"ילדים קוראים להורים"- תוכנית לעידוד קריאה בכיתה א'

בפוסט זה אציג את סיכום הרצאתה של ד"ר סיגל טיש ממכללת לוינסקי לחינוך-הרצאה שהתמקדה בתוכנית לעידוד קריאה "ילדים קוראים להורים". תוכנית זו גובשה על ידי Marie Clay ויושמה לראשונה בניו זילנד ונמצאת בשימוש נרחב באוסטרליה. במדינות נוספות כגון קנדה וארה"ב פועלות תוכניות דומות. ההרצאה נועדה במקור לסטודנטים בתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי . תוכנן לקיים אותה בתאריך 26.5.2020 כהרצאה פנים-אל-פנים. אלא שמשבר הקורונה טרף את הקלפים. את ההרצאה פנים-אל-פנים המרנו להרצאת זום בשעות הערב ופתחנו אותה למורות וגננות שמתענינות בנושא טיפוח שפה ואוריינות בגיל הרך. משבר הקורונה עשה ועושה הרבה דברים רעים לחברה ולכלכלה בישראל ובעולם. עם זאת, תרבות "הרצאות הזום" שהתפתחה כאילוץ מאפשרת להנגיש תכנים ולהפגיש בין אנשים שגרים במקומות מרוחקים בקלות רבה יותר ממה שנהגנו לעשות באמצעות הרצאות פנים-אל-פנים.

בפוסט בקיצור נמרץ:

  1. על ד"ר סיגל טיש-המרצה
  2. על התוכנית ועקרונותיה
  3. בקצה המזלג על הספרונים הכלולים בתוכנית
  4. בקיצור על הדיון המרתק שהתפתח במהלך ההרצאה
  5. קישור למצגת

על ד"ר סיגל טיש

סיגל משמשת אם אני זוכרת נכון כ-12 שנים כמדריכה פדגוגית ומרצה בתוכנית ובחוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. היא החלה לעבוד במכללה עם שובה משהות של כ-7 שנים באוסטרליה שנים, שהות שהיא "ניצלה" ללימודים מתקדמים ולהוראה בחינוך לגיל הרך. היא השלימה באוסטרליה תואר שני באוריינות ושבשפה והשלימה את עבודת הדוקטוט במדינה זו. נושא הדוקטורט שלה:" תפקיד ההורים בהתפתחות האוריינית של ילדיהם בכתה א' בדרום אוסטרליה ובישראל" השוואה מתוך נקודת מבט אקולוגית וביקורתית. במהלך לימודיה והתנסותה באוסטרליה פגשה סיגל את התוכנית "ילדים קוראים להורים" גם כאם לילדות צעירות וגם כאשת מקצוע בתחום.

את התואר הראשון בחינוך לגיל הרך השלימה סיגל בישראל והספיקה לעבוד מספר שנים כמחנכת לכיתות א'-ב' בישראל לפני נסיעתה לאוסטרליה.

החל מסוף שנת הלימודים תשע"ט מובילה סיגל ניסון להטמיע את התכונית שהוצגה בהרצאתה ובפוסט זה בישראל. סיגל טיש, סיון שתיל ואני שותפות למחקר שנתמך על ידי ארגון מהות, לבדיקת אפשרויות של הטמעת התוכנית בישראל.

על התוכנית: "ילדים קוראים להורים": עקרונות ודרכי פעולה

התוכנית מתאימה לילדי כיתה א'-החל מהיום הראשון שהילדים נכנסים לכיתה!

מטרת התוכנית היא לתמוך בהפיכתם של ילדי כיתה א' לקוראים עצמאיים באמצעות מפגשי קריאה חוזרת יומיומיים בני כעשר דקות עם הוריהם . מקור התוכנית והספרונים בכיתה א' היא הכיתה. במפגשים יומיומיים אלו, הילדים קוראים להורים וההורים מקשיבים, מעודדים ותומכים ובשעת הצורך מציעים פיגומים אבל לא קוראים מילים במקום הילדים. המפתח הוא ספרונים רלוונטיים, מענינים ו"חכמים" שמתבססים על שפה טבעית מצד אחד ובנויים על סדרה של פיגומים שמאפשרים לילדים להפיק משמעות, להבין את העלילה וללמוד על מוסכמות הקריאה תוך כדי התהליך היומיומי החוזר הזה. תוכנית זו עולה בקנה אחד עם התוכנית לעידוד קריאה לכיתות א'-ב' של שמרד החינוך בישראל. על כן דרכי הפעולה של התוכנית כוללים:

סיכום דרכי הפעולה מתוך המצגת שעמדה במרכז הרצאתה של סיגל טיש

הילד בוחר את הספרונים המענינים אותו בכיתה מתוך עשרות של ספרונים מותאמים [גורם מוטיבציוני חשוב+הכיתה היא מקור הספרונים]

הילד קורא-המבוגר מקשיב

ההורים הם שותפים פעילים בתהליך הקריאה

ספרונים מותאמים לראשית קריאה ועם זאת מענינים, מה שקרוי באנגלית engaging

המורות תומכות בתהליך ואינן שולחות דפי עבודה כשיעורי בית

דרכי פעולה אלו מתבססות על העקרונות האים:

עקרונות-התפתחות אוריינית בהקשר חברתי ותרבותי

  1. שליטה בשפה ואוריינות החל מהגיל הרך היא מפתח להישגים אקדמיים והסתגלות בחברה בעתיד
  2. התפתחות השפה והאוריינות מתחילה מהלידה ונמשכת כל החיים; ילדים חשופים , במרחב הציבורי במסגרות החינוך מינקותם לייצוגים אורייניים; זאת ועוד הם מסוגלים להיות שותפים פעילים לשיח אוריני עם הורים, מחנכות, עמיתים, עוברי אורח.הלמידה הטכנית לקרוא(שכוללת בין היתר מודעות פונולוגית, הכרת אותיות וכו) מהווים רכיב אחד בלבד בתהליך ההתפתחות השפתית והאורינית. הילדים פעילים בהתבוננות, חקר ושיח אורייני.
  3. לאינטראקציות קרובות עם הורים ומבוגרים משמעותיים בכלל וסביב קריאה חוזרת, אינטנסיבית מגיל צעיר של ספרי ילדים איכותיים, השפעה מאוד גדולה על ההתפתחות האורינית ועל ההישגים הלימודיים.
  4. קריאה קולית חשובה הן לבניית היכולת לקרוא בשטף(תוך ניכוס של דיוק, קצב והנגנה) והן לקבלת משוב מהסביבה.
  5. למוטיבציה של הילדים להשתתף בקיראה חוזרת תפקיד מפתח לעצם נכונותם לקרוא. על כן הטקסטים שמוצעים לילדים מהגיל הצעיר ביותר חייבים להיות טקסטים רלוונטיים, מענינים, "חכמים" מעוררים למחשבה. עליהם להתבסס על "שפה טבעית" ולא על "שפה מהונדסת" באופן מלאכותי כדי להקל עליהם לכאורה את הקריאה.
  6. שוב ושוב מתגלים הבדלים בין אישיים ענקיים בין הילדים בהבנת השפה, באוצר המילים ביכולת הסקת המסקנות כפועל יוצא של התיווך הראשוני שהשתתפו בו בקרב משפחותיהם משחר ילדותם.
  7. התפתחות אוריינית פורחת על רקע אינטראקציות ושיתופי פעולה קרובים בין מסגרות החינוך, הילדים והוריהם ובני משפחותיהם.

על הספרונים הכלולים בתוכנית

איכות השפה, האיורים, התכנים ועיצוב של הטקסטים שמוצעים לילדים כדי שיתיידדו עם הקריאה היא קריטית. מתוך הדיון עם המשתתפות בהרצאה ומתוך מחקר הפיילוט שסיגל, סיון ואני ערכנו, עולה שאחת הטענות של הורי הילדים ושל חלק מהמורות היא שחומרי הקריאה שמוצעים לילדים בארץ ל"תרגול" הקריאה הם משעממים, מתבססים על שפה "מהונדסת" כדי להקל באופן מלאכותי על הקריאה. לכן ילדים והורים אינם ששים לקרוא אותם. זאת ועוד, הנוהג הוא להציע קריאה שבועית. בעוד שבתוכנית האוסטרלית ובהתבסס על ממצאי מחקר, נדרשת קריאה יומיומית כדי לסייע לילדים לעבור ממקום של "קוראים" מגששים למקום של "קוראים עצמאים".

הספרונים בתוכנית האוסטרלית שסיגל תרגמה את חלקם מאנגלית לצורך הפיילוט שאנחנו עורכות בישראל הופקו והודפס על ידי Era Publication. המוצאים לאור האוסטרלים היו נדיבים מאוד ואפשרו לסיגל לתרגם את הספרונים לעברית להפיק מספר מצומצם של עותקים לצורך מחקר, ללא תשלום. סיגל תרגמה שלושה ספרונים בינתיים והללו הודפסו על ידי הוצאת יסוד במימון מלגת המחקר מארגון מהות.

מה מיוחד בספרונים המצויים בלב התוכנית?

מתוך מצגת שעמדה במרכז הרצאתה של סיגל טיש

על הדיון המענין שהתפתח במהלך הרצאתה של סיגל

הרצאתה של סיגל עוררה עניין ומידה מסוימת של תסכול. המשתתפות-גננות ומורות רובן מהחינוך לגיל הרך אך גם גננות מהחינוך המיוחד שלומדות בתוכנית שלנו,העלו את הנקודות הבאות:

  1. ההרצאה הייתה מעניינת, משכנעת וגננות ומורות שהשתתפו בה הביעו הסכמה גורפת עם עקרונותיה של התכונית(ילדים קוראים הורים מקשיבים, שיתוף הורים, קריאה יומיומית עם הילדים, זמינות של חומרי קריאה רלונטיים ומענינים מותאמים לילדיןם שלומדים להפוך קוראים עצמאיים
  2. הובע עניין ביישום התוכנית- על הספרונים הכלולים בה- בגני חינוך מיוחד שבהם לומדים ילדים בני 6-7[רעיון מענין למדי]
  3. המורות שבחבורה טענו שנסיונותיהן לערב הורים בקריאה יומיומית לילדיהן נתקלו בישראל בקשיים-ההורים עסוקים, עמוסים ואינם נוטים להתמיד להיות עמיתים לקריאה עבור ילדיהם
  4. הובע תסכול מכך שלא מספיק דגש מושם על עידוד קריאה בציבוריות הישראלית.וזאת בניגוד לאוסרטליה שבה מעודדים הורים לקרוא לילדיהם מהלידה ועד בכלל. וזאת על רקע אחוז דומה באוסטרליה ובישראל של מהגרים.
  5. הודגש בדיון הצורך וההכרח לאמץ אג'נדה של עידוד קריאה של הורים וילדים מהגיל הרך ביותר במיוחד על רקע הפערים הענקיים בין אוכלוסיות שונות בישראל.
  6. היו שטענו שהפערים בין הילדים התרחבו במהלך סגר הקורונה: בעוד שילדים שחיים במשפחות משכילות ומטפחות הראו נסיקה בכישורי הקריאה שלהם, ילדים שחיים בסביבות מוחלשות חוו נסיגה בכישורי הקריאה שלהם.

לסיכום

מתוך המצגת של סיגל טיש

הפניה למצגת של סיגל

למצגת שעמדה במרכז הרצאתה של סיגל טיש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s