הכרחי שהורי הילדים והציבור הרחב יתמכו במעונות היום ובמעברם המתוכנן והמבוקר למשרד החינוך

 אנא חתמו על העצומה כאן: לחתימה על העצומה 

מעונות היום פתחו במחאה שבמסגרתה הם אינם מאפשרים רישום ילדים לשנת הלימודים תשע"ז. מדובר במחאה לגיטימית שמבטאת את מצוקת המעונות לגייס בתנאיים הקיימים כח אדם איכותי לעבודה עם ילדים צעירים. יש בהחלטת המעונות אחריות ציבורית מהמדרגה הראשונה. פרופסור טרכטנברג מי שתרם לקידום רפורמות בגיל הרך-בין היתר סביב החינוך של בני ה-3-4 שנים במשרד החינוך נותן גיבוי מלא למעונות היום.

חשוב שנבין כציבור בישראל-כהורים, סבים ואזרחים שהבעיה הזו איננה הבעיה של מעונות היום אלא בעיה חברתית רחבה של כולנו. איכות החברה ניכרת על פי שונקוף ומייזלס -שני חוקרים בולטים בנושאי התפתחות וחינוך לגיל הרך בארה"ב לפי יחסה לאזרחיה הצעירים ביותר. אלו הם בני הלידה עד שלוש שנים.

בחודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים בציבוריות הישראלית סביב נושא העברת האחריות על חינוכם של התינוקות והפעוטות בני הלידה עד שלוש, ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. ראינו גם כתבות בעיתונות שידברו על היסטוריה שנעשית בעניין העברה זו. אלא שדובר בסערה בכוס מים.

בקרב אנשי ציבור, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה יש הסכמה רחבה מבוססת נתונים על חשיבותה של ההתפתחות בתחילת  החיים ועל ההכרחיות החינוך בגילים אלו לשגשוג רגשי, חברתי של הילדים ולבניית כלים תודעתיים הכרחיים ללמידה בעולם משתנה. הבעיה היא בעיה של מדיניות , תכנון תקציבי והתמדה. ברור שהמעבר למשרד החינוך מחייב תקציבים, תקציבים רבים ותכנון מדיניות חינוכית ארוכת טווח לטובת החברה בישראל. התקציב הרב נחוץ הן לשיפור תנאיי עבודתן של המחנכות(תוך המרתן של המשרות הקיימות למשרות הוראה וליחס מספרי אנושי מבוגר לתינוק ולפעוט) , לבינוי בהתאם, ולהכשרת כוח אדם בנושא. עוד מאמר אקדמי  שיציג את התועלת החברתית והכלכלית של חינוך טוב לתינוקות ופעוטות לא יעזור. רק התגייסות ציבורית רחבה עשויה לסייע. 

אם המדינה חפצה בטובתם של אזרחיה, תכנון מעין זה הכרחי. ח"כ פרופ' טרכטנברג  וח"כ אלי אללוף אף יזמו הקמתה של מועצה לחינוך לגיל הרך שתהיה ציבורית ובלתי תלויה  בשינויים פרסונאליים המתחייבים מהמבנה הפולטי של השלטון בישראל.

ארגונים כגון ההאגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך  הפנו בנוסף לפרופסור טרכטנברג מכתב לראש המממשלה ולשרי החינוך, האוצר והכלכלה בנושא.

אלא שהשינוי לא יהיה לדעתי אפשרי ללא התגייסות רחבה ביותר של הורים, סבתות וסבים ואזרחים לטובת השינוי המיוחל: תמיכה במעונות היום בטווח הקצר והעברת האחריות על מעונות היום למשרד החינוך בכפוף לבניית תכנית רב שנתית  מגובה בתקציבים למימוש השיפור ההכרחי של החינוך לגיל הרך. אלפיים חתימות למען החינוך לגיל הרך ולמען המעונות נראה לי יעד אפשרי.

 אנא חתמו על העצומה כאן: לחתימה על העצומה 

מודעות פרסומת

על אמפתיה וחמלה ודרכי טיפוחן במפגשים פנים-אל-פנים בגיל הרך ובכלל!

פוסט זה מתמקד באמפתיה, הגדרתה, וחשיבותה ליצירת תקשורת בין אישית טובה; בהשתנות רמת האמפתיה במהלך השנים בישראל ובמקומות נוספים בעולם; ובהשלכות של השתנות "היבטורית"  זו לעשייה רצויה של הורים, גננות ומורים ומוסדות להכשרת מורים.

פוסט זה נכתב במקור בשנת 2016 עקב  חשיפה לנתונים מדאיגים שהציגו ירידה ברמת האמפתיה בעשורים האחרונים. אני מפרסמת אותו כאן שוב  בשל חשיפה לאירועים מטרידים שמצביעים על התנהלות חברתית פוגענית ובלתי מתחשבת בלשון המעטה של נערים כלפי נערות. האירועים באיה נאפה וכרתים שפורסמו(לצד אירועים רבים דומים מן הסתם שלא הגיעו לתקשורת) מלמדים על חוסר אמפתיה, על חפצון בקשרים הבין אישיים . אלו הן תוופעות חברתיות מדאיגות. לצד אלו, אני נתקלת ביומיום וחווה בעצמי כמו כולם קושי לגלות אמפתיה כלפי הזולת, במיוחד במקרים של ילדים או מבוגרים מאתגרים מבחינת ההתנהגותם. קשה לנו לאמץ דפוס של גילוי אמפתיה עם הקורבן ועם התוקפן בו זמנית. על אף הקושי, הדרך לפתרון עוברת דרך  טיפוח היכולת להבין את המציאות מפרספקטיבות שונות ולגלות אמפתיה עם כל השותפים לקשר.

האמפתיה היא אחד הכיושרים החשובים, שאנחנו  נולדים  איתם ועם היכולת לפתח אותם, שמהווים תשתית לבניית קשרים בין אישים טובים ולבניית חברה בריאה.  לאור כל אלו מצאתי לנכון לפרסם שוב את הפוסט שמתמקד באמפתיה, חמלה ודרכי טיפוחן בגילים שונים.  התמקדות באמפתיה חשובה בכל הגילים וניסונות לשקמה רלוונטיים בכל גיל.

ירידה ברמת האמפתיה של הנוער בארץ ובעולם בעשורים האחרונים

הטריגר לכתיבת פוסט זה היה כתבה במוסף סוף שבוע של עיתון "הארץ" מ-1.1.2016 ובה ריאיון די מטלטל של איילת שני עם האנתרופולוג היישומי תמיר ליאון. הטענה המרכזית של ליאון על בסיס מה שהוא טוען כעבודה ומחקר של 20 שנים שכללו מפגשים וראיונות עם נוער, חיילים, מחנכים והורים היא שהנוער הגדל היום  מגלה פחות אמפתיה וחמלה בהשוואה לדור  הוריהם. כותרת הכתבה הזו היא :"הילדים שלנו הרבה פחות אנושיים מאיתנו". ליאון טוען שהורים מכל השבכבות הסוציו-אקונומיות ממעטים להיפגש פנים אל פנים עם ילדיהם ומנהלים את הקשרים עמם במידה רבה באמצעות סמארטפונים ועזרים טכנולוגיים אחרים. זאת ועוד, טענתו היא שזמינותם של הסמארפונים מגיל צעיר מאוד, גורמת לכך שילדים יקיימו את מירב מפגשיהם החברתיים בתיווכם של מכישרים אלקטרוניים תוך הימנעות ממפגשים פנים-אל-פנים עם חבריהם. סטודנטית שלי סיפרה לי היום במהלך השיעור שלעתים קרובות היא מתכתבת עם אחותה ועם אמה בבית  באמצעות הסמארטפון כתחליף לשיחה פנים אל פנים. מיעוט המפגשים החברתיים פנים אל פנים פוגם בפיתוח האמפתיה.

התרשמויותיו וממצאיו של ליאון מגובים על ידי מחקרים בעולם שמצביעים על כך שאנשים צעירים הופכים לנרקיסיטים יותר ולפחות אמפתים מאנשים בדורות קודמים וזאת בתרבויות רבות(Twenge, 2006). אלא שיש גם חוקרים שמצאו שגם נרקיסיטים יכולים להרגיש לעתים אמפתיה עם זולתם. זאת אומרת שאם נשקיע יש תקווה!

empathy

http://uncapitalized.com/2014/09/24/designers-engineers-empathy-greatness/

Sara Konrath ושותפיה (2011) מאוניברסיטת מישיגאן  מצאו במחקר ענק שחקר השתנות בדיווח עצמי על אמפתיה של סטדונטים אמריקאים משנת 1979 עד שנת 2009 , שרמת האמפתיה המדווחת על ידי המשיבים  ירדה באופן מובהק בשלושים השנים האחרונות ובמיוחד בעשור האחרון.

הגדרת האמפתיה ומקורותיה

אמפתיה מתייחסת ליכולת של האדם להבין מצבים מזוית ההסתכלות של הזולת ולהרגיש חמלה כלפיו; להיכנס באופן מטאפורי לנעליו של הזולת. אמפתיה מובילה לשיתוף פעולה וללכידות חברתית ועשויה להפחית מעורבות בקונפליקטים או התבודדות( et al Konrath,2006). ילדים ואנשים שמגלים יכולת אמפתית עם רגשות הזולת מפתחים בהמשך התנהגות פרו-חברתית התנהגות שעוזרת לזולת.  "תרגום" האמפתיה להתנהגות פרו-חברתית מתאפשרת על ידי התערבות הסביבה (Knafo et al, 2008).

זאת ועוד, נראה שאנשים נולדו עם היכולת להרגיש אמפתיה. מחקרים אלו מראים שלמרות שורשיה המולדים של האמפתיה הסביבה עשויה להשפיע על עוצמתה ועל שכיחותה.

זה אומר שחינוך עשוי להביא להעלאת השכיחות של הרגשות האמפתיים של ההתנהגות הפרו חברתית.

סימן שאלה לגבי מסלול התפתחותה של האמפתיה במהלך חיי הנערים מינקותם

בחיפושיי אחרי מחקרים שמתקדים באמפתיה ושינויים ברמתה במהלך השנים לא מצאתי מחקרי אורך שנעשו בדור הנוער היום ובדואר הקודם שמתחקים אחרי השתנות "רמת" האמפתיה במהלך השנים בקרב אותם נבדקים. דהיינו לגבי הנוער שחוקרים בארה"ב ותמיר ליאון מצאו שרמת האמפתיה שלהם נמוכה מזו של דור הוריהם לא ברור אם נערים אלו עצמם גילו בילודם המוקדמת יותר אמפתיה או שמא מכתחילה צמחו כאנשים פחות אמפאתיים.

גם בהיעדר מחקר נוסף בשלב זה, אני חושבת שיש מספר עקרונות פעולה שהורים ומחנכים יכולים לאמץ כדי לבלום את מגמת הירידה באמפתיה, וכדי לגדל ילדים ונוער  רגישים לזולת.

מה יכולים הורים לעשות כדי לטפח אמפתיה בקרב ילדיהם?

בגיל הרך  (תינוקות, פעוטות, ילדי גן)

  • להתייחס ולגלות אמפתיה לסימני המצוקה של הילד עצמו; ילד צעיר חייב  התייחסות של מבוגר כשהוא מרגיש מצוקה. אמפתיה והתייחסות לצרכיו הכרחיים להרגשת הביטחון הבסיסית שלו; מעבר למילוי "מצבר" הביטחון, התייחסות אמפתית מצד ההורים מלמדת את הילד איך לנהוג באנשים כשהם מרגישים מצוקה;
  • להתייחס לאחים בוגרים יותר ולילדים אחרים בצורה אמפתית כשהללו מרגישם מצוקה; צפייה בהורים ומבוגרים אחרים שמגלים אמפתיה עשויה לסמן לילדים שזו דרך ההתנהגות הרצויה וגם לשמש להם מודל לסוג כזה של התייחסות;
  • להתייחס למבוגרים אחרים בצורה אמפתית מאותן הסיבות;
  • להביע רגשות ולבקש עזרה; בדרך זו לומדים הילדים איך לסמן להורים שהם זקוקים לעזרה ולאפשר להם להתייחס אליהם;
  • לשבח את הילד ואת אחיו על גילויי אמפתיה וחמלה;
  • להימנע מלהציע לילדים "להחזיר" מכות למי שפוגע בהם ולהציע חלופות;
  • להתאמץ לגלות אמפתיה כלפי הילד גם כאשר הוא פועל בצורה מתריסה לצד הגבלה של התנהגותו הפוגענית; לעתים קרובות ילדים שמתקשים לווסת את התנהגותם-שמבטאים באמצעות התפרצויותיהם מצוקה של ממש-מתקשים לקבל יחס אמפתי מצד הורים ומחנכים; כעס מוגבר עליהם ירחיק אותם מאתפתיה הרבה יותר מגילויי הבנה למצוקתם הרגשית לצד הכוונה וחניכה של התנהגויותיהם;
  • לעודד מפגשים בין הילד לילדים אחרים בשעות אחה"צ בבתים או בגינה הציבורית על בסיס קבוע;
  • לגלות אמפתיה גם כלפי ילד שפגע בילדם לצד דרישה חד משמעית מצוות המסגרת החינוכית להבטיח את שלומו הרגשי והפיזי של ילדם;
  • לחנוך מפגשים חברתיים של הילד עם ילדים אחרים ולהדגים התנהגות פרו חברתית-כזו שיש בה עזרה לזולת בעת הצורך;
  • להדגים שיחות בין אישיות ישירות והימנעות מהיצמדות מתמדת לסמארטפונים וטאבלטים.

בגיל בית ספר יסודי

  • מעבר לנאמר קודם  חשוב גם אחרי שילדים נשארים לבד בבית לקיים אינטראקציות רציפות יומיומיומיות איתם;
  • להתעניין במה שמעניין אותם ובמה שמפריע להם;
  • לעשות כל מאמץ להשאיר דלת פתוחה והזמנה קבועה שהילדים ישתפו אותם בדאגותיהם ובמצוקותיהם;
  • לעודד מפגשים פנים אל פנים בין הילד לחבריו תוך מעקב אחרי התנהלות האינטראקציות והפעלת בקרה עליהן;
  • לטפל בצורה אמפתית בקונפליקטים שמתעוררים בבית הספר עם כל הנוגעים בדבר;
  • להתרגל לשמוע את כל הצדדים לפני שלוקחים צד בקונפליקט;
  • הורדת המחירים של הטלפונים הסלולאריים נראה שגרמו להורים להקפיד הרבה פחות על משך זמן השימוש של הילדים במכשירים אלו; למרות המחירים המוזלים להגביל שימוש במכשירים דיגיטאליים תוך מתן הסבר לידלים לסיבת ההגבלה;
  • לפקח על התכנים שהילדים חשופים להם באינטרנט ולחנך לאי פגיעה בחברים באינטרנט;
  • להבחין בשינויים במצבי הרוח וובהרגלי ההתנהגות של הילדים כביטוי אפשרי למצוקה.

בגיל ההתבגרות

  • מתבגרים זקוקים לקשר קרוב עם הוריהם לא פחות ולעתים יותר משנדמה לנו; על כן חשוב שהורים יבינו שילדיהם המתבגרים זקוקים  לנוכחותם;
  • להבין שגיל ההתבגרות הוא אחת התקופות הקשות בחיי האדם; נחוץ להבין זאת בעיקר כשהמתבגרים מפגינים התנהגות לא נחמדה; בגילוי הבנה זו יש אמפתיה!
  • להקפיד על אינטראציות פנים אל פנים יומיומיות עם המתבגרים;
  • להיות ערים לשינויים במצבי הרוח ולסימני מצוקה אחרים ולהתייחס אליהם;
  • לבנות הסכמים עם המתבגרים שכוללים בקרה על תכנים באינטרנט, שימוש באלכוהול, שימוש במכונית המשפחה אחרי קבלת הרישיון;
  • לנהל עם הילדים משאים ומתנים הוגנים על תנאיי זכויות וחובות בבית;
  • לשבח התנהגות אמפתית עם בנים ובנות אחרים ולא להתעלם מפגיעה של המתבגר בזולת או מפיגעה של נערים אחרים במתבגר(פגיעה ישירה או באמצעות הרשתות החברתיות);
  • לשים לב לילדים ולאנשים אחרים שהמתבגר מתחבר איתם במפגשיו פנים אל פנים ובמפגשיו הוירטואליים;
  • החשוב ביותר להשאיר דלת פתוחה לשיחות כנות עם המתבגר על דברים שמטרידים אותו וגם להתמודד עם ביקורת מוקצנת לעתים שהמתבגרים עשויים להטיח בהוריהם.

מה יכולים מחנכים לעשות כדי לטפח אמפתיה ?

  • רוב הצעדים שמומלצים להורים תקפים בכל הגילים גם למחנכים עצמם.
  • תפקידם  מורכב כיוון שעליהם לשים לב, להיות קשובים ולהתייחס למספר רב יותר של ילדים בו זמנית;
  • לשם כך על המחנכים להבין שתפקידם הוא לתת את הדעת לרווחתם הרגשית והחברתית של הילדים והנוער לא פחות מאשר לטיפוח הצד הקוגניטיבי של הילדים ושל המתבגרים;
  • חשוב שמטפלות, גננות ומורים יתעניינו במה  הילדים מרגישים ובשכיחות ואיכות האינטראקציות החברתיות הנרקמות בין ילדים בכיתותיהם;
  • ניתן לשלב בעבודה תכניות דוגמת "ללמוד לחיות ביחד"  שפותחה על ידי גת, רוזנטל וצור בתכנית שוורץ באוניברסיטה העברית ויושמה במקומות שונים בארץ. מטרת תכנית זו  פיתוח כישורים חברתיים, כולל אמפתיה  בגיל הרך
  • חשוב שמחנכים יבנו קשרים עם ילדים שיאשפרו לילדים לפנות אליהם בעת צרה;
  • חשוב מאוד לזהות סימני מצוקה אצל הילדים(אצל כל הילדים גם ואולי במיוחד אלו שנמצאים בשולי חברת הילדים);
  • חשוב לבנות ברית עם הורים שתאפשר לשתף אותם בהתרשמויות המחנכים על הילדים;
  • חשוב לא להיכנע להורים כשהללו מבקשים להרחיק מהכיתה ילד אחר שמפריע כי ילדים במצוקה גם כשהם סוררים זקוקים לאמפתיה.

מה ראוי לעשות בהכשרת גננות ומורים בקשר לממצאים?

לאור האמור לעיל הכרחי שהכשרת המורים תציע קורסי חובה שמתמקדים בפיתוח כישורים חברתיים בכל רמות הגיל: מהגיל הרך עד החטיבה העליונה בבית הספר התיכון.

הכוונה לקורסים שמניחים לא רק את התשתית התיאורטית והמחקרית אלא כאלו שתורמים לבנייה של מיומנויות להתמודד עם מגוון של התנהגויות ולנהל כיתה תוך גילוי אמפתיה הכלה והצבת גבולות. בגילאים הבוגרים נראה הכרחי להציע קורס שמתמקד גם באמפתיה ובביריונות ברשת ובדרכי התמודדות עם מצבי דחק ברשת כמו גם עם אפשרויות של יצירת קשרים באמצעותה.

חשוב לעשות כל מאמץ לשתף בממצאים שמתמקדים בשינויים מרחיקי לכת בירידת האמפתיה הורים, מחנכים, מעצבי מדיניות חינוכית. חשוב לא פחות לשלב ידיים ולחשוב ביחד כיצד הורים ומחנכים תורמים לבלימה בירידת האמפתיה!

מקומו של הטמפרמנט בהתפתחות היחיד והשפעתו על קשריו עם הסביבה

בפוסט זה שמתחבר להצגת ממד הויסות עצמי בפוסט הקודם, שבו הייתה התעניינות רבה, אתייחס בעיקר לטמפרמנט תוך הצגת הגדרתו, מקומו בהתפתחות היחיד כישות נפרדת , תכולתו ודהשפעתו על האינטראקציות של היחיד עם סביבתו לצורך למידה ובניית קשרים בין אישיים.

בתרשים למטה שעוצב על ידי לפני שנים אחדות בעזרת בתי הבכורה, מוצגים הרכיבים של האישיות לפי סדר התפתחותם, לרבות  ייצוג לטענה שהרכיבים האלו מושתתים רובם ככולם על תפקוד והתפתחות קוגניטיביים(הבסיס בצבע חום למטה שעליו מוצגים המעגלים הקונצנטריים).

 

התפתחות היחיד כישות נפרדת

התרשים למעלה מציג תמונה לפיה מאפיינים של הטמפרמנט, של הבעה וויסות רגשי ומוכנות ליצור קשרים בין-אישיים הם חלק מהרפרטואר של הילד מייד אחרי הלידה בעוד שתפיסה עצמית(העצמי) והאישיות הם מאפיינים של היחיד שמתפתחים מאוחר יותר על בסיס הרכיבים המולדים .

מהאמור לעיל ניתן ללמוד שניתן לאפיין במידה מסוימת טמפרמנט של תינוק ופעוט; בקרב פעוטות בני שנה וחצי בערך ואילך אפשר כבר לדבר במידה מסוימת על העצמי ועל אישיות אפשר להתחיל לדבר בגיל הגן. אבל האישיות מכילה את כל הרכיבים האחרים: מאפייני טמפרמנט, אופן ייחודי להביע ולהבין רגשות ודרכי התמודדות עם תסכולים וקשיים שמתבטאות בויסות עצמי; סגנון קשרים בין אישיים עם מבוגרים וילדים, האופן שבו תופס הילד את עצמו גם מבחינת קטגוריות(בן/בת וגם מבחינת ייחוס ערך עצמי ותחושה של מסוגלות עצמית). אלן סרוף ושותפיו מגדירים בספרם "התפתחות טבעה ומהלכה" את האישיות כמכלול  התכונות, סגנונות ההתמודדות עם מצבים, הקונפליקטים, הזיכרונות האישיים, הקשרים הבין-אישיים האופיינייםמכלול זה מאופיין על ידי יציבות:עקביות והרמוניה בתוך האישיות, רציפות ותיאום של ההתנהגות בסביבות שונות, עקביות ורציפות לאורך זמן. ניתן לדבר על לכידות האני לקראת סוף גיל הגן.

הגדרת הטמפרמנט

לפני שאגדיר הגדרה פורמאלית את הטמפרמנט אני מציגה למטה מספר דוגמאות של התנהגויות שמייצגות  מאפייני טמפרמנט וזאת על מנת שיהיה ברור יותר על איזו "תופעה" תפקודית אנחנו מדברים.

  • תינוקת בת חודש וחצי  בוכה לקבלת אוכל  בהפרשים של כשלוש וחצי שעות. הוריו קוראים לה בחיבה"השעון השווצרי שלנו".  לעומת תינווקת אחרת באותו גיל שהפרשי הזמנים בין הארוחות  נקבעים כל יום מחדש.
  • פעוטה בת שנתיים וחצי נמנעת מלגעת בצבעי אצבעות ובבצק. נוגעת בהן בקצות אצבע אחת והבעה של גועל מופעה על פניה בשעת המגע. וזאת לעומת ילדה  אחרת באותו גיל שלמראה צבעי ידיים או בצק "מתנפלת" על החומרים וטובלת את ידיה, מרפקיה ובגדיה בהנאה רבה בחומרים.
  • ילד בן שלוש ממשיך לבנות בקוביות גם אחרי פניות רבות של הגננת לסיים את פרק המפגש החופשי של הבוקר ולגשת למקום המפגש; ילד אחר שאף הוא בונה בקוביות מפסיק את עבודתו מייד עם הישמע בקשת הגננת.
  • ילדה בת שנתיים וחצי מסרבת להתקרב לארגז החול בעוד שחברתה בת אותו גיל באותו גן ילדים מתחפרת בחול ומכסה בו את כל גופה.
  • תינוק בן שלושה חודשים נוטה להירגע כשהוריו המחזיקים אותו בידיו נמצאים בתנועה בעוד שתינוק אחר בן אותו גיל  נרגע בעקבות ליטוף נשנה וחוזר על ראשו ומצחו.
  • בזמן המפגש בגן  ילד כבן שלוש וחצי מזיז כל הזמן את ידיו, את הכיסא שלו וממהר לענות לשאלות הגננת בעוד שילד אחר בן אותו גיל לא מזיז כלל את איבריו בשעת המפגש ונראה אף הוא "מחובר" לשיח.

בדוגמאות המוצגות למעלה ניתן לראות ביטוי לשונות בין ילדים בני אותו גיל  ב"שעון הביולוגי" שלהם, בנכונות שלהם לגעת בחומרים שונים, בהתמדה שלהם,  ברמת הפעילות המוטורית שלהם. מאפיינים אלו של הילדים הם חלק מהיחודיות שמאפיינת אותם כיחידים-יחודיות שמשפיעה הן על האופן שבו הם חווים את העולם ולומידם ממנו והן על הקשרים הבין אישיים שהם יוצרים עם מבוגרים וילדים בסביבתם.

חשוב שהורים, מטפלות וגננות יכירו את מאפייני הטמפרמנט של הילדים שעמם הם בקשר  כי במידה מסוימת היכרות עם מאפייני הטמפרמנט עשויה להתגלות כסוג של מפתח אל הילד. זאת ועוד היכרות זו עשויה לתרום למודעות מוגברת של המבוגרים לגבי ההשפעה שיש לילדים הצעירים עליהם ולהוביל לחשיבה על שינוי דרכי גישה אל הילד הצעיר כדי להיטיב את תנאיי ההתפתחות שלו.

על כן ניתן להגדיר את הטמרמנט כסוג של גרעין מולד של האישיות של היחיד שמגדיר את ייחודיותו. הטמפרמנט מוגדר"הבדלים בין-אישיים מולדים במאפיינים התנהגותיים, בעיקר אלו שמייצגים תגובתיות לסביבה וויסות עצמי, שמתאפיינים ביציבות יחסית לרוחב מצבים ובמהלך הזמן"(Thompson, Winer & Goodwin, 2011, p. 218). על כן חשוב שנזכור שהטמפרמנט מולד, יש לו בסיס ביולוגי ומייצג אינטראקציה בין נטיות גנטיות, הבשלה והתנסות. נזכור עוד שהטמפרמנט מאופיין ביציבות יחסית לאורך הזמן ולרוחב סיטואציות.  עם זאת, לא מדובר בסטגנציה אלא בנטייה גדולה יותר מאשר של מאפיינים התנהגותיים אחרים לאפיין את הילד במהלך שנות חייו. פעוט שנוטה להיות שמח יותר יהיה גם ילד גן שמח יותר מחבריו בתנאי שתנאיי חייו לא ישתנו באופן דרמטי. ילד עם רמת פעילות מוטורית גבוהה שזז כל הזמן יהפוך כנראה למבוגר עם רמת פעילות מוטורית גבוהה בהשוואה לאנשים אחרים בני אותו גיל. לבסוף נזכור גם שמאפייני הטמפרמנט של הילד מצויים מתחילת החיים באינטראקציה עם הסביבה-אינטראקציה שעשויה להשפיע על טבעם.

נזכור עם זאת שהשפעת הטמפרמנט על יכולות כגון התקשרות, חברותיות, הסתגלות מתווכת על ידי מאפיינים של הסביבה ובתוכם: דרישות  ולחצים שהילד נתון בהם בבית ובמסגרות החינוך.  על כן חשוב מאוד שנשים לב למאפיינים סביבתיים אלו ונווסת אותם לצד היכרות מעמיקה עם מאפייני הטמפרמנט של הילד.

רכיבי הטמפרמנט

חוקרי התפתחות שונים הציעו "חבילות" מעט שונות של רכיבי טמפרמנט. Rothbart וחבריה הציעו שלושה ממדים גדולים שכלולים בטמפרמנט: מצב רוח חיובי/שלילי, החצנה ובהירות של הבעה ויכולת מודעת לשלוט בתהנהגות לצד מאפיינים התנהגותיים יותר ספציפיים כגון מידת הקלות שבה ניתן להירגע ורמת פעילות מוטורית.   Buss& Plomin הציעו  ששונות בין אישית מבוססת על הטמפרמנט מתבססת על :רמת פעילות מוטורית,  רגשנות וחברותיות. Kagan הגדיר את היכולת לעכב פעולה(במידה מסוימת לעצור ולחשוב לפני שפועלים) כממד מרכזי שמגדיר שונות טמפרמנטאלית בין אנשים-יכולת שמייצגת רכיבים של הטמפרמנט שמתקשרים לויסות עצמי.

Thomas& Chess הגדירו את הטמפרמנט כאוסף של מאפיינים שמשפיעים על סגנון ההתנהגות(איך ילדים ומבוגרים עושים דברים) ולא על תוכן ההתנהגות(מה הם עושים).  הם הציעו תשעה רכיבים שמשפיעים על סגנון ההתנהגות:

  1. ריתמיות בתהליכים ביולוגיים-מידת הסדירות של תהליכים כמו רעב, שינה, צרכים. השונות מתבטאת בסדירות גבוהה לעומת נמוכה של ביטוי הצרכים. לרכיב זה השפעה די דרמטית על טיפול בתינוק צעיר. ילד "סדיר"  עשוי להקל על הטיפול בו. צפוי יותר להורים ולמחנכים.
  2. רמת הפעילות המוטורית-ממד זה מתייחס לרמת הפעלתנות ללא כל קשר לאיכות התנועה. מדובר בממד בסיסי, יציב מאוד יחסית לאורך החיים. יש ילדים שזזים המון(יש גם מבוגרים כאלו-כמוני למשל…). לעומת אחרים שמגלים חסכנות בכמות התנועתיות שלהם. באשר לממד זה בגיל הרך חשוב מאוד להפנים שמדובר בטמפרמנט ובדרך ביטוי של הילדים ושילדים שמרבים להתנועע עשויים להיות קשובים מאוד ולכן אין לבוא בטענות לילדים תזזיתיים על כך שאין הם מקשיבים. זאת ועוד, הערות חוזרות ונשנות שהילדים ישלטו בתנועותיהם בגיל הגן עלולות להביא את הילדים למודעות מוגברת לממד זה של תפקודם על חשבון הקשבה למה שנאמר!
  3. התקרבות לעומת רתיעה מדברים ואנשים חדשים-ממד זה מתייחס למידת הקלות או הקושי של ילד לקבל אנשים ודברים חדשים לא מוכרים(כגון מזון, חומרים, בגדים ). בדרך כלל מדובר בסוג של קונפליקט בין התקרבות לרתיעה. אצל חלק מהילדים הקונפליקט נגמר די מהר בנכונות להתנסות לעומת אחרים שהקונפליקט הזה עשוי להתסיים בהימנעות מהתנסות או קשר.
  4. קצב הסתגלות לשינויים-ממד שמתמייחס לקצב קבלה של שינויים בסביבה. ממד זה משפיע מאוד על הסתגלותם של תינוקות ופעוטות לשינויים באורח חייהם.  מדובר לדוגמה בתגובה לשינויים בסוג, מרקם וחום המזון, המרקם וסג המוצץ, שינויים בבגדים)מעבר מבגדים קצרים לבגדים ארוכים); תגובה לשינוי בסידור החדר.  התקרבות רתיעה מדברים חדשים וקצב הסתגלות לשינויים משפיעים מאוד על קצב ההסתגלות למסגרת חדשה, למחנכת חדשה, לשיטת הוראה חדשה.
  5. היסח דעת-ממד זה מתייחס למידת הקלות או הקושי להעביר קשב מגירוי אחד למשנהו. ישנם ילדים שעוברים בקלות מפעילות לפעילות. ממד טמפרמנטאלי זה נמנה עם המאפיינים המולדים הבסיסיים שמרכיבים את הקשב.
  6.  התמדה-ממד זה מתמקד בשונות ביכולת להשלים משימות למרות הפרעות וקושי. מתמקד ביכולת העצמאית לעבור משלב לשלב באותה משימה באופן עצמאי.  זהו רכיב נוסף שמרכיב את הקשב וחשוב ביותר לתפקוד הילדים. לעתים תינוקות ופעוטות מתמידים עלולים להקשות על הטיפול בהם עקב "התעקשותם" להשלים משימות. מבוגרים בלא משים עלולים להפריע למאפיין חשוב כל כך זה להמשיך ולהתפתח. לעומת זאת, ישנם פעוטות וילדים צעירים שזקוקים לתמיכה רבה מצד המבוגרים שישלימו משימות וחשוב להעניק להם באופן יזום סיוע מעין זה למען טיפוח יכולות למידה עתידיות שלהם.
  7. עוצמת תגובה-ממד זה מתייחס למידת האנרגיה המושקעת בהתנהגות . התוצאה של מאפיין זה היא שונות במידת הבולטות של ההתנהגות של הילד. רוב הילדים נמצאים אי שם באמצע. תשומת לב מיוחדת יש לתת מצד אחד לתינוקות שעוצמת תגובתם נמוכה ועל כן הורים ומחנכים יתקשו להבחין בתגובותיהם. מנגד מצויים הילדים עם עוצמת תגובה גבוהה במיוחד, שבכיים עלול להישמע כסירנה, שמגע ידם מכאיב לסביבה ועלול לשבור בהמשך חודים של עפרנות. ילדים אלו עלולים להרגיז את המבוגרים שמטפלים בהם ולעורר את כעסם.
  8. איכות מצבי הרוח וקצב השתנותם-ממד זה מתייחס למצבי הרוח הטיפוסיים של התינוק, הפעוט הילד הצעיר. האם הוא בדרך כלל שמח(אם משהו לא מפריע לו) או רגזן. זאת ועוד חשוב להכיר את ההשתנות הרגילה של מצבי הרוח של הילד במהלך היממה, השבוע הרגיל בחייו. ממד זה משפיע גם על החוויה האישית של הפעוט וגם על הקשר עם הסביבה. אין ספק שקל יותר לגלות אמפתיה וליצור מגע עם ילד שמח מאשר עם ילד רגזן. אלא שהאחרון זקוק להרבה יותר תמיכה ועזרה כדי להתשלב. קבלת תמיכה ועזרה זו אכן נושאים פרי.
  9. סף רגישות  חושית-ממד זה מתייחס לנקודה שממנה והלאה קולט הילד גירויים בכל אחד מחושיו. על כן הסף עשוי להיות שונה מחוש לחוש(ראייה, שמיעה, ריח, מגע, קינסטטיקה). ממד זה חשוב כי הוא משפיע ישרות על יכולת קליטת הגירויים כהתחלה של תהליך למידה-יכולת שמפיעה על התגובתיות של הילד. ילדים עם סף נמוך במיוחד, הם רגישים מאוד וזקוקים לגירויים חלשים על מנת להתייחס אליהם. הסכנה לגביהם היא הצפה בגירויים שעלולה להביא אותם להירתע מהתנסויות. לעומתם ילדים עם סף גבוה זקוקים לגרייה חזקה במיוחד על מנת להתחיל ללמוד ולהנות מה"עולם". ילדים עם סף גבוה במיוחד עלולים להיראת "אטומים" כשהגרייה בסביבה איננה מגיעה לסף שלהם.

ניתן להבחין בשלושה ממדים משותפים לגישות הטמפרמנט השונות: רגש והבעת הרגש, ויסות עצמי ורמת פעילות מוטורית.

במהלך השנים מצאתי עצמי מרבה להשתמש בגישה של תומס וצ'ס בהכשרת מחנכות לגיל הרך ובהדרכת הורים. מצאתי שקל ללמוד לזהות את מאפייני הטמפרמנט לפי גישה זו. בכל מקרה חשוב בעיניי שמחנכים שעובדים עם תינוקות, פעוטות וילדים צעירים כמו גם הורים ישקיעו מאמץ בזיהוי מאפייני הטמפרמנט של הילדים ובחשיבה על דרכים להתאים את סביבת החיים והלמידה למאפייני אלו. עם הזמן חשוב להוסיף נדבך של עידוד הילדים ללמוד לתפקד בטווח סביבות רחב יותר מאלו שמתאימים להם מן ההתחלה. הוספת הנדבך הזה חשובה כדי להגדיל את סיכויי ההסתגלות של הילדים למגוון של מצבים וסביבות. אלא שאין מנוס מלהתחיל לפגוש כל ילדה וילד במקום שנוח להם ביותר ורק משם להתחיל יחד איתם  להרחיב את אפשרויות התפקוד והלמידה.

כדאי להבין איך משפיעות התאמה ואי התאמה בטמפרמנטים על קשרים בין אשיים עם ילדים צעירים

נמצא שאחד הגורמים המשפעיים ביותר על ההסתגלות העתידית של הילדים הצעירים  הוא מידת ההתאמה או אי ההתאמה בין הטמפרמנטים שלהם לטמפרמנטים של  המבוגרים שמטפלים בהם(הורים ומחנכים)  (goodness of fit) ומה עושה המבוגר בקשר להתאמה/אי התאמה זו. כיוון שהקשר בין ילדים צעירים למבוגרים המטפלים בהם הוא א סיטמטרי, מוטלת על המבוגר האחריות להכיר את הילד, להכיר את עצמו ולחשוב על בניית תנאיי חיים בסביבה הקרובה שמאפשרים רווחה רגשית ולמידה של הילד הצעיר. אין לפרש המלצה זו כקריאה להימנע מגבולות ואיסורים. בכלל לא!

אחד ה"תרגילים" שהוכיחו עצמם כיעילים בהדרכת הורים ומחנכים לגיל הרך התמקד בהזמנה שמבוגר החפץ בכך, ינסה לאפיין את הטמפרמנט של הילד ואת הטמפרמנט של עצמו לפי תשעת הממדים של תומס וצ'ס ולחשוב איך הדימיון והשוני בינו לבין הילד משפיע על הקשר ביניהם ועל הלמידה של הילד. בעקבות זאת, נתבקש המבוגר לחשוב על דרכים לשנות משהו בדרכי פעולתו או בסביבה כדי להביא לתפקוד טוב יותר של הילד ולקשר מתואם יותר איתו.

להלן טבלה שמוצע להשתשמש בה לצורך "בדיקת" ההתאמה של טמפרמנט הילד שלכם(או ילד שאתם עובדים איתו ומעסיק את מחשבותיכם) לבין הטמפרמנט שלכם. על בסיס השוואה זו חשבו איך משפיעה ההתאמה או אי ההתאמה בינכם לבין הילד. וכן האם יש מקום לשינוי כלשהו בגישה אליו כדי להיטיב איתו ועם הקשר בינכם?

טמפרמנט הילד לעומת הטמפרמנט שלי

ריתמיות בתהליכים ביולוגיים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

רמת הפעילות המוטורית

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

התקרבות לעומת רתיעה מדברים ואנשים חדשים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

קצב הסתגלות לשינויים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

היסח דעת

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                  גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                  גבוהה

 התמדה

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

 עוצמת תגובה

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

איכות מצבי הרוח וקצב השתנותם

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

סף רגישות  חושית

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

סיכום חשיבות ההתמקדות בטמפרמנט

  • הטמפרמנט משפיע על הלמידה ועל האינטראקציות הבין-אישיות
  • מידת ההתאמה בין טמפרמנט הילד לבין טמפרמנט המטפל משפיע על הקשר ביניהם ועל ההתפתחות
  • ילדים עם טמפרמנטים קשים הם בסיכון גבוה לפתח קשיי התנהגות וקשיי הסתגלות אפשריים.
  • ילדים עם טמפרמנטים קשים הם אתגר להורים ומחנכים
  • עם זאת, גישה מותאמת לילד, סובלנית, עקבית וניתנת לצפייה מביאה ליכולת גוברת והולכת של הילד לפתח התנהגות חברתית ודפוסי למידה מסתגלים.

לסיכום -תפקידי המחנכים(בבית, במשפחתון, בפעוטון, במעון ובגן)

  • להכיר את מאפייני הטמפרמנט של הילד-של כל אחד מהילדים במסגרת חינוכית באמצעות תצפיות ושיחות עם הורי הילדים
  • על המבוגר המטפל להיות מודע לטמפרמנט של עצמו ולהתאמות ולאי-התאמות בין טמפרמנט הילד לבין הטמפרמנט שלו. בבית חשוב לנסות לבדוק התאמה או אי התאמה עם כל ילדי המשפחה; במסגרות חינוכיות מומלץ שהאחראית על כל קבוצה תבדוק התאמתה לכל ילד בקבוצתה; כדאי להתחיל מהילדים שמרגישים שטרם הסתגלו למסגרת או  מאלו שמעסיקים אותנו מסיבה כלשהי
  • להתחבר לילד בדרך שהולמת את הטמפרמנט שלו. זו אחת התכליות המרכזיות של היכרות טובה עם מאפייני הטמפרמנט של הילדים.
  • להציע סביבה לימודית ההולמת את מאפייני המזג של הילד. זה אומר שבמסגרת קבוצתית יש לעשות מאמץ לבנות סביבת למידה דיפרנציאלית.
  • לעודד את הילדים אחרי יצירת קשר טוב איתם, ואחרי שהם נותנים אמון במבוגר,  לווסת את התנהגותם בדרך שתאפשר הרחבה של אפשרויות ההתנסות והלמידה שלהם.

אשמח לשמוע תגובות לפוסט זה ולשמוע על יישום רעיונות הכלולים בו ביומיום שלכם.

קלודי

הוספת דף מצגות לבלוג

מבקשת להודיע שהוספתי דף מצגות. אפרסם בו מעת לעת מצגות שבניתי במהלך השנים בנושאים שנוגעים להתפתחות ילדים צעירים ודרכי טיפוחם.

בשלב זה העליתי לבלוג מצגות שמתמקדות בהתפתחות רגשית חברתית(התפתחות היחיד כישות נפרדת ושלבים בהתפתחות הרגשית חברתית וטמפרמנט), התפתחות קוגניטיבית(שכלית) אצל תינוקות פעוטות ומצגת על תצפיות-בהיותן כלי חשוב ומרכזי בחינוך.

בשבועות הקרובים אעשיר את דף המצגות.

קלודי