אינטליגנציה רגשית-הגדרה והשלכות

השפעתו של התפקוד או הויסות הרגשי על ההישגים הלימודיים כמו גם על הצלחה בתחומי חיים מגוונים וה-well being הכללי, הוכרה משכבר. Thorndike  הגדיר כבר ב- 1920 את ה"אינטליגנציה החברתית" כיכולת המנחה גברים ונשים, בנים ובנות—להבין אחד את השני ולהתנהג בחכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים. בשנים האחרונות, עם פרסום סיפרו של גולמן (1996) והמאמרים של Salovey & Mayer , (1997, 1990) גברה המודעות לצורך לטפח את הויסות הרגשי-חברתי של הילדים בנוסף לטיפוח החשיבה המופשטת שלהם. בפוסט זה אציג על בסיס פרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית" שכתבתי ופורסם על ידי הוצא אח ומכון מופ"ת :

1.הגדרות של אינטליגנציה רגשית;

2. גורמים המשפיעים על התפתחותה

3. מה מנבאת האינטליגנציה הרגשית?

4. מהן מטרות הטיפוח של האינטליגנציה הרגשית?

765861
הוצאת אח ומכון מופ"ת

ההגדרה של האינטליגנציה הרגשית ?

האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין החשיבה לרגשות , באופן שבו  מגויסת החשיבה הרציונלית לפתרון בעיות רגשיות ובין- אישיות. במקביל, היכולת להרגיש מגוון של  רגשות ולהיות "מחוברים" אליהם מעשירה ומפתחת את החשיבה. Mayer & Salovey  (1997) הגדירו את האינטליגנציה הרגשית כ"יכולת  להבחין, להתחבר ולהפיק רגשות בדרך שתומכת בחשיבה, להבין רגשות וידע רגשי, ולווסת רגשות בדרך מחושבת על מנת להביא לגדילה רגשית וקוגניטיבית" ( עמ' 5 ).

דהיינו האינטליגנציה הרגשית מתייחסת לארבע יכולות  בסיסיות שכל אחת מהן  מחייבת קיומו של שילוב בין היבטים רגשיים ל היבטים קוגניטיביים: תפיסה וזיהוי של רגשותינו אנו ושל רגשות זולתנו, היכולת להטמיע את הרגשות בתוך התהליכים התפיסתיים והקוגניטיביים שלנו ולהבין את השפעתם עליהם, היכולת להבין ולנתח רגשות מורכבים והיכולת לנהל או לוסת רגשות (שלנו ושל הזולת). 

הכישורים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית (על פי  Mayer & Salovey, 1997 )

מאייר וסאלובי (1997, עמ' 11 ) הציגו מדרג התפתחותי של ארבע קטיגוריות של כישורים הכלולים באינטליגנציה הרגשית . כישורים אלה שימשו בסיס לבניית כלי המדידה מצד אחד ועשויים להוות מוקדים להערכה והתערבות מד שני.

ארבע הקטיגוריות של יכולות ( (שכלולות כמצוין קודם בהגדרת האינטליגנציה הרגשית) (abilitiesמה"נמוכה" או הבסיסית ביותר עד המפותחת , המורכבת ביותר הן: 1. היכולת להבחין ברגשות של עצמך ושל זולתך ולהעריך כמו גם להביע רגשות; 2. היכולת להטמיע רגשות בתהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ולהיות מודע להשפעת הרגשות על החשיבה; 3. היכולת להבין ולנתח רגשות ומידע רגשי; 4.  היכולת לוסת רגשות באופן שמוביל לגדילה רגשית וקוגניטיבית.

ראוי לציין שהמדרג ההתפתחותי המוצע על ידי מאייר וסאלובי הוא הגיוני , אבל הוא לא זכה לביסוס מחקרי. דהיינו, ההצעה לדרג את ארבע הקטיגוריות באופן התפתחותי  ואת היכולות הכלולות בהן, היא פרי של היסק תאורטי , ללא ביסוס אמפירי.

כל אחת מארבע הקטיגוריות הראשיות מכילה סדרה של  יכולות, שהן עצמן מאורגנות על פי מאייר וסאלובי באופן מדורג מהרמה הנמוכה ביותר עד הרמה הגבוהה ביותר.

  1. .היכולת להבחין, להעריך ולהביע רגשות
  2. היכולת לזהות רגשות על ידי פענוח האיתותים הפיזיולוגיים, התחושות והמחשבות

      של העצמי (להיות קשוב לעצמי)

  • היכולת לזהות רגשות של אחרים, כמו גם ביטויים רגשיים בספרות, יצירות אמנות,

             מוסיקה, דיבור , שפת גוף, התנהגות (להיות קשוב לרגשותיהם של האחרים)

  •  היכולת להביע רגשות וצרכים הקשורים אליהם
  • היכולת להבחין בין רגשות שונים ובין הבעה אותנטית של רגשות  לבין העמדת פנים

      (של עצמי  ושל האחרים)

דוגמאות :

  • יכולת של מורה לזהות שהיא נעלבת בשעה שהורה מבקר את מקצועיותה.
  • היכולת של מרצה לזהות מבוכה אצל סטודנט שלא הבין שאלה ולהבחין בינה

                     לבין זלזול במרצה.

                   ג. יכולת של מורה להבחין בין הערכה אמיתית של תלמיד להתייחסותה אליו לבין

                       העמדת פנים של הערכה שבאה מתוך חנופה או פחד מביקורת.

                   ד. היכולת להביע  צורך בתמיכה ובייעוץ מקצועיים בשעה שאנו חשים חסרי יכולת

                       להתמודד.

2      תרומת הרגשות לחשיבה על ידי הטמעתם בתוך התהליכים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים

  • הרגשות יוצרים סדר עדיפויות בחשיבה על ידי מיקוד הקשב למידע חשוב
  • הרגשות הם חזקים ונגישים דיים כך שהם משמשים כעזרים לשיפוט ולזיכרון
  • המעברים השכיחים בין מצבי רוח שונים- בין אופטימי לפסימי ולהפך- מעודדים

  הסתכלות מזוויות ראייה שונות

  • מצבים רגשיים שונים מעודדים ומאפשרים דרכי חשיבה מיוחדות (לדוגמה, אושר

  מעודד יצירתיות, חשש ודאגה מעודדים חשיבה אנליטית )

דוגמאות:

  • מורה מרגישה אי נוחות  במהלך השיחה עם אמו של תלמיד, שיחה שמתמקדת בנושא טכני(מסיבת חנוכה) שלכאורה איננו "צריך" לעורר רגשות מיוחדים. אי הנוחות שהמורה מרגישה גורמת לה להיות קשובה יותר לבת שיחה ולהבחין  בכך שזרועות האם "מעוטרות" בפצעים כחולים.

                 ב. מורה שהילד הפרטי שלו אובחן כלקוי למידה ערני יותר לביטויי לקות למידה

                 בקרב  תלמידיו בכיתה.

3      הבנה וניתוח של רגשות; שימוש בידע רגשי

  • היכולת לתייג(labeling) רגשות ולהכיר בקשרים בין מלים לבין הרגשות, ולהבחין בין ביטויים  המתייחסים לרגשות שונים
  • היכולת לפרש את המשמעות הרגשית ביחס למצבים ולאירועים שונים
  • היכולת להבין רגשות מורכבים
  • היכולת להכיר במעברים השכיחים בין מצב רגשי אחד למשנהו (בעצמי ובאחרים)

דוגמאות:

  • מורה מבין שתלמיד תיכון מצטיין שמקבל תמיד ציונים מעל 95  מגלה לפני מבחנים, חשש  וחרדה הקשורים לפחד מכישלון לצד שמחה וגאווה בהישגיו הלימודיים הגבוהים יותר מאשר תלמיד אחר שציוניו נעים סביב ה- 80 ולעתים רחוקות מקבל גם 60.
  •  מרצה מבין שציונים  גבוהים הניתנים לסטודנטים בקלות גורמים אמנם לשמחה מיידית וליחס חביב של הסטודנטים למרצה, אך גורמים להפחתת ההערכה של הסטודנטים למרצה ולהישגיהם שלהם, בהמשך.

4        ויסות מחושב של  רגשות לטיפוח גדילה רגשית וקוגניטיבית

  • היכולת להישאר פתוח לרגשות נעימים ובלתי נעימים  (ולא להדחיק רגשות בלתי נעימים)
  • היכולת להיות מעורב או מנותק מרגש כלשהו בדרך מחושבת ונשלטת, על פי נסיבות 

  המצב

  • היכולת לוסת רגשות, באופן מחושב, ביחס לעצמי או לאחרים
  • היכולת להתמודד עם רגשות (של עצמי ושל האחרים) על ידי מיתון הרגשות הבלתי

  נעימים והגברת החיוביים, מבלי להדחיק או "לנפח" את המידע שהרגשות נושאים.

  דוגמאות:

  • מרצה  נעלב מההשוואות התכופות שהסטודנטים שלו עורכים בינו לבין המרצה שלימד אותם בשנה הקודמת ויחד עם זאת מנהל עם הסטודנטים דיאלוג ידידותי, מאתגר ומתייחס אל הסטודנטים בהוגנות.
  •  גננת  חוששת שילד אפילפטי יקבל התקף במהלך יום הלימודים בגן, ויחד עם זאת היא מאפשרת לו פעילות תקינה כשל יתר הילדים ומנחה גם את שאר חברות הצוות לנהוג בהתאם.

מה ניתן ללמוד מן ההגדרה?  מהי משמעותה של האינטליגנציה הרגשית?

  • אדם שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא אדם אשר קשוב למידע רגשי  מתוך עצמו ובד בבד קשוב למידע המופק על ידי אנשים בסביבתו; בנוסף, אדם זה מבין מידע רגשי ומודע להשפעת הרגשות על ההתנהגות בכלל  ועל אורח התנהגותו בפרט; זאת ועוד, אדם זה משתמש באינפורמציה רגשית וחברתית לשם קבלת החלטות, וגם מיטיב לווסת את הביטוי הרגשי של עצמו ושל זולתו באופן שמותאם לכל סיטואציה. אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מיטיב "לקרוא את המפה" הרגשית והחברתית סביבו ומנתב את עצמו במצבים רגשיים בדרך שמצמיחה גדילה רגשית אצלו ואצל זולתו. גדילה רגשית משמעותה לחוש עושר של רגשות, להבחין ביניהם, להבין את רגשות הזולת ולהרבות להשתמש בכישורים הרגשיים בצורה גמישה , בצורה שמצמיחה הרמוניה רגשית עם הסביבה ופיתוח של יכולות למידה ממנה.
  •  האינטליגנציה הרגשית איננה מנוגדת, אם כי היא כמובן איננה חופפת ל-אינטליגנציה אנליטית (IQ ). קיימת אפשרות שאדם יהיה בעל אינטליגנציה אנליטית גבוהה במיוחד (IQ גבוה) ובמקביל בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה להפליא. אדם זה עשוי להיות גאון במתימטיקה ובמחשבים ולא להבין דבר בכל הקשור להתנהלות חברתית ורגשית ראויה. לעומת זאת, למרבה הצער,  אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד מתבססת על רמה ממוצעת של הבנה קוגניטיבית.  ייתכן כמובן מצב שבו אדם יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד ובעל IQ ממוצע; לעומת זאת, לא ייתכן מצב שבו אדם מפגר יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה משום שהאינטליגנציה הרגשית מחייבת עיבוד יעיל של סמלים המבטאים רגשות פעולה נבונה על בסיס המידע הרגשי.
  • האינטליגנציה הרגשית מתגבשת, פועלת ונבחנת בהקשר מערכתי, בין-אישי והיא משפיעה על איכות האינטראקציות בין אנשים. לכן, הדיון באינטליגנציה הרגשית ויישומיה החינוכיים חייב לדעתנו להתמקד גם בכישורי המבוגרים (מחנכים פורמליים והורים) ובקשרי הגומלין ביניהם לבין הילדים.

מה איננו אינטליגנציה רגשית ?

חלק מן המאמץ להגדיר מושג כלשהו, לא כל שכן מושג מורכב כאינטליגנציה הרגשית, כולל גם את הניסיון להגדיר מימדים קרובים אך שונים ממנו. רשימת המימדים שהאינטליגנציה הרגשית צריכה להיבדל מהם מתבססת בחלקה על סקירת הספרות (על מאמריהם של מאייר וסאלובי (מאייר וסאלובי, 1997 ; מאייר, קרוסו וסאלובי, 2000; מאייר, 2001) ובחלקה על דוגמאות שהוזכרו בסדנאות שערכתי.

מאייר וסאלובי מבקשים להבחין בין  אינטליגנציה רגשית לבין מאפייני אישיות  כגון אושר ואופטימיות. החוקרים מציינים כי אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה , שמיטיב להכיר את רגשות הזולת ואת רגשותיו הוא,  עשוי לראות ולהבין מצבים חברתיים קשים שאחרים אינם מפרשים אותם ככאלה ופעולותיו לאור הבנתו זו אינן תמיד מוערכות על ידי אנשים אחרים. בנוסף, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מגלה ביקורת עצמית מתמדת בניסיון לשפר את עצמו, פעולה המלווה במתח ולאו דווקא באושר. לכן, אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה אינם בהכרח אנשים אופטימיים או מאושרים יותר משאר הבריות.

זאת ועוד , ראוי להבחין בין אינטליגנציה רגשית לבין  הנטייה להרבות בהבעת רגשות בכל הזדמנות. הבעה רגשית היא רק היבט אחד של האינטליגנציה הרגשית. ההבעה כשלעצמה איננה פותרת בעיות בין-אישיות. זאת ועוד, ראוי להתאים את ההבעה הרגשית לכל סיטואציה.  ראוי לזכור שישנם מצבים שבהם מועיל לאדם להביע רגשות, לעומת מצבים אחרים שבהם הפתרון היעיל יותר הוא להימנע מהבעתם. אדם שהוא  בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מיטיב להבין רגשות, להביע רגשות כשהבעתם מקדמת פתרונות בחיי יום-יום  בכלל ובמצבים בין-אישיים בפרט. לדוגמה: מרצה במכללה או מורה בבית ספר החשה תסכול רב או אף איום על סמכותה מצד התלמידים טוב תעשה אם לא תפרוץ בבכי לפני התלמידים , למרות שהבכי  הוא אמצעי ההבעה המתאים לה ביותר באותו רגע.

מנגד- אדם בעל אינטליגנציה רגשית איננו בהכרח אדם מאופק השולט דרך קבע ברגשותיו. כמו במקרה של הבעת הרגשות גם במקרה האיפוק:  פעולה אינטליגנטית כוללת הערכה הולמת של המצב והתאמת הפעולה (במקרה שלנו איפוק רגשי) לנתונים של המצב. לדוגמה, הבעת כעס גלויה ותקיפה עשויה להפסיק הפרת סדר של תלמידים בכיתה. הבעה זו כשלעצמה, איננה מספקת ללא שילובה עם אמצעי פעולה נוספים העשויים לסייע להחזיר את הסדר על כנו.

מאייר וסאלובי (Mayer, Caruso & Salovey, 2000 ; Mayer, 2001) מבקשים גם להבחין בין אינטליגנציה רגשית לבין האינטליגנציה החברתית בטענה שבמקרה הראשון מדובר בעיבוד יעיל של מידע רגשי המשפיע הן על הכרעות במצבים חברתיים והן על הכרעות אישיות של הפרט(כמו התמודדות עם מבחנים או מסלול למידה וכו')  ואילו במקרה השני מדובר בעיבוד של מידע חברתי המשפיע אך ורק על הכרעות במצבים חברתיים. על אף המיקוד הייחודי של האינטליגנציה הרגשית בעיבוד וויסות רגשי((Sternberg, 2001  נראה כי אבחנה זו היא מיותרת. שהרי רגשות קשורים קשר הדוק למצבים חברתיים וההתפתחות של ההבנה הרגשית והויסות הרגשי מתרחשים לרוב בהקשר חברתי. לכן, נראה בשלב זה כי האבחנה בין האינטליגנציה הרגשית לאינטליגנציה החברתית איננה אפשרית.

ביטויים של אינטליגנציה רגשית וחוסר אינטליגנציה רגשית בחיי היום יום של אנשי החינוך- דוגמאות

להלן דוגמאות אחדות הממחישות ביטויים של אינטליגנציה רגשית בחיי היום יום של המחנכים:

  • מחנכת עשויה  להפגין אינטליגנציה רגשית  במקרה של אינטראקציה עם הורה הכועס על המסגרת החינוכית כשמתגלה ליקוי למידה אצל הילד, על ידי כך שהיא תהיה מודעת לכעס ולעלבון שהיא חשה בעקבות התייחסות ההורה, אך גם  על ידי היכולת לזהות את הקושי האמיתי ואת החרדה של  ההורה מפני ההתמודדות  עם המצב. הבנה זאת עשויה להוביל את המחנכת להקשיב להורה, להזדהות עם הקושי שלו ולדון אתו על דרכים לברר את עניין ליקוי הלמידה מבלי להיגרר להטחת האשמות הדדית ולהתגוננות המציגה כמה הגננת  היא "בסדר" לעומת ההורים המתעלמים מהקשיים של הילדים.
  •  מרצה מבחין בחוסר הקשבה של סטודנט, שואל אותו לסיבת אי ההקשבה ובעקבות תשובתו של הסטודנט שאי ההקשבה נובעת מדרכי ההוראה שלו הוא מנסה שנות את דרך ההוראה על מנת להתאים אותה לסטודנטים.
  •  גננת מבחינה בכך שאחד מהילדים בגן מעדיף באופן עקבי את קרבתה של הסייעת ונראה כי ילד זה רואה בסייעת מקור לביטחון, קבלת חום ונחמה. הגננת מרגישה תחילה עלבון וקינאה, אך בבירור בינה לבין עצמה היא אומרת לעצמה שאנשים הם שונים מטבעם ולכן סביר שייתכנו התאמות טובות יותר בין ילדים מסוימים לסייעת ובין ילדים אחרים לגננת. בסופו של דבר, הגננת לומדת להכיר את היתרון שבקשר בין הילד לסייעת והיא משבחת את הסייעת על יכולתה המיוחדת לתת מענה רגשי לילד זה.

ביטויים של חוסר אינטליגנציה רגשית בחיי היום-יום של מחנכים

  •  מורה מטילה על ילדת כיתה ב' משימת כתיבה הנחשבת לקלה לרוב ילדי הכיתה. ילדה זאת מתקשה להשלים את המשימה(בשל ליקוי למידה לא מאובחן). היא מסתכלת על הילדים שלידה שהשלימו את המשימה ויצאו להפסקה. ילדה זאת התרגזה, לקחה את דף העבודה של חברה לספסל הלימודים וקרעה אותו. המורה התקרבה, כעסה עליה ואמרה שתעניש אותה. בעקבות זאת הילדה קראה למורתה: "מטומטמת ומכוערת". המורה נעלבה ומיהרה לכתוב פתק להורים שבו היא מדווחת על קריעת דף העבודה של הילדה ועל כך שהיא קראה לה בשמות ומבקשת מההורים לרסן את ההתנהגות של הילדה. המורה הוסיפה שבפעם הבאה שהתנהגות לא נאותה זו תחזור על עצמה הילדה תושעה מבית הספר.
  • מרצה מתחילה הרצאה בנושא עבודה עם הורים שכונתה על ידה בדרך הומוריסטית                  " הורים עלייך, גננת"  לקבוצת גננות רבת משתתפות, תוך ניסיון לשכנע אותן בנחיצותה של אמפטיה לקשיי ההורים  כאמצעי הכרחי לגבש אינטראקציה תקינה עם הורי הילדים. תוך כדי הצגת טיעוניה , מתגבשים באולם כיסים של התנגדות מצד חלק מהגננות. גננות אלו טוענות שהן באו לשמוע הרצאה בנושא "ההתערבות המוגזמת של ההורים במערכת החינוך ודרכים להתמודד עמה" , ובמקום זאת המרצה בחרה להתמקד בנושא אחר שלא סוכם אתה (והוא האמפטיה עם הורי הילדים). המרצה בחרה בהערה צינית בדבר הצורך הפופוליסטי של הגננות לשמוע מה שהן רוצות לשמוע  והצהירה שהיא עומדת על שלה ועל הצורך להמשיך את הרצאתה כמתוכנן. בעקבות ההתייחסות  חסרת האמפטיה של המרצה כלפי מיעוט הגננות המתמרדות, עזבו אלו את האולם.  

גורמים המשפיעים על התפתחותה וטיפוחה של  האינטליגנציה הרגשית

התאורטיקנים הדנים בנושא האינטליגנציה הרגשית (גרדנר,  ומאייר וסאלובי) מצביעים על כך ששונות בין אנשים ברמת האינטליגנציה הרגשית שלהם נובעת מהשפעה משולבת של גורמים ביולוגיים-תורשתיים וגורמים סביבתיים. משמעות השילוב בין התורשה לסביבה,  היא, שחלק מאתנו נולדים עם נטייה ראשונית לפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר לעומת אנשים אחרים, שהנתונים הבסיסיים שלהם יקשו עליהם יותר לפתח כישורים הכלולים באינטליגנציה  הרגשית.

עם הנטיות המולדות העשויות להשפיע על  השוני הבין-אישי ברמות האינטליגנציה הרגשית נמנים הבדלים ביעילות עיבוד המידע הרגשי והחברתי כמו גם נטיות טמפרמנטליות הקשורות לשכיחותם של מצבי הרוח ושל השתנותם.

עם זאת, לסביבה ולאינטראקציה בין הגורמים הביולוגיים לגורמים הסביבתיים השפעה ניכרת על הישגיהם של האנשים ועל האופן שבו ממומש הפוטנציאל המולד שלהם. יש להכיר בכך, שכמו בתפקוד בתחום ה- IQ, גם בתפקוד בתחום האינטליגנציה הרגשית,  רוב הילדים (כמו גם רוב האנשים בכלל) פועלים ביומיום ברמה הנמוכה מיכולותיהם המולדות. יתרה מזו, הכישורים המרכזיים הכלולים באינטליגנציה הרגשית מתפתחים רובם ככולם בהקשר חברתי, בין-אישי. על כן, תפקיד המחנכים(הורים, מטפלות, גננות ומורים)  הוא לסייע לילדים לשפר את הכישורים הרגשיים והבין-אישיים ועל ידי כך להקטין את הפער בין פוטנציאל האינטליגנציה הרגשית המולד לבין ההישגים היומיומיים שמבטאים את האינטליגנציה הרגשית שלהם. בעקבות זאת, אנו מציעים ביחידה זו להחיל את מושג ה- ZPD   (טווחי התפתחות מקורבים) שנטבע על ידי ויגוצקי ( Vygotzky  , 1978) בהקשר לתפקוד הקוגניטיבי, גם תפקוד הרגשי-חברתי, היינו- אנו מציעים כי הילד עשוי להגיע להישגי אינטליגנציה רגשית גבוהים יותר בסיוע ובהדרכת מבוגרים וילדים בעלי יכולת גבוהה יותר, בהשוואה להישגים אליהם הוא יכול להגיע בכוחות עצמו.

השאלה המתבקשת היא, אפוא, כיצד יכולים המבקשים לתרום למיצוי הפוטנציאל הרגשי-קוגניטיבי  של הילדים (בגבולות המאפיינים הביולוגיים) לשיפור הכישורים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית שלהם ?

גולמן (1997) ומאייר וסאלובי (1997) הציעו דוגמאות מרובות המשקפות את ניסיונותיהם של  מחנכים לתרום לשיפור האינטליגנציה הרגשית.  עם זאת, החוקרים לא הציעו מערך מאורגן של קריטריונים אשר עשוי לאפיין אינטראקציות מטפחות אינטליגנציה רגשית.

חלקה השני של יחידת הוראה זו יציג גישות שונות לטיפוח כישורי האינטליגנציה הרגשית של תלמידים ולהכשרת מחנכים למילוי משימה חשובה זו.

מה מנבאה האינטליגנציה הרגשית ?

אחד התחומים שבהם מתגלה פער גדול ומשמעותי בין הספרות הפופולרית לבין הספרות

המחקרית מתבטא בהצהרות לגבי יכולת הניבוי של האינטליגנציה הרגשית. הספרות הפופולרית, שמייצגה המרכזי והבולט הוא גולמן(1997), מצהירה שהאינטליגנציה הרגשית מבטיחה אושר הצלחה בכל תחומי החיים והיא אף כפולה בחשיבותה מהאינטליגנציה האנליטית הידועה(IQ). מאייר וסאלובי טוענים לעומת זאת, על בסיס ממצאים אמפיריים ראשוניים שאינטליגנציה רגשית גבוהה נמצאה קשורה לגילויי אמפטיה(על בסיס דיווח עצמי של הנבדקים), התמודדות טובה יותר עם מצבי לחץ, חום ותמיכה הורית(על בסיס דיווח עצמי) ובמידה מועטה יותר עם הבעה של שביעות רצון מהחיים ( Mayer, Caruso & Salovey,  2000  ).  מעניין לציין שהחוקרים מדווחים על מציאת קשר שלילי בין אינטליגנציה רגשית לבין הנטייה להרבות בקריאה של ספרות פופולרית שכוללת "עצות ורצפטים" למצבים אישיים ((SELF-HELP. שאלון הEQ   -I  של בר און נמצא קשור להסתגלות למקומות העבודה. ממצאים אלו כפופים לאיכות המדידה של האינטליגנציה הרגשית שכאמור היא עדיין מוטלת בספק. הטענה של מאייר וסאלובי (Mayer, 2001 ) היא שהאינטליגנציה הרגשית תורמת לכל היותר בין 5% ל—10% להסבר ההסתגלות של האנשים. תרומה זו עשויה להיות משמעותית וחשובה אך היא לבטח נופלת מהמתאמים המקובלים בין IQ  ( r=.50 עד  r=80/ ) לבין  הישגים אקדמיים ובין היוקרה של   פרופסיות לבין ה- IQ  הממוצע של האנשים העוסקים בו.

טיפוח האינטליגנציה הרגשית- מטרות

נשאלת השאלה מהן מטרות הטיפוח של תלמידים בהקשר של אינטליגנציה רגשית, דהיינו למה אנו שואפים להביא את התלמידים בתחום התפקודים המקשרים בין התחום הרגשי-חברתי לבין התחום הקוגניטיבי ? הכישורים הכלולים באינטליגנציה רגשית עשויים להנחות אותנו בהגדרת מטרות אלו. יתרה מזו, הדרוג ההתפתחותי של הכישורים המוצגים על ידי מאייר וסאלווי  מנחה אותנו לגבי רצף היעדים הרצוי.

משתמע מהגדרת המרכיבים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית כי עלינו :

  • לטפח את היכולת של התלמידים לזהות את רגשותיהם ואת רגשות הזולת;
  • לקבל רגשות חיוביים ושלילים של עצמם , של חבריהם ושל האנשים האחרים עמם הם נמצאים בקשר ;
  •  להכיר בהשפעת הרגשות השונים על התנהגותם ועל התנהגות האנשים האחרים עמם הם בקשר ;
  • לשקול את תגובותיהם באופן אשר ישפר את התפקוד האישי שלהם במגוון של מצבים יומיומיים וישאיר ערוצי תקשורת פתוחים עם הזולת;
  •  לווסת את רגשותינו במגוון של מצבים באופן שיאפשר את התאמת ההבעה הרגשית למאפייניהם הייחודיים של המצב, האירוע או האנשים שבתוכם אנו פועלים.

אנו טוענים  שהמבוגרים העובדים עם תלמידים בנושאים רגשיים ובין-אישיים חייבים לפעול בעצמם בדרך הנגזרת מאותם כישורים . דהיינו, המחנכים עצמם, על דפוסי ההתמודדות והתגובה שלהם , הם הכלים המרכזיים העשויים להביא לטיפוח האינטליגנציה הרגשית של הילדים או לעיכוב או לחסימה בדרך לטיפוח אינטליגנציה זו.  טענתנו זאת נסמכת על אזהרתה של סאארני (Saarni, 1997  ) כי טיפוחן של מסוגלות רגשית של ילדים בסביבה עוינת ובלתי מאורגנת מבחינה רגשית איננו אפשרי. לדוגמה, נראה בלתי אפשרי לטפח אצל תלמידים את היכולת לקבל רגשות שליליים ולפעול בדרך שקולה בשעת כעס אם המחנך עצמו מתקשה להתמודד עם ביקורת מצד תלמידיו או שהוא עצמו פוגע באנשים בשעת כעס.

לכן אנו מציעים כי כל תוכנית שמבקשת לטפח כישורים של אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידים תחייב כתנאי מוקדם ליישומה הכשרה הולמת של המחנכים-הכשרה שתשאף לשפר  עד כמה שאפשר את כישורי האינטליגנציה הרגשית של המחנכים עצמם.  בעקבות זאת מטרות טיפוח כישורי האינטליגנציה הרגשית של תלמידים הופכות גם למטרות ההכשרה של המחנכים.

יחידת ההוראה הנוכחית  מציעה  תאוריה גישת התערבות וגישת וכלי הכשרה שעשויים לשמש את סגלי המכללות להוראה בפיתוח כישורי אינטליגנציה רגשית של סטודנטיות להוראה או של מחנכות ותיקות הבאות להשתלם ולהשלים תארים במכללות .

לסיכום, "לידתה"  של האינטליגנציה הרגשית כתחום מחקר ונושא חינוכי פופולריים היא חלק מהמגמה המחקרית האופיינית ל15-  השנים האחרונות להתמקד בשילוב ובהשפעות הגומלין בין המערכת הרגשית לבין המערכת הקוגניטיבית. האינטליגנציה הרגשית מתייחסת ליכולת  להבין ולהשתמש במידע רגשי כדי לפתור בעיות מורכבות  בתחום הרגשי והבין-אישי. האינטליגנציה הרגשית הוגדרה בשנות ה- 90 על ידי החוקרים מאייר וסאלובי. חוקרים אלו שוקדים על עידון ההגדרה ,על פיתוח של כלים למדידתה ועל עריכת מחקרים המנסים לקשור בין  רמות שונות של אינטליגנציה רגשית לבין תפקודי חיים מגוונים(הצלחה בעבודה, תחושת רווחה כללית, הסתגלות חברתית ועוד). במקביל למחקר המדעי והזהיר של מאייר וסאלובי התפתחה בשנים האחרונות מגמה פופולרית המציעה הגדרות מרחיבות של האינטליגנציה הרגשית והמציגות אותה כמעין תרופת פלא למגוון רחב של בעיות אנוש. מגמה שלישית שמהווה מעין תגובת נגד ל"רעש" הגדול שקם סביב הפצתם של הרעיונות הכלולים באינטליגנציה הרגשית שוללת את קיומה של זו מכל וכל. ביחידת ההוראה הנוכחית אנו מאמצים את הגדרותיהם של מאייר וסאלובי ומציעים ליישמם בתהליכי הכשרת המחנכים. בין אם יפותח מבחן המודד את האינטליגנציה הרגשית ובין אם לאו אנו מכירים בחשיבותה הרבה של הכשרת מחנכים שמודעים לרגשות שלהם ושל הזולת, שמיטיבים להבין מצבים בין-אישים מורכבים ושמוציאים אל הפועל פתרונות הנותנים מענה לצרכים הרגשיים של כל המשתתפים באינטראקציות הבין-אישיות.

תרגילים

ענו על השאלות הבאות:

  1. מה זו אינטליגנציה רגשית?
  2. מה איננה אינטליגנציה רגשית ?
  3. מהם הכישורים הכלולים באינטליגנציה רגשית ?
  4. הדגימו ביטויים שונים של אינטליגנציה רגשית גבוהה  שאופייניים לתפקודם של ילדים בגילים שונים, לתפקודם של מחנכים, לתפקודם של מדריכים ומרצים במכללה ( ניתן להיעזר  בטבלה מס' 1  להצגת תשובותיכם).
  5. הדגימו ביטויים של אינטליגנציה רגשית נמוכה שאופייניים לתפקודם של ילדים בגילים שונים, לתפקודם של מחנכים , לתפקודם של מדריכים ומרצים במכללה.

אחרי השלמת התשובות לשאלות השוו בין תשובותיכם אלו לבין התשובות הראשוניות שנתתם בטרם קראתם את הפרק. מה אתם לומדים מן ההשוואה בין תשובותיכם הראשוניות לבין תשובותיכם הבאות בעקבות קריאת הפרק.

  •  צפו בפעילות של כיתת לימוד והגדירו ביטויים של אינטליגנציה רגשית האופיינית לתלמידים ולמחנכים (ניתן לכתוב את הדוגמאות הלקוחות מתוך התצפית בטבלה מס' 1).

טבלה מס' 1

דוגמאות של  התנהגויות המבטאות אינטליגנציה רגשית הבאות לידי ביטוי בתפקוד תלמידים, מחנכים, מדריכים ומרצים

 אינטליגנציה רגשית גבוההאינטליגנציה רגשית נמוכה
תלמידים (ציינו את גילם)  
גננות, מורים  
מדריכים פדגוגיים  
מרצים במכללה  

רשימת מקורות

Goleman, D. (1998 ). Working with emotional intelligence. New York: Bantam.

 Mayer, J.D. (2001 ). A field guide to emotional intelligence. In Ciarrochi, J., Forgas,           J.P & Mayer, J.D. (Editors). Emotional Intelligence in everyday life: A         scientific inquiry. Psychology Press.

Mayer, J.D., Caruso, R.D. & Salovey, P. (2000 ). E motional Intelligence      meets traditional standards for an intelligence. Intelligence, 27(4),      267-298.

Mayer, J.D. & Salovey, P. (1997). In P. Salovey & D. Sluyter (Eds.). What is emotional intelligence ?  In P. Salovey & D. Sluyter (Editors).?Emotional     development and emotional intelligence: implications for educators. New York:    Basic Books.

Mayer, J.D. & Salovey, P. (1993). The intelligence of the emotional intelligence.       Intelligence, 17(4), 433-442.

Thorndike, E. L. (1920). Intelligence and its uses. Harper’s Magazine, 140,     227-235.

Vygotsky, L. (1978). Mind in Society. Harvard University Press.

מה עושים כשכועסים?

פוסט זה מתמקד בהבנה, הבעה ותגובה לכעס. דברים שמיוחסים לאריסטו בנושא הכעס מציגים בצורה תמציתית, עניינית וחכמה את מה שעלינו ללמוד בנוגע ל"טיפול" בכעס שלנו: "כל אדם עלול לכעוס וקל הדבר, אולם לכעוס על האדם הנכון, במידה הנכונה, בזמן הנכון, במטרה הנכונה ובדרך הנכונה-זה אינו בתחום של כל אחד וזה לגמרי לא קל". אנסה בפוסט זה לדבר על דרכים לכעוס על האדם הנכון, במידה הנכונה, בזמן הנכון במטרה הנכונה ובדרך הנכונה.

מה פתאום פוסט בנושא הכעס ?

את הפוסט בנושא הכעס החלטתי לכתוב בעקבות שני אירועים מהשבועות האחרונים: 1. הקושי של הנכדה שלי בת הארבע לעכל את המשפט "אני כועסת עלייך" שאני אמרתי לה באחד הימים אחר הצהריים כשלא הסכימה ללבוש בגדים ארוכים אחרי האמבטיה ביום די קר-יום שבו גם אני לא הרגשתי טוב במיוחד. האמת היא שכעסתי עליה יותר מפעם אחת בעבר[לא יותר מידי פעמים] אבל נראה לי שזו הפעם הראשונה ששמתי את ההרגשה במילים. נורית נכדתי פרצה בבכי וביקשה שלא אכעס עליה. מאוחר יותר כשהלכה הביתה סיפרה לאימה שסבתא כעסה עליה. התגובה הקשה של נורית לכך שכעסו עליה, גרמה לי להרהר די הרבה בנושא. עברה לי בראש המחשבה שחשוב לעבוד איתה על העקרון שכעס הוא רגש קיים ולגיטימי ושמותר לה לכעוס ומותר שיכעסו עליה. אלא שבהמשך חשבתי שבעצם גם לאנשים מבוגרים לא קל להתמודד עם כעס. בקיצור האירוע הזה ליווה אותי זמן מה וגרם לי לכתוב משהו בנושא; 2. הטריגר השני היה השתתפות בהרצאתה של דר' ענת מועד מאוניברסיטת בר אילן על אימון רגשי במסגרת יום העיון השנתי של תכנית הריס-יום עיון שהתקיים בסוף נובמבר 2019 . בהרצאתה טענה מועד שיש לנו נטיה להתעלם מרגשות שליליים ושחשוב לאמן ילדים לקבל ולהביע רגשות שליליים. באופן כללי הסכמתי עם הטענה, אלא שבעקבות יום העיון חשבתי שלצד הקבלה של הרגשות השליליים היה צורך להתייחס גם לכישורים של ויסות עצמי ולתרומתם לקשרים בין אישיים טובים. מועד התבססה בהרצאתה על חוקר שמתמקד בזוגיות-Gottman ). חיפוש באינטרנט גילה שאנשי מקצוע שונים מבססים את הסדנאות/ההרצאות שלהם במה שקרוי היום "אימון רגשי" על חוקרים ותיאוריות שונים. בכל מקרה נראה שגוברת המודעות לצורך לשים לב לתחום הרגשי חברתי בהתנהלות שלנו בכלל ובהקשר הוראה וחינוך בפרט. להתמודדות עם רגשות שליליים בכלל ועם כעס בפרט נשמר מקום חשוב מאוד בטיפוח הרגשי חברתי של הילדים. הבעת רגשות ותגובה לרגשות שליליים משפיעות ומושפעות מקשרים שיש לנו עם אנשים אחרים. לי הרגיש נוח להתייחס לנושא חשוב זה דרך הפרספקטיבה של גישת האינטליגנציה הרגשית.

https://www.angrybirds.com/games/angry-birds-2/

כך חזרתי לספר שכתבתי לפני יותר מעשור אינטליגנציה רגשית: תיאוריה ויישום(טל, 2005, בהוצאת אח ומכון מופ"ת). בספר זה נכלל פרק בנושא הכעס: "הכשרת מחנכים-פיתוח כשירות רגשית כאמצעי להתמודדות עם כעס".פוסט זה מתבסס גם על מה שכתבתי שם. מטרת הספר כולו ושל הפרק שמתמקד בכעס הייתה להביא מחנכים להבנה מעמיקה של האופן שבו רגשות משפיעים על האינטראקציות ועל התפקוד שלנו ולהביא לשיפור ההבנה של עולם הרגשות כמו גם לשיפור הויסות העצמי ולשיפור מתמיד של ההתמודדויות שלנו עם הרגשות שלנו והרגשות של אנשים אחרים שאיתם אנחנו באים במגע.

על אינטליגנציה רגשית

התוכן המופיע כאן לקוח מתוך הספר(אינטליגנציה רגשית: תיאוריה ויישום, שכאמור פורסם בשנת 2005. העניין הגובר בכישורי SEL(למידה חברתית רגשית-Social emotional learning) בשנים האחרונות עולה בקנה אחד עם גישת האינטליגנציה הרגשית. גישה זו מצביעה על הצורך להדגיש טיפוח כישורים רגשיים וחברתיים של הורים, מחנכים וילדים כבר מהגיל הרך מתוך הבנה, שהבנה של הרגשות שלנו ושל הזולת, והיכולת לנהל את הרגשות ולקבל החלטות "טובות" בסיטואציות חברתיות, היא בסיס לתפקוד תקין בחברה.

האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב ההכרחי בין המערכת הקוגניטיבית לבין המערכת הרגשית בכל הקשור לפתרון בעיות בחיי יומיום.  עם הופעתו והתפשטותו, תרם מושג האינטליגנציה הרגשית  להפקעת הבלעדיות מהאינטליגנציה האנליטית המוכרת  כ- IQ .

השפעתו של התפקוד או הויסות הרגשי על ההישגים הלימודיים, כמו גם על הצלחה בתחומי חיים מגוונים וה-well being הכללי, הוכרה משכבר.תורנדייק( Thorndike)  הגדיר כבר ב- 1920 את ה"אינטליגנציה החברתית" כיכולת המנחה גברים ונשים, בנים ובנות—להבין אחד את השני ולהתנהג בחכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים. בסוף המאה ה-20, עם פרסום סיפרו של גולמן (1996) והמאמרים של מאיר וסאלובי (Salovey & Mayer , 1997, 1990) גברה המודעות לצורך לטפח את הויסות הרגשי-חברתי של הילדים בנוסף לטיפוח החשיבה המופשטת שלהם.

אינטליגנציה מתייחסת ליכולת לתפוס, להבין ולהשתמש בסמלים, דהיינו לחשוב באופן מופשט כדי לפתור בעיות מורכבות. האינטליגנציה הכללית מקיפה יכולות כמו עיבוד של מידע מילולי, מרחבי ולוגי. האינטליגנציה הרגשית מוגדרת לפי אותם קריטריונים המקובלים בפסיכולוגיה בהגדרת האינטליגנציה בכלל, כיכולת להבין ולהשתמש במידע רגשי כדי לפתור בעיות מורכבות בתחום הרגשי והבין אישי   (Mayer, Caruso & Salovey, 2000 ; Mayer, 2001). האינטליגנציה הרגשית היא :"היכולת  להבחין, להתחבר ולהפיק רגשות בדרך שתומכת בחשיבה, להבין רגשות וידע רגשי, ולווסת רגשות בדרך מחושבת על מנת להביא לגדילה רגשית וקוגניטיבית" (Mayer & Salovey, 1997, עמ' 5 ).

הכישורים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית (על פי  Mayer & Salovey, 1997 )

מאייר וסאלובי (1997, עמ' 11 ) הציגו מדרג התפתחותי של ארבע קטיגוריות של כישורים הכלולים באינטליגנציה הרגשית.

ארבע הקטיגוריות של יכולות ( (שכלולות כמצוין קודם בהגדרת האינטליגנציה הרגשית) (abilitiesמה"נמוכה" או הבסיסית ביותר עד המפותחת , המורכבת ביותר הן:

1. היכולת להבחין ברגשות של עצמך ושל זולתך ולהעריך כמו גם להביע רגשות; 2. היכולת להטמיע רגשות בתהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ולהיות מודע להשפעת הרגשות על החשיבה; 3. היכולת להבין ולנתח רגשות ומידע רגשי; 4.  היכולת לוסת רגשות באופן שמוביל לגדילה רגשית וקוגניטיבית.

כשמדובר ברגש הכעס המטרות הן אפוא:

  1. להיות מודע לרגש הכעס שלך או של הזולת שאתה נמצא בקשר איתו ,ולחפש דרכים מסתגלות להביע כעס;
  2. להיות מודע לאופן שבו משפיע הכעס על קשרים בין אישיים ועל החלטות שאתה מקבל;
  3. ללמוד להביע כעס באופן שמעביר מסר לזולת, ומשאיר אותך שלם עם עצמך ועם ההתנהגות שלך.

הבעיות המרכזיות שקשורות להתמודדות עם כעס כמבוגרים או כילדים הן:

א. הפנמת הכעס והימנעות והבעה ישירה וגלויה של הרגש מתוך תפיסה שהכעס הוא רגש שאיננו לגיטימי;

ב. מנגד, קושי לווסת את ביטוי הכעס; ואז הכעס מתבטא בהתפרצות קולנית או לעתים בתוקפנות פיזית או מילולית.

כדי לטפל בצורה טובה בכעס, הורים ומחנכים חייבים לתת את הדעת לשני מישורים: המישור של ההתמודדות שלהם עצמם עם כעס; המישור של טיפול בכעס של הילדים.

מה חשוב שנעשה כמבוגרים(הורים ומנחכים) ביחס לכעס שלנו?

חשוב שנהיה מודעים לכעס עצמו ושנבין מה באמת מכעיס אותנו. האם התנהגות הילד? האם רגישות מיוחדת שלנו בגלל משהו שלא קשור לילד. בדוגמה שאיתה פתחתי את הפוסט שהתמקדה בנכדה שלי די ברור לי שהכעס שלי עליה נבע גם מהסרבנות שלה וגם מכך שהרגשתי לא טוב והייתי פחות סבלנית איתה מאשר בדרך כלל. ברור לי שבמצב אחר, הייתי מצליחה למצוא "סולם" שיוריד אותה מהעץ, איזו דרך לשכנע אותה ללבוש בגדים ארוכים מבלי לכעוס עליה. עם זאת, אינני חושבת שזה כל כך רע שילד מבין שלפעמים כועסים עליו ושהוא יכול להתמודד עם הכעס.

חשוב שנביע כעס בצורה מווסתת שמציגה בפני הזולת מצב שבו אנחנו מעריכים שהגבול שלנו נחצה ועל הזולת לשנות התנהגות כלפינו. הדרך העדיפה להבעת כעס במצבים של תקשורת בין אישית היא הבעה מילולית , הבעה שבה אנחנו מצהירים על כך שאנחנו כועסים וגם מסבירים מה הביא אותנו לכעוס. חשוב לקחת בעלות על הרגש ולא להשליך אותו על הזולת. הרס רב למערכות יחסים נגרם עקב חוסר יכולת של אחד הצדדים לשםלוט בביטוי הכעס שלו. בשעת הכעס הפגיעה בזולת יכולה להיות מילולית(האשמות שוא, העלבה מכוונת, מילים פוגעניות) או פיזית(דחיפות ואף ביטויים יותר תוקפניים של כעס).

אם מביעים כעס מוצדק ככל שיהיה על ילדים-חשוב שנהווה מודל של הבעת כעס מילולית ושההתנהגות שלנו תהיה מווסתת . חשוב שנכיר את הילדים שאיתם אנחנו בקשר ושהבעת הכעס כלפיהם תהיה כזו שאיננה מאיימת עליהם.

לפעמים חשוב להגיד באינטונציה מודגשת ונשלטת לגמרי שאנחנו כועסים על מעשה של הילד(כמו פגיעה מכוונת בילד אחר או השלכת חפצים) . אמירה כזו באה להציב גבול להתנהגות הילד.

מה נעשה כמבוגרים ביחס לכעס של הילד?

ילדים מרגישים כעס לעתים קרובות כשהם מעריכים וחשים שחוסמים אותם ואת דרכי הביטוי שלהם. הם כועסים כשהם מרגישים שהם לא מקבלים את מה שהם רוצים באינטראקציות שלהם עם מבוגרים ועם ילדים. הם כועסים כשמרגישים באופן סוביקטיבי כי זכו ליחס לא הוגן מצד מבוגרים או ילדים אחרים. ילדים כמו מבוגרים מרגשיים את הכעס בגוף שלהם: מרגישים עצבנות, שינוי בדופק ולעתים הזעם משתלט עליהם.

כמבוגרים חשוב ביותר לזהות את הרגש של הכעס ולשיים אותו. ילדים מרגישים כעס בכל מקרה. אך ילמדו שלרגש הזה שהם חשים קוראים כעס רק אם ייחשפו באינטראקציות בין אישיות לשם הרגש. אז מצד אחד חשוב לזהות ולשיים את הרגש הכעס אבל מצד שני חשוב לא פחות לא להתנשא מעל הילדים ולשקף את שם הרגש כסוג של טכניקה שמשדרת לו שאנחנו יודעים טוב יותר ממנו מה הוא מרגיש.

חשוב לקבל את ביטוי הכעס של הילד באמת. לא רק מהפה אל החוץ. להשתכנע שרגש הכעס לגיטימי. באינטראקציה עם ילד כועס חשוב להישאר רגועים ולנסות להבין מה היו המחוללים של הכעס של הילד. לעתים נוכחות בוטחת ליד הילד, מגע קרוב ללא מילים מרגיעה יותר מאשר ריבוי של מלל. אני חושבת שיש לדבר עם הילד במינון שמתאים לו. השיחה עשויה להוביל לזה שהילד ישיים את הרגש בעצמו וינסה להתייחס למה הכעיס אותו.

\חשוב מאוד לזכור שהיכולת לווסת רגשות היא יכולת שמתפתחת עם הגיל. ילדים בני 5, 6 מגלים יכולת הרבה יותר מרשימה לווסת את רגשותיהם בהשוואה לפעוטות. זאת ועוד, ככל שהילדים הם צעירים יותר כך הם זקוקים לנוכחות הפיזית של המבוגר כדי שיוכלו לווסת את עצמם. הם מתקשים לווסת את העוררות הרגשית, שכוללת כעס בין היתר, בכוחות עצמם.

בעבר האמינו שעידוד הילד "להוציא את הכעס", מה שקרוי קטרזיס, על חפצים בצורה מבוקרת עוזרת. לפני מספר עשורים התפתחה פרקטיקה של "פינות כעס" שכללו חפצים כגון כריות מתנפחים. מחקרים גילו עם זאת שעידוד של הוצאת כעס על חפצים איננה משחררת את הילדים מהרגש ולעתים מביאה להלמת ההתנהגות, לתוקפנות. על כן היום ההמלצה היא לא לעודד הוצאה פיזית של כעס אלא להפנות את הכעס לערוצים סימבוליים כגון ציור או כיור ולביטוי מילולי.

חשוב מאוד לגלות יחס הוגן וענייני כלפי ילדים. לא אחת יוצא לילד או לילדה שם של ילד בעיתי ואנחנו כמחנכים ממהרים לכעוס עליהם ולהאשים אותם גם בדברים שלא הם עצמם עשו. גישה כזו תורמת ליצירת מעגלים שליליים אינסופיים שרק מסלימים את הכעס ואת הניכור.

בנוסף, הכרחי ללמד את הילדים להציב גבול להתנהגויותיהם. ישנם ילדים שיש ללמד אותם אסטראטגיות של ויסות עצמי(לגשת למבוגר כשמתרתחים, לצייר, לכתוב כשהם בוגרים יותר מה הכעיס אותם, לספור עד 10 או עד 20…).

המבחן האמיתי של כולנו הוא לגלות סבלנות, הכלה ואמפתיה עם ילדים שמאתגרים אותנו. הרבה יותר קל לגלות אמפתיה וסבלות כלפי ילדים שיודעים לווסת את הרגשות וההתנהגות שלהם בעצמם. קשה הרבה יותר לנהוג כך כלפי ילדים שמתקשים לווסת את התנהגותם. נתרום ליכולת הויסות של ילדים אלו אם נהיה נוכחים עבורם, נדרוש התנהגות מווסתת מצדם ולנסייע להם לווסת את עצמם.

ספרי ילדים שמתמקדים בתמודדות עם כעס

חשוב שנכיר גם ספרי ילדים שמתמקדים בכעס והתמודדות עם כעס. שימוש בספרי ילדים בנושא בכלל, וסביב אירועים שנוגעים להבעה של כעס עשוי להועיל. יש בקריאת ספרי ילדים אלו סוג של הרחקה מעצמנו שמאפשרת ללמוד מהקריאה השיתופית והידאלוגית שלהם עם מבוגר תומך גם על הלגיטימיות של רגש הכעס וגם על דרכי הבעה שאינן פוגעניות.

"משגעת פילים" מאת אורי אורלב ואורה איתן (מאיירת) מציג את חוסנם של הקשרים בין הורים לילדה שמיטיבה "להוציא את הוריה מהכלים" -בקיצור ילדה משגעת פילים. רחלה מחליטה לעתים "לבלוע את לשונה" ולעתים לצרוח "לא רוצה" באינטונציה שעלולה להתפרש על ידי השכנים כקריאה :"שריפה!".  ספר זה נפלא  גם בשל החריזה וההומור והאיורים ולא פחות מכך בשל הצגת האפשרות שמשפחה יכולה בלי בעיות להכיל את המרדנות של הילדה מבלי לערער את הרגשתה שהיא בת אהובה:

אבא ואימא, ההורים שלי,יוצאים מן הכלים, אך לא יוצאים משום כלי,

ואפילו אם אני רעה ואבא אומר:

"רחלה, ניתן אותך למישהו אחר,"

זה לא נורא וזה בכלל לא מפחיד. אני יודעת שהם אוהבים אותי תמיד. ואני יכולה לגלות לכם בסוד:

כשסוף סוף זה עובר-נעים לי מאוד,

ואני רעה פחות

                      ופחות

                                 פחות

                                            ופחות,

עונה כששואלים, בלי לעשות טובות…

ספר שמתאים לילדים צעירים -לפעוטות ולילדי גן הוא הספר "כועסים-מה עושים " שהוא לקט שירים בנושא שהעורכת שלו היא שולה מודן ואויר על ידי אלישבע געש, בהוצאת מודן הוצאה לאור. בספר שירים שמייצגים הן מצבים של ילדים כועסים שמחפשים דרך "לאלף" את כעסם וגם מצבים שבהם ילדים מתמודדים עם הבעות הכעס של הוריהם או של ילדים אחרים.. דוגמה של שיר שמתמקד בהבעת כעס של פעוטות הוא "מה עושים כשכועסים" מאת חגית בנזימן. על עצם חווית הכעס ותהליך ההירגעות בשיר"כעס" מאת עדנה קרמר. "כולם ברוגז איתי" מאת תמר אדר מציג מצוקה של ילד שכל הילדים האחרים בגן כועסים עליו ומדירים אותו. בשיר "בן יקיר" מאת רבקה אליצור מוצג מצב שאימא כועסת על בנה.

כועסים - מה עושים? | שולה מודן , אלישבע געש
כועסים מה עושים?

על כעסעל קצה המזלג

כעס הוא רגש נורמאלי שכל אחת ואחד מאיתנו חווה אותו מפעם לפעם. הדרך האינסטינקטיבית , הטבעית להביע כעס היא להגיב במידה כזו או אחרת של תוקפנות כנגד הגורם המאיים עלינו. כעס הוא אפוא התגובה הטבעית והמסתגלת למה שנתפס על ידי האדם כאיום; לכן, עצם היכולת לחוות כעס נחשבת לחיונית להישרדות(http//www.apa.org./pubinfo/anger.html).

ניתן להרגיש עוצמות שונות של כעס: החל מתחושה כללית של היות עצבני וכלה בזעם עז המשתלט עלינו. כמו רגשות אחרים, הכעס מלווה בשינויים פיזיולוגיים: עלייה בדופק ובלחץ הדם, עליה בהזרמת אדרנלין ועוד. מחוללי הכעס עשויים להיות חיצוניים לאורגניזם (לדוגמה, ביקורת בוטה מצד אחד ההורים או מצד המפקחת; פגיעה בזכויותינו,, הפליה מצד אדם אחר) או פנימיים(לדוגמה, מחשבה טורדנית החודרת לתודעה שלנו בדבר התעלמות עקבית מרגשותינו מצד אדם קרוב).

לעתים בכעס מופיע כחלק ממערך של רגשות מעורבים או מורכבים.יש המדמים מצב של כעס , הלווה ברגשות נוספים, לקרחון שבו הכעס הוא חלקו הקטן והגלוי של מערך שלם של רגשות סמויים ועמוקים יותר0מערך הכולל פחד, עלבון, תחושת השפלה ותסכול). במקרה זה, חיוני לגלות את תוכנם של הרגשות הסמויים על מנת להתמודד כיאות עם הכעס.

לבסוף הכרחי שנלמד להבחין בין כעס שהוא רגש לגיטימי כנו כל הרגשות לבין תוקפנות שהיא התנהגות גלויה וביטוי אפשרי אם כי לא הכרחי של הכעס(http//www.psc. uc.educ).

סיכום

בפוסט זה הצגתי את הכעס כרגש לגיטימי שיש ללמוד איך לקבל אותו ולאלף אותו. התייחסתי הן לאופן שבו מבוגרים מתמודדים עם הכעס של עצמם ואיך הם מחנכים ילדים לטפל בכעס שלהם. ההנחה היא שמבוגריים שמתקשים להתמודד עם כעס בעצמם לא יצליחו לחנך ילדים בנושא. הדגשתי שהכרחי להבין שהכעס הוא רגש לגיטימי ולצד זה ללמוד להביע כעס, להבין כעס של הזולת ולוסת את הרגש עצמו כמו גם את ההתנהגות שמבטאת אותו. הרקע התיאורטי להתייחסות לכעס בפוסט זה היה גישת האינטליגנציה הרגשית. עם זאת ברור שמאז ומעולם אנשים ניסו להסביר ולהתייחס לרגש הזה. כביטוי לכך הבאתי ציטוט שמיוחס לאריסטו בנושא.