מנהיגות המורה/הגננת כחלק מניהול כיתה

בפוסט זה אנסה להציג את המשמעות שאני מייחסת לאמירה שהגננת או המורה הן מנהיגות הכיתות או הגנים שבראשם הן עומדות. כנ"ל לגבי גננים ומורים. בגלל שרוב ממלאות תפקידי ההוראה הן נשים אני כותבת בלשון נקבה. בפוסט אטען גם שמנהיגות מורים אמורה להיות חלק מניהול כיתה. שהרי המנהיגות איננה פועלת בחלל ריק אלא בהקשר של גני ילדים וכיתות בית ספר כמבנים ארגוניים. כדי שגננות ומורות תוכלנה "להפעיל" את כישורי המנהיגות שלהן בצורה אפקטיבית הן חייבות להכיר את הארגונים שבהם הן פועלות וללמוד לפעול ו"להפעיל" אנשים בתוך ארגונים אלו לטובת המטרות שהזכרתי: למידה משמעותית ורווחה רגשית לכל הילדים.

התרשים שמופיע למטה מציג את האופן שבו אני רואה את הזיקות בין מנהיגות, ארגון, פדגוגיה וניהול כיתה.

screenshot-2016-11-18-22-13-372

בתרשים שמופיע למעלה ניתן לראות שניהול הכיתה נתפס כתוצר של שילוב מנהיגות, ארגון ופדגוגיה. דהיינו, כדי לנהל את הכיתה נדרשת עמדה מנהיגותית וגם כישורים של הובלת אנשים למימוש מטרות; המטרות נגזרות מהגישה הפדגוגית של המורה/הגננת. במקרה של המודל המוצג כאן מדובר בעמדה שחותרת להביא לתנאיי חיים ולמידה טובים לכל הילדים-דהיינו בעמדה מוסרית; כדי לממש מטרות פדגוגיות מתחייבת הישענות על  רכיבים של הארגון: מקום, זמן , משאבים שונים כגון ספרים, חומרי למידה, מיחשוב ומדיניות.

על מנהיגות, מנהיגות מבוזרת ומנהיגות מוסרית

מנהיגות מתייחסת ליכולת  לעורר מוטיבציה בקרב אנשים ולהשפיע עליהם. מנהיגות מבוזרת מתייחסת ליכולת להנהיג מוסדות חינוך כגופים ארגוניים דינאמיים ומתפתחים באופן אפקטיבי. הרעיון הוא   שמנהיגות איננה "המונופול" או האחריות של אדם אחד בלבד –על כן נדרשת הבנה יותר מערכתית ושיטתית של המנהיגות כתהליך חברתי(Bolden, 2011).

נזכור גם שלא כל מנהיגות מבוזרת היא מנהיגות מוסרית על כן אני מציעה שמנהיגות מוסרית מתבטאת ביכולת להשפיע על ילדים, צוות והורים להגדלת המאמצים המושקעים על ידם כקבוצות וכיחידים  להבטחת תנאי רווחה רגשית, שייכות ותנאי למידה עבור כל ילד וילדה  במסגרת החינוכית"(Tal, 2016). לדוגמה, יכול להיות ששמנהיג מבזר סמכויות-אבל ההחלטות שמתקבלות בדרך זו אינן כאלו שכוללות מאבק של ממש לטובת כל ילד וילדה.

אביא מספר דוגמאות שבהן ניתן לראות ביטוי לקיומה או היעדרה של מנהיגות מוסרית בקרב גננות ומורים:

  1. גננת מבחינה בבלגן לפני סיום פרק הזמן של משחק החופשי בגן; הפעילות המתוכננת הבאה באותו גן היא מפגש עם כל ילדי הגן. היא מתבוננת במצב, מסכמת עם הסייעת שתשנה את אופן ההתכנסות הרגיל למליאה, מבקשת את תשומת לב הילדים, מחלקת אותם לקבוצות ומטילה על כל קבוצה אחריות על סידור מרכז בגן ומבקשת מהילדים להגיע למקום המפגש אחרי השלמת משימות הארגון והסידור. הילדים מתגייסים לביצוע המשימות, מגדילים לעשות ומסדרים את הכיתות לקראת מפגש המליאה ובשעה היעודה ניגשים למליאה.
  2. בסוף שנת הלימדוים בגן דו גילי שבו לומד ילד שמאובחן עם קושי חריף בויסות חושי שמשפיע על התנהגותו, מתאגדים הורים רבים ודורשים שהילד יורחק מהגן. הגננת מתעקשת שהילד ישאר בגן ומודיעה לוועד ההורים ולפיקוח שאם הילד עם הקושי בויסות חושי לא ישאר בגן, גם היא לא תישאר.
  3. ילדים מחזירים ספרי ספריה קרועים לספריית הגן. בעקבות זאת, הגננת בונה תכנית מקיפה לשמירה על ספרי הילדים. התכנית כוללת עבודה עם הילדים בשיתוף ההורים. מדובר בעבודה שיטתית שנשכת מספר חודשים. . לקראת סוף אותה שנה תופעת קריעת הספרים נעלמה לחלוטין.
  4. מורה לכיתה א' בונה תכנית התערבות עבור ילד שלא מרבה להשלים משימות. התכנית בנויה ממתן תשומת לב חיובית על כל ניסיון של עבודה ממוקדת(הוצאת מחברת, כתיבה, תשובות ענייניות) לצד התעלמות מהפרעות, מהערות ביניים ומפרובוקציות. היא משתפת את הסטודנטיות שמתנסות בכיתה שלה לגבי אותה תכנית. באחד הימים, הילד מגיע לבית הספר. זורק את הילקוט, קם, מסתובב-כהרגלו. המורה לא אומרת מילה וממשיכה ללמד. הילד יוצא מהכיתה (אחת הסטדונטיות מונחית לעקוב אחריו מרחוק). הילד חוזר מיזומתו לכיתה. מוציא מחברת ושואל את המורה מבלי להסתכל עליה:"מה לעשות?". המורה ניגשת אליו מייד, מלטפת את ראשו ומסבירה לו מה עליו לעשות.
  5. בגן אחר המדיניות של הגננת היא לעודד ביטוי יצירתי מצד הילדים. היא הסבירה זאת לצוות בתחילת השנה. כחודש אחרי תחילת השנה הסייעת מכוונת את עבודת היצירה של הילדים בצורה שלא מותירה להם מקום להבעה חופשית. הגננת מבחינה בכך שתוצרי הילדים זהים ומעירה לסייעת בשעה שהסייעת מצירת לילדים שבלונות; הילדים שומעים את דברי התוכחה של הגננת לסייעת.
  6. גננות רבות מחליטות לא להקריא בקבוצות קטנות את ספרי ספריית פיג'מה בטענה שספרים אלו אינם תואמים את הטעם שלהם ובנוסף, מדובר בספרים עם כריכה דקה. הספרים נשלחים לבתי הילדים מבלי שנעשית עבודה בגן מכינה עם אותם ספרים.

אני מציעה שתקראו את התיאורים ותחליטו אם יש בכל אחד מהם ביטוי של מנהיגות או היעדר מנהיגות. נסו לחשוב מה הופך את הפעולה של המורה או הגננת בכל אירוע לכזו שמבטאת מנהיגות או חוסר מנהיגות. בנוסף, מועיל לחשוב על דוגמאות משלכם שבהן אתם מתרשמים שקיימת או שמהן נעדרת מנהיגתות מוסרית.

נזכור מהן ההגדרות הפורמאליות של ניהול כיתה, הגדרות שהוצגו בפוסטים קודמים

בתחילת הפוסט כתבתי שאני רואה במנהיגות רכיב מרכזי והכרחי בתוך כישור-העל ניהול כיתה.

  •  ניהול כיתה הוא מעין כישור – על שמבטא את היכולת של המורה או הגננת להנהיג את הכיתה/גן שלה, על הילדים ועל אנשי הצוות העובדים לצדה, להשגת מטרות שהיא מאמינה בהן.
  • ניהול כיתה נתפס ככישור-על שעשוי להשפיע על אופן ההתבוננות והאופן שבו מבינה המורה את הכיתה והסיטואציות בתוכה, על תהליך התכנון, קבלת ההחלטות במצבים בלתי צפויים ומשתנים, וברפלקציה על העשייה שאמורה לשפר באופן מתמיד את האופן שבו גננת או מורה מנהלות את כיתותיהן.
  • ניהול כיתה אפקטיבי מתבטא ביכולת לשנות החלטות ודרכי עבודה בעת התמודדות עם קשיים, לאור רפלקציה על פעולות העבר, וזאת במגמה להבטיח רווחה רגשית, הרגשת שייכות ולמידה של ילד או ילדים מבלי להפריע לאווירה הכללית של הכיתה((טל, 2010).

התכנון והפעולות הננקטות בעקבותיו על ידי מורות וגננות כחלק מתהליכי ניהול הכיתה וההוראה כרכיב שלו, תלויים אפוא באופן שבו מתבוננת ומבינה המורה או הגננת את הנמצא והמתרחש  בתוך הכיתה.  זו הפרספקטיבה שלה. פרספקטיבה זו עשויה לצאת מתוך תפיסה שמתמקדת בתוכן ההוראה; היא עשויה לצאת מתוך תפיסה שמתמקדת באינטראקציות הוראה ובתיווך; היא עשויה להתייחס או להתעלם מאיכות הכישורים החברתיים ומהסטטוס הסוציומטרי של הילדים. היא עשויה לנסות להבין או להתעלם מההשפעה של הסביבה הפיזית על הלמידה. מודל ניהול הכיתה שמוצג בבלוג זה מניח שפרספקטיבה של ניהול כיתה מחייבת גמישות בדרכי ההתבוננות בכיתה והיא כוללת:

  • מעבר גמיש מהתבוננות-מלמעלה (ממעוף הציפור) על הכיתה על רכיביה השונים לבין תפקוד מעורב, מושקע ואפקטיבי ב"כאן ועכשיו"(שיחה עם ילד, הנחיית קבוצה, הנחיית אסיפת הורים, עבודת צוות)(Tal, 2016)
  • מעבר גמיש ממעורבות רגשית מתוך גילוי אמפתיה עם ילדים הורים או צוות להתרחקות מסוימת לצורך קבלת ההחלטות שמביאות בחשבון את מאפייני הסיטואציה-מתוך ניתוק רגשי מסוים(Tal, 2016).
  • מעבר גמיש בין התבוננות בתוך עצמך לבין התבוננות כלפי חוץ שמביאה בחשבון כיצד אתה נתפס על ידי אחרים (Marshall, 1999).

כדי לנהל כיתה בצורה אפקטיבית מחויבת הגננת או המורה להבין את הגן והכיתה ואת הכוחות הפועלים בה(כוחות חברתייים וזרמים תת קרקעיים בתחום זה) כמו גם את משאבי הזמן והמקום. היא צריכה להיות בקיאה בתכנית הלימודים והיא חייבת להיות בעלת יכולת השפעה על אנשים(מנהיגות). היא חייבת לרתום את הצוות, את ההורים ואת הילדים לטובת מילוי המשימות היומיומיות שיש בהן פוטנציאל למידה משמעותית עבור כל הילדים . היא חייבת לרתום את כולם למען יצירת אווירה רגשית חיובית ותחושת שייכות לגן או לכיתה של כל ילד וילדה. על כן נדרשת בנייה של תשתית של שיתוף פעולה עם כל אנשי הצווות(הסייעות, הגננת המשלימה או המורים המקצועיים, הורי הילדים, הקהילה). נדרשת התבוננות שמתמקדת במתרחש בכיתה ובגן הילדים תוך כדי יישום תוכניות הלימוד. הכרחי לזהות קשיים ובעיות בשעת אמת ולבנות תוכניות להתמודדות איתם באופן אשר מגייס את הצוות למשימה תוך שמירה על כמודם של השותפים לדרך.

סיכום

מנהיגת גן או כיתה מונעת מהרצון של הגננת או המורה לתרום לצמיחה הרגשית, חברתית, לימודית ומוסרית של כל הילדים שהן מופקדות עליהם. הן חייבות להבין שהן לא יכולות למלא את המשימה הזו לבד. עליהן לשכנע את השותפים-נשות הצוות והורי הילדים בכוונותיהן הטובות ובתכניותיהן. עליהן להביא לידי ביטוי בהחלטוותיהן רצונות של אנשים אחרים. אבל ברגע של התנגשות בין טובת הילדים לרצונות השותפים(צוות או הורים) עליה לקבל החלטה לטובת הילדים. אם הורים לוחצים להוציא ילד עם קשיים מהגן עליה לעמוד איתן מאחורי זכותו של הילד ללמוד בכיתה רגילה ולבנות תכנית שילוב כדי להבטיח תנאי למידה ורווחה רגשית לילד המשולב כמו גם ליתר הילדים הלומדים בגן או בכיתה. אם מישהו מאנשי הצוות פועל באופן שאינו מיטיב עם הלמידה או הרווחה הרגשית של הילדים עליה לזהות את המצב ולנסות לתקן אותו בצורה שמכבדת את איש הצוות וגורמת למוטיבציה שלו להשתפר. במידה והגננת או המורה מזהות קשיים בתפקוד שלהן עצמן-עליהן להבין שבהיותן מנהיגות בשר ודם, הדבר בהחלט אפשרי ועליהן לתקן את המצב. במידה ומתעורר צורך בכך עליהן לבנות תכנית שילוב עבור ילד ולשתף את הצוות או לחלופין להדריך בסבלנות את הצוות למימוש הגישה החינוכית שלהן כתחליף לנזיפות בנוכחות כולם. זאת המשמעות בעיניי של מנהיגות של גננת או מורה. כדי להוביל צוותים וילדים למימוש מטרות חינוכיות, גננת או מורה חייבות למצוא דרכים לעורר את המוטיבציה שלהם לשתף פעולה ולהוות דוגמה אישית.

מחשבה אחת על “מנהיגות המורה/הגננת כחלק מניהול כיתה

  1. פינגבק: סיכום שנת 2019 |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s