היערכות לשנת הלימודים תשפ"א – חומרים, הרצאה מוקלטת, מצגת

חשיבה פרואקטיבית הכרחית להיערכות לתחילת כל שנת לימודים ועל אחד כמה וכמה נחוצה חשיבה מסוג זה לקראת תחילת שנת הלימודים תשפ"א שנפתחת בצל משבר הקורונה.

ב18.7.2020 פרסמתי פוסט שהציג תפיסה ועקרונות של היערכות לשנת תשפ"א במסגרות חינוך לגיל הרך. בהמשך, על בסיס הכתוב בפוסט זה, יזמתי מפגש זום עם גננות ומורות- סטודנטיות בתוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי בנושא היערכות. עידית צולמן ראש תוכנית "גננות פרטיות" השתתפה במפגש. היתרון של מפגש מסוג זה הוא שהמשתתפות תורמות תרומה משמעותית מאוד לדיון ומציעות הצעות משלהן.

בפוסט זה אני מבקשת להנגיש חומרים שונים שהוצגו או נידונו במפגש הזום מה-4.8.2020. עם החומרים כלולים: 1. הקלטה של מפגש עם גננות ומורות מצגות שהוצגו במפגש; 2. המצגת שהייתה הטריגר לדיון; 3. מצגת שמציגה את הגן על מרחביו השונים שנשלחת לפני תחילת שנת הלימודים-הכנה אביטל בן שטרית; 4. חומרים שונים שמציגים עזרה לצוותים ולהורים להכין פעוטות לגן חדש-הכנה עידית צולמן; 5. צילומים של שלבי רחצת ידיים והליכה לשירותים(באדיבות עידית צולמן ואביטל בן שטרית;) 6. כלים שעשויים לסייע להיטיב להכיר את הילדים באמצעות מידע מההורים וכלים לחלוקת הגן לקבוצות. 7. מסמך הנחיות לתכנון החצר המיטבית בגני ילדים ומעונות יום חצר המשחקים הטבעית-מסמך מאיר עיניים של הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית בירושלים ששמתיג רציונל והנחיות להפיכת חצרות הגנים למרחבי התנסות ולמידה.

רן הולך לגן-סיור וירטואלי הוכן על ידי אביטל בן שטרית

המטרה של הפעילות האינטסיבית הזו בנושא היערכות לשנת תשפ"א הוא לדרבן ליוזמה, תכנון ועשייה של היערכות מותאמת מסגרת, משפחות, צוותים וילדים בכל מקום ומקום.

מטרות הכתיבה והעשייה שמתמקדות בהיערכות

•לעודד נטילת אחריות ויוזמה בקרב צוותי ההוראה במסגרות החינוך לגיל הרך

•להתניע חשיבה פרואקטיבית שמתמקדת בהיערכות לקראת תחילת שנת הלימודים תשפ"א במסגרות החינוך לגיל הרך בצל משבר הקורונה

•להגיע למצב שבו מסגרות החינוך לגיל הרך יפעלו כך שאתן עצמכן הייתן שקטות לשלוח את ילדיכן הפרטיים אליהן-בנסיבות הקיימות

הנחות היסוד של מנחות את ההיערכות הן:

•לימודים פנים אל פנים במסגרות חינוך לגיל הרך הם כורח המציאות כשמדובר במגפה ממושכת

•מפגשים יומיומיים עם ילדים בהנחיית צוות חינוכי מיומן  מיטיבים עם הילדים

•דרכי הפעולה במסגרות החינוך כפופות להנחיות משרד החינוך, משרד הבריאות והרשויות וגם…מחייבות מנהיגות, יוזמה ומחויבות של צוותי החינוך

•צוותי חינוך מחויבים ומיומנים עשויים להביא בכל מציאות לתנאים משופרים לילדים ולצוותים

•בכל סיטואציה נתונה יש הזדמנויות ואילוצים שניתן לתפעל

חשוב לזהות את המוקדים שעליהם יש לנו שליטה ולמקסם את התפקוד של מסגרות החינוך במוקדים אלה

קישורים לחומרים:

  1. הקלטה של מפגש עם גננות ומורות בנושא היערכות לשנת תשפ"א-4.8.2020 https://drive.google.com/file/d/1dIHLyyrYiz96YEmfLUmgWRwBirWu5wkP/view?usp=sharing
  2. מצגת מפגש היערכות 4.8.2020 https://drive.google.com/file/d/1FVJXjNQlssalB7GFEvv8lrKToQuotbgg/view?usp=sharing
  3. מצגת שמציגה את הגן על מרחביו השונים שנשלחת לפני תחילת שנת הלימודים-הכנה אביטל בן שטרית. הכוונה לראות את המצגת כדוגמה; נדרש שכל גננת או מורה תבנה מצגת שמציגה את המרחבים האופייניים למסגרות שלהן https://drive.google.com/file/d/1cvAQqsNiFWZLARlQfh6U-bX-4V2tT9Ju/view?usp=sharing
  4. חומרים שונים שמציגים עזרה לצוותים ולהורים להכין פעוטות לגן חדש-כולל צילו ים לרצפי שלבים להצגה בגנים-הכנה עידית צולמן https://drive.google.com/drive/folders/1AuqPtII9CW_-f0m8hjy_StaPph0QIbho
  5. צילומים שלבים רחיצת ידיים (אביטל בן שטרית) https://drive.google.com/file/d/1Ky9_CFjNOslsub_4EAMggDofRfnZwTHK/view?usp=sharing
  6. כלים שעשויים לסייע להיטיב להכיר את הילדים באמצעות מידע מההורים וכלים לחלוקת הגן לקבוצות. https://drive.google.com/file/d/1oy_IOk0wfpYZpYEjPFMRLszApE1jXMz1/view?usp=sharing
  7. מסמך הנחיות לתכנון החצר המיטבית בגני ילדים ומעונות יום חצר המשחקים הטבעית-מסמך מאיר עיניים של הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית בירושלים ששמתיג רציונל והנחיות להפיכת חצרות הגנים למרחבי התנסות ולמידה https://drive.google.com/file/d/1uHTWOnypj5Hw4YoPLqB8WGXt-GQb5eIs/view

אתם מוזמנים להתשמש בחומרים הכלולים בפוסט ולהתאים אותם למסגרות החינוך לשכם. בנוסף הציעו הצעות משלכם לעיונם של קוראי הבלוג.

היערכות לעבודה במסגרות חינוך לגיל הרך בשנת הלימודים תשפ"א-בצל משבר הקורונה

הפוסט נכתב באמצע חודש יולי 2020 במטרה לדרבן גננות ומורות לכיתות א'-ב' לחשוב על היערכות לעבודה חינוכית במסגרות חינוך לגיל הרך בצל משבר הקורונה.

בפוסט שכתבתי לפני כשבועיים התייחסתי לשינויים שיש להכניס למערך מסגרות החינוך לגיל הרך על מנת ליצור תנאי עבודה סבירים עד כמה שאפשר במגבלות שנובעות מהצורך בריחוק חברתי בצל משבר הקורונה. חשוב להדהד את השינויים האלו ואני חוזרת על כותרות מוקדי השינוי הרצויים: תכנון יום לימודים ארוך שמבטל את החלוקה בין בוקר לצהרון וניסיון לשבץ צוות כמה שיותר קבוע לגנים, שינוי תודעתי אצל הרשויות והגננות והמורות בחינוך לגיל הרך כך שיראו עצמן כעובדות חיוניות צמצום מספר הילדים בגן, איתור והכשרת מקומות בהם ניתן לקיים פעילות של ילדים צעירים בשל הקטנת הכיתות, לשקול מחדש שילוב של חוגים והפעלות בגנים[אולי לערוך אותם בזום עם הילדים או הדרכת הצוות,הצללה של חצרות ומרחבים פתוחים, דאגה לבניית חציצות בין קבוצות בהסעות.

בפוסט זה אני מבקשת לרתום את המחנכות להיערכות תודעתית[מחשבתית ורגשית] לקראת העבודה המורכבת במסגרות החינוך בשנת תשפ"א. הכרחי שנחשוב בעצמנו על ההיבטים המיוחדים במסגרות החינוך שלנו [סביבה פיזית, צוות, משפחות הילדים, מאפייני קהילות], עוד לפני קבלת ההנחיות מהממסד החינוכי. חשוב גם לנסות לערב בתוצרי החשיבה את ההנהלה, הפיקוח, הרשות. להגדיל ראש ולהביא להיערכות גם מל"למטה למעלה" ולא רק מ"למעלה למטה". לצערי, אני לא יכולה להבטיח שיקישבו לנו אבל תמיד כדאי לחשוב ולעשות כדי שנשפר ההיערכות וגם כדי לנהיה שלמים עם עצמנו.

אסכם שמטרות הפוסט הן:1. להתניע חשיבה פרואקטיבית שמתמקדת בהיערכות לקראת תחילת השנה במסגרות החינוך לגיל הרך בצל משבר הקורונה ; 2. להגיע למצב שבו מסגרות החינוך לגיל הרך יפעלו כך שאתן עצמכן הייתן שקטות להחזיר את ילדיכן הפרטיים אליהן

בכתיבת פוסט זה אני מתבססת בין היתר על המצגת וההרצאה שעידית צולמן ואני נתתו בתחילת מאי, לקראת החזרה של הילדים למסגרות החינוך מהסגר.

מטרות ההיערכות

חשוב מאוד שנזכור את מטרות העבודה במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב שנתמקד גם בתנאים שיאפשרו הפחתת סיכון להידבק אבל גם רווחה רגשית ולמידה תוססת בגנים.נזכור שהיערכות טובה כוללת היערכות תודעתית והכנות ממשיות בשטח+שיתוף צוות והורים. נדרש שילוב בין שמירה קפדנית על כללים לבין עידוד של פעילות חברתית, חקרנית, יצירתית תוססת.כדא שנעשה הכל כדי שמסגרות החינוך יהפכו למרחבי משחק, למידה וחקר שמאפשרים אינטראקציות הדדיות בין הילדים בהשגחת המבוגרים.

לשם היערכות מציעה שתיצרו קבוצות חשיבה של כמה גננות ומורות. חשוב לערב את הצוות כמה שיותר מוקדם בתהליך החשיבה.

רציונל הפעילות הרציפה של מסגרות נחינוך לגיל הרך גם בתקופת הקורונה

שיקולים שקשורים בילדים: עבור חלק מהילדים השהייה הממושכת בבית כרוכה בקושי של ניתוק מחברים לצד הרגשה בטוחה שמסופקת על ידי קרבה גדולה מהרגיל להורים; עבור חלק אחר השהייה בבתים היא סוג של גיהנום -תנאי הלחץ במחלק מהמשפחות מסכנים את הילדים.

שיקולים שקשורים בהורים: הורים לילדים צעירים אינם יכולים לשוב לעבודה ללא חזרה של הילדים למסגרות החינוך- שיבה לעבודה משמעה לספק  פרנסה למשפחה.

שיקולים שקשורים במשק: התנעת המשק תלויה בפעילותן השוטפת של מסגרות החינוך לגיל הרך; שרידות ושגשוג המשק משפיע על חיי כל אחת ואחד מאיתנו.

הכרחי שנבין שלאי למידה פנים אל פנים בגיל הרך מחיר כבד לחלק מהילדים והמשפחות-מחיר שלעתים גדול מהסיכון להידבק בקורונה. וגם נזכור שהילדים מתגעגעים לנורמליות של המפגשים עם ילדים אחרים

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-5.png

הגדרת מוקדי ההיערכות

1. עקרונות שמנחים את העבודה בתקופה זו

2. דרכי שיתוף ההורים בהיערכות עוד לפני שנת הלימודים;

3. בניית פרוטוקולים של קליטת ילדים צעירים חדשים למסגרות החינוך[טרום טרום חובה בגנים; חובה בחטיבות צעירות; כיתה א בבתי ספר שאין בהם חטיבות צעירות

4. דרכי עבודה: פעילויות חקר, יצירה ולמידה לצד שמירה קפדנית על כללים .

5. בניית ערוצים של תקשורת עם הורים, היכרות עם המשפחות ובניית שיתוף פעולה קרוב עם הורים ומשפחות

6. בניית פרוטוקולים והיערכות להסעות בבתי ספר אזוריים;

עקרונות שמנחים את העבודה בתקופת משבר הקורונה

ריחוק חברתי במקום ריחוק בין פרטים[קבוצת ההתייחסות 8-9 ילדים] -הכוונה ליצור קבוצות קטנות["קפסולות"] שבהן יפעלו הילדים אחד עם השני ולהביא לריחוק בין הקבוצות יותר מאשר בין הפרטים באותה קבוצה; הקבוצה בגן או בכיתה היא כמו המשפחה הגרעינית בבית.

יותר מרחק בין מבוגרים לילדים מאשר בין הילדים לבין עצמם[באותה קפסולה או קבוצה]. המבוגרים יעטו מסכותו יימנעו עד כמה שאפשר מקרבה יתרה לילדים;

שמירה על הגיינה -אנחנו שומעים כל הזמן על שמירה על היגיינה אישית, של המשטחים, של השירותים של סביבת האוכל. חשוב מאוד להקפיד על רחצת ידיים, חיטוי שולחנות אוכל, משובי אסלה וכו.

הקטנת הצפיפות: נדרשים יותר מבוגרים מראש[סטודנטים להוראה, בנות שירות לאומי] -כאן נדרשת מדיניות של משרד החינוך והרשויות לשריין מספר מבוגרים גדול מהקן בימים כתיקונם,לכל מסגרת חינוך כבר מתחילת השנת הלימודים. חשוב לחשוב מעבר לתקנים נוספים על אפשויות גיוס מתנדבים בכל קהילה ולדאוג לכך שיהיו מוכרים על ידי הרשויות ומבוטחים על ידן.

ריבוי של פעילות באויר הפתוח, בחצר[עולה בקנה אחד עם רעיון "גן יער"] -חשוב מאוד לתכנן פעילויות חקר בחצר הגן או בית הספר. לראות בחצר הגן חלק משטח הגן ולתכנן את ניצולו. ניתן לאכול בחוץ, לעשות פעילויות יצירה בחוץ ווודאי ווודאי ליזום פרויקטים של חקר בחצרות הגנים. להתחיל את השנה בתצפיות בחצר , לרשום מה מענין ילדים שונים בחצר הספציפית בכל גן ותוך הקבוצה הקספוסלה של השמונה תשעה לחלק לשתי קבוצות על פי תחומי הענין של הילדים. כדאי אולי לעשות סיעור מוחות עם הילדים בתחילת השנה סביב השאלה "מה ניתן לעשות בחוץ בחצר"? מהן הפעילויות שניתן והייתם רוצים לערוך בחצר ולמה?

בחירה מוקפדת בחפצים נחוצים שיחסית קל לנקותם -חשוב יחד עם הצוות לבחור בקפידה חפצים וצעצועים ולהקפיד לנקותם במעבר בין קבוצות ובסוף כל יום. חשוב לשריים ציוד נפרד לקבוצות השונות.

להרבות בהבעת חיבה ללא מגע ישיר •לסמוך על ילדי הגן ולצפות מהם להתנהג לפי הכללים-הכרחי לחשוב בתוך הצוותים על דרכים שבאמצעותם נביע חיבה כלפי הילדים ובין הילדים-דרכים שאינן מתבססות על מגע. חשוב להציג לילדים את מסרי החיבה החלופיים. חשוב ליצור סביבה שתאפשר לכל ילד וילדה לקבל מסרים של חיבה קודם כל ממבוגרים כל יום . אני מאמינה שהילדים ילמדו להתשמש בתקשורת חלופית זו באינטראקציה שלהם עם ילדים אחרים. בנסוף, חשוב לסמוך על הידלים שיוכלו ללמוד את ההרגלים החדשים ולנהוג על פי ההנחיות.

בניית פרוטוקולים של עבודה במסגרות חינוך בצל הקורונה

בפרוטוקולים הכוונה לתיעוד כתוב של דרכי התנהלות במוקדי עשייה מרכזיים בגן, על פי סדר הפעולות הכלולות בהם. הכרחי לגבש פרוטוקולים הגיוניים ומתאימים לדרכי הפעולה של מסגרות החינוך. בפרוטוקולים נכללות פעולות שיבוצעו על ידי צוות הגן/הילדים/ההורים בכפוף להנחיות משרד החינוך ומשרד הבריאות ומתוך התאמה למסגרות החינוך הספציפיות. עם הפרוטוקולים הייחודיים למסגרות החינוך לגיל הרך נכללים:

א.פרוטוקול של כניסה לגן ופרידה מההורים ושל החזרת הילד להורים. לפי הנחיות משרד הבריאות הורים אינם מורשים להיכנס לגן. ילדים גדולים יותר כבר מורגלים בשגרת הפרידה מההורים בשער הגן. עם זאת, הכרחי להכין את כל הילדים הצעירים לפרוטוקול מסודר של פרידה מההורים בשער הגן או בית הספר. במיוחד יש להכין את הילדים בטרום-טרום חובה שנכנסים לראשונה למערכת החינוך הציבורית; את הילדים שמגיעים לראשונה לחטיבות הצעירות(לרוב בגן חובה); ולילדי כיתה א' בבתי ספר שאין בהם חטיבות צעירות. מציעה שחלק מהפעולות יכללו סיכום על הפרוטוקול עם נשות הצוות[כוללת הגננת המשלימה בגן וכל המורים הרלוונטיים בבית הספר], אסיפת הורים שתודגש רובה ככולה להיכרות ולהנחיות מדויקות להורים איך להתנהל בתחילת השנה; מפגשי זום עם קבוצות של ילדים לפני תחילת השנה להיכרות ראשונית[יוכלו לספר על עצמם, מה הם אוהבים, מה הם לא אוהבים וכו'], הכנת סרטון עם הורים וילדים שמדגימים פרידה בשער הגן.

ב. בניית מתווה לפעילות בימי הלימודים הראשונים: היכרות עם הגן; קבוצות קטנות של ארבעה חמישה ילדים[שתי קבוצות של מחצית הגן], סיור במוקדי הגן; תצפיות בחצר הגן

ג. ניטור חום קבוע של הצוות הילדים וההורים[במתווה]+בניית קשר של אמון עם ההורים כדי שידווחו אמת. הכרחי להסביר שוב ושוב להורים ששליחת ילד עם חום או ,קצת חולה" עלול להביא לסגירת הגן לתקופה ממשוכת. הכרחי לגייס את שיתוף הפעולה ואת אמון ההורים. חשוב להסביר שכולם נמצאים בסירה אחת והכרחי שנעזור אחד לשני.

ד.חלוקה ברורה של שטח פנים וחוץ הגן בין הקבוצות[סימונים בצבע] . בניית חציצה בין האזורים והכרה של השטח לכחת מהקבוצות. הקפדה של שמירה על פעילות בתוך השטח המסומן.

ה. פרוטוקול אוכל[מופיע במתווה משרד החינוך] כולל רחיצת ידיים . חשוב להקפיד על שני כיסאות בין ילדים ואולי גם חוצצים שקופים במהלך הארוחה.

ו. פרוטוקול שימוש בשירותים[אם אפשר תא לכל קבוצה מסומנת בצבע הקבוצה] •פרוטוקול החלפת חיתולים ו/או סיוע בשירותים לילדים צעירים כולל רחיצת ידיים וחיטוי האסלות פרוטוקול ניקוי וחיטוי משטחים במהלך היום

דרכי עבודה: פעילויות חקר, יצירה ולמידה לצד שמירה קפדנית על כללים

כפי שכבר כתבתי הכרחי שנדאג לבנות תוכנית עבודה שיש בה מענה לסקרנות של הילדים, לצרכים הרגשיים והחברתיים שלהם ולא רק לשמירה על בריאותם. לשם כך הכרחי לתכנן עם הצוות סדר יום שכולל את כל הרכיבים הבאים:

•אפשור משחק חופשי על סוגיו

•הקניית הרגלים וכללי התנהגות ושמירה קפדנית עליהם

•שילוב עבודה בקבוצות קטנות וקבועות[לכל סוגי הפעילות]: למידה, אוכל. בשונה מהמקובל שלא בימי משבר הקורונה הכרחי לשמור על הרכב קבוע של קבוצות גם למשחק ואוכל ולא רק לפעילויות למידה מונחות.לשם כך יש לההרכיב את הקבוצות על בסיס חברויות והיכרות קודמת של הילדים בינם לבין עצמם[מידע מהילדים, מההורים ומהיכרות עם הצוות];

•חשוב מאוד  לא "להושיב" ילדים שעות רבות אלא לאפשר תנועה לצורך משחק ולמידה . הכרחי לדאוג לכך שהילדים יהיו בתנועה. משחק בקבוצה איננו שקול לישיבה סביב שולחן.

•למידת חקר בקבוצות קטנות: לבחור בנושא לחקר ולאפשר, לעודד ולהנחות למידה של חקר[על חרקים, עצים, גדרות: כל מה שמענין את הילדים]. חשוב מתחילת השנה לצפות בילדים, לשוחח איתם ולגלות תחומי עניין שישמשו ללמידה של חקר בקבוצות שלהם. אני מניחה שבמהלך שנת הלימודים כל קבוצה תחקור כמה וכמה סוגיות. גם בנושאים שנוגעים לחגים ניתן ליזום פעילות של חקר.

•פעילויות שיש בהן צמיחה/בניה: לשתול ולזרוע ולעקוב אחרי הגדילה של הצמחים, לבנות ולצלם בניה-חשוב מאוד בעיניי מתוך ראייה הולסיטית של הילד לעסוק בצמיחה ובנייה. מוקדי פעילות אלו רצויות רגשית וקגניטיבית כי יש בעיסוק אינטנסיבי בצמיחה ובניה משהו אופטימי ומעודד.

•עידוד של יצירה חופשית-הכרחי בעיניי להציע אפשרות להבעה חופשית במוזיקה, תנועה, ציור, בנייה וכו. חשוב מאוד להקדיש לכך זמן ומקום . ניתן לצלם להסריט את הפעילות החופשית הזו לצורך שיחה עם הילדים על פעולותיהם ושיתוף ההורים-במידה הראויה ובהסכמת הילדים.

צפיה והתבוננות בדרכי הפעולה של הילדים והקשבה לדבריהם כדי להבין  איך הם חווים ומפרשים את הקורה סביבם. הכרחי בעיניי להקצות כחצי שעה ביום להתבוננות בפעילות הילדים, באינטראקציות בין הילדים ובין ילדים למבוגרים.

בניית ערוצים של תקשורת עם הורים, היכרות עם המשפחות ובניית שיתוף פעולה קרוב עם הורים ומשפחות

הורים ומשפחות הם שותפים וללא אינטראקציות ושיתופי פעולה איתם קשה מאוד להתנהל במסגרות החינוך בכלל ובתקופה ההזו בפרט. יש להביא בחשבון שחלק מהמשפחות מתמודד עם משברים. חשוב לעשות כל מאמץ להכיר מקרוב מאפיינים של משפחות בשיחות עם הורים. אנא שימו לב לטפסים שלא יכללו פניות לא מכילות(לדוגמה לא לבקש פרטים של אימא ואבא , אלא של הורה 1, הורה 2, אפוטרופוס). עם הפרקטיקו הנכללות בתחום זה אציין:

יש ליידע את ההורים לגבי הנהלים החדשים ולהסביר את החשיבות של השמירה עליהם; חשוב ליצור קשר לפני תחילת שנת הלימודים ; חשוב שהורים יפנימו את דרכי העבודה המיוחדות בשנה זו לרבות דרכי פרידה מהילדים; הכרחי שיבינו את חשיבות דיווחי האמת לצוות הגן.

•רצוי לשלוח להורים דרך המיל או ואטסאפ סרטונים של הגן המאורגן לפי הנחיות המתווה לרבות החלוקה של השטח והצעצועים לשתי קבוצות וסביבתו לרבות סימולציה של כניסה לגן ולעודד אותם להסביר לילדים ולתרגל איתם פרידה מחוץ לגן .

•חשוב שההורים יכינו את הילדים לקראת הכניסה לגן לפי "כללי הקורונה" ויסבירו את ההיגיון בכך.

•חשוב שהורים  יכבדו את הכללים שנקבעו: יבינו את חשיבות דיווח האמת ואת השלכות ההדבקה על הגן כולו

•הורים ומחנכים צריכים לתת דוגמה אישית של התנהלות לפי הכללים [דיווח אמת על מצב הבריאות,עטיית מסכות, הימנעות ממגע, שטיפת ידיים וכו] לילדים

•שיתוף הילדים על יגי ההורים בהכנת האוכל המגיע לגן ודאגה להרכב מזון בריא

•לבקש מההורים לזמן מפגשים בשעות אחר הצהריים רק עם "ילדי הקפסולה" או הקבוצה כדי להימנע מחשיפה לילדים אחרים.לנסות לעודד מפגשים בשעות אחה"צ עם ילדים מאותה קבוצה

בניית פרוטוקולים והיערכות להסעות בבתי ספר אזוריים

בניית הפרוטוקולים לניהול הסעות מורכב כיוון שבלתי אפשרי ככל הנראה לשלב בהסעות רק ילדים מאותן קפסולות[דנית אייזלנד רכזת הסעות בבית ספרה היא ה"מקור" לשי לעניין הסעות].

המינימום בעיניי שיש לעשות הוא לבקש שייבנו מחיצות בין הכיסאות באוטובוסים ולהנחות את הילדים איך לנהוג בעלייה ובירידה מהאוטובוס[תוך שמירה על מרחק], שלא ליצור מגע בין הילדים. חשוב שהורים ומורים יכירו את הכללים ויחזרו עליהם בשיחותיהם עם הילדים.

סיכום

פוסט זה נכתב כדי לדרבן את הממסד החינוכי ואת צווותי החינוך בגני ילדים וכיתות א' ב' בבתי ספר לחשוב מוקדם ככל האפשר על היערכות לשנת תשפ"א, שהיא שנה מיוחדת בשל משבר הקורונה שפוקד את העולם ואת ישראל בכלל זה. לא יהיה מנוס מלמידה פנים אל פנים במסגרות החינוך לגיל הרך. להלן סיכום הנקודות שהועלו בפוסט זה.הסיכום שקף מופיע למטה.

שינויים מתבקשים במערכת החינוך לגיל הרך בעקבות מה שלמדנו ממשבר הקורונה

בתחילת יולי 2020 חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לגיל הרך ישקיע מחשבה ועשייה בטיוב מסגרות החינוך לגיל הרך בעקבות מה שלמדנו מההתמודדויות שלנו עם משבר הקורונה.

כתיבת ופרסום הפוסט בעתוי זה-תחילת ה"חופש הגדול", שבמהלכו הילדים הצעירים נמצאים במגוון מסגרות משלימות ("קייטנות","בתי ההספר של החופש הגדול") -מונעת מדאגה ממצב ההידבקות מקורונה בכלל ובמסגרות החינוך מפרט ומהרצון להניע תהליכי התארגנות לקראת שנת הלימדום תשפ"א שיקטינו את סיכוי ההידבקות במסגרות החינוך לגיל הרך.

בשבוע האחרון של יוני עמדתי בקשר עם קבוצות של גננות ומורות כחלק מסיכום שנת הלימודים. שוחחתי עם גננות ומורות שמשלימות תואר שני בחינוך לגיל הרך וכאלו שמשמשות גננות מאמנות לסטודנטיות שלנו מהתואר הראשון. כל השיחות האלו נערכו בזום או בטלפון. במהלך שיחות אלו נוכחתי שרבות מהגננות ששוחחתי איתן נמצאות בבידוד עקב מגע קרוב עם חולה קורונה במסגרת מילוי תפקידן. דובר על גני ילדים ובתי ספר בפיזור גיאוגרפי גדול מאוד. באחד המקרים הבנתי שכתשעה גנים בעיר בשרון נכנסו לבידוד בשל מגע עם מפעיל חוגים שעבד בגנים אלו, שאובחן כחולה קורונה. ממעקב אחרי הנתונים של התפשטות הקורונה בישראל ובעולם, עושה הרושם שהנגיף הוא כאן להישאר ועלינו להיערך כך שיקטנו הסיכויים של הידבקות במערכת החינוך.

חשוב שנבין שחלק מההתנהלות היא בשליטת גננות ומורות אבל חלק גדול מהתנאים שמקלים על ההידבקות איננו תלוי בתפקוד של הגננות והמורות, אלא קשור למאפיינים ארגוניים של מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל.

בעיות שמאפיינות את מערכת החינוך לגיל הרך שמקשות על התפקוד בכלל ובתקופת הקורונה בפרט

  • תחלופה גדולה של צוותים במסגרות החינוך בשל המבנה הארגוני המיוחד של גני הילדים בישראל -למשל בכל גן פועלות מנהלת גן וגננת משלימה, סייעת ראשית וסייעת משלימה בשעות הבוקר וצוות של צהרון שפועל אחה"צ; אין זהות מלאה בין הילדים הנמצאים בשעות הבוקר בגן לבין הילדים בצהרון-הגננת והסייעת המשלימות עובדות במספר גנים במקביל להשלמת משרותיהן; בנוסף, פועלות ברבים מהגנים סייעות וחונכות שמתלוות לילדים עם צרכים מיוחדים שעשויות אף הן לעבוד בכמה גני ילדים; לכל המערך הזה מתווספים מנחי חוגים ומפעילים שעוברים בין גנים רבים-מצב זה חושף את צוותי החינוך ואת הילדים למספר רב של אנשים; במקרה של הדבקה של איש צוות משלים, או מפעיל מספר רב של אנשי צוות וילדים נכנסים לבידוד[זהו המצב שמאפיין את מערכת החינוך החל מהמחצית השניה של חודש יוני]. כמו כן, מפעילי החוגים ואנשי הצוות המשלימים נחשפים למספר רב של אנשים והם בעצמם בסכנת הידבקות.
  • המבנה הארגוני המורכב של גני הילדים-למשל הגננות מועסקות על ידי משרד החינוך בעוד הסייעות מועסקות על ידי הרשויות המקומיות; זאת ועוד, הצהרונים מופעלים על ידי ארגונים שונים ואינם מחויבים לאותם כללים כמו גני הילדים שפועלים בבוקר; השיוך הארגוני המורכב הזה מקשה על שיתופי הפעולה בין נשות הצוות; גם בימים כתיקונם אין מספיק תיאום בין הצוותים שעובדים בבוקר בחסות משרד החינוך לבין הצוותים שעובדים בצהרונים בחסות בעלויות שונות.
  • מספר רב של ילדים בגנים ובכיתות בהשוואה למערב אירופה וארה"ב-המספר הרב של הילדים מקשה על שמירת המרחק הפיזי בין הילדים בכיתות ובגני הילדים; זאת ועוד, במקרה של הידבקות מספר רב יותר של ילדים בסכמה בהשוואה ללמידה בכיתות קטנות יותר;
  • חוסר הכשרה מספק של חלק מעובדי החינוך שעובדים עם ילדים-ובהן הסייעות ומובילות הצהרונים והקייטנות שלהן אין תמיד הכשרה שתואמת את חשיבות התפקיד.
  • נטיה תרבותית בישראל לא להקפיד לאורך זמן על שמירה על כללים; ברור שכללי הריחוק החברתי מכניסים התנהלות "לא טבעית" ולא רגילה למסגרות החינוך. החלוקה לקבוצות משחק שמנוהלות על ידי נשוצת צוות שונות[מה שהיה קרוי קפסולות בשבוע הראשון של החזרה ללימודים]
  • מסגרות חינוך לידה עד שלוש– מצב החינוך לגילאי לידה עד שלוש(מעונות היום, המשפחתונים, הגנים הפרטיים והמסגרות השונות) בישראל בעייתי במיוחד. רובן של המסגרות לא מפוקחות. החינוך לגילאי לידה עד שלוש נמצא בתת טיפול מתמשך ונדרשת השקעה עצומה בו כדי לבנות אותו מחדש על בסיס יחסים הגיוניים יותר של כוח אדם פר ילד וסינון והכשרת כוח האדם שעובד עם תינוקות ופעוטות. וועדת רוזנטל הגדירה משכבר בשנת 2009 את הסטנדרטים הדרושים לעבודה עם תינקות ופעוטות. הכרחי להכשיר מחנכות כגננות מוסמכות לכל הפחות. עבודה עם תינוקות ופעוטות היא עבודה קשה ומתישה ונדרשים לשם מילויה כישורים וחוסן נפשי. נזכור את המשבר הנוראי שהיה בחודש מאי, כשלא נמצא מקום פיזי לכשליש מהתינוקות והפעוטות במעונות היום [תינוקות ופעוטות שהיו רשומים למעונות בתקופה שקדמה למשבר] בתנאים שמתחיבים שמהצורך לשמור על ריחוק חברתי.

יש להטיל על המועצה לגיל הרך לאלתר את תפקיד התכלול של הטיפול בחינוך לגיל הרך

הכרחי וחשוב שמערכת החינוך בכללותה ובתוכה מערך מסגרות החינוך לגיל הרך יפיקו לקחים מהתפקוד שלהם במשבר הנוכחי. בהקשר הטיפול הריכוזי במערכת החינוך במדינת ישראל זה אומר שהממשלה צריכה לתת עדיפות לטיפול במערכת החינוך לגיל הרך. ברור לכולם שהמשך פעילות הרציפה והתקינה של מסגרות חינוך לגיל הרך הוא תנאי הכרחי לתפקוד המשק. השבתה של מערך החינוך לגיל הרך מונעת מהורים לילדים צעירים לעבוד ולהתפרנס ומפריעה לתפקוד סביר של המשק. לכן, חשוב מאוד בעיניילהבין את בעיות היסוד של מערך החינוך לגיל הרךחשוב מתוך שיתוף נציגי הרשויות , מנציגות גננות מורתו ומנהלות בתי ספר ונציגות של הורים

הממשלה הקימה בשנת 2019 את המועצה לגיל הרך בעקבות חוק המועצה לגיל הרך שחוקק בשנת 2017 כדי " להכין תכנית לאומית רב-שנתית, לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, שמטרתה לקדם את הטיפול בתחום הגיל הרך כפי שהחליטה המועצה ולהמליץ על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה". המועצה כוללת נציגים של כל המגזרים הרלוונטיים. מדובר בנציגים של משרדי הממשלה, של רשויות, של הורים, של נציגי ספקי שירותים. נראה לי הגיוני וחשוב להטיל על הגוף הזה לאלתר את מלאכת תכנון ההיערכות לפעולה מותאמת לפעולה במסגרות חינוך לגיל הרך בכלל ובצל הקורונה בפרט.

Three and four-year-old children at a primary school in France were pictured playing alone in chalk 'isolation zones' to maintain social distancing amid coronavirus
ילדי גן בצרפת שומרים על ריחוק פיזי בהפסקות

חשיבה על פתרונות ארוכי טווח [עליהם כבר כתבתי]

יום לימודים ארוך +הכשרה של גננות מוסמכות+ביטול צהרונים

המצב הארגוני הבעיתי של מערכת החינוך לגיל הרך חייב להוביל אותנו לתכנון יום לימודים ארוך בגנים[מזכירה שיש חוק כזה שמיושם רק באשכולות נמוכים].יום הלימודים הארוך עשוי להיות מוגדר כיום לימודדים מ7:30 עד 16:30 ואז עובדות בו שתי גננות אקדמאיות, אחת מהן מנהלת הגן ושתי גננות מוסמכות שתחלפנה את הסייעות(נדרשת הכשרה של הסייעות שעובדות היום במערכת לגננות מוסמכות). זה פחות או יותר המודל של כלול בחוק יום לימודים ארוך. במצב זה דואגים גם לאיכות החינוך, נותנים מענה לימי העבודה הארוכים של הורי הילדים ודואגים לאיוש של צוותים קבועים שעובדים עם אותה קבוצת ילדים לאורך כל היום.

חלופה טובה של יום לימודים ארוך גמיש הצגתי בפוסט שכתבתי בחודש ספטמבר 2019 לפני שהקורונה[מונח זר לי אז] השתלטה על חיינו, מונהגת במדינות מזרח אירופה והן ברג'ו אמיליה שבאיטליה. במדינות רבות, יום הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מתחיל בשש וחצי בבוקר ומסתיים בשש וחצי בערב. לא להיבהל הילדים אינם נמצאים כולם במסגרת 12 שעות. הגננות עובדות במשמרות של שבוע בוקר(שש שעות למשרת בדומה לישראל) ושש שעות משמרת ערב. הילדים מקבלים מתוקף חוק חינוך חובה וחינם 5 או 6 שעות מהמדינות השונות. הוריהם משלמים על כל שעה נוספת שהילדים נמצאים במסגרות החינוך ועל הארוחות שילדיהם מקבלים במסגרות אלו. דהיינו, במדינות אלו המדינה מממנת רק עד שש שעות וההורים מממנים את השעות הנוספות. מודל זה של ניהול גנים מאפשר גמישות. אין סיבה שכל ילדי הגן יימצאו במסגרת יום ארוך אם יש באפשרות משפחותיהם לקחתם הביתה בשעות הצהריים. מנגד מבנה לימודים זה מאפשר להורים שעובדים ימים ארוכים לעבוד כשהילדים לא עוברים זוגות ידיים נוספות עד להגעתם הביתה מהעבודה.

שינויים ארגוניים אלו נראים לי די הכרחיים במדינת ישראל. הם מחייבים שיתוף פעולה בין הסתדרות המורים, הממשלה והרשויות המקומיות אבל יום אחרי המשבר זהו שינוי מתבקש.

שינוי דימוי ושינוי תודעתי בתפיסת תפקיד הגננת והמורה-ראיית התפקיד כתפקיד חברתי חיוני

מוקד שינוי נוסף הוא שינוי בתפיסת התפקיד של גננות ומורות כבעלות תפקיד חברתי חיוני. הן בעיני הציבור והן על ידי הגננות והמורות עצמן. התסכול של הורים רבים במהלך השבועות שהלימודים התקימו במסגרת כזו או אחרת של למידה מרחוק, הביא להתקפות לא הוגנות וחסרות רסן על עובדי ועובדות ההוראה ועל נציגיהם. זעמם של ההורים יצא לא אחת על המחנכות במעונות, הגננות והמורות של ילדיהם. במקביל, שמעתי גם קולות של גננות ומורות שרואות עצמן כ"שפני ניסוי" בכך שהוחזרו לעבודה בתנאים שבהם הן מסתכנות להידבק בנגיף.

אני בהחלט רואה את הגננות והמורות כממלאות תפקיד חיוני במדינה. כמו זה של רופאים, חיילים ושטרים. ראינו כאמור את הפגיעה במשק כפועל יוצא של הקשיים הארגוניים שאפיינו את החזרה של מערכת החינוך לגיל הרך לעבודה.

תפקיד הגננות והמורות הוא תפקיד שהוא מעבר להוראה טובה ומותאמת לילדים צעירים. איני מתכוונת להפיל על גננות ומורות אחריות על החוליים של החברה בישראל. לכך אני מתנגדת בתוקף. גננות ומורות אינן עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות והן אינן יכולות לשנות את התנאיים הכלכליים והמשפחתיים של הילדים שמגיעים לגנים ולבתי הספר. עם זאת, נדרש מהגננות ומהמורות עמדה מנהיגותית שרואה בעבודתן המבורכת תרומה לפעולה התקינה של המשק. נדרש שיבינו שבתנאים הקיימים החזרתן המוקדמת לעבודה שיש בה סיכון מסוים היא פעולה חיונית להתנעת המשק. זאת ועוד, הן עושיות להידרש לשינוי במבנה יום העבודה ולפיצוי כספי הולם שייגזר מעבודה במשמרות לדוגמה. עבודה בתנאים שיש בהם סיכון מסוים(כמו חזרה לעבודה במהלך מגפת הקורונה) הכרחית לתפקוד המשק וההורים. בסך הכל הגננות והמורות עצמן הן אימהות וזקוקות למסגרות חינוך לתינוקות ופםעוטות וילדי גן עבור ילדיהן.

דעתי היא שגם בהכשרת הגננות והמורים אנחנו לא עושים מספיק כדי לתרום לבניית זהות מקצועית שרואה בתרומה לחברה בתחומים רלוונטיים רכיב הכרחי בתפקיד ההוראה. בכוונתי לחפש עם צוות המרצים בתוכנית תואר שני שבראשה אני עומדת במכללת לוינסקי לחינוך, דרכים להוביל להבנה טובה יותר של המבנה הארגוני של מערכת החינוך ולטיפוח תפיסת תפקיד חברתית רחבה יותר של גננות ומורות שמשתתפות בלמידה בתוכנית.עריכה התמודדות עם קורונ החזרה לגנים אחרי הקורונהיום לימודים ארוךכלליצוות חינוכי קבוע במגיפת הקורונה4 תגובות

צמצום מספר הילדים שלומדים באותו גן -באותה כיתה

מאוד חשוב שבכל כיתה וגן יצוצם מספר הילדים כך שיתאפשר לתפקד כשתי קבוצות במקביל לכל אורך היום ללא מגע ישיר ביניהן. כמות הילדים תלויה בגודל הפיזי של הכיתות או הגנים .

חשוב לגייס כבר עתה מתמחות וסטודנטיות להוראה בחינוך לגיל הרךעתודה של כוח אדם

יש לגייס מתמחות וסטודנטיות להוראה כבר עתה. ידוע לי שבמקומות רבים מתמחות להוראה שסיימו שלוש שנות לימוד במסלולים של חינוך לגיל הרך לא שובצו עדיין לעבודה. חשוב ליזום הגדלת מצבת כוח האדם כבר עתה. וזאת כדי לתת מענה להקטנת הקבוצות וגם לאפשרות של היעדרות גננות בשל הידבקות או בידוד. את כוח האדם הנוסף הזה יש להכשיר.

איתור והכשרת מקומות שבהם ניתן לקיים פעילות חינוכית של ילדים צעירים

חשוב לאתר מקומות בכל שכונה שבהם ניתן לקיים פעילות חינוכית. מתנ"סים, אולמות ספורט, משרדים שאין בהם שימוש. חשוב להכשיר מקומות אלו לפעילות חינוכית.

יש לבנות עתודה של משפחתונים לתינוקות ופעוטות

שמירה קפדנית על תנאים שיקטינו את סיכויי ההידבקות מחייבת מספר קטן יותר של ילדים פר מטפלת וגם קבוצות ילדים קטנות יותר מאלו הקיימות היום. תנאים אלו הביאו למשבר חריף בחודש מאי -משבר שבתחילתו לא התאפשר לכשליש מהתינוקות והפעוטות שהיו רשומים במעונות לחזור למסגרות. הכרחי להיערך עתה מראש . במסגרת הזמן שיש לנו עד ספטמבר בלתי אפשרי לבנות מעונות יום. לכן במצב זה יש להגדיל את מערך המשפחתונים. לשם כך יש לגייס ולהכשיר כוח אדם. בניית מערך מוגדל של משפחתונים מחייב סינון מקצועי ומעמיק של כוח אדם מתאים לחנך תינוקות ופעוטות . הבחינה חייבת לכלול את תנאי הבתים שבהם תתנהל הפעילות החינוכית. בנסוף יש לדאוג לכך שיהיה כדאי לנהל משפחתונים מהבית.

יש לתכנן מחדש את אופן שילוב החוגים וההפעלות בגנים

פעילות של חוגים מעשירה את הילדים ונותנת פרנסה למפעילים. חשוב לתכנן את עבודתם כך שהשירותים האלו יינתנו כך שתצומצם החשיפה שלהם לצוותים החינוכיים ולילדים. ייתכן שפעילות מבעד לחלונות או בזום. בכל מקרה יש להקפיד בתקופה שבה לא נמצא פתרון לנגיף הקורונה, על היעדר מגע בין החונכים האלו לבין הצוות הקבוע של הגן והילדים.

יש לדאוג להצללה של חצרות הגנים ובתי הספר כדי לאפשר פעילות במרחב הפתוח

פעילות במרחב הפתוח מותאמת במיוחד לילדים צעירים. היא מאפשרת תנועה, למידה מתוך חקר וואינטראקציות חברתות רציפות. לשם כך יש לדאוג שחצרות הגנים תאפשרנה פעילות בכל שעות היום. לשם כך יש לדאוג להצללה של חצרות הגנים.

לסיכום

חשוב לנצל את הקיץ להיערכות במסגרות החינוך לגיל הרך לקראת שנת הלימודים תשפ"א ובכלל. פעילות שתאפשר להקטין את סיכויי ההידבקות. התעתי שמלאכת התכלול תוטל על המועצה לגיל הרך שקמה בשנת 2019. במלאכת התהתכנון והתכלול יש לשתף נציגים של בעלי העניין השונים ממשרדי הממשלה, מהרשויות המקומיות, נציגות של גננות, מורות מנהלולת בתי ספר ומעונות ושל משפחתונים, ונציגי הורים. ההיערכות אמורה לכלול את החינוך לידה עד שלוש, את גני הילדים הציבוריים והפרטיים ואת כיתות א'-ג'.

בפוסט הצגתי בעיות שמקשות על ההיערכות והתפקוד של מערך החינוך לגיל הרך והצעתי מספר כיווני עשייה.

להלן סיכום הצעדים המוצגים

היערכות שמקדמת היכרות טובה עם הילדים ושותפות עם הוריהם

בעוד זמן קצר תתחיל ההיערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ט. תכנון שנתי מתחיל בהיערכות ובתכנון העבודה לקראת תחילת שנת הלימודים. נשאלת השאלה איך נוכל  להיערך להתחלת שנה שתבטיח כניסה חלקה לשנת הלימודים ותנאי רווחה רגשית ולמידה משעותית במהלך כל השנה? חשוב שהפעולות שנעשה יעלו בקנה אחד עם מטרותינו. לשם כך חשוב שנגדיר לעצמנו  את מטרותינו בעשייה חינוכית בכלל, ולהפעולות ההיערכות לקראת תחילת השנה בפרט.

תכנון שנתי הוא תכנון שבא להבטיח תנאיים של  רווחה רגשית ולמידה משמעותית למגוון הילדים המבקרים בגן ובבית הספר. לשם כך עלינו כמחנכים להיטיב להכיר את הילדים ואת משפחותיהם על מנת שנוכל להיערך להתאמות הנדרשות למאפייניהם. בחינוך בכלל ובחינוך לגיל הרך בפרט, נדרש שיתוף עם הורי הילדים כדי לממש את מטרותינו החינוכיות. השיתוף נדרש כי עניינית מעורבות ההורים בחינוכם של ילדיהם תורמת להתפתחותם. לשם כך חשוב מעל ומעבר לעבודה הישירה עם הילדים ועם ההורים לתאם את התכניות שלנו עם הצוות.

מקור לאיור

בשנתיים האחרונות כתבתי מספר פוסטים שעשויים לתמוך בתכנון ההיערכות כחלק מהתכנון השנתי וכדאי להיעזר בהם. בפוסטים אלו תיאור מורחב של תכנון שנתי, היערכות, היכרות עם הילים, חלוקת הגן לקבוצות, עבודה עם הורים ועבודת צוות שמתלוויה לכך.

בפוסט זה אני מדגישה מספר פעולות ספציפיות שקשורות להיערכות וממליצה להשתמש במידע הכלול כאן בהתבסס לפוסטים המפורטים להלן.

פוסט תכנון שנתי

היערכות לתחילת השנה כחלק מהתכנון השנתי

היכרות עם הילדים בתחילת השנה כבסיס ליצירת קשר איתם ולהתאמת תכניות

חלוקת הגן לקבוצות קטנות וקבועות, קריאה חזורתוספרית פיג'מה

פעולות למען היכרות ויצירת קשר טוב  עם ילדי הגן/כיתות א' ב'

א. לבקש מידע מההורים-באמצעות כרטיס אישי ובו שאלות על הילד: כינויים שלו הוא רגישל בבית, מהם תחומי העניין הולטים שלו(משחקים, תכניות טלויזיה, ספרי ילדים), איך מתמודד הילד עם קשיים, שמות בני המשפחה וכ'ו

ב. שיחה ראשונית עם כל אחד מהילדים בתחילת השנה  ובה שואלים אותם מה מעניין אותם, במה הם אוהבים לשחק, מי החברים שלהם, מה הם לא אוהבים שיעשו להם, איך הם אוהבים שנפנה אליהם.

ג. צפייה בילדים בימים ובשבועות הראשונים(ובהמשך במהלך כל השנה)-תוך כתיבה של "פתקים" שאותם ניתן להדביק במחברת -לשם כך הכרחי בעיניי להגדיר כחלק מתכנון היום בגן  20 דקות יומיות של צפייה במהלך כל שנת הלימודים-הדבר אפשרי אבל מחייב שינוי תפיסה)

ד. הנחיית קבוצות קטנות קבועות מתחילת השנה-מאפשרות היכרות טובה עם הילדים, עם היכולות החברתיות שלהם וגם תוך כדי כך מגבשת את הילדים ואת הקבוצה. ממליצה על חלוקה לקבוצות מתחילת השנה בתיאום עם הסייעת בגן ועל חשבון שעות פרטניות בכיתות א' ב' שינוצלו מהשבוע הראשוןן. חלוקה לקבוצות הטרוגניות על בסיס העדפה של משחק או ספר לקריאה חזורת. הקבוצות האלו יפעלו במשך מספר שבועות לפחות. הכרחי להפנים את העיקרון שקשר טוב ולמידה משמעותית מחייבים למידה רציפה באותו תוכן. וזאת בניגוד להרגל לבסס את העבודה בקבוצות על למידת מיומנויות שמחייבת למידה מקוטעת מנוקת מחיבור להקשר משעותי לילדים. לשם כך חשוב כבר מתחילת השנה  לתכנן למידה רציפה(קריאה חוזרת, התעמקות במשחק ובהמשך למידת חקר) .

ה. חשוב מאוד לבנות מנגנונים בגן ובכיתה שמאפשרים לגלות תחומי עניין וחוזק של כל ילד וילדה (כל הסעיפים הקודמים עשויים לסייע). וזאת כדי שבהמשך נושאי הלמידה יותאמו עד כמה שאפשר למה שמענין את ילדים ורלוונטי לחייהם.

הקניית הרגלים-מתי וכיצד ניתן להקנות הרגלים?

העיתוי של הקניית ההרגלים הוא חשוב מכיוון שכאמור הרגלים "טובים" ומתאימים מבטיחים פעילות זורמת והפניית הקשב של הילדים ללמידה. על כן, סביר שנשקיע את מירב אמצים  להקנות  הרגלים הן בתחילת השנה  והן  עם  הכנסת  מוקד,  מרכז, פעילות  או  משחק חדשים לגן. ההנחה היא שכל תחום פעילות חדש כרוך בלמידה של הרגלים הולמים. לדוגמה, אם נכניס שולחנות מים או בוץ לפעילות בגן לקראת סוף השנה בקיץ, נקדים את הפעילות החופשית באותם מוקדים בלמידה ותרגול של ההרגלים הנחוצים להתנהלות נאותה של הפעילות (לדוגמה, מספר הילדים המורשים להיכנס לפעילות בו-זמנית; לבישת סינרים, חליצת נעליים ורחיצת וניגוב ידיים אחרי הפעילות). בכיתה א' יש מספר הרגלים חדשים לילדים שאותם הם חייבים לתרגל. כניסה ויציאה מהכיתות בזמנים שחופפים את זמן השיעורים. הכנסה והוצאה של ציוד(קלמרים, מחברות). אף שבאופן מסורתי בכיתות אין מרכזי משחק, גוברת ההכרה בנחיצותם. לכן אני חשובת שטוב יהיה אם גם בבית הספר יוקמו מרכזי משחק וספריות כיתתיות בשיתוף מלא של הילדים מתחילת השנה.

למידה של הרגלים כחלק מהכנסת מוקדים או פעילויות חדשים מקטינה את האפשרות של למידת הרגלים "הרסניים" (כמו, לדוגמה, מלחמות שליטה על עמדות פנויות בשולחן המים).

"כלי" הלמידה שבאמצעותם נסייע לרכישת ההרגלים הם די פשוטים: קביעה ותירגול של רצף פעולות. לעתים רצוי שנדגים פעילות מסוימת (לרוב הדבר איננו נחוץ). עידוד תרגול השלבים תוך כדי פעילות ולא בתנאים מלאכותיים (דהיינו, עם היפתח מוקד המים נתרגל את ההרגלים ונהיה נוכחים במקום) ונציע חיזוקים חברתיים (שבחים מילוליים, ליטופים) במידה, עם השלמת רצף הפעולות הכלול בתוך ההרגל. יש לזכור שהתפקיד של המבוגר בתהליך הקניית ההרגל הוא לוודא חזרה תכופה ומדויקת על הפעולות הכלולות בהרגל. אם ילדים מדלגים על שלבים, יש להקפיד על כך שהם יתבקשו בתקיפות לחזור ולנהוג על-פיהם, ללא כל צורך בסנקציות או הפניית כעס כלפיהם.

המשתמע מהנאמר למעלה הוא שנוכחותו של המבוגר ומעורבותו הכרחיים בשלב הקניית ההרגלים. עם למידת הרגלי ההתנהגות על-ידי הילדים בכל מוקד, המבוגרים יכולים להתרחק ולאפשר זרימה חופשית של פעילות למידה יצירתית או אחרת.

נזכור גם ששינוי הרגלים קיימים, מחייב פעולה של הוצאת הילד מפעילות הנשלטת על-ידי "הטייס האוטומטי" ולגרום לכך שזמן מה הילד יחשוב על דרכי הפעולה שלו ויקדיש מאמץ ללמידה ולתרגול תכוף של ההרגלים החדשים עד לאחסונם בזיכרון.

הרחבה בנושא ניתן למצוא בשני פוסטים: אחד שמתמקד בהקניית הרגלים והאחר מתמקד בקביעה ושמירה על כללי התנהגות.

תקשורת ושיתוף ההורים

תהליך בניית האמון עם הורי הילדים מתחיל לפני תחילת שנת הלימודים-מהפניות הראשונות אליהם. כדי לבנות קשר טוב עם הורי הילדים, חשוב מאוד לנסח את הפניה אליהם בצורה מכילה שתיקח בחשבון שונות בין המשפחות. לדוגמה "הורים ובני משפחה יקרים" ולא "אימא ואבא". חשוב להסביר בקצרה את חשיבות  שיתוף הפעולה בית הבית למסגרת החינוכית,ודעתי היא שיש חשיבות רבה לקיים אסיפת הורים ראשונה לפני תחילת שנת הלימודים. אסיפת הורים כזו עשויה להפחית חששות בקרב המשפחות, ולהכין את הורי הילדים לקראת הנדרש מהם בתחילת שנת הלימודים למען הסתגלות טובה במסגרות החינוך של ילדיהם. חשוב מאוד להסביר את ההיגיון של הכללים (למשל לגבי הגעה לגן). חשוב להשתדל מאוד לא להיות פורמאלים וטכניים, אלא להסביר שהכללים נועדו לשמור על כל הילדים. כמו כן, חשוב להסביר להורים שבאופן טבעי כל הורה דואג לילד שלו' אבל הגן או כיתת בית הספר נועדו לבנות קהילה שמבטיחה זכויות השתתפות לכל הילדים וההורים. ככל שהצוות החינוכי יציג תפיסה חינוכית מגובשת ודרכי עבודה מאורגנות-תכנית עבודה של ממש- כך יוכלו ההורים לסמוך על הצוות החינוכי יותר.

כדי לעודד נכונות מצד ההורים לשיתוף פעולה, הייתי שואלת את ההורים את השאלות הבאות:

  1. לספר על הילד כמו שהם מכירים אותו.
  2. מה כדאי לגן לדעת על הילד ועל משפחתו? וזאת כדי שהגן או בית הספר ישכילו להתאים עצמם עד כמה שאפשר למאיפיינים של הילדים והמשפחות.
  3. במה היו מעונינים להיות שותפים בגן או בכיתה ובמה הם ממש לא מעונינים להיות שותפים?
  4. מהם חששותיהם ביחס לקשר עם הגן?

ניתן לשקול שיחות אישיות עם ההורים מתחילת השנה למען היכרות טובה איתם, על חשבון שיחות שאמורות להתקיים עם הורי הילדים בהמשך השנה. חשוב מאוד שהשיחה האישית הראשונה עם כל הורה לא תהיה סביב בעיה שקשורה לילד, לתפקוד ההורה בעיני הגננת או המורה או לתפקוד הגן בעיני ההורה.

תיאום עם הצוות: גנננות משלימות, סייעות, מורות מקצועיות בבית הספר

חשוב מאוד להבין שגננת או מורה לא יכולות, גם אם הן רוצות, לעשות את כל העבודה החינוכית סעצמן. יתרה מזו, כדי שהצוות יתגייס למשימות המשותפות לגן או לכיתה,חשוב שיהיה שותף ברציונל הפעולות המתוכננות ולהיגיון שמנחה את חלוקת העבודה בין השותפים. חשוב להפנים שעבודת צוות איננה דרישה פורמאלית בלבד כדי לרצות את הממונים. לשם כך נחוצים שני דברים: א. ליזום פגישה עם הצוות , פגישה עם יעדים ברורים שקשורים לתיאום פעולות ההיערכות עם הצוות; ב. להיות קשובים לצוות וערוכים להכניס שינויים מתבקשים בתכניות בעקבות הצעותיהם. מציעה בהמשך טבלה שעשויה לשמש לתכנון פעולות ההיערכות בגן ובבית הספר[טבלה זו הופיעה גם בפוסט שפרסמתי באוגוסט 2017).

כלי ארגוני לתכנון ההיערכות

כדי לממש את התכניות חשוב  מאוד לבנות את הבסיס הארגוני אשר יאפשר אותה. הטבלה המצורפת עשויה לעזור. כמובן שיש מקום להכנסת שינויים, אבל כך או אחרת תכנית חייבת להיות כתובה. כתיבתה מאפשרת ביקורת עצמית וכן שיתופה עם חברות וחברי הצוות.

סיכום פעולות היערכות

תחום פעילות/צעד לביצוע הכנות לקראת לוח זמנים מתוכנן אחריות לביצוע
פעילויות ישירות עם ילדים(מליאה,קבוצתי, משחק חופשי)        
         
         
         
         
         
ארגון סביבה פיזית(פנים/חוץ)        
         
         
         
         
עבודת צוות/תיאומים        
         
         
         
         
עבודה עם הורים        
         
         
         
         

סיכום תכנון:

משימותיה של מנהלת הגן/של המחנכת:

משימותיה של הגננת המשלימה/ מורה מקצועית:

משימותיה של הסייעת:

משימותיה של הסייעת המשלימה:

 משימות לאנשי צוות נוספים(סטודנטיות, בנות שירות לאומי, סייעות רפואיות):

תכנון לעבודת צוות בתחילת העבודה, לתחילת השנה:

תכנון מפגש ראשוני עם הסייעת של הגן:

מהן מטרות המפגש ?

חשבו על רגשות ומחשבות אפשריות של הסייעת שבאה למפגש ראשוני איתכן.

חשבו על  ציפיות שלכן מהמפגש ועל חששות שלכן ממנו.

איך תתחילו את השיחה ?

מהם הכללים החשובים במהלך השיחה שיאפשרו לכן לממש את מטרותיכן ?

עשוי משחק תפקידים של שיחה עם הסייעת וקבלו משוב מהחברה ש"שיחקה" את הסייעת ומהחברות הצופות.

הסיקו מסקנות על  שיחתכן העתידית, ה"אמיתית" עם הסייעת

 ישיבת צוות:

מהו הצוות שבדעתכן להזמין לישיבה זו ?

מהן המטרות של ישיבת הצוות הראשונית ?

מה יהיו ההכנות לישיבת הצוות?

מה היו המהלכים שיהיו כלולים בישיבת הצוות ?

איך תכנוננו "נפשית" לקראת ישיבת הצוות ?

הציגו סימולציה של ישיבת צוות.

איך תעריכו את האפקטיביות של ישיבת הצוות ?

 אסיפת הורים ראשונה 

מהן מטרות אסיפת ההורים הראשונה.

פרטי את הצעדים המתוכננים במהלך אסיפת ההורים בסדר כרונולוגי. נסי לקשר כל צעד ספציפי שמתוכנן על ידך למטרה המתאימה.

מהן ההכנות המתבקשות מהצעדים המתוכננים על ידך?

באיזו דרך את יכולה לבדוק את המידה שבה המטרות שהצבת לעצמך הושגו.

 

שנת לימודים טובה ופוריה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היערכות לתחילת השנה בגני הילדים-כחלק מהתכנון השנתי

ניהול אפקטיבי של כיתה מונע על ידי מנהיגות מוסרית, כולל התייחסות לרווחתם של כל הילדים על השונות המאפיינת אותם. נהול אפקטיבי של כיתה כולל תכנון חברתי מוסרי שנשען על חשיבה פרואקטיבית שמתייחסת לתרחישים סבירים עתידיים , וחשיבה אקולוגית שמתייחסת לזיקות בין תנאריי הכיתה, הרכב הילדים בגן, זהותם האישית והזיקות של כל אלו לצוות הגן.

נשאלת השאלה איך לתרגם רעיונות "יפים" אלו לשפת המעשה ? בפוסט קודם שזכה להתעניינות רבה, הצגתי תבנית של תכנון שנתי שכללה  את הפעולות  שרצוי לנקוט על ציר הזמן(מתחילת השנה עד סופה) בהתייחס למספר ערוצים או צירים מרכזיים של עבודת הגן. צירים כגון עבודה עם הורים,  הכנה לעבודה בקבוצות,  ארגון הסביבה הפיזית ועוד- כל זאת כדי לשרת את המטרה של היכרות מעמיקה עם  ילדי הגן  לצורך בניית תכנית מותאמת להם בהתחשב  גם במאפיינים משפחתיים ותרבותיים.

תכנון שנתי מתחיל בהיערכות ובבתכנון העבודה לתחילת שנת הלימודים. בשלושת הפוסטים הבאים(זה המוצג כאן ושני פוסטים נוספים) אתייחס לתכנון העבודה בחודשיים הלימודים הראשונים: תכנון כולל לתחילת השנה(בפוסט זה), היכרות מעמיקה עם הילדים(הפוסט השני) ואחר כך הצעה לכלי ארגוני שמתמקד בחלוקת הגן לקבוצות קטנות, ודיווח ומעקב אחרי יישומה(הפוסט השלישי בסדרה זו).

 ננסה לארגן את המחשבה סביב תכנון העשייה החינוכית בחודשיים הראשונים של שנת הלימודים. תקופה שמתחילה בעצם בשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ולגננות עם ניסיון גם בסוף שנת הלימודים הקודמת. לקחים שמופקים על ידי צוותי הגנים בסוף כל שנה עשויים להשפיע על תכנון הלימודים בשנת הלימודים הבאה. אציג ואציע בסוף הפוסט מוצג גם כלי ארגוני שעשוי לסייע לרישום ומעקב אחרי קבלת החלטות וסיכומים שקשורים להיערכות בכל גן וגן.

תגידי איך קוראים לך

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994

הרכיבים הבסיסיים של התוכנית הם:

  • התפיסה החינוכית שמנחה את בניית התוכנית;
  • מטרות הפעילות של הגן לשנת הלימודים כולה וכן מטרות הפעילות של הגן לחודשיים הלימודים הראשונים(המטרות לחודשיים הראשונים נגזרות מהמטרות הכלליות יותר)(ניתן להיעזר גם בדף המוטרות הרצ"ב-דף מטרות זה כולל התייחסות לאוריינות ולתחום הרגשי-חברתי; עליכן להוסיף את התחום המתימטי והיצירתי)
  • חשיבה על התהליכים(תהליכי הלמידה והתהליכים הבין-אישיים שאמורים להביא לתוצאות המצופות
  • מפת הדרכים שכוללת האת הצעדים שננקטים כדי לממש את התוכנית
  • לוח הזמנים לביצוע הצעדים
  • חלוקת האחריות בין אנשים השונים לביצוע התוכנית

תפיסה חינוכית:

מה מיוחד בתוכנית שצומחת מתוך תפיסת העשייה החינוכית תואמת   ההתפתחות(DAP) ?

המיוחד בתוכנית חינוכית שצומחת מתוך תפיסה זו היא שהמטרות והתוכניות הספציפיות בכל שנה, בכל גן גזורות במיוחד על פי ה"מידות"(מאפייני ההתפתחות המאפיינים המשפחתיים והתרבותיים, וההבדלים הבין-אישיים) של הילדים הספציפיים המבקרים באותו גן. התכנים באים לשרת את  התפתחותם האופטימאלית של הילדים. לילדים גם צורך ללמוד על החברה ועל הסביבה ועל התרבות שבהן הם חיים, לכן חלק מהתכנים הנלמדים בגן נקבעים על ידי אופי המקום, התקופה והתרבות  ותת-התרבויות של המקומות שבהם הם חיים(למשל נושאים כגון עונות וחגים מצד אחד). המיוחד בעשייה חינוכית תואמת התפתחות הוא שגם תכנים שהצורך בלמידתם עולה מן הסביבה או מהתרבות ולא מהילד, נלמדים בצורה  מותאמת לילדים . פועל יוצא מכך הוא שהפעילויות בקבוצות ובגנים שונים באותו נושא אינן זהות.

בניגוד לתפיסה החינוכית המסורתית  המדגישה שינון ותרגול של מיומנויות מבודדות וספציפיות(כגון החזקת עיפרון, העתקת אותיות ומילים, שינון של פרטים הקשורים לנושא מסוים) התכנון החינוכי המתבסס על ה- DAP  שואף לפתח תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים של פתרון בעיות (Bredekamp, Knuth, Kunesh & Shulman, 1992  ).

מטרות התוכנית לכל השנה:

  1. לקדם כל ילד מהמקום שהוא נמצא בכל התחומים, בדרך שהולמת את יכולותיו, העדפותיו והרקע המשפחתי שלו; לקדם את ההתפתחות הרגשית-חברתית, האוריינית והמתימטית כך שיגדלו סיכוייו של כל ילד  ללמוד בבית הספר בצורה נאותה ולהתקדם בו; למטרות ספציפיות לתחומי התפקוד השונים אפשר להיעזר  ב-COR )Child Observation Record או במבטי"ם.
  2. לתרום לפיתוחם של כלי למידה וחשיבה
  3. לתרום לפיתוחם של קשרים בין-אישיים טובים עם מבוגרים וילדים כך שכל ילד וילדה ירגישו בטוחים ושייכים
  4. להביא ללמידה של תוכני וערכי התרבות הכללית והמקומית-ערכים שמשקפים את  תרבות וערכי המדינה כמו גם את ערכי ותרבות כל אוכלוסיות המיוצגות בגן

 מטרות לחודשיים הראשונים:

  1. לסייע להסתגלות למסגרת הגן החדשה(תוך התייחסות לגילאי הילדים),  להביא לתחושת ביטחון ושייכות למסגרת ?
  2. ללמד כללי התנהגות והרגלים;
  3. להעריך את  תחומי העניין, נקודות חוזק מיוחדות וכן את התפתחות הילדים כבסיס לבניית תוכנית עשייה חינוכית שנתית ההולמת את הרכב הילדים בגן.

 תכנון לוח הזמנים נחלק ל:

  1. צעדים שיש לנקוט אותם לפני תחילת שנת הלימודים;
  2. היום הראשון;
  3. השבוע הראשון;
  4. החודש הראשון-ספטמבר;
  5. החודש השני-אוקטובר-יש לקחת בחשבון את החגים והמועדים.

מה נעשה כדי לסייע להסתגלות הילדים למסגרת הגן החדשה(תוך התייחסות לגילאי הילדים),  להביא לתחושת ביטחון ושייכות למסגרת ?

הסתגלות והרגשה של ביטחון במסגרת החינוך מושגת גם באמצעות יצירת קשר טוב  עם הורי הילדים. בנוסף, הכרחית בנייה של קשר טוב שמקנה לילדים הרגשה של ביטחון עם הצוות החינוכי, עידוד של קשרים טובים עם ילדים אחרים , ארגון סביבה פיזית מזמינה, נעימה שמביאה בחשבון את השונות בין הילדים, הצעה של נושאים רלוונטיים ומענינים. זאת ועוד, היכרות טובה עם כללי התנהגות ברורים בגן היא רכיב חשוב בתחושת הביטחון. אתייחס להיבט הכללים וההרגלים בקצרה בהמשך. בשל חשיבות הנושאים האלו הוקדשו להם פוסטים נפרדים.

יצירת קשרים טובים עם הורי הילדים

קשר טוב עם הורי הילדים מחייב בנייה של אמון הדדי, תיאום ברור של ציפיות ביחס לתקשורת בין הבית לגן וכללים ברורים ומוסכמים שמחייבים את שני הצדדים. קשר טוב עם הורים מתחיל לעתים בביקור ההורים בימים פתוחים בגנים עוד לפני שהילד מתחיל את לימודיו בגן.  בהמשך, בפניה מוקדמת ככל האפשר להגיע לאסיפת הורים ובקביעת כללים לגבי ההתנהלות הרצויה של ההורים בימי הלימודים הראשונים. ככל שההורים מקבלים את המכתב המצופה של הגן מוקדם יותר, כך גוברת הרגשת הביטחון שלהם. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לשלוח צילומים של  סביבת הגן. בפניה להורים על הגננות להביא בחשבון שונות בסוג המשפחות ויש להקדיש לכך מחשבה.

קיום אסיפת ההורים  מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים חשוב במיוחד לטובת הסתגלותם של הילדים הצעירים. אסיפה ראשונית זו עשויה לכלול הנחיות לגבי התנהלות רצויה של ההורים עם ילדיהם בימים הראשונים בגן. בכל מקרה חשוב שהאסיפה הראשונה תכלול את הצגת התכנית, תיאום ציפיות ורצוי שההורים יכירו את הצוות במלואו(כולל סייעות רפואיות וסטודנטיות) וסדר יום טיפוסי. חשוב שההורים ידעו מה מצפה הצוות מהם וחשוב שישמיעו את קולם. סביר שחלק מציפיות ההורים לא תוכלנה להתממש אבל הגננות צריכות התייחס לציפיות אלו ו באופן פרטני וענייני. חשוב מאוד שההורים יבינו את ההיגיון שעומד מאחורי הציפיות, ההנחיות והכללים שהגננות מציגות. מסר ברור לגבי חשיבות שמירת הכללים חשוב ביותר.

בישיבה זו יוצגו מן הסתם גם דרכי תקשורת רצויות עם צוות הגן. לגבי הילדים הצעירים חשוב ביותר להנחות את ההורים איך לנהוג בימים הראשונים. דעתי היא שקליטה טובה של ילדים בגילים צעירים היא בקבוצות קטנות שמגיעות לגן לזמן מתואם מראש, במקום שכל הילדים יגיעו בין 8 ל-10 ביום הראשון. הקבוצה הקטנה מאפשרת לצוות הגן להכיר את הילדים, ליצור קשר איתם ואף לעודד היכרות בין הילדים.

חשוב בעיניי מאוד להנחות את ההורים-ולהתכונן כצוות-שיפנו בקשות של ילדים צעירים לאחת מנשות הצוות בימי ההסתגלות הראשונים וזאת כדי לסייע ביצירת קשר בין הצוות החינוכי לבין הילדים. כמו כן חשוב להנחות את הורי הילדים להיפרד מהילדים  ולא "להיעלם" להם . לשם כך המחנכות צריכות לסייע בפרידה  ולתת לילד שמתקשה להיפרד את ההרגשה שיש מי שישמור עליו.

יצירת קשר טוב עם הילדים

הבסיס לעבודה חינוכית איכותית טמון בקשר טוב עם הילדים -קשר שבמסגרתו הילדים מרגישם בטוחים, שהם יכולים לפנות למבוגר כדי לקבל מענה לצרכיהם, קשר שמאפשר הבעה של רעיונות שמוערכים על ידי המבוגר וקשר שיש בו הגדרה ברורה של גבולות שמוצבים על ההתנהגות. איך עושים את זה במציאות שבה יש מעט מבוגרים והרבה ילדים.

חשוב לבקש מההורים מידע על הילדים-מידע שישמש את הצוות בהתאמת התייחסותו לילדים. כלים מומלצים שעשויים לשמש להיכרות עם הילדים בפוסט הבא-פוסט שיתפרסם אף הוא במהלך חודש אוגוסט-לפני תחילת שנת הלימודים.

אני חושבת שדרך טובה להכיר  די מהר את הילדים כוללת את חלוקתם האקראית בתחילת השנה למספר קבוצות(של לא יותר מחמישה ילדים) ותכנון פעילויות קבוצתיות תכופות במסגרת קבוצות אלו(בפוסט השלישי בסדרה אציע כלי ארגוני  לחלוקה לקבוצות ולמעקב אחרי ביצוע העבודה בקבוצות). בפעילות הקבוצתית  אני מציעה לקרוא ספרי ילדים עם מעט טקסט, ספרי תמונות שהילדים אוהבים. קביעת ספרי הילדים לבחירה עשויים להתבסס על מידע מההורים או על בחירה של ילדי הקבוצה בספר שרוצים לקרוא אותו מתוך שניים שלושה ספרים. חשוב להקפיד על היכרות בין הילדים ועל קריאה דיאלוגית שתאפשר השתתפות רבה מצד הילדים.  רצוי גם שהאחריות על הנחיית הקבוצות תתחלק לכל הפחות בין מנהלת הגן לבין הגננת המשלימה. לעתים גם סייעות עשויות לקבל אחריות על קבוצה. חשוב שהמחנכת שמנחה את הקבוצה תכתוב מייד עם סיומה התייחסיות שנוגעות לילדים שהשתתפו בהקראה בקבוצה התייחסות שעשויה לתרום לביסוס ההיכרות עמם.

קבלה אישית של כל ילד בתחילת היום נראית חשובה עד הכרחית. התכנון של פעילויות הבוקר צריך להיות כזה שהגננת או הסייעת יתפנו לקבל כל ילד ולהתייחס אליו. הדבר נכון לדעתי במהלך כל השנה אבל חשוב ביותר בתחילת השנה.

חשוב גם שהמחנכות תצאנה מגדרן להיענות לפניות הילדים ולהתייחס לדבריהם. קשר טוב עם מבוגרים נבנה על בסיס זה שהילד לומד שהמבוגר הוא כתובת והוא מתעניין בהם כבני אדם.

בנוסף חשוב לחלק בין נשות הצוות אחריות על תצפיות בפעילות החופשית של הילדים בתוך הגן ומחוצה לו. ההתבוננות על הילדים עשויה להוביל להחלטה להתערב תוך כדי פעילות ו/או במשחק כדי לסייע לזרימת האינטראקציה בין הילדים.

עידוד של קשרים  שוויוניים ורציפים בין הילדים

קשרים טובים עם ילדים הם רכיב חשוב בתוך מארג הגורמים היוצרים בסיס רגשי חברתי בטוח עבור ילדי הגן.  קשרים טובים בין הילדים הם קשרים שוויוניים- קשרים שבהם נשמר איזון בסיפוק הצרכים של  כל הילדים השותפים לקשר. קשרים שבהם אין שולט ונשלט. הבסיס לקשרים טובים בין ילדים הוא אינטראקציות רציפות ומספקות ביניהם. מה שמחבר בין הילדים הוא עניין משותף.

חשוב על כן לאפשר  אינטראקציות רציפות של ילדים שמכירים-שמגיעים לגן הילדים כמכרים או כידידים. בנוסף, השתתפותם של ילדים בקבוצות קבועות מונחות על ידי גננות עשויה להביא מצד אחד להיכרות טובה וליצירה של אינטראקציות רציפות ביניהם בתיווכה של הגננת. הקבוצה הקטנה היא מסגרת  שמאפשרת לגננת להכיר את התפקוד החברתי של הילדים ולהתערב בזמן אמת במקרים שבהם יש ילדים שמנסים להשתלט על ילדים אחרים או במקרים שבהם ילדים "נאלמים" ואינם באים לידי ביטוי. חשוב להציע לילדים למידה בדרך של פרויקטים כבסיס עניין משותף ובדרך זו לעודד קשר ביניהם.

ילדים שנמצאים באינטראקציות טובות ורציפות עם ילדים אחרים מרגישים טוב בגן ופנויים ללמידה.

ארגון סביבת למידה בדרך אשר  תקדם הסתגלות והרגשה טובה של הילדים

הסביבה הפיזית שאליה מגיעים הילדים ושבה הם שוהים משפיעה על הרגשתם. ילדים ירגישו בנוח בסביבה שהיא מוכרת להם ובהמשך שהיא מענינת ומאתגרת. חשוב לכן להכיר לילדים את הסביבה בתחילת השנה, את מרכזי הגן, את החצר, את השירותים. בנוסף, חשוב שהם יהיו שותפים לעיצובה , לכן נכון בעיניי בתחילת השנה שמינימום מרכזים יהיו בנויים ושהללו יעוצבו במהלך ימי ושבועות שנת הלימודים הראשונים בשיתופם של הילדים. יכול להיות שכדאי לבדוק עם הילדים איזה מרכז מעניין אותם במיוחד ושהיו רוצים להיות שותפים בבנייתו. על בסיס חלוקה זו לקבוצות ניתן לעצב כל מרכז עם קבוצת הילדים שהביעה עניין באותו מרכז.  אם יש נוהג להציג על גבי לוחות הגן תוצרי עבודה של ילדים או אמירות שלהם חשוב להקפיד שבכל זמן נתון יהיה ייצוג לכל הילדים. עוזר לילדים למצוא ברכה אישדית מאוירת על ידי ההורים במגירות שלהם. חשוב שהילדים יגיעו לגן שבו מסומנת המגרה האישית שלהם. הדבר עשוי להקנות להם תחושה של "מוכרות ושל בעלות".

הקניית כללי התנהגות והרגלים

כללי התנהגות מוכרים מקנים לילדים ביטחון. הללו מאפשרים להם לדעת מהן הציפיות מהם. חשוב שיהיו מעט כללים הגיוניים אשר ימסרו לילדים מתחילת השנה. חשובבה מכל אכיפתם השיטתית והעקבית. סביר שככל שייםתחו ויעוצבו יותר מרכזים ייקבעו מעט כללי התנהגות נוספים שהילדים שותפים להם. חשוב לא להרבות בכללים. תכליתם של הכללים להסדיר את חיי הקהילה, לשמור על ביטחונם הפיזי והרגשי של הילדים ולאפשר הבעיה, יצירה ופעילות למידה וחקר קדחדנית. חשוב שלא יתגבשו כללים שאינם תורמים לביטחונם של הילדים ושיחסמו אפשרויות הבעה ויצירה(כמו הגבלות לגבי העברת צעצועים ממרכז למרכז). באשר להרגלים -הללו הכרחיים לתפקודם של הילדים וללמידה שלהם. חלק גדול מהחודשיים הקראשונים יוקדש מן הסתם להקניית הרגלים רלוונטיים לפעילויות השונות של הילדים במקום. הרגלי אכילה(לרבות סידור ופינוי שולחן), הרגלי  ניקיון, הרגלים שקשורים למשחק(כגון איסוף חלקי המשחק והחזרתם למקום כל אימת שמסיימים פעילות), הרגלי למידה. חשוב להבין שהקדשת זמן להרגלים איננה בזבוז זמן.  לשם הקנייתם נדרשת עקביות וחזרתיות וסבלנות לקצב הלמידה של כל ילד וילדה. חשוב ביותר להתחשב בהבדלים בין אישיים בין הילדים בנושא זה. מציעה שתפנו לשני הפוסטים הרלוונטיים לשם הרחבה.

נושאי הלמידה

מציעה בחום לכלול בין הנושאים כלאו שמתמדים במה נמצא שמענין את הילדים.  החודשיים הראשונים הם הזדמנות להתעמק באמצעות שיחות עם הילדים ותצפיות בדרכי הפעילות שלהם -בנוסף למידע הנאסף מהוריהם-במה מענין את הילדים. אפשר ורצוי שסבב החלוקה לקבוצות השני ייעשה גם על בסיס לתחומי העניין של הילדים כך שהמכנה המשותף בין הילדים בקבוצות בסבב השני יהיה תחום עניין משותף. חשוב מאוד ללמד את הילדים את הכלולבתכניות הליבה סביב נושאים תוכניים שמענינים אותם.

עבודת צוות

 תחושת הגננות  עקב ריבוי המשימות המוטלות עליהן היא לעתים קרובות תחשוה של עומס-עומס בלתי נסבל. אכן יש לחשוב ולעשות דברים רבים. אבל חשוב לזכור שהגננת איננה עובדת לבד. הצלחתם של התכנון ושל יישום התכנון תלויה במידה רבה ביכולת הגננת לרתום את הצוות שלה לגיבוש התכנית ולביצוע המשימות. עבודת צוות טובה היא עבודה שבה יש חתירה משותפת למימוש מטרות מוסכמות. לכן חשוב ביותר שכל הצוות יהיה שותף הן לגיבוש התכנית והן ליישומה. כל הצוות שעובד בכל ימות השבוע ולא רק בימים שבהם מנהלת הגן עובדת. הגן משותף לכולן /כולם ו"הילדים הם משותפים".

בניית תכנית מוסכמת להיערכות לגן שלכן/שלכם

התייחסות לשאלות המופיעות בהמשך עשויה לכוון אתכן/אתכם בגיבוש תכנית מוסכמת עם הצוות לתחילת השנה. החלק הזה פתוח על מנת לתת מקום לבניית תכנית מותאמת לכל סביבה וסביבה ולכל קבוצת ילדים. מציעה בחום לסכם את ההסכמות בתוך הטבלה המצורפת.

יעזור אם יחד עם הצוות תשיבו על השאלות הבאות:

  1. אלו פעילויות יאפשרו לכן את ההיכרות המעמיקה ואיסוף האפקטיבי ביותר של מידע על כל ילד וילדה  בתחילת   השנה ?
  2.  חשבו יחד עם הצוות וגבשו הסכמות סביב תכנון ראשוני של ארגון סביבה פיזית בתחילת השנה: איך תארגנו את הסביבה החינוכית לקראת תחילת שנת הלימודים ? מדוע ?
  3.  מהו סדר היום ליום הראשון/לשבוע הראשון/לחודש הראשון?
  4. מה יהיו הנושאים ומה יהיה אופי הפעילויותבמליאה ?
  5. חשבו על קריטריונים לחלוקה ראשונית לקבוצות קטנות ועל מוקדי הפעילות הקבוצתיים הרצויים לשבועיים/לחודש/לחודשיים הראשונים.
  6. מהן  הפעילויות המתוכננות לעשייה עם הצוות ? אלו נקודות רגישות יש לקחת בחשבון בתחום זה ? ציינו ביומן מועדים מוסכמים לפגישות לצוות לכל השנה. פגישות פנים אל פנים. פגישות בתיווך טכנולוגיה.
  7. מהן הפעילויות המתוכננות לעשייה עם הורי הילדים : לפני תחילת השנה, ליום הראשון/לשבוע הראשון?

 סיכום פעולות היערכות

תחום פעילות/צעד לביצוע הכנות לקראת לוח זמנים מתוכנן אחריות לביצוע
פעילויות ישירות עם ילדים(מליאה,קבוצתי, משחק חופשי)        
         
         
         
         
         
ארגון סביבה פיזית(פנים/חוץ)        
         
         
         
         
עבודת צוות/תיאומים        
         
         
         
         
עבודה עם הורים        
         
         
         
         

סיכום תכנון:

משימותיה של מנהלת הגן:

משימותיה של הגננת המשלימה:

משימותיה של הסייעת:

משימותיה של הסייעת המשלימה:

 משימות לאנשי צוות נוספים(סטודנטיות, בנות שירות לאומי, סייעות רפואיות):

תכנון לעבודת צוות בתחילת העבודה, לתחילת השנה:

תכנון מפגש ראשוני עם הסייעת של הגן:

מהן מטרות המפגש ?

חשבו על רגשות ומחשבות אפשריות של הסייעת שבאה למפגש ראשוני איתכן.

חשבו על  ציפיות שלכן מהמפגש ועל חששות שלכן ממנו.

איך תתחילו את השיחה ?

מהם הכללים החשובים במהלך השיחה שיאפשרו לכן לממש את מטרותיכן ?

עשוי משחק תפקידים של שיחה עם הסייעת וקבלו משוב מהחברה ש"שיחקה" את הסייעת ומהחברות הצופות.

הסיקו מסקנות על  שיחתכן העתידית, ה"אמיתית" עם הסייעת

 ישיבת צוות:

מהו הצוות שבדעתכן להזמין לישיבה זו ?

מהן המטרות של ישיבת הצוות הראשונית ?

מה יהיו ההכנות לישיבת הצוות?

מה היו המהלכים שיהיו כלולים בישיבת הצוות ?

איך תכנוננו "נפשית" לקראת ישיבת הצוות ?

הציגו סימולציה של ישיבת צוות.

איך תעריכו את האפקטיביות של ישיבת הצוות ?

 אסיפת הורים ראשונה 

מהן מטרות אסיפת ההורים הראשונה.

פרטי את הצעדים המתוכננים במהלך אסיפת ההורים בסדר כרונולוגי. נסי לקשר כל צעד ספציפי שמתוכנן על ידך למטרה המתאימה.

מהן ההכנות המתבקשות מהצעדים המתוכננים על ידך?

באיזו דרך את יכולה לבדוק את המידה שבה המטרות שהצבת לעצמך הושגו.

לסיכום, פוסט זה מתייחס להיערכות לשנת הלימודים החדשה בגנים כשלב ראשון בתכנון שנתי של עבודת הגן. התפיסה של הפוסט היא אקולוגית והיא מושתתת על גישת ההוראה תואמת ההתפתחות והתרבות (DAP) שתובעת התאמה מקסימלית של דרכי העבודה בגנים למאפייני הילדים והמשפחות הספציפיים שלומדים מידי שנה בגן. גישה זאת מחייבת לתכנן עם צוות הגן את תחילת השנה, כל שנה מחדש ולא להישען רק על תכניות קיימות ומשנים קודמות. תפיסה זו רואה בהורי הילדים שותפים לעשייה ועל כן ההיערכות כוללת צעדים של תיאום ציפיות ושיתוף של ההורים. ראוי לציין גם שתפיסה זו להיערכות היא תפיסה אוניברסאלית מכילה. וזאת כיוון שההיערכות כחלק מהתכנון השנתי אמורה  להניח את תשתית לאינטראקציות רגישות, מעשירות ומותאמות לכל ילד וילדה הלומדים בגן, בהתחשב בחוזקותיהם ומגבלותיהם. ובהתאם ליכולת המשפחות לתמוך בהתפתחותם של הילדים. נסיון ותכניות קיימות הם בסיס טוב אבל בלתי מספיק לתכנון היערכות מותאמת באופן אופטימאלי לילדים. מלבד התייחסות להיבטים שונים שכלולים בהיערכות הפוסט כולל כלים ארגוניים שעשויים לסייע לגננות לתכנן את ההיערכות.

שנת לימודים טובה ופוריה!