גני הילדים בישראל-ביום שאחרי הקורונה

ראשי מערכת הבריאות, פיקוד העורף ומערכות גדולות אחרות חושבים על שינויים שמתבקשים בתחומי האחריות שלהם בעקבות תובנות ממשבר הקורונה.

הכרחי וחשוב שמערכת החינוך בכללותה ובתוכה מערך מסגרות החינוך לגיל הרך יפיקו לקחים מהתפקוד שלהם במשבר הנוכחי. בהקשר הטיפול הריכוזי במערכת החינוך במדינת ישראל זה אומר שהממשלה צריכה לתת עדיפות לטיפול במערכת החינוך לחינוך גיל הרך. חשוב שנבין שבעת הזו, בתחילת מאי 2020, אחד הקשיים המרכזיים במשק הוא חוסר היכולת להחזיר את החינוך של תינוקות, פעוטות וילדי גן למסגרות בשל קשיים ליישם את הנחיות משרד הבריאות במבנה הארגוני הקיים. חוסר יכולת להחזיר מסגרות חינוך לגילאי לידה עד שש לפעולה מעכב את החזרה של המשק לעבודה תקינה. עובדות ועובדים אחרים-לרבות מורות ומורים לילדים בכיתות א'-ג' וי"א-י"ב אינם יכולים לשוב לעבודה תקינה עד אשר יימצא פתרון לילדיהם הצעירים.

הממשלה הקימה בשנת 2019 את המועצה לגיל הרך בעקבות חוק המועצה לגיל הרך שחוקק בשנת 2017 כדי " להכין תכנית לאומית רב-שנתית, לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, שמטרתה לקדם את הטיפול בתחום הגיל הרך כפי שהחליטה המועצה ולהמליץ על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה".

מסגרות חינוך לידה עד שלוש

מצב החינוך לגילאי לידה עד שלוש(מעונות היום, המשפחתונים, הגנים הפרטיים והמסגרות השונות) רובן לא מפוקחות. החינוך לגילאי לידה עד שלוש נמצא בתת טיפול מתמשך ונדרשת השקעה עצומה בו כדי לבנות אותו מחדש על בסיס יחסים הגיוניים יותר של כוח אדם פר ילד והסינון והכשרת כוח האדם שעובד עם תינוקות ופעוטות. וועדת רוזנטל הגדירה משכבר בשנת 2009 את הסטנדרטים הדרושים לעבודה עם תינקות ופעוטות. הכרחי להכשיר מחנכות כגננות מוסמכות לכל הפחות. עבודה עם תינוקות ופעוטות היא עבודה קשה ומתישה ונדרשים לשם מילויה כישורים וחוסן נפשי.

גני ילדים ציבוריים

בפוסט זה אני מבקשת להתייחס לגני הילדים הציבוריים שמיועדים לילדים בני 3 עד 6 שנים. ישראל היא מהמדינות הלא רבות בעולם שבהן ילדים בני 3-4 זוכים לחינוך ציבורי חובה וחינם. אחת הבעיות הארגוניות המרכזיות שהתגלו כמגבילות באופן קיצוני את החזרה לעבודה של גני הילדים בתקופת הקורונה למספר ימים ושעות סביר שיאפשר להורים לעבוד הוא היותה של המערכת בנויה טלאי על טלאי. בגנים הציבוריים עובדות לכל הפחות מנהלת גן, גננת משלימה שעובדת בשלושה ואפילו לפעמים ארבעה גני ילדים כדי להשלים משרה מלאה וסייעת ,ראשית, וסייעת משלימה שמשרתה מורכבת לרוב מעבודה בלא פחות מחמישה גני ילדים. מבנה ארגוני זה הופך את הניסיון לבנות שתי קפסולות בגני הילדים שהצוותים והילדים מופרדים לבלתי אפשרי. זאת ועוד, הגננות מקבלות את שכרן ממשרד החינוך והסייעות מהרשות המקומית כך שלמנהלת הגן אין סמכות היררכית על הסייעת שלה. בנוסף, הניסיון להאריך את ימי הלימודים כדי להתאים את אורכם לשוק העבודה הוליד בישראל את הצהרונים שמנוהלים על ידי גופים שונים ברשויות שונות ומאוישים על ידי צוות שלא בהכרח קיבל הכשרה מסודרת. יתרה מזו, תנאי העבודה של הצוותים האלו מגבילים אותם מאוד. הנשים (רוב העובדים בצהרונים הן עובדות) אינן יכולות לקחת על עצמן בבוקר עבודה של ממש כי הן מתחילות לעבוד בשעה 1400. שוב הטלאי הנוסף הזה מפריע בעת מגפת הקורונה להפעיל אותם כי שוב הילדים נחשפים לאנשים נוספים על הצוות שעובד איתם בבוקר.

בטווח הקצר אני שואלת את עצמי, לאור בעיות יסוד אלו, מה הערך של חלוקת הגן לשתי קבוצות של ילדים שכל אחת מהן מגיע לגן לשלושה ימים. בתנאים הארגוניים של גני הידלים היום לא ניתן לבנות שתי קפסולות בגני הילדים.נדרש שינוי ארגוני: אולי בניית שישה ימים ארוכים עד 1600 שבכל שלושה ימים לומדים מחצית מילדי הגן כשהצוות מורכב מצוות הבוקר וצוות הצהרונים. דרך פעולה זו מחייבת רהארגון רציני וגמישות ורצון טוב מכל האנשים שפועלים במערכת.

יום לימודים ארוך +הכשרה של גננות מוסמכות+ביטול צהרונים

אבל המצב הארגוני הבעיתי הזה חייב להוביל אותנו ביום שאחרי(זו עשויה להיות אחת המשימות המרכזיות של המועצה לגיל נרך!) לתכנון יום לימודים ארוך בגנים[מזכירה שיש חוק כזה שמיושם רק באשכולות נמוכים).

יום הלימודים הארוך עשוי להיות מוגדר כיום לימודדים מ7:30 עד 16:00 ואז עובדות בו שתי גננות אקדמאיות, אחת מהן מנהלת הגן ושתי גננות מוסמכות שתחלפנה את הסייעות(נדרשת הכשרה של הסייעות שעובדות היום במערכת לגננות מוסמכות). זה פחות או יותר המודל של כלול בחוק יום לימודים ארוך.

חלופה טובה של יום לימודים ארוך גמיש הצגתי בפוסט שכתבתי ספטמבר לפני שהקורונה[מונח זר לי אז] השתלטה על חיינו, מונהגת במדינות מזרח אירופה והן ברג'ו אמיליה שבאיטליה.במדינות רבות יום הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מתחיל בשש וחצי בבוקר ומסתיים בשש וחצי בערב. לא להיבהל הילדים אינם נמצאים כולם במסגרת 12 שעות. הגננות עובדות במשמרות של שבוע בוקר(שש שעות למשרת בדומה לישראל) ושש שעות משמרת ערב. הילדים מקבלים מתוקף חוק חינוך חובה וחינם 5 א 6 שעות מהמדינות השונות. הוריהם משלמים על כל שעה נוספת שהילדים נמצאים במסגרות החינוך ועל הארוחות שילדיהם מקבלים במסגרות אלו. דהיינו, במדינות אלו המדינה ממנת רק עד שש שעות וההורים ממנים את השעות הנוספות. מודל זה של ניהול גנים מאפשר גמישות. אין סיבה שכל ילדי הגן יימצאו במסגרת יום ארוך אם יש באפשרות משפחותיהם לקחתם הביתה בשעות הצהריים. מנגד מבנה לימודים זה מאפשר להורים שעובדים ימים ארוכים לעבוד כשהילדים לא עוברים זוגות ידיים נוספות עד להגעתם הביתה מהעבודה.

שינויים ארגוניים אלו נראים לי די הכרחיים במדינת ישראל. הם מחייבים שיתוף פעולה בין הסתדרות המורים, הממשלה והרשויות המקומיות אבל יום אחרי המשבר זהו שינוי מתבקש.

שינוי דימוי ושינוי תודעתי בתפיסת תפקיד הגננת והמורה-ראיית התפקיד כתפקיד חברתי חיוני

מוקד שינוי נוסף הוא שינוי בתפיסת התפקיד של גננות ומורות כבעלות תפקיד חברתי חיוני. הן בעיני הציבור והן על ידי הגננות והמורות עצמן. התסכול של הורים רבים במהלך השבועות שהלימודים התקימו במסגרת כזו או אחרת של למידה מרחוק, הביא להתקפות לא הוגנות וחסרות רסן על עובדי ועובדות ההוראה ועל נציגיהם. זעמם של ההורים יצא לא אחת על הגננות והמורות של ילדיהם. במקביל, שמעתי גם קולות של גננות ומורות שרואות עצמן כ"שפני ניסוי" בכך שמתכונים להקדים את החזרת הילדים הצעירים למסגרות החינוך. הן מרגישות שהמדינה מסכנת אותן יותר מידי. אני באופן אישי הצערתי לראות את ההתקפות הלא הוגנות על גננות ומורים וגם לא הסכמתי עם התפיסה שאין זה ראוי להקדים את החזרה לעבודה של גננות ומורות לכיתות א'-ג' ושל מטפלות וגננות פרטיות.

אני בהחלט רואה את הגננות והמורות כממלאות תפקיד חיוני במדינה כמו זה של רופאים, חיילים ושטרים.אנחנו רואים כאמור את הפגיעה במשק כפועל יוצא של הקשיים הארגוניים להחזיר את מערכת החינוך לגיל הרך לעבודה.

תפקיד הגננות והמורות הוא תפקיד שהוא מעבר להוראה טובה ומותאמת לילדים צעירים. איני מתכוונת להפיל על גננות ומורות אחריות על החוליים של החברה בישראל. לכך אני מתנגדת בתוקף. גננות ומורות אינן עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות והן אינן יכולות לשנות את התנאיים הכלכליים והמשפחתיים של הילדים שמגיעים לגנים ולבתי הספר. עם זאת, נדרש מהגננות ומהמורות עמדה מנהיגותית שרואה בעבודתן המבורכת תרומה לפעולה התקינה של המשק. נדרש שיבינו שבתנאים הקיימים החזרתן המוקדמת לעבודה שיש בה סיכון מסוים היא פעולה חיונית להתנעת המשק. זאת ועוד, הן עושיות להידרש לשינוי במבנה יום העבודה ולפיצוי כספי הולם שייגזר מעבודה במשמרות לדוגמה. עבודה בתנאים שיש בהם סיכון מסוים(כמו חזרה לעבודה במהלך מגפת הקורונה) הכרחית לתפקוד המשק וההורים. בסך הכל הגננות והמורות עצמן הן אימהות וזקוקות למסגרות חינוך לתינוקות ופםעוטות וילדי גן עבור ילדיהן.

דעתי היא שגם בהכשרת הגננות והמורים אנחנו לא עושים מספיק כדי לתרום לבניית זהות מקצועית שרואה בתרומה לחברה בתחומים רלוונטיים רכיב הכרחי בתפקיד ההוראה. בכוונתי לחפש עם צוות המרצים בתוכנית תואר שני שבראשה אני עומדת במכללת לוינסקי לחינוך, דרכים להוביל להבנה טובה יותר של המבנה הארגוני של מערכת החינוך ולטיפוח תפיסת תפקיד חברתית רחבה יותר של גננות ומורות שמשתתפות בלמידה בתוכנית.

5 מחשבות על “גני הילדים בישראל-ביום שאחרי הקורונה

  1. הבעיה העיקרית היא שסמכויות מרכיבי החינוך לגיל הרך מתפלגות בין משרד החינוך, משרד הרווחה והרשויות העירוניות. כמו כן המשפחתונים אינם מפוקחים וקשה לי לראות שינוי בתחום הזה מבחינת יכולת אכיפה, גם אם תהייה חקיקה. ולכן אחריות הפיקוח נופלת על ההורים. ילדי כבר יצאו מגיל מערכת החינוך. אך מאז מערכת החינוך התקדמה. חינוך חינם ירד מגיל גן חובה לגיל 3. אבל גם אצל ילדיי, מגן חובה ועד כיתה ג׳, בסיום יום הלימודים הם עברו לצהרונים במבנה סמוך באותו תחום חינוך, בפיקוח מחלקת חינוך של העירייה והמנהל הקהילתי של השכונה, מסיום יום הלימודים ועד לשעה 5 אחה״צ. שם קיבלו הזנה איכותית, תכנית לימודים וחוגים משלימה וזמן להכנת שיעורי בית. עלות הצהרון נחלקה בין תשלום ההורים לבין סובסידיה עירונית. כך שזה היה דומה למצב שתיארת מהנעשה בעולם.

    אהבתי

    • תודה רבה על ההתיחסות המורחבת. שינה שונות רבה בין הרשויות באופן הטיפול בצהרונים. לגבי לידה עד שלוש הכרחי לבנות מודלים מגוונים שיתאימו למשפחות שונות ואי אפשר להסתפק בפיקוח ההורים לדעתי.

      אהבתי

  2. פינגבק: נגיף הקורונה אינו יודע להבחין בין פעילות של משרד החינוך לבין פעילות של צהרונים |

  3. פינגבק: דפ"א-דרכי פעולה אפשריות, כיוון שנגיף הקורונה אינו יודע להבחין בין גני ילדים לבין צהרונים |

  4. פינגבק: שינויים מתבקשים במערכת החינוך לגיל הרך בעקבות מה שלמדנו ממשבר הקורונה |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s