מה התחדש ומה לא השתנה [לדעתי] בתקשורת מורים וגננות-הורי הילדים ?

כפתיחה למאמר שהתפרסם בכתב העת "הד הגן" בשם "הורים עלייך גננת" בשנת 2004, כתבתי:"הורים… אי אפשר אתם ואי אפשר בלעדיהם!… הורים קשים… הורים חסרי גבולות… הורים חרדתיים… הורים ישראלים… הורים זה אנחנו: כל אחד ואחת מאתנו!". אין חדש בהבנה שהכרחי לעבוד עם עם הורי הילדים.

מטרת פוסט זה להציג מה בעיניי התחדש, ומה לא השתנה בתקשורת ובתפיסת התקשורת עם הורי הילדים במסגרות חינוך בכלל ובמסגרות חינוך לגיל הרך בפרט.  כדי לבסס זאת, אציג בפוסט את התקשורת גננות, מורים-הורים משלוש פרספקטיבות: מערכתית אקולוגית, רב- תרבותית ופוליטית.

התבוננות מערכתית-אקולוגית על התקשורת גננות, מורים-הורים

התקשורת של הממסד החינוכי בתיווכם של מורים וגננות עם הורי הילדים מתבקשת אם מסתכלים על התפתחות של הילד מתוך פרספקטיבה מערכתית אקולוגית. פרספקטיבה זו הוצעה על ידי ברונפנברנר והשפיעה באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו מסתכלים היום על התפתחות האדם ועל יחסי הגומלין המורכבים בינו לבין סביבות שעמן הוא נמצא בקשר ישיר או עקיף.

תוצאת תמונה עבור ‪Bio ecological model of development Bronfenbrenner‬‏

המודל הביואקולוגי של ברונפנברנר

בתיאוריה הבסיסית של ברונפנברנר הוצג הילד, האדם המתפתח על מאפייניו הביולוגיים במרכז בעוד הסביבות המקיפות אותו- הקרובות והרחוקות יותר משפיעות עליו בין האמצעות זיקות ישירות או באמצעות זיקות עקיפות. בתוך המיקרוסיסטם-הסביבה הקרובה ביותר לילד, לאדם המתפתח  מצויים ה"גורמים" עמם הוא מצוי באינטראקציות רציפות, אינטנסיביות וישירות. דהיינו, האינטראקציות של הילד, של האדם המתפתח  עם הורים , עם מטפלות, גננות ומורים ועם קבוצת בני הגיל, כמו גם האינרטאקציות עם הסביבה הפיזית מצויות בתוך המיקרוסיסטם. אינטראקציות ישירות אלו כונו במודל מאוחר ומעודכן של ברונפנפנברנר "תהליכים פרוקסימאליים" -תהליכים קרובים. לתהליכים הפרוקסימאליים ייחס ברונפנברנר את היכולת המרכזית להשפיע על ההתפתחות. תהליכים אלו כונו על ידו המנוע של ההתפתחות. הקשרים של הגננות והמורים עם הורי הילדים מצויים במזוסיסטם– תת מערכת שכוללת את זיקות הגומלין בין גורמים שונים המצויים במיקרוסיסטם. ההנחה של ברונפנברנר הייתה שתת מערכות רחוקות כגון  המזוסיסטם והמקרוסיסטם והכרונוסיסטם(ממד הזמן) משפיעות על התפתחות הילד, האדם, באמצעות השפעתן על האינטראקציות הישירות עם הילד, באמצעות  השפעתן על התהליכים הפרוקסימאליים. ברונפנברנר היה זה שפקח לעולם  את העיניים באמצע המאה הקודמת על כך שילדים אינם צומחים בתוך בועה ותוצאות התפתחותם תלויות באינטראקציות שלהם עם סביבותיהם.  מכאן ניתן ללמוד שכיוון שהקשר של הילד עם הוריו מזה, ועם מוריו מזה חשובים מאוד, הכרחי להבין ולטפח קשרים טובים בין הורים לבין גננות ומורים.

קשרים בין הורים למורים-בדיוק כמו תפיסות חינוכיות לגבי חינוך ילדים מושפעים מערכים של החברה בתקופה שבה חיים הילדים. השפעה מערכתית נוספת שנוגעת לתקשורת של הממסד החינוכי על הגננות והמורים קשורה להרכב וגיוון האוכלוסייה של המשפחות ושל המחנכים ויחסי הגומלין והכוח בין רכיבי האוכלוסייה השונים. כאן נכנסות לתמונה הפרספקטיבות הרב תרבותית והפוליטית בכל הנוגע לתפיסות של תקשורת בין גננות ומורים לבין הורי הילדים.

פרספקטיבה רב תרבותית לתקשורת גננות ומורים עם הורי הילדים

פרספקטיבה רב תרבותית בהקשר התקשורת עם הורי הילדים מייצגת עמדה אקטיבית, יזומה שעשויה להיות  מאומצת על ידי מערכת החינוך בכללה, על ידי מסגרות חינוך כמו גם על ידי גננות ומורים יחידים, שחותרת למתן ייצוג של משפחות על השונות שמאפיינת אותה, ליצירת קשרים שוויוניים עם משפחות שבאות מרקעים מוחלשים. כל זאת, על מנת לסלק חסמים מפני יכולת ההשתלבות החברתית והלמידה של ילדים שבאים מרקעים אתניים, דתיים, סוציואקונומיים שונים.

כחלק מאימוץ של עמדה רב תרבותית חשוב  שנלמד להבחין בין שונות וגיוון תרבותי לבין התפיסה הביקורתית  שמקדמת ייצוג אינטרסים של אנשים מרקע תרבותי שונה ללא קשר לכוח הפוליטי של הקבוצה.

אחזור על דברים שכתבתי בפוסט קודם שנוגע לרב תרבותיות בחינוך.שונות מאפיינת בני אדם. זו עובדה. חלקה נוגעת לביולוגיה ולפסיכולוגיה(שינויי טמפרמנט, מאפיינים פיזיים) של היחיד. אנשים גם משתייכים וחיים בתוך קבוצות  (Bullivant, 1993).קבוצה מורכבת ממספר אנשים שחשים אחדות  וחולקים זהות משותפת. קבוצה היא גם מערכת חברתית מאפיינת על ידי מבנה חברתי וכוללת תפקידים מוגדרים. קבוצות מפתחות תרבות שכוללת ערכים, רעיונות, נורמות משותפים (James Banks, 2013, p. 10). שונות מאפיינת קבוצות על בסיס הערכים, הנורמות ולעתים המראה החיצוני שלהן. בין בני אדם, כיחידים וכקבוצות מתקיימים לעתים קשרים של רעות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית ולעיתם קשרים של קונפליקט ועוינות.

חשוב כחלק מהרצון לקדם עמדה רב תרבותית שנכיר בכך שהנטיה להעדיף את הקרובים לנו כיחידים וכקבוצות היא נטיה אנושית ואוניברסאלית. היא כל כך בסיסית עד אשר כמוצג באחד הפוסטים שכתבתי שהתבסס על ספרו של אנדרו סולומון:" Far from the tree",  הורים מתקשים לקבל ילדים ששונים מהם במדדים שונים(למשל מוצג בספר שהורים מתקשים לקבל ילדים שמגדירים לעצמם זהות מינית  שאיננה הטרוסקסואלית או מתקשים לקבל חרשות או אוטיזם של ילדיהם). לכן ניתן להסיק שהתעלות מעל הנטייה להעדיף את הקרובים לנו, להימנע מהתנהגות שבטית איננה באה בטבעיות. גישה זו  שמייחסת לזולת חשיבות וזכויות כמו שלך-על השונות של הזולת מאיתנו, היא תוצר של התפתחות חברתית ותרבותית והיא מחייבת השקעה מרובה.

ג'יימס ומקגי בנקס(2013) טוענים שרב תרבותיות בחינוך היא לפחות שלושה דברים-שלושת הדברים הבאים:

  • רב תרבותיות כרעיון או מושג;
  • רב תרבותיות כרפורמה חברתית;
  • רב תרבותיות כתהליך דינאמי.

רב תרבותיות כרעיון ומושג –מתייחס בין היתר לכך שבמציאות הקיימת, ישנן קבוצות של תלמידים שהרקע הסוציו-תרבותי שעמו הם מגיעים למסגרות החינוך מאפשר להם להצליח יותר במערכת החינוך בהשוואה לילדים אחרים-אולי מוכשרים לא פחות-שהרקע החברתי תרבותי שעמו הם מגיעים לאותן מסגרות החינוך אינו מאפשר להם להצליח באותה מידה כמו הקבוצות ה"חזקות". אוסיף מהמציאות הישראלית, שלעתים קבוצות הורים "חזקות" אינן מאפשרות למורים או גננות שבאים מרקעים סוציו תרבותיים פחות חזקים לתפקד בצורה מיטבית.

רב תרבותיות כרפורמה חברתית-הרב תרבותיות היא חלק מתנועה שחותרת לשינוי מדיניות,תפיסות, עמדות ופרקטיקות בבתי ספר, בגנים ובמוסדות חינוך אחרים במגמה להביא לכך שילדים שמייצגים רמות סוציו אקונומיות נמוכות, המשתייכים לקבוצות אתיות, דתיות, מגדריות שמופלות לרוב בחברה לרעה, יזכו להזדמנויות שוות ללמוד ולהתפתח. הכוונה כאן כמובן גם לילדים עם צרכים מיוחדים. שינויים שבאים לממש זכויות אדם בסיסיות של ילדים, הורים, מורים עשויים לבוא מלמעלה, משינוי מדיניות של הממסד החינוכי וגם מלמטה באמצעות ביצוע מחקרי פעולה ברמה של בתי ספר, גנים, אשכולות אזורים-מחקרים שבמסגרתם מזהים כבעיה  את אי השוויון ומנסים להתאים תכנית למשתתפים בו-תכנית שמביאה בחשבון את מאפייניהם הייחודיים של השחקנים בזירה.

רב תרבותיות כתהליך דינאמי-חשוב מאוד לדעת ג'יימס בנקס ומקגי בנקס להבין שהרב תרבותיות היא סוג של אידיאל שיש לשאוף תמיד להתקרב אליו ושאף פעם השגתו איננה מלאה. מודעות זו להיותה של הרב תרבותיות תהליך דינאמי עשויה להוביל אנשי חינוך וחברה להימצא במצב תמידי של בדיקה עצמית ושל זיהוי בעיות חדשות של  חוסר הנגשה או של הפליה של ילד, קבוצת ילדים, מורים או הורים. ובעקבות זאת חשוב תמיד לחתור ליתר הנגשה של המסגרות ושל יתר השתתפות של ניציגים של קבוצות מוחלשות.

פרספקטיבה פוליטית לתקשורת גננות ומורים עם הורי הילדים

פוליטיקה מוגדרת בויקיפדיה  כ"תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם." פוליטיקה במובנה הצר היא תחום שלטוני המכיל את מאבקי הכוחות של כלל הגורמים הנוגעים בשליטה". בהקשר התקשורת עם הורי הילדים, אני מבקשת להתייחס בפוסט זה לשיקולים שמנחים את חלוקת הכוח בין הורים למורים וגננות מזה ובין קבוצות שונות של הורים מזה. בהקשר זה אציין שהבחירה בחלופה הרב תרבותית כדרך טיפול בשונות של אוכלוסיות תלמידים משפחות וגם מורים היא בחירה פוליטית. בחירה של העדפת זכויות הילד והאדם הבסיסיות ושוויון הזכות להזדמנות ללמוד ולהתפתח כבסיס לקבלת החלטות. הדבר איננו מובן מאליו. שהרי ניתן לפעול בדרך שמי שיש יותר כוח-לרוב בדרך כלל(אם כי לא תמיד) יקבע לטובת קבוצת ההתייחסות שלו וידיר ילדים וממשפחות מרקע שונה משלהם. במידה רבה נראה שקבוצות הורים חזקות השפיעו ומשפיעות על מערכת החינוך לטובת ילדיהם-גם כאשר הדבר בא על חשבון קבוצות ילדים מוחלשות(טל ובר, 2010).  יתרה מזו, בעוד שבשנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל, הייתה הגמוניה של מחנכים ודעות ההורים לגבי חינוך ילדיהם לא נלקחו בחשבון-במהלך השנים השתנה מאוד מאזן הכוח בין מורים להורים. היום קורה שמורים וגננות חוששים שאי סיפוק בקשותיהם של ההורים עלול לפגוע בתעסוקה שלהם. עמדה זו של חשש מהשליטה של ההורים עלולה להביא לעוינות כלפיהם ולפגוע בתקשורת היומיומית הנדרשת לניהול מערכות חינוך תקינות. ואכן אדי-רקח ואינהורן (2009) מצאו , יחסי הכוח בין הממסד לבין המורים וההורים-ליתר דיוק ההעצמה המוענקת לכל קבוצה- משפיעים על האופן שבו תופסים המורים את מעורבותם של ההורים. מצב שבו הורים ומורים מועצמים במידה שווה ובו יש איזון בין הכוח של המורים וההורים נמצא קשור לעמדות חיוביות של המורים כלפי מעורבותם של ההורים בנעשה בבית הספר. שיתוף פעולה אפשרי ממקום של תפיסה מאוזנת של חלוקת כוח בין הורים למורים.

דהיינו, ההתבוננות על קשר הורים ומורים מפרספקטיבה פוליטית מתייחסת לחלוקת הכוח בין הורים לגננות ומורים בכלל ובתהליך קבלת החלטות ספציפיות בפרט. יתרה מזו, פרספקטיבה זו מתייחסת גם התבוננות על חלוקת הכוח בין קבוצות אוכלוסיה שונות בקשר שלהן עם הממסד החינוכי. קבוצות חזקות של הורים תרמו באמצעות הזרמה סלקטיבית של משאבים לילדיהם להגדלת הפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

מה לא השתנה בתקשורת גננות ומורים עם הורי הילדים?

אף שמרבים לדבר על שינויים וחדשנות בחינוך, הכרחי בעיניי לדבר גם על מה לא השתנה ומה לא ראוי שישתנה בנושא התקשורת גננות, מורים והורים.

  • מתוך הבנת הקשר הורים גננות ומורים מפרספקטיבה מערכתית -אקולוגית, אנחנו מבינים שקיים הכרח שגננות ומורים יקיימו תקשורת עם הורי הילדים. הצורך הזה היה קיים תמיד, מתקיים בהווה ויתקיים בעתיד וזאת כיוון שילדים אינם  מתפתחים בתוך בועה, אלא מביאים איתם למסגרות החינוך את ההקשר המשפחתי והתרבותי שלהם.   שהרי בלתי אפשרי לחנך את הילדים, וודאי ילדים צעירים, ללא קיום תקשורת שוטפת עם הוריהם. החלפת מידע שנוגעת לתפקוד הבסיסי בתוך מערכת החינוך, לגבי חובות וזכויות של ילדים והורים הכרחית להבטחת התפקוד התקין של מערכות החינוך וודאי להבטחת הרווחה הרגשית של הילדים.
  • הצורך לבסס את התקשורת עם ההורים על אמון לא השתנה אף הוא. הכרחי שהורים יסמכו על הגננות והמורים של ילדיהם כמו שהכרחי שהגננות והמורים יוכלו לתת אמון בדברי ההורים.   בניית תקשורת מבוססת אמון היא תהליך מקצועי שיש להשקיע בו החל מהמגע הראשון עם הורי הילדים.
  • ראוי שנזכור ששונות בין הורים ובין גננות ומורים הוא נתון. הגיוון של האוכלוסיה גדל. אבל שונות בין בני אדם היא מאפיין "קבוע"-תמיד הייתה ותמיד תהיה. מה שמשתנה מעת לעת הוא אופן הטיפול בשונות.
  • מה שלא השתנה לדעתי גם הוא קיומם של קשיים בתפקוד של הילדים, ההורים, מסגרות החינוך. כמו כן, קונפליקטים הינם בעיניי רכיבים בלתי נמנעים של הקשר-ולכן נדרש לבנות מנגנונים מוסכמים לפתרון קונפליקטים.
  • בנוסף, לדעתי גם בהווה ובעתיד, יש לקיים שיחות פנים-אל-פנים במקרים של קושי וקונפליקטים. הנסיון להתמודד עם קשיים בערוצים דיגיטאליים עלול להביא להסלמה והתמרמרמרות.

מה השתנה בתקשורת גננות ומורים עם הורי הילדים ?

לצד המאפיינים ה"קבועים" של התקשורת הורים גננות ומורים ניתן להצביע על שינויים שמשפיעים על תקשורת זו במאה ה-21.

  • ברור שחלוקת הכוח בין הורים למורים השתנתה ונראה שטרם נבנה איזון חדש בין הורים מזה לבין גננות ומורים מזה. לחלק מההורים יש היום יותר כוח משהיה פעם. לצדם ישנן קבוצות מוחלשות שזוכות לפחות התייחסות. עמדה רב תרבותית , דמוקרטית אחראית מחייבת למצוא דרכים לאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה להרגיש בנוח בתוך מערכת החינוך הציבורית וליצור תנאיים של למידה לכל הילדים.
  • מה שגם השתנה הוא האינטנסיביות של החיים והעומס הרגשי והפיזי המוטל על הורים מזה ועל צוותי חינוך מזה. עומס זה עלול להקשות על התפקוד ועל התקשורת.
  • אף שתמיד הייתה שונות בין בני אדם נראה כי הגיוון התרבותי , הדתי גדל. מה שהשתנה  הוא גם יתר נכונות להכיר בשונות הזו ברבים. בהקשר השתיכות לזהות מינית כזו או אחרת-ישנה היום הרבה יותר פתיחות להצהיר בשוני והלכיר בו. הדרך עוד ארוכה למצוא דרכים ליצור תנאי למידה לכל המגוון הזה בתוך מסגרות החינוך הציבוריות.
  • ביחס להתייחסות לשונה אנחנו מצויים לדעתי במאבק מתמיד לאפשר זכויות שוות לאוכלוסיות שונות. ואזכיר שהגישה הרב תרבותית מתייחסת אל השגת הזכויות השוות לכולם כאל אידיאל שיש להילחם על מימושו ללא הרף.
  • אחד ההיבטים שהשתנה מאוד ומשפיע על התקשורת עם הורים הוא הוספתם של ערוצי תקשורת דיגיטאליים(אי מייל, קבוצות חברתיות, שימוש בטלפונים ניידים.) התקשורת הפכה לזמינה ומאפשרת קשר מידי. מידיות זו מביאה איתה הזדמנויות וקשיים. השימוש בתקשורת דיגיטאלית עלולה להציף את הגננות והמורים מזה ואת ההורים מזה. משלוח מהיר ולא מתוכנן שצילומים עלול להציג תמונה מעוותת שיקשה לתקן אותה. השימוש בתקשורת הדיגיטאלית עלול להביא לעתים לביוש של פרטים ולנזקים פסיכולוגיים.

שותפות הורים גננות ומורים

נראה כי בעידן שלנו נדרש לבנות קשר של שותפות בין גננות, מורים והורים. באשר לשותפות היא מחייבת קשר שוויוני שמכיר בשונות התפקידים בין הצדדים-מחנכים והורים. השותפות אם היא באמת מתקיימת אמורה לבוא לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות במוסד החינוכי לרבות בבחירת תכנים  שילמדו על ידי הילדים. עמית מציג את  השתמעויותיה של השותפות בין מחנכים להורי הילדים. על כן לדבריו שותפות:

  • מחייבת הערכה וכבוד הדדיים בין ההורים למחנכים;
  • מחייבת חלוקת תפקידים מוגדרת וברורה;
  • מחייבת  שמירה על האוטונומיה של המחנכים לקבל החלטות מקצועיות;
  • מחייבת התחשבות של כל צד בצד השותף לו למלאכת החינוך.

יום עיון במכללת לוינסקי לחינוך בנושא תקשורת עם הורים במאה ה-21

בתכניות שמתמקדות בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך, אנחנו מתלבטים בסוגיות שהועלו בפוסט ומחפשים דרכים להכשיר גננות ומורים להתמודדויות מושכלות עם סוגיות מורכבות כגון התקשורת עם הורים. מתוך תפיסה שיש לבנות תשתית של כישורי ליבה שגננות ומורים יפתחו, נבנה קורס חובה של תקשורת עם הורים במאה ה-21 -קורס מבוסס סימולציות. ב9.7 נקיים יום עיון בנושא"להגדיר מחדש את התקשורת עם הורים במאה ה-21" ובו נתייחס לנושא מהפרספקטיבה מערכתית-אקולוגית,  ורב תרבותית לתקשורת עם הורים. יום העיון בשיתוף מרכז מהו"ת ומשרד החינוך יציג ממצאי מחקר עדכניים(הן פרופסור אדי רקח מאוניברסיטת תל אביב והן סטודנטיות שלנו מהתואר השני שערכו מחקרים שקשורים להורים, משפחות והתקשורת שלהם עם משרד החינוך. ביום העיון נבליט  טיפול בגיוון תרבותי: נציגי עמותת מעברים(המייצגים הורים ופרטים טראנסגנדרים) יופיעו, לצד מחקרים שמתמקדים באימהות שיצאו מהארון(הילה בוך), דעות קדומות של הורים כלפי גננות ממצוא אתיופי(רחל אינגדאו) , תקשורת עם משפחות חד מיניות(אלונה פלג). גילה רוסו צימט תציג עמדות של גננות ומורות כלפי  תקשורת עם הורים.  כחלק מהניסיון להקישב לקולות ההורים  יציגו מרים בראור ודנית אייזלנד מחקרים שמציגים היערכות שונה של בתי ספר כך שיהיו יותר קשובים לצרכים של הורים וילדים. לבסוף נציג את הקורס תקשורת עם הורים במאה ה-21 על הנושאים, הסוגיות ודרכי הלמידה בו( אלונה פלג, עינת סקרה,נעמי פרציק,  אורלי ליכט, איריס לוי, יעל שלזינגר).

  להרשמה ליום העיון .

המחלקה לגיל הרך בשיתוף מרכז מהו"ת ומשרד החינוך

יום עיון

להגדיר מחדש את הקשר הורים-גננות ומורים במאה ה-21

תקשורת עם הורים ככישור ליבה בהוראה ובהכשרת מורים

 

ביום שני (כ"ו בתמוז תשע"ח) 9 ביולי 2018

באודיטוריום מכללת לוינסקי לחינוך שושנה פרסיץ 15 קריית החינוך תל-אביב

סדר היום:

9:30-9:00         התכנסות

10:00-9:30       דברי פתיחה וברכות

פרופ' ליה לאור, דיקנית הפקולטה לחינוך, מכללת לוינסקי לחינוך

גב' סימה חדד, ראש אגף קדם-יסודי, משרד החינוך

ד"ר עידית טבק, ראש מרכז מהו"ת לידע, מחקר ופיתוח בתחום משפחות-מערכת החינוך

 

11:20-10:00      תקשורת עם הורים במאה ה-21: מבט מערכתי, פוליטי ורב-תרבותי

10:30-10:00      תקשורת עם הורים במאה ה-21 ככישור ליבה – מבט מערכתי ורב-תרבותי
ד"ר קלודי טל, מכללת לוינסקי לחינוך

11:00-10:30      מה יכולות הגננות ללמוד מיחסי הכוח בין בית ההורים לבית הספר?
פרופ' אודרי אדי-רקח, אוניברסיטת תל אביב

11:20-11:00      עקרונות מדיניות של משרד החינוך בנוגע לתקשורת עם הורים ומשפחות
גב' בטי ריטבו, מנהלת תחום הורים ומשפחה, שפ"י, משרד החינוך

12:20-11:20      תקשורת עם הורים ככישור ליבה בהכשרת גננות ומורים בחינוך לגיל הרך

11:20-11:35      תקשורת עם הורים במאה ה-21 במכללת לוינסקי לחינוך כקורס חובה למתכשרות
להוראה בחינוך לגיל הרך – מה, למה ואיך?
ד"ר קלודי טל וד"ר פנינת טל

11:50-11:35      עמדות סטודנטיות שנה ג' ומתמחות שנה ד' בנוגע לעבודה עם הורים במאה ה-21 ד"ר עינת סקרה, ד"ר איריס לוי וד"ר יעל שלזינגר

12:05-11:50      "גשר על מים סוערים" – תפיסות גננות ומורות לגיל הרך לגבי הקשר שבין ההורים
והממסד החינוכי
, ד"ר גילה רוסו-צימט

12:20-12:05      סוגיות מרכזיות שמעסיקות סטודנטיות להוראה ודרכים לשפר את היכולת לתקשר
עם הורים ומשפחות
, נעמי פרציק, ד"ר אורלי ליכט וד"ר אלונה פלג

12:35-12:20      מבט רב-תרבותי: עבודה עם משפחות חד-מיניות במערכת החינוך לגיל הרך
ד"ר אלונה פלג

13:20-12:35    הפסקה, מפגש חברתי וארוחת צוהריים קלה

14:20-13:20     להקשיב לקולות ההורים והילדים – ממצאי מחקר

13:35-13:20     מה רצוי שגננות ומורים ידעו על ילדים שאימהותיהם "יצאו מהארון" אחרי  לידתם?
ממצאי מחקר
, הילה בוך

13:50-13:35     עמדות, דעות קדומות וסטריאוטיפים של הורים כלפי גננות יוצאות אתיופיה
רחל אינגדאו

14:05-13:50     תוכניות פעולה בעקבות בדיקת ציפיות הדדיות בין הורים, תלמידים וצוות חינוכי
מרים בראור

14:20-14:05     בדיקה שיטתית של מערך ההסעות הבית ספרי בעקבות דאגות ההורים ובדיקת
עמדות התלמידים
, דנית אייזלנד

15:20-14:20     חינוך וקולה של הקהילה הטרנסג'נדרית – עמותת "מעברים"

15:50-15:20     דיון עם הקהל בהנחיית ד"ר יעל קמחי וד"ר קלודי טל

 

מנחה: ד"ר עידית טבק

במהלך יום העיון ייאספו שאלות שיעמדו במרכז הדיון בסוף היום

יום העיון איננו כרוך בתשלום אבל מחייב הרשמה מראש

 

להרשמה

מודעות פרסומת