פרקטיקות ואתגרים בעבודה עם תינוקות

תמונה קשורה
התפתחות במהלך שנת החיים הראשונה

שנת החיים הראשונה היא שנה דרמטית במהלכה הילוד שיוצא לאויר העולם עם פוטנציאל התפתחות אדיר ועם יכולות מוגבלות יחסית הופך לקראת גיל שנה לפעוט שמיטיב לתקשר עם אנשים, הולך או שנמצא לקראת פיתוח יכולת של הליכה, אומר מספר מילים ומבין הרבה יותר מילים. ההתפתחות בשנה זו ובכלל בשלוש שנות החיים הראשונות היא מואצת. תוצאות ההתפתחות תלויות בשילוב בין תורשה-הן התורשה של המין האנושי והן התורשה של ההורים לבין הסביבה. לאופן שבו מקבלת ה"סביבה" את התינוק, מתייחסת אליו, מטפחת אותו השפעה דרמטית על המשך התפתחותו.

בדרך מטאפורית ניתן לומר שהילוד נולד עם מספר "קלפים" צמודים מאוד לחזהו ולסביבה השפעה מכרעת מה הוא ילמד לעשות במהלך חייו בקלפים שהוא קיבל לפני הלידה.

יש לזכור שמצד אחד תינוקות תלוים לחלוטין בסביבתם לסיפוק הצרכים שלהם(הם חייבים שיאכילו אותם, ילבישו אותם וינקו אותם, ידאגו לשינה, ימקמו אותם במקום שמאפשר התבוננות וחקירה ועוד), ומצד שני התינוקות הם אקטיביים ומעורבים מערובות פעילה בהבנת העולם שלהם. הם בוחרים במה להתבונן מתוך מגוון הגירוים בסביבה, ובהמשך למה להושיט יד ולגעת והם מגיבים לעולם בדרך שמוכתבת על ידי הטמפרמנטים האישיים שלהם במגבלת היכולות הקיימות.

איכות הקשר בין המטפלים בתינוקות לתינוקות (הורים ובשנים האחרונות יתר ויותר מטפלות בין אם הן מטפלות בבית התינוק, בבתיהן במסגרות קבוצתיות, או במעונות יום או בגנים פרטיים) מהווה בסיס להמשך ההתפתחות.

אתגרים מרכזיים בטיפול בתינוקות

תינוקות זקוקים על בסיס קבוע למנות גדולות של מגע אישי, של התייחסות לאיתותים ולבכי שלהם על מנת שיוכלו לשרוד ולשגשג. האתגרים המרכזיים שעומדים בפני הורים ומטפלות בתינוקות בשנת החיים הראשונה שלהם כוללים:

1. הצורך להיות זמין באופן קבוע לקריאותיו או לבכיו של התינוק;

2. גודל האחריות שנובעת מההבנה שהמבוגרים הם מעין "מצבר" קבוע של התינוק והמודעות לכך ש"המצבר" הזה חייב להיות כל הזמן טעון. הכרחי להתפתחותו התקינה של התינוק שלא יפגש ב"מצברים" מתרוקנים או ריקים;

3. הקושי להבין לעתים את משמעות קריאותיו ובכיו של התינוק. כיוון שתינוקות אינם מסוגלים להסביר למטפליהם מהם רצונותיהם, רגשותיהם ומצוקותיהם-נותר למטפלים התפקיד של פענוח הקריאות האלו והתאמת התגובות אליהן;

4. האתגר המורכב המרכזי בעבודה עם תינוקות הוא אפוא לאזן בין תמיכה וסיפוק צרכי התלות של התינוק לבין אפשור חקירה חופשית, רציפה של הסביבה שבה הוא חי.

איכות הטיפול והחינוך בתינוקות תלויה גם במאפייני ההקשר שבו הוא מתקיים . במסגרת המשפחה, במידת התמיכה שבה זוכה המטפל העיקרי מבני משפחה האחרים, במצב הסוציו אקונומי, במאפיני הסביבה הפיזית.

מסגרות טיפול וחינוך קבוצתיות לגיל הרך הדבר תלוי בסוג המסגרת(משפחתון או מעון יום או גן פרטי). כיוון שהטיפול בתינוקות כרוך בהרבה מאוד השקעה רגשית ונתינה ומחייב אינטראקציות של אחת לאחת ואחת לאחד עם כל תינוק ותינוקת, ליחס המספרי מבוגר: ילד השפעה מכרעת על איכות הטיפול. בנוסף היכולת לחלוק קושי עם אנשים אחרים חשובה מאוד. גם בבתים במסגרת המשפחתית קשה למבוגר לטפל לאורך זמן בתינוקות ללא תמיכה וקשר עם מבוגרים אחרים. גם במשפחתונים(אלו המפוקחים ואלו שאינם מפוקחים), אחד האתגרים הוא שמטפלת עובדת עם כחמישה תינוקות ופעוטות לבד במשך זמן ממושך למדי. במעונות חשוב לבחון דרכים אשר יאפשרו למטפלות לטפל לאורך זמן באותם תינוקות ובמקביל ושהן עצמן תקבלנה תמיכה מחברות צוות וממנהלות המסגרות.

בנוסף לסיפוק הצרכים של התינוק חשוב ביותר שהמבוגר המטפל בו יתענין בתינוק כבן אדם, ינסה להבין מה מענין אותו , מה הוא מרגיש ועל מה הוא חושב. לעמדות המטפל והבנתו את האופן שבו חווה התינוק את העולם והאופן שבו הוא מתפתח, השפעה מכרעת על הקשר שנרקם בין המבוגר המטפל בין התינוק לגבי התפתחות התינוק השפעה מכרעת על עצוב הפרקטיקות החינוכיות בעבודה עם תינוקות ועל המשך התפתחותם.

הכישורים המרכזיים בעבודה עם תינוקות

לפני שנפרט מהן הפרקטיקות נציג את כישורי הליבה בעבודה עם תינוקות:

א. יצירת קשרים בין אישיים עם תינוקות – קשרים שיאפשרו לתינוקות להרגיש בטוחים בזמינות האנשים הקרובים לו, שיאפשרו לו לסמוך עליהם ובעקבות זאת להרגיש מספיק ביטחון להתענין בעולם ולחקור אותו.

ב. יצירת קשרים בין אישיים טובים עם בני משפחה אחרים או עם הצוות ובמסגרות חינוך לגיל הרך הכרחית בניית ברית בין הורים למטפלים ולהנהלת המגרות החינוכיות.

ג. על המטפלות ללמוד לצפות צפייה משמעותית בתינוקות ולהבין את מעשיהם.

ד. על התינוקות להפוך למתווכות טובות של העולם תוך שהן מאפשרות חקר של הסביבה, מנגישות גירויים שמעוררים את עניין הילד, מסייעות לו לחקור את הסביבה באופן רציף ומתווכות את שמות התופעות שבהן נתקל ומתעניין התינוק(רגשות, אוביקטים שונים, תופעות טבע ועו).

ה. נדרשים כישורים ארגוניים בעיקר במסגרות חינוך כדי לגבש דרכי עבודה שיאפשרו מתן תשומת לב לכל תינוק ותינוקות, שימוש אפקטיבי במשאבי המקום, תיאום עם אנשי צוות נוספים ועוד.

פרקטיקות חשובות ומרכזיות שיאפשרו בניית קשריים טובים ואפשרויות חקר ולמידה אצל תינוקות

אציג בהמשך רשימת פרקטיקות בצורה ממש תמציתית. לחלקן נדרשתי בפוסטים שונים. המוצג בהמשך הוא בעיקר סקירה של פרקטיקות מרכזיות שהקוראים המתענינים בהן יצטרכו לחקור ולקרוא מעל ומעבר לכתוב בפוסט זה.

  • עבודה בקבוצות קטנות וקבועות שבהן האחריות לתינוקות מוטלת על מטפלת אחת. אותה מטפלת תהיה אחראית על קבלת התינוק בבוקר מידי הוריו, להאכלתו, להחלפת חיתוליו, לרחצה שלו. רציפות מעין זו הכרחית לבניית קשרים טובים ובטוחים עם התינוק (Sosinsky et al, 2016). [לחצה על הקישור תוביל למקור עצמו]
  • התבוננות יומיומית בדרכי ההתנהלות של התינוק בסביבה(על מה הוא מסתכל, מה הוא חוקר, מה מרתיע אותו, מה מעורר את התענינותו) והתאמת ההתייחסות לאיתותיו וקריאותיו של התינוק. ההתאמות עשויות לכלול דרכי פניה לתינוק, אופן החזקה בידיים, צעצועים שמקורבים או מורחקים ממנו, כו').
  • בתחילת העבודה עם תינוקות רצוי לזמן מפגשים שבהם מתקיימות אינטראקציות שיש בהן חפיפה בין ההורים של התינוק לבין המטפלת. הנוכחות המשותפת של ההורים והמטפלת עשויה להעניק למטפלת ערך חיובי בעיני התינוק ולאפשר למטפלת להכיר לעומק דרכי גישה של ההורה לתינוק.
  • שימוש במה שויניקוט קורה "חפצי מעבר"-חפצים מהבית שהתינוק קשור אליהם ומסמלים עבורו את ההורים את הסביבה המוכרת. עם החפצים נמנים סדינים ושמיכות מהבית(עם המראה, המרקם והריח המוכרים), בובות, כריות וכו'.
  • פרקטיקה יומיומית חשובה ביותר כוללת אינטראקציות אישיות שיש בהן קשר עין שבמהלכן מתחלפים באופן מתואם תורות הידבור של התינוק ושל המבוגר. התוכן עשוי להיות שיחה של משהו שמענין את התינוק מצד המבוגר שנענה לקולות של התינוק; לחלופין מאוד מומלץ לבסס אינטראקציות רציפות ומתואמות על חיקויים הדדיים של צלילים שמשמיע התינוק. תחילה המבוגר מחקה את קולות התינוק ובהמשך הוא עשוי להכניס שינוי קטן בהברות המושמעות, או באינטונציה ולעודד את התינוק להתאים את עצמו לצלילים שמושמעים על ידי המבוגר ( Leong et al, 2014). שיחות אלו נמצא שמאופינות על ידי שינוי אינטונציה לאינטונציה "תינוקית"( 'motherese' ) שנמצא שתינוקות מיטיבים להתייחס אליה. שינויי אינטונציה אלו נמצאו "טבעיים" אצל הורים ומבוגרים אחרים שמקימים אינטראקציה עם תינוקות.
  • רצוי לכלול באינטראקציות קוליות אלו גם דקלומים שנכללים בתרבות ההורים או בתרבות הישראלית.
  • אפשור תנועה חופשית במרחב על רצפה שיש בה גירויים מענינים וכאלו שאינם מסכנים אתה תינוק(אין פריטים שהוא יכול לבלוע או כאלו שיכולים לפצוע אותו). אבל יש מרקמים שונים0למשל זחילה על ניר פצפצים), תיבות עם בדים או כדורים, מגדלי השחלה ועוד. התינוקות שמתבוננים ובהמשך זוחלים בסביבה עויים להתענין בפריטים אלו ולחקור אותם.
מתוך חומרים של גני רג'יו אמיליה
  • עידוד של התנסות אקטיבית בשילוב של מוזיקה ותנועה, עידוד התנועעות כליווי למוזיקה שמושמעת או הצעת כלי נגינה (שמפיקים צלילים על ידי הנעתם או הקשה בהם(פעמונים, תוף מרים, מרקס, תיבה סינית , דרבוקה).
  • לאפשר ולעודד התנסות בחומרי יצירה "מלכלכים" על בסיס יומיומי (צבעי מים מאושרים שאינם מכילים רעלנים).

תינוקות מתנסים בעבודות בצבע בחברת ילדים אחרים במעוןצ יום ברג'יו אמיליה
  • לאפשר לגעת באוכל, להתלכלך עם האוכל. התנסויות יומיומיות כאלו תורמות הן להתפתחות קוגניטיבית והן עשויות לעודד התנסות במזונות והפחתת הימנעות ממיני מזון.
  • הימצאות בסביבה הטבעית ואפשור חקר של הסביבה תוך שמירה על בטיחות. לאפשר לגעת ולהתנסות בחול, בדשא. לעקוב אחר מה מענין את התינוקות בשהותם מחוץ לגן. הכרחי שתינוקות יבלו חלק מהיום, ב"טבע"ולא רק בתוך חדרים סגרוים.
  • עידוד של שימוש בחומרים מגוונים בחקר תכונותיהם תחילה בוהמשך לאפשור הבעה עצמית(קרטון, ניר פצפצים, בדים, צבעי שמן, צבעי פנדה, חומר, בצק וכו).
  • חשובה חשיפה לדפוס (למשל עיתונים בבתים) ספרים וז'ורנלים. חלק מהחשיפה הזו כוללת צפיה במבוגרים קוראים וכותבים מצד אחד והשתתפות בקריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים-ספרי תמונות.
  • בניית פרקטיקות של טיפול יומיומי מותאם בתינוקות סביב האכלה ואכילה בהמשך(תוך שמירת קשר עין ווציון שמות הפריטים הנאכלים והרגשות של התינוקות תוך כדי), שינה (בינקות נדרשת התאמה של שעות השינה לשעון הביולוגי של התינוק בהמשך בהיותם פעוטים הילדים עשויים להתאים עצמם בהדרגה ללוח הזמנים החיצוני במידה והוא מותאם לקבוצת הילדים, החלפת חיתולים, רחצה. הטיפול היומיומי סביב סיפוק הצרכים היומיומיים של התינוק והאינטראקציות שנרקמות בין המבוגר לתינוק במהלכן , בונים את התשתית של הקשר הבטוח בסביבה. בנוסף, ליווי הטיפול בשיחות, הסברים ושיום תהליכים תורם לטיפוח לשוני וקוגניטיבי בנוסף לבניית הבסיס הבטוח שנחוץ להתפתחות התינוק.
  • ליווי כל אינטראקציה עם תינוק במעין סוג של דיווח מותאם לדרכי פעולתו: שיום פעולות ואוביקטים שבהם נתקל התינוק. שיום אוביקטים ותופעות שהתינוק נראה ממוקד בהם. שיום רגשות של המבוגר והרגשות המשוערים של התינוק. התיווך המילולי היומיומי ההזה סביב פעולותיו של הילד בסביבה הטבעית הוא זה שמניח את התשתית להתפתחותו השפתית והקוגניטיבית והוא תורם להגברת העניין והרצון ללמוד,וזאת בנוסף למסקנות שהתינוק מסיק על בסיס התנסויותיו. המבוגר עוזר להביע מחשבות , רגשות וצרכים במילים. בכך הוא מאפשר לתת משמעות למה שהוא חווה.
  • עבודה שוטפת עם הורי הילדים: החלפת מידע לגבי פעילות התינוק במסגרת החינוכית ובבית חיונית כי התינוק לא יכל לדווח להורים או לצוות על קורותיו. יצירת קשר של אמון בין ההורים לצוות החינוכי וניסיון משמעותי לבנות תקשורת יומיומית ולא רק תקשורת סביב בעיות שמתעוררות.
  • עבודת צוות: תיאומים בין האישים שונים שמפעילים את המסגרת החינוכית או בין הורים ובני משפחהה אחרים שמטפלים בתינוק. נדרשת הכנה מסודרת והכשרת קדר של מחליפות.
  • בניית פרקטיקות לתמיכה במטפלות שעובדות על בסיס יומיומי עם התינוקות החל מישיבות צוות, וכלה בנהלי דיווח על קשיים ואורחות רענון; במשפחתונים בניית רשת קהילתית לתמיכה במטפלות שמנהלות את המשפחתונים בבתיהן.

הרשימה שמופיעה בפוסט זה כוללת פרקטיקות מרכזיות שאמורות לאפיין את העבודה עם תינוקות במסגרות חינוך מגוונות לקבוצת גיל רגישה זו. רשימה זו מתבססת על ממצאי מחקר וניסיון אישי. ברור לגמרי שלא מדובר ברשימה ממצה של פרקטיקות, אלא בפרקטיקות מרכזיות שעשויות לאפיין את העבודה היומיומית עם תינוקות. מה שעמד מאחורי הצעת פרקטיקות אלו הוא ניסיון להציע מקבץ של דרכי עבודה עם תינוקות שמאפשרות מצד אחד בניה של קשר בין אישי טוב ומצד שני כאלו שמאפשרות מגוון של פעילויות שמפתחות את התינקות שפתית וקוגניטיבית בדרך שהולמת את מאפייני ההתפתחות שלהם, מצד אחד ובדרך שמביאה בחשבון אתגרים שעבודה עם קבוצת גיל זו עשויה לעורר.

בעקבות פרסום הפוסט-סרטון על התפתחות המוח

עידית צולמן שלחה לדף הפיסבוק שלי אחרי פרסום ראשוני של הפוסט קישור לסרטון מענין ומעשיר שמתמקד בהתפתחות המוח בשנות החיים הראשונות. מנחה הסרט והעורך שלו הוא פרופסור יורם יובל ומתראינים בו חוקרי מוח ישראלים. הסרטון מסביר בצורה ברורה ונגישה את האופן שבו הסביבה והתורשה משפיעות במששלוב על ההתפתחות המדהימה של המוח בראית החיים. מטמיעה את הסרטון בהמשך.

סודות המוח עם פרופסור יורם יובל

2 מחשבות על “פרקטיקות ואתגרים בעבודה עם תינוקות

  1. פינגבק: סיכום שנת 2019 |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s