תבונת ההתבוננות

מטרת פוסט זה להציג את חשיבות ההתבוננות הישירה בעולם-של ילדים ומבוגרים, כאחד- כ"כלי" מרכזי להבנת תופעות בו ; כבסיס ללמידה בכלל, ולטיפוח יצירתיות בפרט. יתרה מזו, בפוסט זה אני מבקשת לעודד מחנכים להתבונן בהתנהגות הילדים ובעולם כבסיס לעידוד הילדים עצמם  להתבונן בתופעות. אם אנחנו לא נעריך התבוננות- מתוך הבנה שהתבוננות כרוכה לעתים במה שמצטייר מהצד כבהייה, לא נאפשר לילדים לחוות באופן עמוק את העולם ולהתרגש מתופעות מסוימות, וללמוד למידה משמעותית.

איך נגדיר התבוננות?  ההתבוננות היא הסתכלות מעמיקה בתופעות, ב"דברים", מתוך רצון, אפילו מתוך צורך עמוק, להבין את העולם הבנה מעמיקה. ברמה של כמעט הזדהות עם התופעה שבה מתבוננים. על התבוננות כחלק מתהליך היצירה ניתן לקרוא אצל ציפי באב ורעיה אגם(תשנ"ה)-הוצאת משרד החינוך.

  • באמצעות ההתבוננות, אנשים  בכלל, וילדים בפרט,“שואבים” את העולם החיצוני פנימה;
  • וזאת כיוון שילדים נולדים עם הצורך לחפש באופן אקטיבי מידע על העולם ולהבין אותו;
  • הם שואבים מראות, ריחות, צלילים, תחושות מישוש, טעמים;
  • ההתבוננות בעולם מעוררת רגשות, מחשבות, דמיונות;
  • ההתבוננות בעולם מעוררת את הצורך להביע את עצמך, ולהחצין את עוצמת ההתרגשות מן העולם הסובב אותנו.

אימוץ של עמדת התבוננות מחייבת :

  • שנעצור,
  • נתמקד במשהו,
  • נאפשר לזרם של מחשבה ורגשות "לשטוף" אותנו תוך כדי הסתכלות,
  • נערוך רפלקסיה, נחשוב על מה שאנחנו מסתכלים בו,
  • ננסה לתאר ולתעד בדרכים אחרות את מושא ההתבוננות,
  • ננסה להבין את התופעה מהפרספקטיבה של מושא ההתבוננות.

לתופעות בעולם עשויים להיות ביטויים איכותניים אותם נתאר במילים, או באמצעות  ציור, תנועה או מנגינה. לתופעות בעולם עשויים להיות גם ביטויים כמותיים. למשל, התבוננות על דררות צייצניות בסביבה הקרובה, כרוכה  בהתבוננות ותיעוד התנהגותן, אבל גם בהיבטים כמותיים כגון כמה דררות עפות יחד כסוג של להקה, באלו שעות הן מופיעות באותה סביבה וכו'.

Deep Observation

הציור מתוך:  @greg_ashman

להלן דוגמה של ציורי ילדים שמשקפים למידה ויצירתיות בעקבות השתתפות בפרויקט שכלל התבוננות יומיומית במסלעה המצויה בכניסה לגן הילדים. את הפרויקט ביצעה טלי וינטראוב, גננת מנתניה, והוא הוצג בהד הגן, תשס"א-2001, גיליון ג , 78-90).  בגן זה, קבוצה קטנה של ילדים  בני 4-5 שנים התבוננו מידי בוקר בהנחיית הגננת במסלעה ונתבקשו לצייר את רשמיהם. פרויקט זה נעשה  אחרי שבגן הייתה למידה שהתמקדה ביצירות אמנות-יצירות נוף שגם בהן התבוננו  הילדים. באיור המופיע בהמשך מוצגים שני זוגות ציורים של שני ילדים עדי ואור. שני הציורים הראשונים(עדי 1א' ואור 2א') צוירו כשלושה חודשים לפני הציורים עדי 1ב' ואור 1 ב'.  בין לבין,  במהלך אחד הטיולים עם קבוצת הפרויקט, אור  התבונן בשמיים ואמר שבעצם השמיים עוטפים אותנו והם לא שם למעלה כמו שאנחנו מציירים אותם.  אמירתו זו עוררה דיון בקרב הילדים ואט אט במהלך השבועות שחלפו, כל ילדי הקבוצה החלו  ביזמתם לצייר את השמיים כעוטפים אותנו וכממלאים את הדף בניגוד לנוהג לציירם כקו אופקי בחלק העליון של הדף. יתרה מזו, ציורים 1 ו-2 ב' של שני הילדים מציגים את הצמחיה של המסלעה בצורה שתואמת יותר את המערך הטופוגראפי בהשוואה לשני הציורים הראשונים של שני הילדים. ואף ששני הילדים התבוננו  באותה מסלעה, באותם זמנים, ציוריהם את המסלעה שונים האחד מהאחר ונותנים ביטוי לפרשנות האישית של כל אחד משני הילדים האלו.

הגדרת ההתבוננות מתוך ויקיפדיה באנגלית

p61212-094101

צילום טלי וינטראוב מתוך המאמר:האם הנוף זז? שפורסם בבתשס"א, בהד הגן, גיליון ג'.

אני מזמינה להשוות את הפעילות המתוארת מעלה, שהיא תוצאה של התבוננות מעמיקה בסביבה, התבוננות שהביאה הן לשינוי של ממש באופן שבו רואים הילדים את השמיים ומייצגים אותם והן בתוצרי הילדים, לפעילות שמוצעת לעתים קרובות לילדים במעונות ובגנים: צביעה של אוביקטים למשל בתקופה זו של השנה מוצעים לרוב "דפי חלזונות".

חילזון לפוסט התבוננות

בפעילות זו מתבקשים הילדים לצבוע את החילזון, לרוב בסתיו, ללא כל קשר להתבוננות בסביבה, לחוויות שהילדים חוו. ילדים צובעים דפים אלו ללא התעמקות ולא ברור מה סוג כזה של פעילויות "נותן להם". מאחר וכל הילדים מתבקשים לצבוע בדיוק את אותו הדף, אין הרבה מקום להבעה יצירתית. נראה לי שאנחנו נוטים ל"העסיק" ילדים באמצעות פעילויות אלו מבלי לעצור ולחשוב מה הערך המוסף שלהן.

פעילות יצירה בעקבות התבוננות מעמיקה בסביבה היא פעילות שנעשית בקצב איטי. מתוך כוונה. לא בחיפזון. זהו סוג הפעילויות שיש לעודד ילדים לעשות.

ילדים צעירים הם מטבעם סקרנים ונוטים להתבוננות אם אנחנו לא נפריע להם להתבונן ולייצג את החוויות שלהם בקצב שלהם, ובדרך שבה הם בוחרים.

כדי להדגיש את ערך ההתבוננות ושל יצירה שמתבססת על התבוננות ביקשתי פעם מקבוצה של  גננות באמצע השתלמות, לצאת החוצה להתבונן בשמיים במשך מספר דקות ולצייר עננים. כשחזרו לכיתה  ציירו עננים מגוונים ובצורות שונות. עננים אלו היו שונים מאוד מהעננים העשויים צמר גפן שהיו מוצגים על לוחות התוכן של מספר גנים באותה תקופה. בעקבות פעילות זו, אותה קבוצה הייתה מוכנה לשקול מחדש את בניית לוחות התוכן של הגן ואת אופי פעילויות היצירה עם הילדים.