מחנכים את המפלצת – ספר ילדים על שיימינג וחרמות

בפוסט זה אני מציגה את ספרו של אשר וינשטייין(איורים נורית יובל) "מחנכים את המפלצת" בהוצאת "אוריון" -ספר שכולל סיפור מחורז על תופעת החרמות והביוש(shaming). בסוף הפוסט אני מזכירה שביוש וחרמות נמנים עם תופעות של תוקפנות חברתית והם סוג של בריונות שמיגורן מחייב התערבות של הורים ומחנכים.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 18-2205f.jpg
מחנכים את המפלצת-הוצאת אוריון-2018

בספר מסופר בחרוזים על מפלצת "ביש בושה" שחיה בשכונה. רוב הזמן היא "עוקצת" והיא מחפשת רק רוע בסביבה. מפלצת זו נטפלת במיוחד "אל כל חלש". עם קורבנותיה של המפלצת נמנית גם הילדה רות שהמפלצת מוצאת לנכון "להחמיא לה" שהיא טיפשה וחסרת טעם בבחירת בגדיה. קורבנות נוספים של המפלצת הם מיכל, יותם ,שוש וליאם. בסופו של דבר הילדות רות ומיכל החליטו להילחם במפלצת באמצעות הקולקטיב. הן הזמינו את כל ילדי הכיתה כדי להצביע על כללים חדשים – כללים שאוסרים על פגיעה באחר. "אסורים ביוש וחרם וגירוש מהקבוצה,כי תמיד עבור כולנו המסגרת נחוצה". נציגות הכיתה כותבת מכתב למפלצת-מכתב שמיידע אותה על הכללים החדשים.

מענין שבספר זה הקורבנות הם ילדים "בשר ודם" עם שמות ישראלים מוכרים בעוד שהבריון הוא ישות מטפורית "חיצונית לכיתה". בספר מתוארים הילדים כבעלי יכולות ויוזמה ומאמינים בקולקטיב ובהסכמות של הקולקטיב לקביעה ולשינוי של כללים.

הספר "מחנכים את המפלצת" בדומה לספר " מיהו מלך החיות? " שפורסם שנה מאוחר יותר, עוסק בתופעות חברתיות נפוצות שיש בהן פגיעה בילדים אחרים. בספר "מחנכים את המפלצת" מובלטת השוויוניות בין עמיתים כמאפיין של קשרים טובים בין ילדים.

הפיכת המפלצת לישות מאפורית, משמשת כאמצעי ספרותי לאפיון תופעת השיימיניג והתוקפנות החברתית כתופעות חברתיות שליליות שאותן יש למגר.

אני חושבת שספר זה עשוי להיות בסיס טוב לדיון קבוצתי או כיתתי על יחסי הגומלין בתוך הקבוצה והכיתה. במהלך שיחות מ מעין אלה עשויים ילדים להעלות מחוויותיהם בכיתה או בשכונה ובחסות הנחיה של מחנך או מחנכת עשוי להתעורר דיון שמוביל לגיבוש כללים שאוסרים על חרמות לצד כללים לתקשורת טובה בין ילדים בכלל ובשעת משבר , בפרט.

מה שחשוב הוא שנזכור בקשר לחיים האמיתיים הוא ששימינג וחרמות הם תופעות חברתיות שמאפיינות את חברת הילדים. שיימינג וחרמות מצויים הן במדיום הוירטואלי בקבוצות חברתיות והן במפגשים פנים אל פנים. ילדים בשר ודם הם הבריונים, ילדים בשר ודם הם קורבנות ואנחנו יודעים מהספרות המקצועית של"קהל"(the audience)-גם כן ילדים בשר דם השפעה מאוד משמועתית על הסלמה של תופעות חברתיות פוגעניות של חרמות ושימינג או למיגורן. אני מזכירה זאת כיוון שחשוב שנזכור שה"מפלצת" נמנית עם ילדי הכיתה בדיוק כמו קורבנות הפגיעה החברתית.

בספר "מחנכים את המפלצת" מתוארים הילדים הן כקרובנות והן כקבוצה יזמית שמארגנת את הכיתה למלחמה בחרמות. בחיים האמיתיים טיפול בחרמות ושימינג מחייב לרוב, לדעתי, מעורבות עמוקה של מבוגרים: צוות בית הספר והורי הילדים. מצד אחד התעלמות מתופעות חברתיות פוגעניות מצד המבוגרים נמנים עם הגורמים שמגבירים את כאב הקורבנות ואת תחשות חוסר האונים שלהם. ברוב המקרים, ילדים צעירים וגם מבוגרים חייבים תמיכה רגשית של מבוגרים והצטרפות שלהם למלחמה בבריונות מכל סוג שהוא מבלי להדיר מהכלל את הבריון. מתוך עמדה שמסייעת גם לקורבנות גם לבריונים לאמץ דפוסי התנהגות פחות פוגעניים וגם להילחם באדישות של הילדים שמשמים כ"קהל" ולא עושים דבר למיגור התוקפנות החברתית בתוך החבורות והקהילות שלהם.

מתנות שילדי גן מעניקים לילדים אחרים

פוסט זה מתמקד בתופעה מלבבת לכאורה: הענקת מתנות על ידי ילדים צעירים לילדים אחרים. הנטיה הראשונה של כולנו היא לחשוב ולומר: למה לא? זה יפה שילדים מוכנים לחלוק עם חבריהם "דברים". בפוסט אנסה ללכת צעד אחד קדימה ולעודד לחשיבה על המשמעות של הענקת המתנות בכלל ובמוחד כשהדבר מתמקד בילדים צעירים. לבסוף אנסה לגזור מעט עקרונות וכללים שינחו הורים, מטפלות וגננות איך לנהוג לנוכח יוזמות של ילדים להעניק מנות לעמיתיהם.

מקור האיור

הענקת מתנה של ילדה לילדה אחרת-מקרה שהיה

הטריגר לכתיבת פוסט זה הוא אירוע שהייתי עדה לו . נכדתי נורית בת הארבע וקצת אוהבת מאוד את בת דודתה, נכדתי איה בת השבע. ניתן לומר שהיא די מעריצה את איה. לפני מספר שבועות איה ואחיה דור התארחו בביתה של נורית בסוף שבוע. נורית התרגשה מאוד מהשהות של בני הדודים במהלך הסופ"ש בביתם. במהלך שהייתם של בני הדודים בביתה החליטה נורית לתת לאיה במתנה כובע סרוג שאותו קיבלה בעצמה במתנה ימים אחדים לפני ביקור בני הדודים בביתה-כובע שקרובת משפחה סרגה במיוחד עבורה. אביה של נורית הבחין במחווה ושאל את נורית אם היא בטוחה שהיא מעונינת להעניק את הכובע כמתנה. נורית הייתה מאוד החלטית לגבי ההענקה של המתנה הזו לאיה. נראה כי איה אהבה מאוד את הכובע שקיבלה והתכוונה לחבוש אותו בהזדמנות קרובה. כעבור שבועיים התארחו בביתנו כל הנכדים. היה זה סופ"ש קר וגשום. במוצאי שבת החלטנו לצאת לסיבוב ברחובות לבחון את השפעת הגשם על רחובות רמת גן. כולנו התלבשנו בבגדים חמים. איה חבשה בגאוה את הכובע שקיבלה במתנה מנורית. אמרתי לאיה שיש לה כובע נהדר מבלי לדעת מהו מקורו. נורית(שאף לה היה כובע אחר) התחילה לבכות וביקשה מאיה שתחזיר לה את הכובע בטענה שזה הכובע שלה. אימה של נורית הייתה חד משמעית בסרובה להביא לכך שאיה תחזיר לנורית את הכובע. אמה של נורית הסבירה לה שוב ושוב שהמתנה היא הרכוש של מקבל המתנה ושאין לדרוש מתנות בחזרה. במשך מספר שעות נורית בכתה ובשעת צער אמרה לי שהיא מאוד מקנאה בכובע היפה שיש לאיה. כולנו הבנו שקשה לה ועם זאת, הסברנו לה שזה המצב למרות שעצוב לה. אימה גם הזכירה לנורית שכדאי לחשוב טוב טוב לפני שמעניקים מתנות אם רוצים להיפרד מהחפץ שאותו מעונינים להעניק כמתנה. בסופו של דבר נורית התעלתה מעל עצמה ואמרה לאיה שהיא יכולה מבחינתה לחבוש את הכובע ואיה אמרה לה תודה כי באמת קר בחוץ.

אירוע זה גרם למבוגרים שבחבורה להמשיך לדבר על העניין והביא אותי לכתיבת פוסט זה שבסופו מספר מצומצם של עקרונות וכללים שעשויים להנחות הורים וצוותי חינוך בהקשר של מתנות ספונטניות שילדים מעניקים לילדים אחרים.

הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של מתן המתנות

אף שבמילונים שונים מתנה מוגדרת כהענקה של חפץ או כסף ללא ציפייה לקבלת פיצוי בתמורה-לכאורה כאקט אלטרואיסטי-סוציולוגים בולטים שמדגישים את אופייה ההדדי של החלפת המתנות. בכתבה מצוינת על העומד מאחורי הענקת המתנות -סוקרת Goldhill Olivia את התפיסות הסוציולוגיות שנוגעות להענקת מתנות. Marcel Mauss סוציולוג שהיה בין הראשונים להגדיר תיאורטית עיסוק חברתי עתיק יומין זה, מציין שמתנה היא רכיב אינטגרלי של קשרים בין אישיים בין אנשים ושהענקת המתנה מהווה ביטוי לרצון להמשיך את אותו הקשר. בהקשר זה סירוב לקבל את המתנה מתפרש כסוג של קרע שמאפיין את אותו הקשר בין אנשים. חשוב שנזכור שישנם כללים של הדדיות בתהליך החלפת המתנות בין אנשים. ערך המתנה שאתה מעניק משפיע או אף מכתיב את ערך המתנה שאתה הולך לקבל. הסוציולוג Barry Schwartz מדגיש את עניין ה"צדק החלוקתי" שכרוך בהחלפת המתנות. שכן חוסר הדדיות בהחלפת מתנות מביא לתחושת אי נוחות בקרב שני הצדדים: זה הנותן את המתנה וזה המקבל אותה.

נזכור גם שמתנות עשויות להיענות על ידי מחוות אחרות("טובות") שאינן מתנות פיזיות מהצד המקבל. "אתן מתנה, תיתן יחס; אתן מתנה תיתן סיקור חיובי" וכו'. בכתבה של גולדהיל נאמר גם שחשוב שנבחין בין אלטרואיזם ותרומות לבין הענקת מתנות. בעוד האלטרואיזם והרומות הם חד צדדיים, באקט החלפת המתנות ישנה ציפיה להדדיות. על כן נזכור שקבלת מתנות יוצרת "חובות" אישיים. הענקת המתנות היא רחוקה מלהיות פעולה אלטראויסטית גרידא כפי שמציעיות ההגדרות המילוניות.

עקרונות וכללים בשירות המחנכים בעניין מתן מתנות

את המסקנות הפרקטיות שנוגעות לעקרונות וכללים בחינוך ילדים להענקת מתנות גיבשתי על בסיס הרהור מעמיק באירוע שבו היו מעורבות נכדותיי , ניסיון החיים שלי בענייני מתנות כמו גם מתוך קריאה של המקורות התיאורטיים בנושא שעזרו לי להמשיג את הדברים שגיבשתי לעצמי באופן אינטואיטיבי יותר.

אני חשובת שיש בהענקת מתנות משהו שמשמח את הנותן ואת המקבל וכמו שכתבו סוציולוגים שעסקו בנושא יש בפעולות של הענקת מתנות משהו שיש לופ וטנציאל לחזק קשרים בין אישיים. זאת ועוד, יש לזכור שהענקת המתנות כפופה לנורמות חברתיות ולעתים יוצרת אותן. למשל הולכות ומתגבשות נורמות לגי מתנות שילדים מביאים בימי הולת לילדים אחרים מהכיתה. הן לגבי ערך הכספי של המתנות והן לגבי סוג המתנות. הענקת מתנות גדולות מהמקבול או שונות מהמקובל עשויה לשנות את הנורמות הקיימות וליצור מחויבויות אישיות בקרב מקבלי המתנות. ומובן מאליו-אבל לא כל כך מובן לילדים צעירים-הענקת המתנה היא פעולה חד-סטרית. אתה נפרד אחת ולתמיד מהחפץ המוענק כמתנה.

כשמדובר בילדים ובחינוך ילדים אני חושבת שעיקרון מנחה אמור להיות לחנך לאיזון ולהדדיות. בנוסף, חשוב לחנך לכך שבבחירת המתנה חשוב להיכנס לראש של מקבל המתנה כדי להתאים לו מתנה לטעמו-משימה לא פשוטה לילדים צעירים. בנוסף, יש לזכור שילדים צעירים אינם מבינים תמיד שהענקת המתנה היא אקט בלתי הפיך. אחרי שנתת מתנה אתה לא יכול לדרוש אותה בחזרה. ולכן ראוי מאוד לחנך ילדים לחשוב מראש אם הם מוכנים להיפרד מההחפץ שאותו הם מעניקים לילד אחר.

כאמור, מתנה טובה היא מתנה עם ערך רגשי גבוה מתנה שמותאמת לטעם של המקבל. ילדים צעירים עשוים להעניק מתנות לפי הטעם שלהם-הטעם של נותן המתנות. תוך כדי כתיבת שורות אלו אני נזכרת שכילדה קניתי לאימי כמתנה מכונית מזכוית עם בושם [זול ולא איכותי במיוחד], והייתי מאוד גאה בעצמי ואימי קיבלה בהתלהבות את המתנה. כשגדלתי הבנתי שמה שקניתי היה לו ערך רגשי אבל שהבושם שקניתי לא היה משובח במיוחד. אימי התייחסה לתשומת הלב שלי[תמיד הקפדתי לקנות לה מתנות מהסוג הזה…] . ואכן כשאני מתבקשת על ידי בתי לקנות מתנות יום הולדת לילדים בכיתה של נכדיי הבוגרים, אני נוטה לשאול את הנכדים מה הילד מקבל המתנה אוהב ומקבלת מבתי הנחיות לגבי סכום הכסף שמקובל להשקיע במתנות לילדי יום הולדת.

דהיינו מתנות שמעענקות על יד הילדים צריכות להיות מותאמות למקבל המתנה וגם להתחשב בנורמות חברתיות לגבי הערך של המתנות. ערך המתנות שמוחלפות בין הילדים אמור להתחשב ביכולת של הנותן ושל המקבל כמו גם בקרבה הרגשית בין הילדים. לילדים מהכיתה שהם חברים קרובים ניתן מתנות יותר מושקעות ומן הסתם יותר קולעות לטעם האישי שלהם.

חשוב שתהיה בקרה של הורי הילדים הצעירים[גיל הגן כיתות א ב] לגבי אופיים של המתנות שהילדים מעניקים ומקבלים מחבריהם ביומיום ולא רק במסיבות יום הולדת. ילדים צעירים עלולים באקט ספונטאני להעניק מתנה יקרה מידי שלא מתאימה לנורמות החברתיות שמנחות את החלפת המתנות המקובלת באותה קהילה. הענקת מתנה יקרה מידי עלולה לחייב את מקבל המתנה לסטדנרט יותר גבוה ממה שהוריו יכולים או מוכנים לנהוג לפיו. כמו כן, מתנה יקרה יוצרת ציפיות גבוהות להדדיות. קורה לעיתם בחברת הילדים[יותר גדולים מגיל הגן] שילדים אחרים עלולים לנצל ילד שמתדנב להעניק מתנות יקרות ואף ליצור תרבות סמויה של" פרוטקשין"- זאת אומרת מתנות גדולות ולא פרופורציוניות עלולות לחשוף ילד או ילדה לסחטנות מצד ילדים אחרים.

לכן חשוב מאוד שהורים ייהיו ערים לאופיים וערכם של המתנות שילגיהם מעניקים ומקבלים. אני בהחלט חושבת שיש לחנך ילדים צעירים לקבל אישור מהוריהם לגבי מתן וקבלת מתנות ספונטאניות מילדים אחרים.

כשנכדי הבכור דור היה בכיתה א' הוא נתן לאחד מבני כיתתו שהתארח אצלו צעצוע די יקר מבלי לשאול את הוריו. אימו של הילד המקבל עמדה מיוזמתה על כך שבנה יחזיר את המתנה לדור. במקביל, אימו של דור הסבירה לו שלא נותנים צעצועים יקרים לילדים אחרים "ככה, סתם" ובלי לשאול את ההורים.

בפוסט זה התייחסתי בעיקר למתנות פיזיות, לחפצים שונים כמתנות. חשוב שנחשוב גם על מתנות שאינן חפצים. כמו פעילויות משותפות מהנות טיול, סרט או הצגה. נזכור שמטרתן של המתנות היא לשמח את מקבל המתנה. ניתן לשמח ילדים ומבוגרים בתשומת לב שקשורה לשיתוף או השתתפות בפעילות מהנה שהותאמה לו במיוחד. באחד הפוסטים השפרסמתי בעבר בבלוג זה הצגתי מתנת יום הולדת מקורית שאורגנה בגן ילדים ברג'יו אמיליה באיטליה: קבוצת ילדים בהנחיית המורה למוזיקה ארגנה לילדת יום ההולדת בת החמש קונצרט עם מוזיקה חביבה עליה.

לסיכום, חשוב שנזכור שהענקת מתנות כרוכה בתהליכי עומק יותר מה שנדמה. לא מדובר באקט אלטראויסטי בלבד שכל מה שצריך לדעת הוא שיש לטפחו. מדובר בפעולה בין אישית מורכבת שכרוכים בה ציפיות, רצונות והיא נעשית בהקשר של קשרים בין אישיים קיימים שהחלפת המתנות עשויה לחזק או להחליש אותם -במקרים של אי התאמה בין ציפיות המקבל לאלו של הנותן. תהליך החלפת המתנות מאופיין בציפיה להדדיות. נזכור שתהליך החלפת המתנות כפופה לנורמות חברתיות ובסטיה מנורמות אלה אנחנו יוצרים נורמות חדשות. בפוסט הצעתי שהורים וצוותי גנים יהיו ערים בעיקר למתנות הספונטאניות שילדיהם מעניקים ומקבלים. במקרים מסוימים רצוי לאסור על הענקת מתנה יקרה מידי לילד אחר. חשוב להזכיר לילדים שהענקת המתנות היא בלתי הפיכה. אין לצפות ולדרוש את חזרתן כשהילד מעניק המתנה מתחרט. לכן יש לחנך לפרואקטיביות בהחלטות על חפצים שמוענקים במתנה. בסוף, הצעתי לחשוב לחנך [גם] לחשיבה על מתנות שאינן חפצים שהחשיבה עליהן עשויה לשמח את מקבל המתנה.

סיכום שנת 2019

מטרת פוסט זה היא עריכת סיכום של הפעילות בבלוג במהלך שנת 2019. אתייחס למשמעות שאני מייחסת לנתונים ואשמח לקבל תגובות מגולשים. ארגון הסיכום לשנת 2019 דומה לסיכומים מהשנים 2016, 2017 ו-2018, אציין את נושאי הפוסטים המרכזיים ואצרף קישורים על מנת שהמתעניינים בנושאים אלו יוכלו למצוא אותם בקלות.

אזכיר כי הבלוג החל לפעול בספטמבר 2015. בדומה לשנים 2016-2018, גם בשנת 2019, הבלוג התנהל בקביעות ובעקביעות. מדובר בפרסום ממוצע של פוסט אחד לשבוע, לאורך כל השנה.בשנת 2019 התפרסמו 55 פוסטים. תגובות והתייחסיות הגולשים-שהתבטאו בעיקר במספר הצפיות ובמספר המבקרים היוו עידוד משמעותי עבורי להמשיך ולפרסם פוסטים בבלוג. בשנת 2019 הזדמן לי לתקשר יותר עם קוראי הבלוג באמצעות דף הפייסבוק שלי.

בקיץ 2019 הצגתי את הבלוג במסגרת הרצאה קצרה(מעין TED) בכנס EECERA בסלוניקי והתרשמתי שההרצאה עוררה עניין בקרב חוקרים ומחנכים בחינוך לגיל הרך. בכל מקרה היא עוררה תגובות והתייחסויות. בנוסף, בפבואר 2020, אציג את הבלוג במסגרת יום סגל חוקר במכללת לוינסקי לחינוך– יום עיון שנתי שבו מרצים ומדריכים מציגים את מחקריהם.

נתונים מספריים לשנת 2019 והשוואות לשנים 2016 ו-2018

בשנת 2019 פורסמו סה"כ 55 פוסטים . כפוסט אחד בשבוע בממוצע.  לרוב פורסמו ארבעה פוסטים בחודש. מתוכם כ-47 פוסטים חדשים וכשמונה פוסטים משנים קודמות שאותם עדכנתי ופרסמתי מחדש.

במהלך שנת 2019 נרשמו 101.968 צפיות ו-66.056 מבקרים.

במהלך שנת 2018 נרשמו 80.424 צפיות ו-49.766 מבקרים.

לעומת 69.620 צפיות ו-45.670 מבקרים בשנת 2017.

לעומת 33.578 צפיות ו-22706 מבקרים שנרשמו בשנת 2016.

השוואה בין מספר הצפיות והמבקרים במהלך השנים 2016-2019 מופיעה בתרשים המוצג למטה.

עון בתרדים מראה שבשנת 2019 נרשמה עלייה של כ-27% בכמות הצפיות וכ-33% בכמות המבקרים בהשוואה לשנת 2018 . ניתן לומר שקיימת מגמת עליה בכמות הצפיות בבלוג. יתרה מזו העלייה בכמות הצפיות משנת 2019 לשנת 2018 גדולה יותר מהעלייה בכמות הצפיות והמבקרים בבלוג בין השנים 2017-2018.

התבוננות בתנודות במספר הצפיות בין החודשים של שנת 2019, מלמדת שטווח הצפיות נע בין 7000 ל-10100 צפיות כל חודש. נראה כי גם במהלך שנת 2019 נשמרת כניסה עקבית לבלוג תוך צפייה בפוסטים חדשים וישנים כאחד.

שינוי שנראה לי דרמטי במהלך השנים 2016-2019 קשור לגופים שמפנים לבלוג (הנתונים מופיעים בתרשים שמוצג למטה). במהלך ארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה תלולה בכמות הצפיות שהגיעו לבלוג באמצעות מנועי חיפוש . היחס בין הפניות באמצעות מנועי חיפוש לעומת באמצעות הפייסבוק(הפוסטים של הבלוג פורסמו בדפי פייסבוק של קבוצות גננות ומורות)  הפך ליותר מפי שלושה בשנת 2018, בעוד שבשנת 2016 היו כמעט פי שניים הפניות מהפייסבוק בהשוואה למנועי החיפוש. אני נוטה לפרש נתונים אלו כעדות לכך שהבלוג עצמו הפך למוכר יותר בקרב קהילת המחנכים בישראל ואנשים רבים מחפשים את הבלוג ישירות ולא ממתינים להפניות באמצעות הפייסבוק.יתרה מזו, נראה כי כמות התכנים שרלוונטיים לחינוך בכלל ולחינוך לגיל הרך בפרט שהצטברה בבלוג היא רבה, על כן, קיימת נטייה להפנות לבלוג בנושאים רבים שרלוונטיים לחינוך ולחינוך לגיל הרך.

גם השנה בדומה לשנים הקודמות אני מדווחת על אחוזי הצפיה ממדינות וישויות מדינתיות שונות בחו"ל ועל זהותן של מדינות וישויות מדינתיות אלו. לא ברור אם המתענינים מחו"ל דוברי עברית או שמא הם משתמשים בשירותי תרגום הקיימים ברשת. בכל מקרה, מרשימה רשימת המדינות מכל היבשות שבהן נמצאו אנשים שהתענינו בבלוג. מרגשות אותי במיוחד הצפיות ממדינות שעוינות את מדינת ישראל ובכל זאת צפיות אלו הן עדות לכך שרשת האינטרנט מאפשרת מפגשים מקצועיים ופרופסיונאליים בין בני אדם.

בשנת 2019 נרשמו 3162 צפיות מחוץ לישראל-שהם כ3.5% מכלל הצפיות. בשנת 2019 היו באופן יחסי פחות צפיות מחו"ל בהשוואה לשנת 2018(שבה היו כ-6% צפיות מחו"ל). לאור העלייה התלולה של הצפיות בשנת 2019 בהשוואה לשנת 2018 ניתן להסיק שהבלוג התבסס מאוד בעיקר בישראל. בשנת 2019 נרשמו צפיות מלא פחות מ-98 מדינות וישויות מדינתיות.

להלן נתונים על צפיות שיחות ביותר ולאחר מכן ציון על צפיות ממדינות וישויות מוסלמיות. ל-3671 צפיות בשנת 2018.

גרמניה 128 צפיות בשנת לעומת 52 צפיות בשנת 2018

הונג קונג 114 צפיות בשנת 2019 לעומת 239 צפיות בשנת 2018

קנדה 102 צפיות בשנת 2019 לעומת 117 צפיות בשנת 2018

בריטניה 102 צפיות בשנת 2019 לעומת 79 צפיות בנת 2018

מולדובה 94 צפיות בשנת 2019 לעומת 0 צפיות בשנת 2018

פולין 82 צפיות בשנת 2019 לעומת 11 צפיות בשנת 2018

הודו 76 צפיות בדנת 2019 לעומת 22 צפיות בדנת2018

רומניה 73 צפיות בשנת 2019 לעומת 23 צפיות בשנת 2018

צרפת 63 צפיות בשנת 2019 לעומת 29 צפיות בדנת 2018

יוון 62 צפיות בשנת 2019 לעומת 17 צפיות בנת 2018

"השטחים הפלסטינים" 50 צפיות בשנת 2019 לעומת 9 צפיות בשנת 2018

מדווחת גם על מדינות שמהן נרשמו צפיות בודדות

ערב הסעודית

תוניסיה

עומאן

אינדונזיה

מלזיה

בחרין

עיראק

פקיסטן

איחוד האמירויות

מהצגת הנתונים שמתמקדת במדינות שמהן נכנסו לבלוג ניתן ללמוד שבעוד כמות הצפיות מארה"ב והונג קונג פחתה באופן משעותי כמות הצפיות ממדינות רבות אחרות עלתה בצורה משעותית מאוד. הייתה עלייה בצפיות מגרמניה, בריטניה, מולדובה, פולין, הודו, רומניה, צרפת ,יוון והרשות הפלסטינאית.

נושאי הפוסטים שפורסמו בשנת 2019

כישורים ופרקטיקות ליבה בחינוך ובהכשרת מורים: במהלך שנת 2019 פורסמו פוסטים חדשים ועודכנו פוסטים קיימים שמתמקדים בכישורים ופרקטיקות ליבה בחינוך (במסגרת משפחות ומסגרות חינוך) ובהכשרת מורים

  1. שנ"צ בגני ילדים ציבוריים-הייתכן?*
  2. ציון יום השואה והגבורה בחינוך לגיל הרך*
  3. היערכות לתחילת שנה בגני הילדים כחלק מהתכנון השנתי
  4. הצעה לשינוי מבנה יום הלימוים בחינוך הציבורי*
  5. גן הילדים היהודי היחיד בקרקוב כמודל שמשלב זרימת הפעילות ותכניות ליבה מחייבות
  6. על אמפתיה, ויסות עצמי וקשרים בין-אישים
  7. איך להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין?
  8. סגנונות למידה OUT, תיווך איכותי IN
  9. האתגר המרכזי בחינוך מוטה עתיד הוא שינוי תודעתי בקרב קובעי המדיניות, המורים, התלמידים וההורים
  10. יתרונות וחסרונות של הנוכחות המרכזית של חגי ישראל בתכנון השנתי בגני הילדים*
  11. צמצום מספר הילדים בגנים חשוב אבל לא מספיק לשיפור איכות החינוך*
  12. בחירה וחינוך לבחירה -איך נחנך את ילדנו לבחור נכון[לקראת הבחירות לכנסת]
  13. השתלמויות גננות ומורים-ניסיון להבין את דרך פעולתן והצעות לשיפור
  14. הכשרת מורים בחינוך לגיל הרך -הספר[רוב פרקיו נכתבו על ידי מרצות ומדריכות מהמחלקה לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך]
  15. מנהיגות הגננת והמורה כחלק מניהול הכיתה
  16. על אמפתיה וחמלה ודרכי טיפוחה

הפוסטים המסומנים בכוכבית עוררו ויכוחים וחשפו את הפרקטיקות המוצגות בהם ככאלו שהן שנויות במחלוקת. אני רואה חשיבות רבה ביותר לעודד דיונים סביב סוגיות במחלוקת ולהביא להכרעות שהתחשב בהבנה של הפרסקטיבות השונות שעלו במהלך הויכוח.

חינוך להכלה ושילוב בחברה ובחינוך -בשנת 2019 תפרסמו פוסטים חדשים ומעודכנים שנוגעים לקשת רחבה של סוגיות שהמשותף ביניהן הכלה של שונות ממקורות שונים בחברה ובחינוך

  1. פדגוגיה של שילוב והכלה במסגרות חינוך רגילות לגיל הרך
  2. שימוש מטעה ולא מקדם במונחים "ילדים צעירים","ילדים בוגרים" בגני ילדים דו גיליים
  3. זיקות בין חינוך להנגשה לבין תיווך והכרח להפוך אותם לרכיב ליבה בהכשרת המורים
  4. איך נתמוך בילדים ממקומות שונים בישראל להתמודד עם אזעקות חוזרות ונשנות
  5. צורך בפרוטוקול התנהלות מחייב במסגרות החינוך במקרים של משברים משפחתיים(הורה בכלא, הורה נפטר)
  6. כללי התנהגות מחייבים-האמנם לחנונים בלבד?
  7. משפחות שונות בחברה והשתקפותן בספרות הילדים
  8. על שמירת זכויות שעניינן זהות מגדרית במשפחות ובמסגרות חינוך לגיל הרך
  9. התפוח נופל לפעמים די רחוק מהעץ -על אתגרי הקבלה של זהות אופקית
  10. נילחם בגזענות : נאפשר, נעודד ונקבל את יוצאי אתיופיה למלא תפקידי הוראה וניהול במסגרות החינוך

סוגיות שנוגעות למדיניות במערכת החינוך

  1. התחלת שנת הלימדוים תש"ף ללא תקציב מאושר לחינוך המיוחד
  2. על זכויות הילדות והילדים במשפחה, במסגרות החינוך, במדינה
  3. לזרוק את התינוק עם המים-דגש על בירוקרטיה ואחריותיות כגורם ששוחק מורים וגננות
  4. אחריות משותפת של המדינה ושל מסגרות החינוך ושל ההורים על שלומם , רווחתם וחינוכם של ילדים צעירים ובוגרים.
  5. חשוב שהורים יתמכו במאבק של הגננות והמורים של ילדיהם.

חינוך לידה עד שלוש : דגשים, תכנים ומדיניות-פוסטים רבים בשנת 2019 התמקדו בהיבטים שונים של חינוך לידה עד שלוש(הצגת הפוסטים לפי מספר צפיות יורד:

  1. צעדים בוני אמון בין הורים לצוותים חינוכיים בחינוך לידה עד שלוש
  2. היערכות לשינה במסגרות חינוך לידה עד שלוש
  3. חינוך לניקיון בקרב פעוטות -תהליך חשוב שאיננו גמילה
  4. חינוך במסגרות חינוך לידה עד שלוש בידי גננות מוסמכות ולא בידי פרה פרופסיונאליים
  5. פרקטיקטת ואתגרים בעבודה עם תינוקות.
  6. לדרוש מהמפלגות המתמודדות בבחירות תכנית חינוך לאומית אמיתית לילדים מלידה עד שלוש
  7. גמילה ממוצץ ביוזמת הילד-כאב ההתנתקות והגאווה[במעבר מעבר מגיל שלוש לגיל ההגן]

ספרי ילדים וקריאה דיאלוגית חוזרת-כמדי שנה פוסטים מוקדשים גם בשנת 2019 לספרי ילדים ולקריאה חזורת של ספרי ידלים וזאת כיוון שקריאה הדיאלוגית החוזרת

  1. קריאה דיאלוגית חזורת של ספרי ידלים בגנים ובכיתות א'-ב' אפשרית אבל קשה לביצוע
  2. תיאוריית המיינד וקריאה חזורת של ספרי ילדים
  3. "מיהו מלך החיות?" מאת אשר וינשטיין-ספר חדש.
  4. את לא אימא שלי, את מיכל שלי-מחשבות בעקבות קריאת הספר "רוצה את אימא" מאת יעל בן ברוך
  5. קרקוב: היסטוריה ואגדות. אסתרקה המלכה מקוזמיר
  6. משפחות שונות בחברה והשתקפותן בספרות הילדים

תכנון בצמיחה-לעידוד למידה של חקר-בשנת 2019 פורסמו פוסטים אחדים באים לעודד למידה של חקר, למידה בצמיחה במסגרות החינוך לגילה רך

  1. חקר עונות השנה בגיל הגן באמצעות ספרים, פאזלים ופעילויות ביוזמת ההילדים בהשראת הסדרה "עונות השנה בבאר שפע"
  2. "בראשית" והשראה החינוכית שמתלווה לתהליך
  3. תכנון לימודים בצמיחה בגני הילדים לפיתוח כישורי חשיבה, תקשורת וכשירות חברתית

"פינת הפסיכולוג"-כמידי שנה גם בבשנת 2019 פורסמו פוסטים אחדים שנוגעים להתמודדויות עם מגוון קשיים.

  1. מה עושים כשכועסים?
  2. עונש גופני מזיק- מודע הורים משתמשים בו למרות המלצות המומחים?
  3. מספיק להיות הורה טוב דיו ולא הורה מושלם-וגם זה לא פיקניק
  4. הזמנה להכיר ולהשתמש בכתיבה נראטיבית חוזרת כדרך התמודדות עם בעיות התנהגות קשות בגן, בכיתה ובבית
  5. המבשלת בגן מתה באופן פתאומי-מה אומרים לילדים?
  6. איך נתווך לילדים את הצורך להישמע לאזעקות ולהבחין בין אזעקות לצפירות של ימי הזיכרון?
  7. התמודדות עם פחדים בגיל הרך-בימים רגילים ובמצב חירום

הפוסטים הנצפים ביותר בשת 2019

  1. בניית תוכניות התערבות להתמודדות עם בעיות התנהגותיות-חברתיות3022 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה בפברואר 2017 -סה"כ צפיות כל הזמנים- 6815.
  2. תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת אלימות2965 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה באפריל 2017-סה"כ צפיות כל הזמנים-10523.
  3. שנ"צ בגני ילדים ציבוריים-הייתכן?1902 צפיות-התפרסם בספטמבר 2019.
  4. ויסות עצמי-הגדרה, דוגמאות התפתחות וטיפוח1878 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה בדצמבר 2015-סה"כ צפיות כל הזמנים 6420.
  5. ציון יום השואה והגבורה בחינוך לגיל הרך: להתעמק, לחשוב ולעשות מעט ובשכל!1819 צפיות בשנת 2019. בפוסט שהתפרסם באפריל 2019 התייחסות חדשה לצד התבססות על פוסטים בנושא משנים קודמות.
  6. זיהוי והתמודדות עם קשיים חברתיים שכיחים בגיל הגן1404 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה בפברואר 2017-סה"כ צפיות כל הזמנים 2684.
  7. עבודת צוות(בקרב ילדים, משפחות, צוותי גן ובית ספר) היא יותר משיתוף פעולה-1223 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה במרץ 2016 -סה"כ צפיות כל הזמנים 4819.
  8. היכרות עם הילדים בגן בתחילת השנה כבסיס ליצירת קשר איתם והתאמה של תכניות עבוגה עבורם 1211 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה באוגוסט 2017-סה"כ צפיות כל הזמנים 2194.
  9. טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות-1199 צפיות בשנת 2019-התפרסם לראשונה בפבואר 2019-סה"כ צפיות כל הזמנים 3207.
  10. היערכות לתחילת השנה בגני הידלים כחלק מהתכנון השנתי1172 צפיות בדננת 2019. הפוסט התפרסם באוגוסט 2019 על בסיס פוסט קודם שהתפרסם באוגוסט 2017.
  11. ניהול פרידות קטנות וגדולות כחלק מהחים בחינוך לגיל הרך1108 צפיות בשנת 2019-הפוסט התפרסם לראשונה ביולי 2017.סה"כ 1347 צפיות כל הזמנים.
  12. הצעה לשינוי מבנה יום הלימודים בגני הילדים-סיכום בעקבות תגובות הגולשים לפוסט השנ"צ-סה"כ 1032 צפיות בשנת 2019. התפרסם לראשונה בספטמבר 2019.
  13. סביבה ממטפחת מסוגלות עצמית אצל ילדים, הורים, גננות ומורים. 954 צפיות בשנת 2019. הפוסט ההתפרסם לראשונהה בפבואר 2016- ס"כ צפיות כל הזמנים 3659.
  14. למידה משמעותית משמעותית ואפשרית בחינוך לגיל הרך ובחינוך המיוחד. 812 צפיות בנת 2019. הפוסט התפרסם לראשונה בנובמבר 2017-סה"כ צפיות בכל הזמנים 1761.[בשנת 2019 פי שניים מאשר בכל אחת מהשנים הקודמות].
  15. גיל שנתיים המדהים והנורא!724 צפיות בשנת 2019. התפרסם לראונה באוקטובר 2018-סה"כ צפיות בכל הזמנים 1363.
  16. פדגוגיה של שילוב והכלה במסגרות חינוך רגילות והתנאים לשגשוגה של פדגוגיהה מסוג זה. 709 צפיות בשנת 2019.[ הפוט התפרסם ביוני 2019].

עיון בנושאים של הפוסטים הנצפים ביותר ובמגמה של שכיחות הצפיות במהלך שנות ההופעה שלהם בבלוג מלמד על כמה מגמות:

א. ישנם נושאים שממשיכים לעניין אנשים שקשורים לחינוך לגיל הרך באופן עקבי.לעומתם, ישנם גם נושאים "על-זמניים".

ב. פוסט עשוי לעורר עניין רב יותר מספר שנים אחרי פרסומו בהשוואה לשנת הפרסום שלו-גם כאן נראה שישנם נושאים רלוונטיים למי שמתענין בחינוך לגיל הרך לאורך שנים רבות.

הנושאים שבמשך שנים מעוררים את העניין הרב ביותר קשורים ל:

1. כישורים חברתיים: התפתחות, טיפוח, קשיים, דרכי התמודדות עם קשיים לרבות תכנון שמתמקד בטיפוח כישורים חברתיים.

2. כישורי ליבה (מעבר לכישורים חברתיים) של ילדים, הורים ומחנכים-כישורים הכרחיים לתפוד בסביבה משתנה מחייבת הסתגלות פעילה: ויסות עצמי, מסוגלות עצמית, עבודת צוות.

3. פרקטיקות מוסכמות ופרקטיקטת שנויות במחלוקת בחינוך לגיל הרך: שנ"צ במסגרות החינוך, ציון יום השואה, היכרות עם ילדים בתחילת השנה, ניהול פרידות קטנות וגדולות,

4. מדיניות בחינוך לגיל הרך-במיוחד מגמות שנויות במחלוקת: כמו שינוי במבנה יום הלימודים בחינוך לגיל הרך, למידה משעותית אפשרית ורצויה בחינוך לגיל הרך ובחינוך המיוחד, פדגוגיה של הכלה ודרכי המימוש שלה.