העניין השונים. בבעלי העניין  נכללים גם הילדים עצמם ולכן חשוב לעשות מאמץ שקולותיהם של הילדים יישמעו גם כן כבסיס לחשיבה מחודשת על הקשר  מורים-הורים.

הנושאים שזיהינו כמחייבים חשיבה מחדש ויהוו מוקדים ביום העיון אשר יתקיים בחודש יולי במכללת לוינסקי הם:

  • הגדרה מחדש של הקשר הורים -מורים בעידן התקשורת הדיגיטאלית;
  • יצירת ברית הורים-מורים סביב התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים בכיתות;
  • הגדרת ציפיות הדדיות לגבי מסיבות חגים, וימי הולדת בהשתתפות ההורים במסגרות החינוך;
  • עבודה מורים, גננות -הורים במציאות של  משפחות "חדשות" (הורות יחידנית; הורות חד מינית וכו');
  • יצירת הסכמות עם הורים במסגרות חינוך מעורבות מבחינת הרקע הדתי של משפחות הילדים.

עם זאת, הכרחי לבנות מחדש בסיס איתן של אמון והערכה מחודשים בין מורים וגננות לבין הורי הילדים. מה שנדרש הוא

ממצב של אמון מוחלט של ההורים במורים מייד אחרי קום המדינה,  נראה כי אנחנו נמצאים כעת במצב של ערעור האמון של הורים במחנכים. הורים רבים מאשימים את המורים בכל החוליים של הממסד החינוכי. הורים רבים אינם מגלים די אמפתיה עם קשיי ההתמודדות של המורים והגננות ביומיום של העבודה החינוכית בכיתות צפופות ומאתגרות. מנגד גם המורים מגלים חשדנות כלפי נסיונות ההורים להתערב בנעשה בבתי הספר ובגנים. התערבותם לטובת ילדיהם איננה תמיד מובנת מאליה. התערבות זו לובשת לעתים צורה תקיפה עד תוקפנית ובלתי מתחשבת בצוות החינוכי באינטרסים של כל ילדי הגן או הכיתה. בנוסף, יש מחנכים אשר מגלים אמפתיה עם הורים שעובדים שעות רבות ונאלצים לשהות מעט שעות יחסית במחיצת ילדיהם. לעומתם, ישנם מורים וגננות שמתייחסים בצורה שיפוטית כלפי הורי הילדים וממעטים בייחוס השפעה חיובית אפשרית של ההורים על ילדיהם.

לאור קשיים אלו, הכרחי לבנות מחדש בסיס איתן של אמון והערכה מחודשים בין מורים וגננות לבין הורי הילדים. בסיס אמון שיוכל להתמודד עם אפשרויות ה"ריגול" האלקטרוניות הכמעט בלתי מוגבלות.  בשונה מן העבר נדרש לבנות ברית בין שווים ולא ברית בין צד מכתיב התנהלות לבין צד שנשמע ללא עוררין להנחיותיו של הצד האחר. המסגרת החינוכית היא ככלות הכל מערכת אירגונית שבה בעלי תפקידים מקיימים יחסי כוח בינם לבין עצמם, ובינם לבין ההורים. יתרה מזו, כנמצא על ידי אדי-רקח ואינהורן , יחסי הכוח בין הממסד לבין המורים וההורים-ליתר דיוק ההעצמה המוענקת לכל קבוצה- משפיעים על האופן שבו תופסים המורים את מעורבותם של ההורים. מצב שבו הורים ומורים מועצמים במידה שווה ובו יש איזון בין הכוח של המורים וההורים נמצא קשור לעמדות חיוביות של המורים כלפי מעורבותם של ההורים בנעשה בבית הספר.

מלבד חלוקה שוויונית של כוח בין הורים לבין מורים וגננות, נדרשים ידע ומודעות לסוגיות של המאה ה-21. מודעות לכוחם של הכלים הדיגיטאליים והסכמה מרצון לרסן את השימוש בהם; מודעות, ידע ונכונות להשקיע בבניית הסכמות סביב התמודדות עם בעיות התנהגות של הילדים מתוך הימנעות מהאשמה של הצד האחר; הגעה להסכמות לגבי חגיגות ומסיבות מתוך התנערות מרצון לרצות את הצד שכנגד; מודעות לעמדות האישיות וידע עדכני אודות משפחות חדשות לרבות הנכונות לשנות תכניות עבודה בגנים ובבתי ספר לטובת הכלת השונות החדשה הזו; יצירת הסכמות לגבי הכלה של ילדים עם רקע דתי מגוון.

כדי להגיע להסכמות האלו נדרשים רצון טוב, הקשבה, ביטחון עצמי וכיבוד הצד האחר. אבל כל זאת איננו מספיק ללא הבטחת שיפור תנאיי החיים במסגרות החינוך. הורים, מורים וגננות חייבים לראות עצמם כשותפים לשכנוע הממסד להשקיע השקעה דיפרנציאלית בחינוך. לצמצום הצפיפות בכיתות הלימוד ובגנים. ליצירת איזון בין אורך החופשות של ההורים לזה של הילדים ,מבלי לפגוע בזכויות המורים.

על כל אלו נדבר ביום העיון ביולי 2018. אני מזמינה גולשים (מורים, גננות והורים)לכתוב התייחסויות, ותגובות ולהציע רעיונות משלהם.

 

לטפח ויסות עצמי להעצמת האמפתיה בקרב ילדים צעירים

מעין דוידוב מהאוניברסיטה העברית הציגה ביום העיון של תכנית האריס באוניברסיטת בר אילן ברמת גן, בסוף נובמבר 2017, ממצאים מענינים על יכולותיהם המופלאות של תינוקות ופעוטות להפגין אמפתיה. צוות המחקר שבו השתתפה, התחקו אחר שינויים  התפתחותיים בתגובותיהם למצוקה של האחר של תינוקות ופעוטות בני 3 עד 18 חודשים ( 2013, Davidov, Zahn-Waxler, Roth-Hanania & Knafo ).

ממצאי מחקריה של דוידוב ושותפיה מצטרפים לשורה ארוכה של ממצאים(בין היתר מחקרים בהובלתו של אריאל כנפו מהאוניברסיטה העברית) שמצביעים על כך שתינוקות בשנת החיים הראשונה מוסגלים להרגיש דאגה לזולת. וזאת לא בהכרח בשל הבלבול בינם לבין הזולת שגורם להם לחשוב שהם הם הזולת. ממצאים אלו תומכים בהשערה שהיכולת להרגיש אמפתיה היא נטיה מולדת. נמצא גם שקיימים הבדלים בין אישיים גדולים בין הפעוטות בעוצמת הבעת הדאגה לזולת, ושדאגה מוגברת לזולת בינקות מנבאה התנהגות פרו-חברתית בגיל מבוגר יותר.  על אף היותה של האמפתיה תופעה חברתית מולדת, לסביבה(הורים ומחנכים במסגרות החינוך השונות החל מהגיל הרך ביותר) תפקיד חשוב ומרכזי ביצירת אינטראקציות עם הילדים ובחינוך שמטפח את התופעה-למען הילד עצמו כמו גם למען החברה שבה אנחנו חיים. על חשיבות ההתייחסות של הסביבה ניתן ללמוד גם מהממצאים המדאיגים שמראים ירידה באמפתיה של הנוער בשלושים השנים האחרונות.

מחקרים שונים עשויים להתייחס באופן שונה לרכיבי האמפתיה. אחת הדרכים לסווג אותם כוללת את שלושת הרכיבים הבאים:

  1. אמפתיה "קוגניטיבית" מתייחסת ליכולת של האדם להסיק מסקנות על הרגשות שחש הזולת; רכיב זה חשוב ביותר כיוון שהבנת הרגש של הזולת מכוונת לגבי הפעולות שהאדם שחש אמפתיה עשוי לאמץ לטובת הזולת;
  2. אמפתיה "רגשית" מתייחסת ליכולת האדם להתאים את חווית והבעת הרגש  הרגש לרגש שחש הזולת כלפיו מופנית האמפתיה;
  3. תגובה אמפתית מתייחסת ליכולת לעשות מעשה שמטרתו להקל על סבל הזולת.

בהוצאות מכות מופ"ת ואח

בפוסט זה אני מבקשת להתמקד בדגש אחד שהודגש בהרצאתה של דוידוב ביום העיון באוניברסיטת בר אילן, והוא האופן שבו יכולת הויסות העצמי של הילד משפיעה על היכולת להוציא תגובה אמפתית אל הפועל.  וזאת כיוון שבסופו של דבר מה שמשפיע על הקשרים הבין אישיים בין אנשים הוא התוגבה האמפתית-המעשה עצמו.

מהרצאתה של דוידוב, עלו שני מסלולים שבאמצעותם פעוטות, ולא רק פעוטות מפגינים אמפתיה. קודם כל בכל מקרה האמפתיה מתעוררת עקב אירוע של מצוקה של הזולת לרוב(יש מצב של אפתיה במצב של רגשות חיוביים גם) . אירוע מסוג זה מביא לעוררות רגשית. אם העוררות הרגשית היא גבוהה מאוד, דהינו האדם מוצף רגשית כשהוא מתבונן וחווה את מצוקת הזולת הוא יטה פחות לפעול בדרך מיטיבה עם הנמען של האמפתיה. חשוב לזכור שלאמפתיה ביטויים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים כפי שצוין  למעלה. ביטוי רגשי מתון נמצא קשור אפוא ליותר מחשבות של הזדהות עם הזולת וליותר פעולות מיטיבות איתם.

מכאן יוצא שחינוך לאמפתיה מחייב לעזור לילדים לווסת את רגשותיהם על מנת לאפשר להם לחשוב על הנמען ועל דרכים לפעול לטובתו. תגובה אמפתית מיטיבה עוברת אפוא דרך "הראש" ש"נותן פקודה" לגוף לבצע מעשה מיטיב עם הזולת. מסתבר אפוא שכישור הויסות העצמי החשוב,  חשוב לעידוד של אמפתיה ושל קשרים טובים בין אנשים בכלל וילדים בפרט.

לכן בעבודה עם ילדים בכלל ועם ילדים צעירים בפרט חשוב א. לעודד התייחסות לזולת, לסייע בויסות עצמי, ב. לשוחח על דרכי פעולה לסיוע הזולת וג. לבסוף לשבח עשייה למען הזולת. אחת הדרכים המרכזיות של פעוטות לסייע לזולת היא לערב אדם קרוב(הורה, מטפלת, גננת) כדי להעניק סיוע לאדם הנמצא במצוקה(לרוב מדובר בילד אחר). על כן חשוב שאנשי חינוך יהיו ערים לפניות מסוג זה של פעוטות וילדים צעירים ובד בבד עם מתן הסיוע לילד שזקוק לו, ימצאו את הזמן לשבח את הילד שפנה לקבלת העזרה. התשבוחות חייבים לדעתי להיות הן ביחידות והן לאוזני הילדים האחרים בכלל והילד שהביע מצוקה בפרט. בדרך זו,  אנשי חינוך יעצימו תגובות אמפתיות שהן חלק מהרפרטואר המולד של הילדים אמנם, אבל זקוקים לזיהוי והעצמה מצד הסביבה. 

 

נדרשים להתמודדות עם בעיות התנהגות: מאמץ משותף של גננות, מורים והורי הילדים ותמיכה משמעותית מצד הממסד החינוכי

ילדים,גננות מורות, סייעות ובדרך עקיפה הורי הילדים נמצאים יחד וחיים במרחב הגני או הבית ספרי מספר רב של שעות. במרחב המשותף הזה, הולכים ונרקמים קשרים בין אישיים בין ילדים, בין מבוגרים ובין ילדים למבוגרים ונבנות הזדמנויות למידה.

לחיים בתוך המרחב החינוכי השפעה גדולה מאוד על הרווחה הרגשית של מחנכים וילדים כאחד. אחד הגורמים המשפיעים באופן דרמטי על איכות האוויירה במרחב המשותף הוא קיומן של בעיות התנהגות של ילדים ולא פחות מכך דרכי ההתמודדות איתן.

בעיות ההתנהגות מעכירות את האוירה בגן, הן מקור למצוקה למורים וגננות וחשוב מכל, ללא התערבות שיטתית וממוקדת מנבאות קשיים תפקודיים, לימודיים ופגיעה ברווחה הרגשית של הילדים שמפגינים את אותן בעיות בגיל מבוגר יותר.

כשמדובר בילדים בגיל הרך שמפגינים בעיות התנהגות, ההתערבות חשובה שבעתיים בהיותה מסוגלת למנוע הסלמה של קשיים בעתיד. חשוב מאוד שגננות והורים ישתפו פעולה ביניהם לבניית תכניות התערבות מתואמות ומוסכמות אשר תלמדנה את הילדים להתמודד באופן קונסטרוקטיבי יותר עם תסכולים ומצוקות שמובילות להתפרצותן של בעיות ההתנהגות.

בפוסטים קודמים  כתבתי על תכנית להתמודדות עם בעיות התנהגות. יתרה מזו התייחסתי לכישורים חברתיים בגן שטיפוחם עשוי להפחית או למנוע הופעתן של בעיות התנהגות. כמו כן כתבתי על זיהוי קשיים חברתיים והתנהגותיים.

כדי להירתם להתמודד עם בעיות התנהגות, ולבנות ברית עם הורי הילדים, חשוב שנהיה מודעים להשפעת תפיסותינו ודרכי ההתמודדות שלנו על הילדים ועל התייחסיותינו לבעיות ההתנהגות שהם מפגינים. חשובה גם תמיכה במחנכות ובהורים(בין היתר תמיכה הדדית) וחשובה תמיכת המערכת החינוכית אשר תספק תנאיים להתמודדות חינוכית ואפקטיבית עם בעיות ההתנהגות של הילדים.

על חשיבות הויסות העצמי בקרב ילדים, הורים וצוותי הוראה

רבות נחקר ונכתב על חשיבות הטיפוח של כישורי ויסות עצמי של הילדים. על טיפוח היכולת שלהם לשלוט בביטויי הכעס והתסכול שהם חווים, לשלוט בהתנהגות ולגלות איפוק גם לנוכח מצבים מתסכלים והתגרויות או מה שנתפס על ידם כהתגרויות. אלא שטיפול  אפקטיבי בבעיות ההתנהגות של הילדים מחייב גם טיפוח יכולת של ויסות עצמי בקרב ההורים והמחנכים שמטפלים בבעיות אלו. באופן טבעי הפרת כללים, ותוקפנות שמופנית כנגד ילדים, מבוגרים או סביבה פיזית שנכללות לא אחת בבעיות ההתנהגות של הילדים, מעוררות את כעסם של המבוגרים ה"אחראיים". יתרה מזו, ריבוי בעיות ההתנהגות מעורר בקרב המבוגרים לא אחת רגשות ומחשבות של חוסר אונים, שאין מה לעשות. ועל כן לא אחת דרכי ההתמודדות המיידיות התגובתיות בבעיות ההתנהגות של הילדים עלולות להיות לא מווסתות. כעס מתפרץ על הילד. ענישה שאיננה תמיד קשורה למעשה. וגרוע מכל בניית מחסום רגשי בין המבוגר לילד. אף שתגובות אמוציונליות אלו מובנות ואנושיות הן לרוב מזיקות לטיפול בבעיה. וזאת כיוון שילד שמפגין בעיות התנהגות עושה זאת מתוך איזו מצוקה או קושי לשמור על גבולות. מתוך בנייה מצטברת של עוינות כלפי הסביבה ולעתים מתוך עיוות של המסרים של הסביבה. כדי לתקן בעיות התנהגות נחוצים מבוגרים מווסתים שוחושבים על המצב, מנסים להבין אותו ולבנות תכנית פעולה מושכלת לבלימת ההדרדרות בהתנהגות הילדים ולהפחתת התוקפנות. תכנית כזו מחייבת שאף שנחמיר בהצגת גבולות על ההתנהגות  ונציג סטנדרטים ברורים של התנהגות מכבדת אנשים וכללים, ליבנו יצא אל הילד שמפגין בעיית ההתנהגות . חשוב שלא נדחה אותו. שנשדר לו שאנחנו בעדו והגבלות החופש הזמניות באות כדי לעזור לו  להתעשת ולאגרגן את התנהגותו.

על כן טיפול בבעיות התנהגות מחייב טיפוח אסטראטגיות של ויסות עצמי אצל המבוגרים לא פחות מאשר אצל הילדים. גם אנחנו, המבוגרים המטפלים בבעיות ההתנהגות של הילדים  צריכים ללמוד לספור עד 10 לפני שפועלים ולפעול רק אחרי הקדשת מחשבה לנושא. אחד הכלים שעשויים לסייע לויסות עצמי היא כתיבה חוזרת אודות אירועים מערערים. בקרוב אציג מחקרים של גננות ומורות שהשתמשו בהתערבות מעין זו שסייעה להן לווסת עצמן ולהצמיח מתוך הכתיבה החזורת תכניות התערבות מיטיבות עם הילדים-תוך חשיבה על שימוש במשאבים שיש למערכת להציע להן.

יש לזכור גם שבנוסף למאמצים האישיים של ויסות עצמי, הכרחית תמיכה בגננות ובמורים מצד הממסד החינוכי. אתייחס לאופייה של תמיכה זו בהמשך לקראת סוף הפוסט.

גורמים משוערים לבעיות התנהגות כהנמקה להכרח בקיום ברית בין מסגרות החינוך לבית

ברוב המקרים  ילד מגיע לגן או לבית הספר עם גרעין של נטיות, מחשבות ודפוסי התנהגות שעשויים להביא להתפרצותן של בעיות התנהגות – בין היתר בתוך המסגרת החינוכית. בעיות התנהגות צומחות על רקע שילוב של גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים. האופן שבו תווכו כללים וגבולות בבית ובמסגרות חינוך קודמות, וטיב הקשרים הבין אישיים עם הורים ומחנכים "קודמים" משפיעים על ההתנהגות של הילדים בהווה. לכן, בניית תכנית התערבות אפקטיבית לבעיות התנהגות  מחייבת בניית שותפות בין המחנכים להורים. וזאת כיוון שהתערבות בבעיות התנהגות מחייבת הן את המורים והן את הורי הילדים לפעול למען ויסות עצמי של הילד ובניית תשתית להתנהגות פרו -חברתית והתמודדות מקדמת עם תסכולים וקונפליקטים. יתרה מזו, חשוב שהמניע העיקרי בטיפול בבעיות ההתנהגות יהיה הבנת ההתנהגות עצמה, והבנת מחולליה המיידים האפשריים הן בגן והן בבית. חשוב שהמניע המרכזי יהיה להביא לתיקון ההתנהגות לטובת הילד עצמו ועתידו. לעתים מה שמקלקל הוא מניע של להוכיח לצד האחר שאין בעיה או להיפך שהבעיה איננה ניתנת לטיפול בבמסגרת החינוכית. על כן, חשוב להימנע מהאשמות של הצד השני : האשמות של ההורים שהגננת או המורה איננה עושה את עבודתה כהלכה או של המחנכת שההורים אשמים כי מתעלמים מבעיית ההתנהגות. הבנת המחוללים האפשריים של ההתנהגות לא חייבת להתפרש  כמציאת אשמים בהתנהגות. חשוב ללמוד לערוך אבחנה בין הבנת התופעה לבין האשמה של הזולת.

שותפות ותמיכה הדדית בין גננות , מורים והורי הילדים

מכל האמור לעיל משתמע שנדרש לבנות שותפות של ממש בין הורים לבין גננות ומורות סביב הטיפול בבעיות התנהגות של ילדים. ברית עם  כל ההורים: גם הורי הילד שמפגין בעיות התנהגות וגם הורי יתר הילדים בגן או בכיתה.

מהי המשמעות האופרטיבית של  שותפות זו? שגם הגן ובית הספר וגם ההורים מגויסים להבין את ההתנהגות ובהמשך לעשות את חלקם כחלק מתכנית ההתערבות. זה אומר שבשלב ראשון תיבנה הסכמה על הגדרת בעית ההתנהגות וחשיבה על הנעשה בבית ובמסגרת החינוכית שתורם להמשכה של הבעיה. לדוגמה יכול להיות שבלי משים ילד מקבל חיזוקים חיוביים על הפרעות. יכול להיות שהגבולות שמוצבים לא לא נאכפים בעקביות. יכול להיות שמשמיעים איומים אבל בסופו של דבר הללו אינם מקוימים יכול מאוד להיות שהכעס על הילד מוכלל והוא מרגיש שהרבה מהמבוגרים בסביבה נגדו. שנטשו אותו רגשית , שלא מאמינים בו, שאין תקווה לשינוי.

את כל אלו נצטרך לתקן וכל צד-הגן ובית הספר  יצטרך לעמוד בהסכמים שיבנו. למשל לאכוף כללי התנהגות וגבולות. למשל לתת חיזוקים חיוביים אחרי כל פרק זמן שהילד מתנהג כהלכה. למשל להפסיק לאיים. למשל, לשבח את הילד על דברים טוןבים שהוא עושה. למשל לעדכן בעקביות את ההורים על כל שיפור קטם בהתנהגות הילד. למשל לתת פידבק חיובי לגננת או למורה על מאמצים עשתה לטובת הילד.

חשוב שהשיחות בין מחנכות להורים יכללו שיתוף בדרכי פעולה שנעשו במסגרת החינוך ובבית לרבות דיווח על מה עבד ומה לא עבד.

חשוב גם לטעת באמצעות שיחות ופעולות שלנו בהורים של הילדים ה"בלתי מעורבים"  את האמון בכך שאנחנו מטפלחם במצב ודואגים לשלומם ורווחתם של כל הילדים.

http://sites.education.gov.il/cloud/home/Lemida_Merahok/Pages/itmodedut_rigshit.aspx

תמיכה של ממש מצד הממסד החינוכי

הימצאות של ילד או ילדים שמפגינים בעיות התנהגות בגנים ובכיתות בית הספר מעררת לא אחת את הצוות ואת הסדר באותה מסגרת. לעתים הפגנה של בעיות התנהגות מקשה על הלמידה בתוך המסגרת החינוכית עצמה.

הצוות החינוכי הנמצא ב"חזית" ההתמודדות הזו זקוק גם לידע איך לטפל בבעיות מעין אלו, ובניסיון מצטבר של התמודדויות, וגם לתמיכה רגשית ומקצועית מצד הממסד החינוכי.

חשוב שגננות ומורות תכרנה את העקרונות שהוכיחו את עצמם בטיפול בבעיות התנהגות במסגרת ההכשרה הבסיסית שלהן ולחיזוקם כחלק מההתפתחות הפרופסיונאלית שלהן. אבל ידע איננו מספיק. מעבר לשיתוף פעולה עם הורי הילדים, עליו הרחבתי בחלק הקודם, נדרש גם שיתוף הצוות בגיבוש ההסכמה על תכנית התערבות גנית או בית ספרית. ומעבר לכל אלו, נדרשת גם תמיכה מקצועית(אנשי מקצוע כגון יועצים ופסיכולוגים) שעשויים לעזור בחשיבה משותפת על המקרים. מתוך נסיוני למדתי  שרוב הידע על ההקשר של בעיות ההתנהגות נמצא אצל צוותי ההוראה. למדתי שתפקידנו כפסיכולוגים ויועצים הוא לגבש יחד עם הצוות ה"מקומי" את תכנית ההתערבות מתוך אמון בידע שלהם על ההקשר ובקשר שלהם עם הילדים. "תכניות מדף" משווקות על ידי המשרד כגון "מעגל הקסם" או   "עוצמה" שבאות לטפח כישורים חברתיים וויסות עצמי בקרב התלמידים חשובות, אבל אינן מספיקות. שיחות עם ילדים כחלק מ"טיפול קבוצתי" חשובות אבל מה שנדרש בנוסף להן, הוא חניכה של הילדים וטיפול בהם תוך כדי ההתנהלות היומיומית בשיעורים, בזמן של פעילות חופשית, במשחק משותף עם ילדים אחרים, בזמן הארוחות במסגרת החינוכית.

 כאמור נדרשת תמיכה רגשית בגננות ומורות שמתמודדות ביומיום שלהן עם בעיות התנהגות קשות של הילדים. תמיכה גם בשיחות תקופתיות וגם על ידי הכנסת חונכות אישיות שתוכלנה לזמן מה כחלק מתכנית ההתערבות להשגיח על התנהגות הילדים. חלק מהתנהגויותיהם של הילדים מסכנות ילדים אחרים. ללא נוכחות של מבוגר נוסף, קיומן של בעיות התנהגות בחלק מהכיתות מפריע באופן ניכר להתנהלות החיים והלמידה בהן.

חשוב שגננות ומורות (וגננים ומורים גם כמובן) לא ירגישו בודדים במערכה. התחושה הלא נדירה  שהמערכת מפקירה אותם יחד עם הילדים היא תחושה קשה שמקשה על חשיבה יצירתית על תכניות התערבות מיטיבות. חשוב שנזכור שאנשים טובים עוזבים את המערכת עקב קושי של ממש להתמודד עם הפרעות של תלמידים, עם חוסר גבולות ועם בעיות התנהגות.

על כן, כמו שגננות ומורות צריכות לבנות תכניות התערבות לילדים שהן עובדות איתם, כך הממסד החינוכי המקומי והארצי חייב לבנות תכנית של ממש למתן תמיכה לאנשי השדה להתמודדות עם בעיות ההתנהגות. תכניות תמיכה אינן יכולות לכלול רק תכניות מדף שמשווקות לשטח. נדרשת תמיכה אישית ואפקטיבית לגננות ומורות שמתמודדות עם בעיות התנהגות קשות במסגרות שלהן.

לסיכום

בפוסט זה שנכתב לקראת יום המורה תשע"ח, הדגשתי את הצורך שמורים והורים שמתמודדים עם בעיות התנהגות ימצאו דרך לווסת את עצמם כחלק מבניית התערבות אפקטיבית עם הילדים. כל זאת כמובן, על בסיס ידע שמתמקד בעקרונות מניעה והתערבות בנוגע לבעיות התנהגות. יתרה מזו, כתבתי על הכורח לבנות שותפות בין הורים ומורים והדגשתי  שמורים וגננות זקוקים לתמיכה משמעותית מצד הממסד החינוכי. תמיכה  שכוללת תכניות, הדרכה אישית, תמיכה רגשית ותגבור בכוח אדם חינוכי במקרים של בעיות התנהגות קשות בכיתות ובגנים.