וירוס הקורונה-מי, מתי ואיך מסבירים לילדי גן בישראל?

בפוסט אציג את מחשבותיי בנוגע לשיחות עם ילדי גן בנושא וירוס הקורונה. אתייחס לשאלות מי, מתי ואיך מסבירים לילדי הגן על הוירוס.

האמת היא שבשבועות האחרונים הרהרתי כמו כולם בהשלכות ההוירוס על חיי הסינים, על השפעות על תיירות בעולם, על השפעה על טיסות שלנו בחודשים הקרובים, והזדהיתי גם עם נוסעי ספינת הקרוז שמצויים זמן רב בבידוד, על הספינה, בחופי יוקהומה-עיר סמוכה לטוקיו. חלק מהמחשבות קשורות למקריות החיים. באוקטובר האחרון היינו בין נוסעי ספינה כזו. השיט שהיה מענין ונעים , שלא לומר מפנק הסתיים בצורה מעט לא צפויה בשל התקרבות הטייפון הגיביס לחוף הדרומי של יפן(טוקיו ויוקוהומה מצויות בחלק זה של האי). הטייפון שינה את מסלול ההפלגה של הקרוז ואת תוכניותינו. בסופו של דבר קיצרנו את שהותנו ביפן, ירדנו מהקרוז בנגאסקי, בחוף המערבי וקנינו כרטיס טיסה חזרה לישראל. העיסוק בחיפוש מסלול חלופי לחזרה לארץ התפרש על ידנו גם אז כסוג של אי נוחות ולא כאיום כלשהו על ביטוננו. כך שכעת אני חושבת שמצבנו היה טוב בלא כל השוואה למצב הנוסעים על הקרוז המצויים זמן רב בבידוד. בסוג של "כלוב מזהב".

תוצאת תמונה עבור virus Corona
..מקור האיור

בשום שלב עד עתה לא עלה על דעתי להידרש לשיחות עם ילדי גן על וירוס הקורונה. מה ששינה את תוכניותיי הוא העדות של הנכדה בת הארבע שלי שלומדת בגן דו גילי: טרום-טרום חובה וטרום-חובה. הנכדה שלי היא בין הילדים ה"גדוליים" בגן. בסוף השבוע שעבר היא סיפרה להוריה שהיא מודאגת מוירוס הקורונה כיוון שהמחנכת המובילה בצהרון סיפרה לקבוצה של ילדים על הסכנות של וירוס הקורונה ועל כך שהמחלה נגרמת על ידי "חיות מגעילות שהסינים אוכלים", והדבר משפיע גם על מי שטס. זה מה שהנכדה שלי זכרה. זה לא אומר שהדברים נאמרו לילדי הגן בדיוק במילים האלו. הוריה של נורית הסבירו לה שבינתיים הוירוס הזה עוד לא הגיע לישראל ובינתיים אין צורך שהיא או אנחנו נעשה משהו מיוחד. נאמר לה גם שאם הוירוס יגיע לישראל יסבירו לה מה לעשות ואיך להתנהל ובכל מקרה העניין לא באחריותה. כמו כן, אימה הסבירה לה שקורונה היא מחלה דומה להצטנויות מלוות שיעולים וחום הרבות שהיא רגילה לסבול מהן במהלך השנים. נראה כי ההסברים הניחו את דעתה. לקראת כתיבת הפוסט ניסינו רק לבדוק עם נורית, אם המידע נמסר לכל ילדי הגן בסוג של מפגש מליאה או לקבוצה של ילדים והאם הדברים נאמרו בתגובה לשאלה של ילד או ביוזמת המחנכת המובילה בצהרון. נורית סיפרה שהמחנכת בצהרון יזמה את השיחה ושהדבריים נאמרו "לילדים שהיו שם"{כנראה לקבוצה של ילדים].

האירוע בצהרון ציבורי שהנכדה שלי הייתה חלק ממנו העלה את הצורך לברר לעצמנו מי, איך ומתי מדברים עם ילדי גן בישראל על וירוס הקורונה.

היוזמה הלא כל כך מבורכת של המחנכת בצהרון להסביר לילדים על הוירוס מעלה את הצורך שצוותי הגנים והצהרונים הציבוריים יקבלו הנחיות ברורות בנושא. הנחיות שמתייחסות למה אומרים, ולמה לא אומרים לילדים. התייחסויות למי אמור לשוחח עם הילדים. התייחסויות שנוגעות לדיווח להורים ולנשות צוות אחרות על שיחות מעין אלו.

ההנחיות צריכות לכלול התייחסות לשני תרחישים שרלוונטים למצב הנוכחי בישראל, מצב שבו אין בינתיים נשאים של המחלה. תרחיש ראשון מתייחס לאיך מגיבים כשילדים שואלים על הוירוס(תרחיש אפשרי בהחלט כי הילדים אינם חיים בתוך בועה). תרחיש שני מתייחס ליוזמה לסביר לילדים על וירוס הקורונה.

תרחיש ראשון: כל מחנכת צריכה להיות ערוכה עם תוכנית מה אומרים ומה לא אומרים לילדים ששואלים על הוירוס. מטרת התשובה היא להבין מה יודע ומבין הילד. מה הוא חושב שהיא המשמעות של הוירוס הזה. את ההסבר יש להתאים להשערותיו של כל ילד. בכל מקרה אני מציעה, בדומה לאופן שבו הוריה של נורית הסבירו לה, שההסבר של המחנכות צריך להיות מדויק ומרגיע. להסביר שמדובר בויררוס דומה לשפעת או להצטננות עם חום ושיעולים שהילדים מכירים. כמו כן יש לציין, בשלב זה, שאין אנשים חולים במחלה בישראל. שהאחריות היא לא על הילדים. ואם יהיה צורך הורים וגננות יגידו לילדי הגן מה לעשות כמו שתמיד קורה במצבים של מחלות שהם מכירים. בכל מקרה של שאלה כזו אני חושבת שחשוב לשתף את כל הצוות(בגן הבוקר ובגן אחה"צ ואת הורי הילדים). אני רואה בסוג כזה של שיחה משהו טבעי וסביר.

התרחיש השני נוגע לנטילת יוזמה להסביר לילדים על הוירוס. התרחיש השני איננו רלוונטי במצב הנוכחי בישראל ואני בדעה נחרצת שאין ליזום שיחות עם ילדי הגן על וירוס הקורונה.לא על ידי צוות הגן ולא על ידי צוות הצהרון. יש להקפיד הקפדה יתרה(שנכונה תמיד) על נטילת ידיים לפני האוכל, אחרי השירותים. יש להקפיד על שיעול בתוך השרוול(תמיד). אין להתייחס בעוינות לילדים שמשתעלים או מתעטשים. במידה והמצב בישראל ישתנה יש לרענן את ההנחיות.

העניין העקרוני בעיניי הוא שבאגף הקדם יסודי במשרד החינוך, באגפי הגיל הרך ברשויות המקומיות, בפיקוח על הגנים ועל הצהרונים, יגבשו הנחיות שיועברו לצוותי הגנים והצהרונם כיצד לנהוג בנושא שאלות של ילדים והסברים בנוגע לוירוס הקורונה. חשוב לא להחליט שסומכים על שיקול הדעת של כל אשת חינוך בשטח. בלתי סביר בעיניי הוא מצב שבו מחנכת כלשהי נוטלת יוזמה ומסבירה לילדים צעירים על הוירוס מבלי להבין עד הסוף את השלכות ההסבר. הסברים לא מבוקרים מסוג זה עלולים גם לעורר פאניקה וגם להיות צבועים בדעות קדומות וסטיראוטיפים נגד הסינים במקרה הזה. יש להכיר בהחלט גם באפשרות שהילדים ישאלו על הוירוס ובמצב זה יש לצייד את המחנכות בהסברים סבירים על המצב. ניתן לאסוף אירועים מהגנים והצהרונים השונים שבהם ילדים שאלו שאלות בנושא ולגבש מאגר של תשובות לשאלות.