תרומת ההורים לטיפוח כשירותם החברתית של ילדיהם הצעירים

מטרת הפוסט להצביע על דרכים שבאמצעותם יכולים הורים לילדים צעירים לתרום לטיפוח כשירותם החברתית. ההנחה היא שקשרים בין אישיים טובים, מתחילת החיים תורמים לרווחה הרגשית ולהתפתחות החברתית והקוגניטיבית של הילדים. בעיקר התקשרות בטוחה בין הורים לילדים חשובה כי באמצעותה לומד התינוק, הפעוט והילד הצעיר שיש על מי לסמוך, שיש מי שיהיה זמין לתת מענה לצרכים, חששות וחרדות, עניין של הילד. קשרים טובים ובטוחים עם הורים בינקות מהווים בסיס לקשרים בין-אישיים מאוחרים יותר, מעין אבטיפוס לקשרים הבין אישיים הנוספים של הילד-בין היתר גם קשרים טובים בקרב קבוצת השווים (לדוגמה -. National Academy of Sciences Parenting matters) .

בפוסטים קודמים בבלוג הזה טיפלנו בסוגיית הכשירות החברתית ודרכי טיפוחה לרבות דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים. אזכיר שסרוף ושותפיו הגדירו כשירות חברתית כ"יכולת ליצור אינטראקציות זורמות ויעילות עם בני הגיל, להרגיש רגשות חיוביים כלפי ילדים; לעורר בילדים אחרים עניין, הערכה וחיבה; היכולת להנהיג בהזדמנויות מסוימות ולהיות מונהג באחרות; היכולת לקיים פעילות גומלין בתורות (סרוף ושו"ת, 1998). נזכיר גם שקשרים טובים בקרב קבוצת בני הגיל הם קשרים שוויוניים.

ילדים עם כשירות חברתית גבוהה הם עצמאיים יותר ופחות נתונים להשפעות לא טובות, משתפים פעולה יותר ממתנגדים, תכליתיים, ידידותיים יותר מעוינים ובעלי שליטה עצמית יותר מאשר אימפולסיביים( Landy , 2009).

הורים תורמים להתפתחותם הרגשית חברתית של הילדים על ידי היענות עקבית לצרכים שלהם ותמיכה בהתמודדות עם פחדים ואתגרים נוספים שהילד נתקל בהם(Bretherton, 1985; Parenting matters :  National Academy of Sciences,2016) מתחילת חייהם. באמצעות קשר טוב עם הורי הילדים(חום והכלה, גבולות על ההתנהגות, אפשור של אוטונומיה-Barbrer, Stolz & Olsen, 2005 ) בסיטואציות יומיומיות מפתחים הילדים שליטה עצמית, שיתוף פעולה ונכונות ויכולת לקחת פרספקטיבה של הזולת (Landy , 2009).

Expanding the Circle: Teaching Children the Values and Actions of Inclusion

הכרה בתרומת ההורים לטיפוח כשירותם החברתית של הילדים איננה מתעלמת מאופיו של הקשר הורה-ילד כקשר הדדי שבו הילד משפיע על הקשר ועל ההורה באמצעות התנהגויות שמושפעות מהטמפרמנט , יכולת השליטה העצמית , ודרכי ההתמודדותו  שלו עם קשיים. אלא שהתפיסה ההדדית של הקשרים האלו פירושה שמאפייני הילד, שהוזכרו למעלה, לא רק משפיעים על ההורה ועל הקשר  איתו, אלא גם מושפעים ממנו. אין ספק שיש ילדים שאופיים הנוח, החברותיות  ומצב הרוח החיובי שלהם בדרך כלל, מקלים על יצירת קשר טוב עם הוריהם ובהמשך עם ילדים ואנשים מבוגרים אחרים. במקרים אלו אנחנו מאוד גאים בעצמנו ולא כל כך נותנים את הדעת לתהליכים אשר עוזרים לנו לעזור לילדינו לטפח כישורים חברתיים. אלא שישנם ילדים רבים אחרים שנטיותיהם הטמפרמנטאליות מקשות על יצירת קשר ראשוני טוב עם הורים ועם אנשים אחרים. הם בוכים יותר. רגזנים יותר. אימפולסיבים יותר. קשה יותר להבין את צרכיהם. יצירת קשר טוב עם ילדים אלו אפשרי בהחלט, אבל מחייב את ההורים למאמץ רב יותר לגישה יותר רפלקטיבית. מעניין לציין את טענתו של בלסקי (Belksy,2015 ) בהתבסס על סקירה של מחקרים רבים שילדים פגיעים יותר להשפעת הסביבה הם גם המועדמדים הטובים ביותר להפיק תועלת מהתערבות מיטיבה של הוריהם והמחנכים שלהם.   אציין עוד שבחיים האמיתיים כמו בחיים האמיתיים רוב הילדים הם אי שם באמצע וכמעט כולם יצטרכו בזמן זה או אחר תמיכה וסיוע ישירים מהוריהם וממבוגרים אוהדים אחרים על מנת לשגשג רגשית וחברתית.

לשם כך  אציג בהמשך תהליכים מרכזיים שנמצאו במחקר ארוך שנים כתורמים לטיפוח כישורים חברתיים בקרב הילדים. היכרות עם התהליכים האלו עשויה  לאפשר להורים(ולמחנכים אחרים) להתבונן באינטראקציות ובהתערבויות האחרות שבאמצעותן הם מממשים את ההורות שלהם כדי לזהות מה עובד טוב ופחות טוב עבורם ועבור ילדיהם הצעירים.

תהליכים שבאמצעותם תורמים הורים(ומחנכים אחרים)  לקידום כשירותם החברתית של הילדים

למידה באמצעות התנסות באינטראקציות שבהן חווים הילדים הקשבה, אמפתיה, קבלה, חום עידוד של יוזמה וגבולות על התנהגות

על כן חשוב שנבדוק מדי פעם את איכותן של האינטראקציות שלנו עם ילדינו. מה יש בהן? חום, הקשבה ואמפתיה גם כאשר אנחנו חולקים על מעשי הילדים? האם אנחנו עקביים באופן שבו אנחנו מציבים גבולות? האם אנחנו מסוגלים להתמודד באופן בונה ולא נעלב עם התנגדויותיהם של הילדים? אני חושבת שיש אתגר רציני  ביכולת להישאר שלוים יחסית ולהבין את הפרספקטיבה של הילדים כאשר הם מכעיסים אותנו מאוד. קשה לא פחות בכלל ובמיוחד בתרבות הישראלית, להציב גבולות עקביים על התנהגות הילדים. לסיכום: נבדוק את האינטראקציות היומיומיות שלנו עם הילדים ונגדיר לעצמנו יעדים לשיפור לגבי מאפיינים "פגומים" של האינטראקציה שלנו כהורים עם הילדים . חלקנו נגלה שעלינו לפתח יכולת הקשבה ברגעים קשים וחלקנו שעלינו להציב גבולות ביתר עקביות.

זימון הזדמנויות נרחבות של אינטראקציות חברתיות רציפות עם ילדים ומבוגרים

קשרים חברתיים נבנים על בסיס אינטראקציות מרובות ורציפות עם בני הגיל ועם מבוגרים.  ילדים צעירים תלויים בהוריהם לאפשור הזדמנויות של מפגשים אינטנסיביים וקבועים עם מספר ילדים ועם מבוגרים(מטפלות, קרובי משפחה, שכנים ועוד.  מפגשים אלו בחסות ההורים יכולים להתרחש בגנים ציבוריים, בבתי הילדים כשילדים מחליפים ביקוריים ביניהם; במפגשים משפחתיים או חברתיים של ההורים שמכוונים לאפשר לילדיהם הצעירים לפגוש ילדי חברים או קרובי משפחה על בסיס קבוע. כמובן שהזדמנויות מרובות לאינטראקציות עם בני קבוצת הגיל  מצויות בחיי היומיום במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב שהורים יפנו זמן , יאפשרו ועודדו מפגשים עם ילדים אחרים בשעות אחה"צ ויהיו  ערים לאיכות האינטראקציות החברתיות של ילדיהם במסגרות החינוך שלהם. חשוב להתבונן באינטראקציות אלו ולהתרשם מהן ולשאול את המחנכות דרך קבע על איכות האינטראקציות והקשרים של הילדים עם ילדים אחרים. במציאות היומיומית הלוחצת, משחק במחשב, בטבלט או צפיה בטלויזיה מהווים תחליף למפגשים חברתיים קבועים עם ילדים אחרים. אחת השאלות שחשוב שנשאל את עצמנו היא האם הילד שלנו נפגש באופן קבוע בחסותנו עם ילדים אחרים: מהגן, מהכיתה; עם ילדי שכנים או חברים.

חיקוי של התנהגויות של ילדים ומבוגרים

מקור חשוב ומרכזי ללמידה של כישורים חברתיים הוא ההתנהגות החברתית של ילדים ומבוגרים אחרים. ילדים לומדים באמצעות התבוננות באחרים וחיקוי מיידי ומושהה בהתנהגויותיהם. הם גם לומדים באמצעות החיזוקים שה"מודל" מקבל מאחרים. ילדים יטו לחזור על התנהגויות שבעקבותיהן המודל(מבוגר או ילד) מקבל חיזוקים חיוביים(הערכה, חיבה) מאנשים אחרים. לשם כך חשוב שנבקר את האופן שבו אנחנו מנהלים אינטראקציות עם אנשים אחרים. קשה ללמד את הילדים כישורים של ויסות עצמי, אמפתיה וניהול קונפליקטים באמצעות משא ומתן אם אנחנו עצמנו מתלהמים ומגלים התנהגות בלתי מתחשבת בזולת . או לחלופין קשה לילדים לפתח התנהגות אסרטיבית אם אנחנו כנועים ולא אסרטיביים.  החשיפה של הילדים לאינטראקציות של הוריהם ואחיהם היא ממושכת ביותר וכל ה"דיבורים" וההטפות לא יעזרו אם הללו עומדים בסתירה  עם ההתנהגות שלנו. אני חושבת שגישה רפלקטיבית שלנו לגבי האינטראקציות שלנו תסייע גם לשפר אותה וגם לגלות אמפתיה עם הילדים. ניווכח שאין זה קל לגלות אמפתיה עם אנשים שמגלים התנהגות לא נעימה. ששליטה עצמית על רגשות כעס  איננה מושגת בקלות. ההבנה שיש "לעבוד" על טיפוח כישורינו החברתיים תסייע לנו להיות מדריכים טובים של קשרים חברתיים לילדינו מעל ומעבר לניסיון להוות מודל חיובי לחיקוי עבורם.

חניכה ישירה על ידי מבוגרים "אוהדים" של כישורים חברתיים בעת אינטראקציות שוטפות בעת פעילות קבוצתית מונחית או חופשית

יש ילדים שזקוקים לחניכה ישירה של האינטראקציות שלהם עם ילדים אחרים. בגיל צעיר ניתן לזהות ילדים שמתקשים ליזום קשר עם מבוגרים וילדים אחרים.  ילדים אחרים מתקשים לגלות אסרטיביות ועמידה על זכויותיהם. אחרים יתקשו לאפשר לילדים אחרים להתבטא. יש המתקשים להיכנס ולהשתלב לתוך קבוצה שפועלת. ככל שנזהה מוקדם יותר קשיים ראשוניים של הילד ונהיה מוכנים ללות בזמן אמת את האינטראקציה שלו ולהנחות אותו איך לנהוג בזמן אמת, נמנע תסכולים ובעיות התנהגות בהמשך. חשוב לשם כך להתבונן מידי פעם באינטראקציות של הילד עם ילדים אחרים. למשל אם "ניכנס" לתמונה ונסייע לילד לבקש שישתפו אותו במשחק או לבקש צעצוע או משחק מילד אחר פעם אחר פעם נקנה לו גם ביטחון וגם מידע חשוב לגבי התנהלות חברתית הולמת. לא כל הילדים זקוקים לחניכה שכזו של האינטראקציות עם בני הגיל. אבל עבור אלו שזקויקם לתמיכה ולחניכה, התערבויות "פשוטות" יומיומיות אלו עשויות לעשות את ההבדל בין השתלבות חברתית לבין בדידות ובעיות התנהגות בהמשך. חשוב שנבין שכפי שיש ילדים שזקוקים ליותר חניכה של הכנת שיעורי בית בחשבון בהשוואה לילדים אחרים, כך יש ילדים שזקוקים לחניכה צמודה לזמן מה, בכל הקשור לאינטראקציות החברתיות שלהם. חשוב שנשתחרר מהאמונה שילדים יודעים הכי טוב, תמיד, להסתדר לבד בכל הקשור לאינטראקציות החברתיות שלהם. אין זה אומר שנתערב במקום שבו הילד מסתדר. אבל התערבות כדי לסייע לילד לפתח כישורים חברתיים מועילה מאוד וחשוב שתיעשה באינטנסיביות ולמשך זמן מספיק  הארוך שיאפשר לילד להרגיש ביטחון ולנכס לעצמו כישורים חברתיים.

חיזוקים חברתיים חיוביים  בעקבות הפגנה של כישורים חברתיים טובים

בעשרות השנים האחרונות יש הרבה יותר מודעות לצורך להרבות בחיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה-במקרה שלנו התנהגות חברתית רצויה. חשוב שלא נקבל את ההתנהגויות הפרו-חברתיות של הילדים( גילויי אמפתיה ועזרה לזולת) כמובנות מאליהן. ככל שהילדים יזכו ליותר תשבחות על התנהגות פרו-חברתית ועל שליטה עצמית  היכןש היא נחוצה, כך תהיה להם יותר מוטיבציה לאמץ סוג כזה של התנהגויות. החיזוקים שלנו עשויים להצטרף לחיזוקים החברתיים ה"טבעיים" שהילדים מקבלים מעמיתיהם כשהם מיטיבים עם הזולת בהתנהגותם. ילדים נדיבים ואמפתיים זוכים לאהדה מצד עמיתיהם. קשה אולי יותר, אבל הכרחי, לפתח יכולת להרעיף על ילדים שמתקשים חברתית חיזוקים חברתיים בעקבות מאמצים שהם משקיעים לשפר את התנהגותם. כשילד שמגלה תוקפנות כלפי ילדים אחרים מתאפק, ואיננו פוגע ראוי שיקבל חיזוק חיובי על מאמציו. לחזק התנהגויות חלופיות לתוקפנות ושתלטנות או נסיגה חברתית חשוב ביותר. חשוב שהילדים יבינו שאנו ערים למאמצים שהם משקיעים לשפר את דריכהם. בהקשר זה, נמצא שגישה חיובית מעין זו מועילה הרבה יותר מאשר גישה "משמעתית" מחמירה שבמסגרתה הילד זוכה לעונשים על התנהגות בלתי רצויה ול"כתף קרה" בדרך כלל. כדי שיתאמץ לשפר את דרכיו זקוק הילד לקבלה שלו כבן בן אדם ולאדם(הורה בדרך כלל) שיתמוך בו במאמציו ויהיה באופן כללי "לטובתו" כמורה דרך ומחנך שמתקן את התנהלותו אבל מקבל אותו כאדם.

טיפוח של ציפיות חיוביות לגבי תוצאותיהן של אינטראקציות חברתיות עתידיות

חשוב ביותר שנאמין ביכולת של הילד לשפר את דרכיו. חשוב מאוד שנעזור לו להגדיר לעצמו מטרות מציאותיות לגבי אפשרויות שיפור ההתנהגות בטווח הקצר. ללא אמונה בכך שאנשים בכלל, וילדים צעירים בפרט, יכולים לשנות את התנהגותם, לשפר את האינטראקציות שלהם, לא נצליח לעזור לילדים שמגלים קשיים חברתיים מזדמנים לחזור למסלול של השתלבות חברתית. חשוב גם לאמץ תפיסה שהיכולות בכל תחום אינן מקובעות אלא ניתנות לשינוי. עצוב לי באופן אישי לגלות מדי פעם תפיסות של מבוגרים-מחנכים לרוב אבל מדי פעם גם הורים-שמאמינים ש"הכל אבוד" וילד שאינו מתנהג כשורה ישאר כזה-לא חשוב מה נעשה למענו. גישה דטרמיניסטית ותבוסתנית כזו גוזרת את דינו של הילד ומפחיתה את אפשרויות השינוי של התנהלותו החברתית של הילד. חשוב כהורים שנפתח בעצמנו סוג כזה של ציפיות חיוביות וגם לא נשלים עם ציפיות בכיוון של חוסר השתנות של כשירותם החברתית של הילד שבאות מהמחנכים הפורמליים של הילדים או ממבוגרים אחרים בסביבתו.

לסיכום, בפוסט זה הרחבנו על תהליכים שמסבירים איך מפתחים ילדים כישורים חברתיים ומתמודדים עם קשיים בסיוע הוריהם או מבוגרים אחרים. הבנה של התהליכים האלו חשובה כיוון שעל בסיסם נבנות אסטרטגיות טיפוח של כישורים חברתיים, מניעה של קשיים והתמודדות עם קשיים כאשר הללו צפים.

 

בניית תכניות התערבות להתמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים

שני הפוסטים האחרונים עסקו  בטיפוח כישורים חברתיים למניעת בעיות התנהגות ובהצעה של דרכי התמודדות עם מגוון של קשיים שכיחים בגיל הרך: בדידות ובישנות, תוקפנות, היעדר כישורים חברתיים, התחלה של דחיה חברתית. כשהמאמצים המושקעים במניעת הקשיים או הניסונות ליישם דרכי התערבות במסגרת הקבוצה, אינם נושאים פרי נדרשות גננות ומורות לבנות תכנית התערבות אישית  לכל ילד שמפגים קשיים חברתיים שמפריעים לתפקודו .

מה שאני אומרת הוא שכשנתקלים בילד שמפגין בעיית התנהגות (לדוגמה , הפעלת תקופנות כנגד ילדים אחרים; או הימנעות שיטתית מאינטראקציות רציפות עם ילדים אחרים), והניסונות שנעשו במסגרת הקניית הכישורים החברתיים שהיו מיועדים לכל הילדים, לא צלחו, הכרחי לעצור ולבנות תכנית התערבות אישית עבור אותו הילד- תוכנית שתתבסס על הערכה של הקושי עצמו, ותיקח בחשבון גורמים  בסביבת הגן או הכיתה הספציפית  והגורמים הקשורים בילד שתורמים להסלמת הקושי. חשוב שתכנית זו תיושם באופן שיטתי ויהיו שותפים לגיבושה וליישומה כל אנשי הצוות ושהתכנית תתואם עם הורי הילד.

בפוסט זה אציג עקרונות שעשויים להנחות בניית תכניות התערבות להתמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים שילדים מפגינים. עקרונות ההתערבות המוצגים נגזרים משילוב של גישה אקולוגית מערכתית והתנהגותית להבנת בעיות התנהגות. בנוסף, לעקרונות ההתערבות יוצגו כאן כלים להערכת הגישה של המחנכים כלפי הילדים ושל התפקוד החברתי של הילדים כבסיס לבניית תכנית ההתערבות. חומרים אלו התפרסמו בספרי כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח והתמודת עם קשיים, ושימשו בחמש עשרה השנים האחרונות מאות סטודנטיות וסטודנטים להוראה במהלך לימודי התואר הראשון שלהם בהוראה במכללת לוינסקי לחינוך.

חשוב לציין שמאות סטדונטיות וסטודנטים הצליחו במהלך העבודה המעשית שלהם בגני ילדים לרוב ולעתים בבבית ספר יסודי, להביא לשיפור של ממש בהתנהגותם של הילדים, בתפקודם החברתי ולהשתלבותם של הילדים במרקם החברתי של הגן או הכיתה. אני חושבת שהצלחתם של סטדונטים להוראה להביא לשיפור התפקוד החברתי של הילדים נבעה משילוב של המחויבות לילדים ויצירת קשר טוב איתם, הכנת תכניות שהתבססו על היכרות מעמיקה עם הילדים והנסיבות שמתוכן התפתחו הקשיים של הילדים, ויישום שיטתי של התכנית בהקשר של עבודה אינטנסיבית איתם.

תוצאת תמונה עבור ‪free clipart behavior problems‬‏

Arzec Lynmy Discover Analyze Solve It Problem Solving

גישות התערבות עם בעיות התנהגות

  • גישה אקולוגית-מערכתית
  • גישה התנהגותית

גישה אקולוגית מערכתית

  • גישה זו מעמידה את איכות הקשרים הבין אישיים בין מבוגרים לילדים ובין ילדים לבין עצמם במרכז העשייה החינוכית ובמרכז מאמצי ההתערבות כשמדובר בילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים.
  • בנוסף, גישה זו לוקחת בחשבון בהערכת הגורמים שמשפיעים על הבעיה או הקשיים של הילד, היבטים שקשורים לסביבה: אקלים רגשי בגן ובכיתה כמו ארגון הסביבה הפיזית ואופי הפעילויות המוצעות לילדים

החשיבות בראיית הקשיים החברתיים וההתנהגותיים של הילדים, בפרספקטיבה אקולוגית- מערכתית נובעת מההבנה שקשיים חברתיים והתנהגותיים  צומחים על רקע אינטראקציות אינטנסיביות בין ילדים לסביבתם החברתית והפיזית הקרובה. ולכן גם כשמתעורר הצורך לשנות משהו בהתנהגות הילד, כחלק מתכנית ההתערבות, שינויים מתוכננים בדרכי פעולה והחשיבה צריכים לחול לא רק על התנהגות הילד, אלא גם על הסביבה. לדוגמה,  שכיח למצוא במקרים של ילדים דחויים נטייה של מבוגרים לסמן את הילדים האלו כבעיתיים. גננות, סייעות או מורות עשויות לנזוף בילד בפומבי, או לעתים להאשים אותו אוטומטית  במריבה קולנית בין ילדים, מבלי  לעקוב מקרב אחרי האינטראקציות בגן או בכיתה. כפועל יוצא מכך, הילד עלול להיות מואשם במעשים ש"במקרה" לא הוא עשה אותם. ילדים אחרים קולטים את ההתייחסות השלילית אל אותו ילד על ידי המחנכים, וכך נבנה לו דימוי שלילי שבלא כוונה אחראיים לו המחנכים עצמם. חלק ממאמצי ההתערבות יכללו במקרה זה מיתון התגובות של המבוגרים, ניסיון לשבח את הילדים על התנהגות פרו חברתית בנוסף לדרישה מוצדקת מהילד לשפר את התנהגותו.

השתמעויות של הגישה המערכתית אקולוגית

  • בכל תכנית התערבות נתייחס לצעדים שבהם ננקוט במסגרת הקבוצה המונחית, במסגרת המשחק החופשי, במסגרת שיחות/משחק יחידני עם הילד
  • מוקדי ההתערבות הם הסביבה, המבוגרים,[ההורים], ילדים אחרים בנוסף לילד עצמו
  • ההתערבות מתרחשת בסביבה הטבעית של הילד

גישה התנהגותית וקוגניטיבית-התנהגותית

  • אף שהגישה ההתנהגותית מתמקדת אך ורק בהתנהגויות גלויות ולא בתהליכים קוגיניטיביים ורגשיים סמויים מהעין, בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מבינים שלאופן שבו ילדים מבינים סיטואציות חברתיות ומרגישים במהלכם השפעה מכרעת על התנהגותם החברתית
  • בתכניות ההתערבות המוצעות כאן נשים דגש הן על היכרות מעמיקה עם התנהגויות גלויות של הילדים והמבוגרים המעורבים בסיטואציות חברתיות, והן על האופן שבו ילדים ומחנכים מבינים ומפרשים מצבים חברתיים ומרשיגים בנוגע לאנשים וסיטואציות
  • בנוסף, הגישה ההתנהגותית מתבססת על תצפיות מדוקדקות על ההתנהגויות של היחיד ואינטראקציות בין אנשים-זהו דגש חזק מאוד בתכניות ההתערבות המוצעות
  • יישום גישה זו כחלק מתכנית ההתערבות מחייבת הגדרה ברורה של התנהגויות שטעונות שיפור(לדוגמה, הכרחי לציין האם התצפיות העלו שיש לסייע לילדים להיכנס לקבוצה שפועלת)
  • יישום הגישה ההתנהגותית כרוכה בזיהוי מצבים של חיזוקים טבעיים להתנהגות שלילית או של חיזוקים שליליים-דהיינו מושם דגש על זיהוי מצבים שבהם מבוגרים או ילדים אחרים צמחזקים שלא במתכוון לרוב התנהגויות שליליות של הילד; במצבים אלו תכנית ההתערבות תכלול הרחקה מכוונת של החיזוקים הלשיליים או החיזוקים החיוביים  בעקבות התנהגויות שליליות
  • עושה מניפולציה של חיזוקים וסנקציות במטרה לחזק התנהגויות רצויות ולהפחית התנהגויות בלתי רצויות
  • מחייבת תוכנית ברורה
  • מבוססת על יישום עקבי ומתואם של התוכנית בין אנשי הצוות

השילוב בין הגישה המערכתית-אקולוגית לבין הגישה ההתנהגותית באים לידי ביטוי בעקרונות ההתערבות הבאים שמנחים את בניית תכניות ההתערבות.

עקרונות התערבות

  • יש להבטיח קשרים טובים עם ובין הילדים כבסיס לבניית תכנית ההתערבות
  • יש להבטיח ריבוי של מפגשים חברתיים רציפים בין הילדים
  • יש להבליט את החוזקות של הילדים המאתגרים בפני עמיתיו לגן וולכיתה ובאינטראקציות בין המחנכות לביניהם
  • יש לבנות סביבה חברתית מקבלת, עם גבולות ברורים ועם אפשרויות של ביטוי עצמי
  • יש לשקוד על פיתוח של כישורים חברתיים הנחוצים לתקשורת בין-אישית(הקשבה, פעילות בתורות, אמפתיה, אסרטיביות, כניסה לתוך קבוצה שפועלת, שיתוף פעולה עם בקשה)
  • יש לטפח יכולת של שליטה עצמית בכעס לצד הבעה מילולית של רגשות
  • יש להתאים את הצעדים למערך הגורמים שנמצאו משפיעים על קשייו של הילד שעבורו אנו בונים את התכנית

כלים שניתן לשלב בתכנון ויישום תכניות ההתערבות

תצפיות ושיחות עם הילדים,  עם אנשי הצוות ועם הורי הילדים

  • תצפיות חופשיות פאסיביות בזמן משחק חופשי, בזמן פעילות מובנית בקבוצה קטנה, בזמן מפגשי מליאה
  • תצפיות ממוקדות-במוקדים מרכזיים שקשורים לתפקוד חברתי: א. היענות לכללי התנהגות;ב. אינטראקציות עם ילדים ועם מבוגרים;ג. באופן שבו מתמודד הילד עם קשיים תפקודיים, לימודיים וחברתיים;ד. האופן שבו מביע, מבין ומווסת הילד את רגשותיו;ה. איך נוהג הילד להיכנס לתוך קבוצת ילדים שפועלת.
  • שיחות עם הילד עצמו ועם ילדים אחרים
  • שיחות קבועות בתחילת היום, לפני פעילות כזו או אחרת ואחריה
  • ראיונות ושיחות שוטפות עם הגננת המשלימה, עם הסייעות, עם הורי הילדים
  • האופן שבו מתייחס הילד לסיפורים על קשרים בין ילדים או לצילומים אוציורים שמתמקדים בקשרים בין ילדים(הסיפורים והצילומים עשויים להציג מצבים של בדידות, תוקפנות, דחיה חברתית וכו'.

כלים התנהגותיים וכאלו שאמורים להביא לשיפור אינטראקציות בין אישיות

  • צפייה באינטראקציות חברתיות
  • שבחים עקביים של התנהגות פרו-חברתית
  • עידוד של משחק סוציו-דרמטי ללא הפרעות
  • עזרה מזדמנת לילדם “תקועים” תוך כדי הפעילות החברתית ה"טבעית"
  • בניית הסכם עם הילד תוך ניהול מו"מ איתו
  • יצירת קבוצות משימה מעורבות גיל, מורכבות מילדים בוגרים ביישנים עם ילדים צעירים מהם
  • עידוד של אינטראקציות שוויוניות, רציפות בין ילדים במהלך פעילות קבוצתית
  • הבלטת נקודות חוזק של ילדים במהלך פעילות קבוצתית
  • דחייה של מלשינים; היענות לפניות אמיתיות לעזרה
  • עידוד יוזמות של ילדים
  • הטלת תפקידים ואחריות על כולם
  • חניכה אישית בעת מפגש קבוצתי של ילדים עם קשיים
  • זיהוי מוקדם של התנהגות תוקפנית וטיפול שיטתי ומיידי להפחתתה
  • הדרכה ליישום קונפליקטים בדרך של מו”מ
  • משחקי תפקידים וסימולציות של מצבים חברתיים טיפוסיים

להלן  כלים שמשמשים להערכה של התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילדים כבסיס לבניית תכנית התערבות וראשי פרקים של תכנית התערבות מעין זו.

איסוף נתונים לקראת בניית תכנית התערבות

כיוון שהמחנכת עצמה והאופן שבו היא תופסת את הילד שמפגין קשיים רגשיים וחברתיים נתפסים כמרכזיים בדרך שבה מוערכת ההתנהגות של הילד ומתוכננת ההתערבות לשיפור תפקודו החברתי מוצע "כלי 1" שמטרתו להביא להגברת המודעות של המחנכים לאופן שבו הם עצמם תופסים את הילד.

%d7%9b%d7%9c%d7%99-1

 

 

לאחר מילוי כלי 1 מוצע שמחנכים יקדישו מספר שבועות לתצפיות ושיחות עם הילדים שמטרתם להכיר על בסיס התצפיות תתגבש התייחסות מסכמת שתציג את פרויל הרגשי/חברתי/התנהגותי של הילד שעבורו מבקשים לבנות תכנית התערבות. פרופיל זה  כלול בכלי 2 המוצג מטה.

 %d7%9b%d7%9c%d7%99-2

 השלב הבא אחרי בניית הפרופיל הרגשי/חברתי/התנהגותי מוצעים ראשי הפרקים הבאים לבניית תכנית ההתערבות

סקיצה של תכנית התערבות-תכנון, דיווח והערכה

להלן ראשי פרקים לבניית תכנית התערבות.

%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa

בהמשך אני מציגה טבלה שעשויה לשמש לדיווח על יישום תכנית ההתערבות על בסיס יומיומי. מדובר במעקב צמוד אחרי יישום התכנית תוך בחינה מתמדת של מימוש המטרותיה  והכנסת תוספות ושינויים לפי הצורך.

  %d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa

 

לבסוף מוצעת דרך להעריך  את תכנית ההתערבות.

  %d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa

 סיכום

בפוסט זה הצגתי עקרונות וכלים שמייצגים שילוב בין גישה אקולוגית-מערכתית והתנהגותית לבניית תכניות התערבות אישיות עבור ילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים.  תכניות התערבות טובות מיושמות בסביבה שבה מתרחשים מפגשים חברתיים בין הילדים על בסיס יומיומי. אף שברור שהילדים מביאים את ניצני הקשיים החברתיים וההתנהגותיים אל הגן ובית הספר מ"הבית", ברור שככל שנתערב מוקדם יותר, בדרך שיטתית , כך נצליח להביא לשיפור התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילד. כדי שתכנית תצליח חשוב שנבין שלנו כמחנכים ולאינטראקציות שאנו יוצרים עם הילדים, עשויה להיות השפעה חיובית או שלילית על התפקוד של הילד. תפיסה שכוללת ביקורת עצמית עשויה לסייע.  בנוסף נדרש מאמץ שיטתי להכיר את תפקוד הילד ולבנות תכנית התערבות מתואמת עם הצוות ועם הורי הילדים. ממצאי מחקר וניסוני המקצועי בהכשרת גננות ומורות מלמדים שהשקעה אינטנסיבית ושיטתית משתלמת ומביאה לשיפור התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילדים. לא חשובת שיש הרבה אנשים שיכולים להתברך ביכולת להשפיע על עתידם של הילדים. גננות ומורות שמטפלות באופן שיטתי בבעיות ההתנהגות של הילדים החל מהגיל הרך נמנות עם עם בעלי התפקידים שיכולים להשפיע.

טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות

בפוסט זה אתמקד במבט-על על סוגיית ההערכה והטיפוח של כישורים חברתיים בקרב ילדים בגיל הגן.  הפוסט כולל למעשה חלקים גדולים מתוך פרק בספרי "כשירות חברתית: התפתחות הערכה,טיפוח והתמודדות עם קשיים" .

כשירות חברתית / קלודי טל

כשירות חברתית- הגדרה

סרוף ושותפיו הגדירו כשירות חברתית כיכולת ליצור אינטראקציות זורמות ויעילות עם בני הגיל, להרגיש רגשות חיוביים כלפי ילדים; לעורר בילדים אחרים עניין, הערכה וחיבה; היכולת להנהיג בהזדמנויות מסוימות ולהיות מונהג באחרות; היכולת לקיים פעילות גומלין בתורות (סרוף ושו"ת, 1998).

בבסיס הכשירות החברתית ריבוי של התנהגויות פרו-חברתיות, ש"הינן התנהגויות וולונטריות שכוונתן להיטיב עם הזולת. מדובר בהתנהגות חברתית שעשויה להיטיב עם אדם אחר או עם החברה              בכללותה. " לדוגמה: הושטת עזרה בשעת מצוקה(ילד רואה ילד אחר בוכה ומלטף אותו), שיתוף בדברים(הסכמה להתחלק במשחקים או בכיבוד), תרומה(לתת אוכל משלך כשילד אחר מגיע ללא ארוחת בוקר לגן), התנדבות(לשבת ליד ילד עצוב עד שאימא שלו תבוא לקחת אותו מהגן), שיתוף פעולה(בבניית טירה שילד אחר יזם את בנייתה). ההיפך של תהנהגות פרו-אק'טיבית היא התנהגות אנטי חברתית שאחד מביטוייה הבולטים היא התוקפנות(הישירה או העקיפה) שיש בה פגיעה מכוונת בזולת.

הכרחי לזכור ש:  שוויוניות הוא קריטריון קובע בכל הקשור לתקינות הקשרים בתוך קבוצת הגיל; קשרים טובים בין  פעוטות, בין ילדים בגיל הגן, בין ילדים ביסודי או בגיל ההתבגרות, בין עמיתים בוגרים הם קשרים הדדיים ושוויוניים כשכל "צד", אמור לתת ולקבל לאורך זמן מענה לצרכים הרגשיים (בשונה מקשרים בין מבוגרים לילדים שבהם המבוגרים אמורים להיות קשובים ולתת מענה לצרכיהם של הילדים ולא להיפך). השוויוניות מתבטאת בין היתר ביכולת של אותו ילד לרתום אחרים יזמותיו לעתים ולעתים לשתף פעולה עם יזמות והנהגה של ילדים אחרים.

לכן, על גננות, מורות והורים לעשות כל מאמץ לטפח קשרים שוויוניים ולשנות דפוסי קשר לא שוויוניים בין הילדים.

בהמשך כשנגדיר קשיים שכיחים שנוגעים לכשירות החברתית אחד הקריטריונים המרכזיים שישמשו אותנו כדי לזהות קשיים אלו הוא חוסר שוויוניות בקשר בין ילדים לאורך זמן(צד דומיננטי לעומת צד כנוע ומרצה).

הנחות יסוד בבסיס הפוסט(והספר)

  • אנשים הם מין חברתי. בני אדם זקוקים לרווחה הרגשית שלהם לקשרים טובים ורציפים עם אנשים אחרים. ילדים בודדים לאורך זמן בתוך המסגרת החינוכית הם ילדים שלא טוב להם!
  • חברת השוום(the peer group) היא מקור חשוב לרווחה רגשית כשהקשרים עם בני הגיל טובים, רציפים ושוויוניים. במקביל, היעדר קשרים עם ילדים אחרים או קשרים משובשים עם ילדים אחרים הם גורם למצוקה רגשית שפוגעת בכל תחומי התפקוד.
  • איכות הקשרים החברתיים  היא תוצר של שילוב בין שונות מולדת בחברותיות, התנסות בקשרים חברתיים, חיקוי וחניכה של הורים, מחנכים, אחים וילדים אחרים.
  • ישנם ילדים עם נטייה מולדת לפתח בקלות יחסית קשרים חברתיים טובים שזקוקים למעט עזרה מעבר להתנסות, דוגמה אישית ואפשור, לעומת ילדים אחרים שנתוניהם המולדים בתחום זה מותירים אותם תלויים במחנכים  לטיפוח כישוריהם החברתיים.
  • כתוצאה מכך בכל שנה יימצאו בגן או בבית הספר מספר ילדים שזקוקים ליותר חניכה , הנחיה וסיוע בתהליך יצירת הקשרים החברתיים מילדים אחרים. מהרבה בחינות תחום זה איננו שונה מתחום האוריינות או המתימטקה: גם בהם יש ילדים שזקוקים ליותר תמיכה מהמחנכים לעומת ילדים זשקוקים לפחות תמיכה מהם.
  • תפקיד הגננות והמורות לתת את הסיוע הזה לא פחות מאשר לתת סיוע בלמידה של תחומי תפקוד אחרים.
  • נדרשים קשרים טובים ושיתוף פעולה בין הגן או בית הספר לבין הבית לחיזוק הקשרים החברתיים של הילדים.

הנחות יסוד אלו הן אלו שמנחות את הצעדים שמומלץ לעשות בגנים החל מתחילתה של כל שנה. למעשה עוד לפני תחילת השנה. תצפיות בילדים, שיחות עם הורים ועם ילדים הנעשים באופן שיטתי מתחילת השנה אמורים להוביל להיכרות טובה עם כל ילד וילדה ולזיהוי מוקדים של קשיים שדורשים טיפול. זיהוי מוקדם של קשיים חברתיים וטיפול מיידי בהם עשויים לתרום למניעה של היווצרות בעיות התנהגות , צער לילדים ולהורים ומניעה של הפרעה להתנהלות הגן. לשם כך נדרשת חשיבה פרו-אקטיבית. בהמשך יוצגו צעדים מומלצים שיאומצו על ידי הגננות להבטחת קשרים טובים ושוויוניים בין הילדים ולזיהוי וטיפול מוקדם בקשיים כשהללו מתעוררים.

בפוסט זה אציג את החלק של בניית תשתית של קשרים טובים בין הילדים ומניעה של קשיים. בפוסט המשך אציג דרכים מומלצות להתמודד עם מגוון קשיים חברתיים ששכיחים בגיל הגן ובפוסט נוסף אציג אסטראטגיות לבניית תכניות התערבות לילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים משמעותיים.

כשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום

מטרות חינוכיות בתחום החברתי:

  • לחזק את הביטחון העצמי של הילדים ולעודד אוטונומיה ונטילת אחריות אישית
  • לאפשר ולעודד מסוגלות עצמית (תחושה שהילד יכול לעשות דברים ביעילות בכוחות עצמו) והערכה עצמית חיובית
  • לאפשר קיומן של חברויות קבועות
  • לעודד יצירת חברויות הדדיות, שוויוניות והוגנות
  • לאפשר ולעודד השתתפות פעילה ועקבית במשחק סוציו-דרמטי
  • ללמד דרכי פתרון של ישוב קונפליקטים בדרך שנותנת מענה לצרכים של כל הצדדים המשתתפים בקונפליקט
  • למנוע תוקפנות ולהציע אלטרנטיבות  פרו-חברתיות למצבים המעוררים את ההתנהגות התוקפנית
  • ללמד מיומנויות חברתיות במקרים שבהם ילדים זקוקים לתמיכה מיוחדת בתחום זה
  • לטפח בקרב הילדים קבלה של שונות בין-אישית

 

על בסיס ההתפתחות החברתית בגיל הגן ניתן לצפות לביטויים החברתיים הבאים:

  • האינטראקציות  עם בני הגיל הופכות לממושכות, מתואמות ומורכבות .
  • גיבוש של כשירות חברתית הבאה לידי ביטוי ביכולת להתעסק עם בני הגיל ולהגיב אליהם ברגשות חיוביים , לעורר בהם עניין ולזכות להערכתם, להנהיג ולהיות מונהג כאחד, לקיים עם בני קבוצת השווים פעילות גומלין בתורות.
  • מתחילות להיווצר חברויות ראשוניות (קשרים עם חברים קבועים הנמשכים שנה ויותר): המטרה המרכזית של החברות היא משחק מתואם ומהנה.
  • המשחק הסוציו-דרמטי משתכלל בהתמדה(מגיע לשיא פריחתו בגיל 6):רמת ההסמלה עולה, תכנון המשחק מורכב יותר, התפקידים הופכים למורכבים ומגוונים יותר כולל כאלו אשר אינם משוחקים על ידי הילד במציאות, ישנה יותר גמישות בהחלפת תפקידים על ידי אותו הילד, האינטראקציה בעת המשחק הופכת למילולית , מתמשכת ומורכבת יותר.
  • ביטויי התוקפנות הופכים לשכיחים יותר עם העלייה בגיל; יחד עם זאת, חלקה של התוקפנות בתוך המכלול החברתי הכולל יורד עם ההתקדמות בגיל.
  • הושטת עזרה לחברים ביוזמת הילד היא נדירה ביותר.
  • תוקפנות עוינת ומילולית מתווספות לתוקפנות האינסטרומנטלית הפיזית.
  • הקונפליקטים בין הילדים שכיחים ביותר והם נפתרים באופן ספונטני על ידי הילדים(ללא התערבות מבוגר) בצורה כוחנית ע"י קביעה ברורה של מנצחים ומפסידים.
  • מתחילים להתגבש מעמדות חברתיים  בקרב קבוצות הילדים: אבחנה בין מנהיג למונהגים; מנהיגים "חיוביים" המגייסים שיתוף הפעולה בדרכי נועם ומנהיגים שליליים המשליטים את רצונם על הילדים האחרים.
  • מתגבשים מעמדות סוציו-מטריים: ניכרים הבדלים בין ילדים מקובלים, ילדים דחויים וילדים זנוחים.

 

כדי להתרשם מכשירותם החברתית של ילדים בגיל הגן, נסתכל במיוחד במצבים הבאים:

  • התנהגות ואינטראקציה במשחק חופשי בפינות הגן(במיוחד בפינת הקוביות)
  • אינטראקציה במשחק סוציו-דרמטי
  • התנהגות ואינטראקציות במהלך משחק חופשי בחצר0הורים בבית יוכלו להתסכל על משחק חופשי בגן הציבורי)
  • התנהגות חברתית בזמן המפגש במליאה
  • התנהגות ואינטראקציות בשעת הארוחה
  • התנהגות ואינטראקציות בזמן פעילות מונחית על ידי גננת

 

 נסתכל במיוחד על ההתנהגויות הבאות:

  • מה אופי הפעילות של הילד בזמן משחק חופשי בכלל ומה אופיו של המשחק הסוציו-דרמטי שבו הוא מעורב ?
  • עם מי הילד משחק (אם בכלל); האם משחק עם ילדים קבועים או כל פעם עם ילד אחר ?
  • מהו האפקט(רגש) של הילד בשעת הפעילות עם חברים (חיובי בדרך כלל או שלילי או נבוך); ומה תגובתם הרגשית של החברים בשעה שהוא מצטרף למשחק (שמחה, אדישות, דחייה) ?
  • האם יש לילד חבר קבוע ?
  • משך הזמן היחסי של האינטראקציות עם ילדים אחרים ?
  • מידת ההתמדה באותה פעילות חברתית.
  • בהירות התקשורת עם ילדים אחרים(באיזו מידה הילד מביע את עצמו בצורה מובנת לסובבים אותו ? באיזו מידה הילד מבין את המסרים של החברים ?)
  • באיזו דרך הילד מחפש עניין משותף עם ילד אחר או עם קבוצת ילדים ?
  • כיצד נכנס הילד לפעילות חברתית זורמת (למשחק שמתנהל בעת ההצטרפות אליו  ?)
  • האם יוזם פעילויות ? באיזו דרך עושה זאת? מה טיב יוזמותיו ?
  • איך מתמודד עם קונפליקטים המתעוררים בין הילדים ?
  • האם מגייס עזרה בשעת הצורך וכיצד עושה זאת ?
  • האם מושיט עזרה לילדים אחרים ? באיזו דרך עושה זאת ?
  • איך מתמודד עם ניצחון במשחק ? איך מתמודד עם הפסד ?
  • האם מבטא  תוקפנות בהתנהגותו ? איך מתמודד עם תוקפנות המופנית אליו  מצד ילדים אחרים ?

נבדוק עוד:

  • תחושת המסוגלות העצמית וההערכה העצמית של כל אחד מהילדים(נתרשם ממידת האמון של הילדים ביכולתם להשיג את מטרותיהם, את מבוקשם-בתחום החברתי, בתחום הלימודי).
  • אופן ההתמודדות של כל אחד מהילדים עם קשיים ותסכולים.
  • מידת התלות של כל אחד מהילדים בצוות החינוכי.
  • שיתוף הפעולה של כל אחד מהילדים עם מבוגרים ומידת ההפנמה של תקני התנהגות.
  • נושאי משחק או פעילות שמעניינים כל ילד במיוחד.
  • ידע או מיומנויות שבהם כל ילד מצטיין במיוחד.
  • ננסה לגבש "תמונה חברתית" של הגן כולו מעל ומעבר להתנהגותם של ילדים ספציפיים(לדוגמה אווירה כללית בגן, מידת השמירה של הילדים באופן כללי את חוקי המסגרת, שיטות הטלת המשמעת, מידת שיתוף הפעולה בין הילדים, מידת התוקפנות הקיימת בכיתה)

 

 

כצעד של מניעה של בעיות התנהגות חשוב מאוד שנעשה (באופן מזדמן), באופן מתוכנן:

  • נצפה באינטראקציות החברתיות של הילדים בגן דרך קבע , נתעד או התצפיות שלנו ונלמד על איכות הקשרים החברתיים של כל אחד מהילדים כמו גם על  קשיים של ילדים בודדים בתחום החברתי (דף תצפית מיוחד המיועד לילדים בגיל הגן יוצע בהמשך).
  • נעודד ונשבח דרך קבע ביטויים של התנהגות פרו-חברתית בין ילדי הגן.
  • נשבח  שמירה על  כללי הגן בכלל ועל כללי משחק בין הילדים בפרט.
  • נאפשר ונעודד משחק סוציו-דרמטי ממושך, ללא הפרעות.
  • נציע עזרה מזדמנת לילדים שנראים "תקועים" ולא מסוגלים להשתלב חברתית.
  • ניצור קבוצות קטנות מעורבות גיל המורכבות מילדים  בוגרים יותר שהם ביישנים עם ילדים צעירים מהם.
  • במהלך פעילות קבוצתית בכל נושא נעודד אינטראקציות בין הילדים בינם לבין עצמם, נעודד הקשבה בין הילדים, החלפת תורות מתואמת , התייחסות מכובדת לדעות שונות(גם דעות שונות מאלו של הגננת).
  • במהלך פעילות קבוצתית בנושאים שונים נבליט את  נקודות החוזק היחסיות של כל אחד מהילדים המשתתפים בקבוצה.
  • נבחין בין הלשנות של ילדים שבאות לרמוס את מעמדם של האחרים ורכישת חיבה לעצמם לבין פניות כנות המבקשות לגייס את עזרת הגננות או פניות הבאות להתריע על סכנה אמיתית שנשקפת למי מהילדים.
  • ניענה ליוזמות סבירות של הילדים (רעיונות לפרוייקטים או פעילויות) ונעודד תכנון וביצוע קבוצתיים של היוזמות.
  • נחלק תפקידים ואחריות בין כל ילדי הגן ונלווה אותם בעקביות במהלך הביצוע של התפקידים השונים שהם לקחו על עצמם.
  • נחנוך באופן אישי וקבוצתי ילדים שמיומנויותיהם החברתיות לוקות בחסר.
  • נזהה כל ביטוי של תוקפנות בגן, נלמד על הגורמים שהביאו לתוקפנות ונגבש עם הילדים אלטרנטיבות לתוקפנות
  • נלמד את הילדים באופן שיטתי ליישב קונפליקטים בדרך של משא ומתן במקום בדרך כוחנית.
  • נזהה ילדים עם קשיים מיוחדים בתחום החברתי ( חוסר מיומנויות חברתיות, תוקפנות, דחייה על ידי חברים, בדידות חברתית , תלות מוגזמת במבוגרים) ונבנה תוכנית  התערבות אישית תוך שילוב הצוות.
  • ניזום פרוייקטים עם הילדים שמטרתם להבין טוב יותר יחסי חברות, לעודד התנהגות פרו-חברתית, ללמוד דרכים אלטרנטיביות של פתרון קונפליקטים או למצוא אלטרנטיבות לתוקפנות. פרוייקטים אלה עשויים לשלב ביבליותרפיה, אמנות, שיחות והתערבות התנהגותית קבוצתית ופרטנית.
  • נתייעץ עם הצוות, המפקחת או הפסיכולוג בשרות הפסיכולוגי , אם ילדים מסוימים מעוררים בנו דרך קבע רגשות של כעס ודחייה מזה ורגשות בלתי מוסברים של דאגה מזה.
  • נשלוט על הכעס שאנו מרגישם כלפי הילד, ננסה להבין את מקורותיו ונפעל רק אחרי מחשבה ותכנון.

 

נימנע מהצעדים הבאים:

  • לא ננקוט בשיטות של "הפרד ומשול".
  • לא נעודד הלשנות הבאות להשפיל או לדכא ילד אחר.
  • לא נשפיל או נוקיע ילדים בפומבי, גם אם התנהגותם איננה מתקבלת על הדעת.
  • לא נרחיק ילדים כאמצעי ענישה, אלא אם כן נוכחותם מהווה סיכון של ממש לילדים האחרים(וגם אז נעשה זאת בדרך הכי פחות פוגעת בילדים המורחקים ).
  • לא נאיים על ילדים בכלל ולא נעשה זאת באורח פומבי בפרט.
  • לא נתעלם מביטויים של תוקפנות.
  • לא נתעלם מקשיים חברתיים של ילדים, גם אם הללו אינם מפריעים לתפקודו התקין של הגן.

 

נשתף את הצוות:

צוות הגן כולל את גננת האם, הגננת המשלימה, גננת אחר הצוהריים(בחלק מהמקומות) והסייעות הקבועות ומשלימות שעובדות בבוקר או אחר הצוהריים, סטודנטיות שמתנסות בגנים.

  • נגבש יחד עם הצוות  תוכנית פעולה בגן בתחום החברתי הכוללת הצבת מטרות לתוכנית החינוכית בתחום החברתי ודרכי פעולה וחלוקת העבודה בין חברות הצוות.
  • נשווה בין ההתרשמויות של חברות הצוות על  ההתנהגות החברתית של חלק מהילדים.
  • נגבש תוכניות התערבות אישיות לילדים שמפגינים קשיים מיוחדים בתחום החברתי, נחלק משימות בין חברות הצוות ונעקוב אחרי היישום של התוכנית ואחרי ההתנהגות של הילדים.
  • נדון באופן תקופתי בהתמודדות עם קשיים ונפנה לייעוץ מקצועי בשעת הצורך.

 

נשתף את ההורי הילדים:

  • נשתף את ההורים במטרות  העבודה שלנו בתחום החברתי.
  • נבקש מההורים מידע אישי הקשור לדפוסי החברות של הילדים בבית.
  • נציע להורים העשרה המתמקדת בהתפתחות חברתית אופיינית לילדים בגיל הגן, חברות, התמודדות עם תוקפנות, ישוב קונפליקטים בדרך של משא ומתן.
  • נגבש יחד עם כל הורי הילדים תוכנית משותפת, המקובלת על כולם, החותרת להעמיק את החברויות בין הילדים בשעות אחר הצוהריים.
  • נשתף את ההורים האופן שוטף בדוגמאות של ההתנהגות החברתית של  בנם/בתם בגן ונשווה אתם בין התפקוד החברתי בגן לבין התפקוד החברתי בבית.
  • נשתף הורים –במידת הצורך-אחרי בדיקה מדוקדקת בהתרשמותנו אודות קיומם של קשיים של בנם בתחום החברתי (חוסר מיומנויות חברתיות, תוקפנות, נטייה להיות מבודד או דחוי על ידי חבריו) ונגבש יחד אתם תוכנית פעולה משותפת.
  • במקרים מסוימים, נבקש את רשות ההורים להזמין תצפית של פסיכולוגית בגן, על מנת לבסס את התרשמויותינו ועל מנת לקבל ייעוץ מקצועי לגבי דרכי פעולה.
  • נשתף את הורים לגבי דרכי הפעולה הנהוגות על ידנו בגן ונקיים עמם דיון תקופתי על ההתקדמות שחלה בהתנהגות של בנם או בתם.
  • נפנה את ההורים לייעוץ מקצועי נוסף ונציע לשתף פעולה עם הצעות היועץ או הפסיכולוג שאליו מחליטים ההורים לפנות.

 

לסיכום, פוסט זה(ראשון בסדרה של שלושה שמתמקדים בכשירות חברתית) הציג הגדרה של כשירות חברתית והתנהגות פרו חברתית. זאת ועוד, הוצגו בו הנחות היסוד שמנחות הן את ההבנה של הכישורים החברתיים של הילדים והן את תפקיד המחנכות וההורים בטיפוח הכישורים החברתיים ובמניעת בעיות התנהגות. ההנחה היא שיש בכל גן ילדים שזקוקים לעזרה יזומה מצד המחנכות על מנת לשגשג מבחינה חברתית. בהמשך הוצגו צעדים שיטתיים למעקב אחר ההתנהלות החברתית בגנים החל מתחילת השנה ודרכים להתערב במוקדי הגן השונים. בפוסט המשך אציג דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים שכיחים ובפוסט שלישי אציג דרכי התמודדות עם בעיות התנהגות.