מסתבר שהכי מועיל…לנהל שיחות מתואמות עם תינוקות, פעוטות וילדים בכל גיל

מטרת פוסט זה להציג ממצאים של  מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת MIT שמראים שאחד המשתנים המשמעותיים ביותר שמשפיע על התפתחות השפה של הילדים הצעירים היא השתתפות אינטנסיבית בשיחות מתואמות-כאלו שבהן המבוגר והילד מחליפים בצורה מתואמת תורות דיבור.

רומאו(Romeo) וחבריה מהאוניברסיטה היוקרתית MIT ארה"ב פרסמו בראשית שנת 2018 ממצאים חדשים, מעניינים ובעלי השלכות פרקטיות להתנהלותם של הורים ומחנכים לתינוקות, פעוטות וילדים צעירים. חוקרות וחוקרים אלו מצאו באמצעות בדיקות f MRI, פעילות מוחית מוגברת באיזור ברוקה של השפה אצל ילדים בני 4 עד 6 שנים שהיו מעורבים בשיחה דיאלוגית שבה הם והוריהם החליפו באופן מתואם תורות דיבור במהלך קריאה משותפת של ספר ילדים. החוקרים מצאו שככל שהילדים השתתפו ביותר תורות דיבור מתואמים עם הוריהם כך הפעילות המוחית של איזור ברוקה של השפה הייתה ערה יותר. מחקר זה מציג קשר בין ההתנסויות השפתיות של הילדים לבין כישוריהם השפתיים.  מה שמעניין ומחדש באמת הוא הממצא שמתייחס לכך שהזיקה בין מספר תורות הדיבור המתואמת לבין הפעילות המוחית הקשורה לשפה, איננה תלויה ברמה הסוציואקונומית או בהשכלה של הורי הילדים, במנת המשכל של הילד או באיכות השפה של המבוגר המשתתף בשיחה. "הרכיב הפעיל, הקובע" היה כמות תורות הדיבור המתואמים בין המבוגר לילד. ממחקר זה עולה שעצם המעורבות בשיחה מתואמת תורמת להתפתחות השפה, מעל ומעבר לאוצר המילים ה"משתתף" בשיחה. משמעות הדבר שאין "להמטיר" על ראשו של הילד כמות גדולה של מילים ומושגים אלא יש לקיים איתו שיחה של ממש בה תפקידי הדובר והמקשיב מתחלפים. פעם המבוגר מקשיב לדברי הילד ולאחר מכן הילד מקשיב לדברי התגובה של המבוגר וחוזר חלילה.

לפני הגילויים של רומאו וחבריה, חוקרים מצאו פערים ענקיים בין ילדים שגדלים בסביבות מטופחות לבין ילדים שגדלים בסביבות "דלות" מבחינה שפתית. הממצאים הקלאסיים, המוכרים של הארט וריסלי(, 2003,Hart & Risley, 1995) התמקדו בקשר בין כמות אוצר המילים לבין הרמה הסוציו אקונומית של המשפחות.  במחקר של הארט וריסלי שהתבסס  על  ניתוח של שיחות יומיומיות של ילדים מלידה עד גיל 3, נמצא שכמות המילים שלהן חשופים בני שלוש ממשפחות מטפחות, בעלות רמה סוציו אקונומית גבוהה, היא בכשלושים מיליון יותר גדולה מכמות המילים שלהן חשופים ילדים שגדלים במשפחות של הורים לא משכילים שהרמה הסוציו אקונומית שלהם נמוכה. יתרה מזו, חוקרים אלו מצאו ש86%-98% מהמילים שבני השלוש משתמשים בהן זהות למילים  שהוריהם ממשתמשים בהן. דהיינו, נמצא שההורים הם  המקור המרכזי להעשרת אוצר המילים של הילדים, ושההבדלים בין ילדים כפונקציה של הרמה הסוציו אקונומית של הורים  עצומים. בהתחשב  בקשר בין אוצר המילים להתפתחות השפתית העתידית ולהישגים הלימודיים של הילדים, נתונים אלו עוררו דאגה רבה ביותר בקרב קובעי מדיניות, חוקרים ואנשי חינוך.

תמונה קשורה

Talk to your child

ממצאי המחקרים של רומאו טורפים במידה מסוימת את הקלפים. ניתן ללמוד מהם שחשוב שתינוקות, פעוטות וילדי גן  יהיו מעורבים בשיח דיאלוגי, מתואם תכוף עם מבוגרים ללא קשר  הכרחי לתוכן ש"עובר" בשיחות אלו. נמצא אפוא שילדים שקיימו שיחות מתואמות עם הוריהם, במשפחות בעלות רמות סוציואקונומיות נמוכות הפעילו את מרכזי השפה שלהם באותה מידה כמו עמיתיהם מהמשפחות בעלות הרמות הסוציואקונומיות הגבוהות, ללא כל קשר לתוכן הנידון ביניהם. במחקר נמצא גם שהורים ברמה סוציואקונומית גבוהה נטו יותר מהורים ברמה סוציואקונומית נמוכה  לקיים עם ילדיהם שיחה מתואמת. לא ברור מן העיון במחקר  אם החוקרים בדקו את מידת הרציפות שנוגעת לתוכן במהלך השיחה. אני משערת שהתמקדות רציפה בתוכן היא נתון הכרחי. כיוון שאחרת השיחה עלולה להפוך למקוטעת. אין מדובר בהתמקדויות רגעיות אחד בשני, אלא בשיחה ממושכת שבה מתחלפים התורות ולכן אני מתרשמת שרציפות התוכן חשובה מאוד.

מממצאים אלו ניתן ללמוד על מוקדי הדרכה להורים ומחנכים לילדים בגיל הרך. חשוב לעודד  שיחות מתואמות, שבהן תורות הדיבור מתחלפים, בנושאים שמעניינים את הילדים וההורים. בכל סיטואציה, בכל נושא. בהדרכה זו יש להתעכב על החלפת תורות הדיבור ועל רציפות השיחה תוך שמעודדים הורים ומחנכים לבחור נושאים שיש סיכוי שהילדים והההורים והמחנכים יתעניינו בהם.

talking to babies

מבקשת להזכיר שהתמקדות בהחלפת תורות מתואמת כחלק מהשיחה עם הילדים שקולה כנגד שימוש בעיקרון ה"כוונה והדדיות" שמוצג בתיאוריה של פוירשטיין כתנאי הכרחי להשתנות קוגניטיבית באמצעות למידה מתווכת. בפוסט שהתמקד בתיווך ככישור ליבה כתבתי בהרחבה על אינטראקציות תיווך והגדרתי  את עיקרון הכוונה והדדיות שעומד בבסיס התיווך. כוונה והדדיות מוגדרות כ" הניסיון המודע של המתווך או של הלומד למקד את תשומת ליבו של השותף לאינטראקציה, ניסיון הזוכה להתייחסותו של השותף לאותה האינטראקציה. כוונה והדדיות יכולות להתבטא בהתנהגות מילולית, התנהגות בלתי מילולית או בשילוב השתיים." אלא שחשוב להוסיף שמדובר באינטראקציות ממושכות ורציפות שבהן יש התחלפות של תורות.

מבקשת להזכיר מחקר נוסף שפורסם בשנת 2016, ושאליו התייחסתי בפוסט "לשדר על אותו גל". הכתבת Pallab Ghosh דיווחה על מחקר שנערך באוניברסיטת קיימבריג' על ידי  קבוצת מחקר שבראשה עומדת החוקרת Victoria Leong . ממצאי המחקר תומכים כאמור בממצאים התנהגותיים ובתיאוריה של פורישטיין. תינוקות מיטיבים ללמוד כשגלי המוח שלהם מסונכרנים  עם אלו של אימותיהם. יתרה מזו ככל שקשר העין בין התינוקות לאימוהתיהם ממושך יותר, כך הלמידה אפקטיבית יותר.

לסיכום,מהמחקר החדש של רומאו ומהמחקר הקודם של לאונג, עולה החשיבות הגדולה של שיחה מתואמת שבה תורות הדיבור מתחלפים, עם תינוקות, פעוטות וילדי גן.  מדובר במוקד התערבות משמעותי וחשוב שלא קשה להתמקד בו.   במהלך שנים רבות אני נוהגת להדריך הורים, מטפלות וגננות לשפר את אינטראקציות התיווך שלהם באמצעות צפייה בוידאו. הצפייה בוידאו מאפשרת להציע הדרכה ממוקדת שקל להורים ולמחנכים להבין את משמעותה ואת השלכותיה. ניתן להתעכב על קטעי וידאו שבהם השיחה בין הורים לתינוקות, פעוטות וילדים מצטיירת כמתואמת, לעומת בקטעי וידאו שבהם המבוגר איננו מבחין באיתותי הילד או שבהם המבוגר לא מצליח ללכוד את הקשב של הילד. שיחות עם הורים ומחנכים על קטעים אלו ועל שיפור היכולת להתייחס לילד, או לגייס את התייחסותו, וליצור אינטראקציות מתאומות וממושכות, תורמות לאינטראקציות התיווך. המעניין במחקרים המוזכרים בפוסט זה הוא שהם תומכים בטענות התיאוריה של פורוירשטיין והיישומים שלה בחינוך לגיל הרך על ידי פנינה קליין.

הערה בעקבות תגובה של גולשת בדבר ההפניות והאזכורים. ממצאי המחקרים יוחסו כמובן לחוקרים רומאו ולאונג ולחצה על ה"נקודה החמה" תוביל למקורות עצמם.

בכל זאת מוסיפה כאן רשימת מקורות:

  1. Rachel R. Romeo, Julia A. Leonard, Sydney T. Robinson, Martin R. West, Allyson P. Mackey, Meredith L. Rowe, John D. E. Gabrieli. Beyond the 30-Million-Word Gap: Children’s Conversational Exposure Is Associated With Language-Related Brain FunctionPsychological Science, 2018; 095679761774272
  2. Hart, B. & Risley, T. (1995). Meaningful differences in the
    everyday experience of young American children. Baltimore: Paul H. Brookes
    /Publishing.
  3. Hart, B. & Risley, T.R. “The Early Catastrophe:The 30 Million Word Gap by Age 3” (20
  4.  Espring). American
    Educator, pp.4-9..http://www.aft.org//sites/default/files/periodicals/TheEarlyCatastrophe.pdf
    — Prepared by Ashlin Orr, Kinder Institute Intern, 2011-12. I.S.P. Nation
  5. DOI: 10.1177/0956797617742725