האם הנוף זז? ו-איפה האימא?- בעקבות שאלות ושיח של ילדי גן

בפוסט זה אני מבקשת להציג עדויות ללמידה משמעותית אצל ילדים בעקבות השתתפותם בפעילויות שבהן ניתן מקום נרחב לשאלותיהם ולהתייחסיותיהם. אזכיר שכדי להביא ללמידה משמעותית לא די במתן מענה לשאלות החקר של הילדים. עלינו להירתם ללמידה אינטנסיבית וממושכת שמתמקדת בשאלות הילדים.

אציג דוגמאות משני סוגים של מתווי למידה עם ילדים בגיל הגן: 1. פרויקט מתמשך שהתמקד בנוף כפי שזה יוצג בעבודות אמנות ובסביבת הגן.פרויקט שכונה על ידי טלי וינטראוב הגננת שניהלה את הלמידה :"האם הנוף זז?"; 2. קטע מתוך קריאה חוזרת של הספר גורילה מאת אנתוני בראון -קריאה שנוהלה על ידי נועה,סטודנטית שנה ב' בשנת תשע"ב, במכללת לוינסקי לחינוך בהנחייתה של המדריכה הפדגוגית ד"ר אורה סגל-דרורי.

האם הנוף זז ?

פרויקט זה נוהל כאמור על ידי טלי וינטראוב ותואר ונותח במאמר בהד הגן בשם האם הנוף זז? משנת 2001 על ידי טלי וינטראוב וקלודי טל.

נושא הנוף כפרויקט חקר נבחר בעקבות ביקור שערכו הילדים בהחייתה של טלי בסטודיו לאמנות בתערוכה של איצ'יו רימר. התערוכה עסקה בנוף ארץ-ישראלי. בעקבות התערוכה הילדים(בני ארבע עד חמש) גילו התעניינות בנוף. התחילו להתלבט בשאלה מה זה בעצם נוף? טלי הגננת חשבה שלשאלה מופשטת וחשובה  :מה זה נוף? יש להשיב בפרויקט של חקר שבמרכזו השאלות מה זה נוף? איך אפשר ללמוד מה זה נוף? במהלך פרויקט שהתמקד בשאלות אלו ,התבוננו הילדים, במשך תקופה ארוכה במסלעה בחצר הגן, על בסיס יומיומי. הם ציירו אותה ודנו בציוריהם. להלן שיחה לקראת סוף הפרויקט שהתקיימה ליד המסלעה כשהילדים מתבוננים בציוריהם. התיווך של טלי הסתכם במקרה זה בהצעת הפעילות ובהקשבה לדברי הילדים.

  1.  אביב: הפרחים הוורודים קטנים בתמונה וגדולים במציאות.
  2.  עדי: הפרחים הצהובים היו פתוחים ועכשיו הם סגורים.
  3.  אביב: הדברים בתמונה יותר קטנים ובמסלעה גדולים
  4.  עדי: כאן הצמחים זזים ובתמונה הם לא זזים כי כאן במסלעה יש רוח ובתמונה אין. הנוף בתמונה לא זז כי אין בו רוח, כי זו תמונה. הצמחים לא אמיתיים בתמונה.
  5.  אביב: במציאות הנוף זז, ובמזויף , הוא לא זז.
  6. עדי: בתמונה כלום לא זז, ובמציאות לפעמים הדברים זזים.
  7.  עדי: לדעתי יש דבר כזה נוף שלא זז
  8.  אביב: לא. איזה ?
  9.  עדי: הבתים, למשל.
  10. אביב: הבתים אפשר לצבוע אותם.
  11. עדי: אם בתמונה יצבעו את הבתים התמונה תתקלקל. אני חושבת שזה לא נכון מה שחשבתי. הגן שלנו בבוקר פתוח ובלילה סגור, ובתמונה הוא אותו הדבר.

עיון בשיח  המענין בין הילדים מגלה שהילדים חוקרים באופן אקטיבי הבדלים בין דבר מה במציאות(פרחים) לבין הייצוגים שלהם בתמונות ובעקבות זאת מסיקים מסקנות על הבדלים בין המציאות לייצוג של המציאות|(במזויף לדברי (אביב, שורה 5). הם עושים זאת באמצעות זיהוי קשרים בין דברים(בין הפרחים בצילום לעומת במציאות),עריכת אבחנות (כאן במסלעה יש רוח ובתמונה אין רוח-שורה 4), הסקת מסקנות(הנוף בתמונה לא זז כי אין בה רוח, כי זו תמונה); הפרחים לא אמיתיים בתמונה שורה 4).  ולבסוף, גולת הכותרת של הקטע הזה כולו מתבטא ביכולתה של עדי להציג חשיבה ביקורתית שיש בה ערעור על מה שהיא עצמה חשבה קודם(בשורות 6-7 יש דבר כזה נוף שלא זז):"אני חושבת שזה לא נכון מה שחשבתי. הגן שלנו בבוקר פתוח ובלילה סגור, ובתמונה הוא אותו הדבר."  כל ההתלבטויות האלו תרמו תרומה של ממש להגדרת מושג הנוף(לדעתי יש דבר כזה נוף שלא זז). יתרה מזו הילדים דנו כל הזמן במידה כזו או אחרת של מודעות להבדלים בין שינוי לבין תנועה. לעתים תהליך השינוי נראה לפי פרשנותם זהה לתנועה(הנוף בתמונה לא זז כי אין בה רוח) ולעתים  מתקרבים הילדים להבנה ששינוי איננו מחייב תנועה(אפשר לראות בבתים נוף שלא זז-עדיין נוף גם אם הוא משתנה בעקבות זאת שאנחנו צובעים את הבתים). כישורי חשיבה אלו(אבחנה, זיהוי קשרים בין דברים, הסקת מסקנות, הגדרת מושגים,  ערעור על דברים וחשיבה ביקורתית) שהוצגו על ידי ליפמן(מתיו ליפמן, 1988) מתפתחים על רקע דיון רציני ומתמשך בשאלות הילדים על תופעות-דוגמת הנוף-שמענינות אותם בעולם.

כדי להבין את האימפקט של פרויקט מתמשך שבמקרה המוצג התמקד במשמעות והגדרות הנוף,  אני מזמינה את הקוראים להתבונן בצילום שכולל ארבעה ציורים של שני ילדים שהשתתפו בפרויקט עדי ואור, בתחילת תקופת ההתבוננות במסלעה ולקראת סוף הפרויקט(כשלושה חודשים חלפו בין הציור הראשון לציור השני). הציור הוצג בכתב העת הד הגן שבו התפרסם המאמר במלואו.

P61212-094101.jpg

מהתבוננות באיור ניתן ללמוד שאצל שני הילדים חלו שינויים ב: א. האופן שבו ציירו את השמיים; ב. האופן שבו ייצגו את המסלעה. הציורים השבים ונשנים והשיח סביב הנוף הביא אותם לתובנה, או יותר נכון להארה שהשמיים עוטפים אותנו והם לא נמצאים שם למעלה כפי שאפשר היה להבין מהאופן שבו ילדים מצירים לרוב שמיים באמצעות קו כחול אופקי בחלקו העליון של הדף. ביטוי לכך ניתן למצוא בכך שבשני הציורים המאוחרים הילדים ציירו את השמיים כמשהו שעוטף את הכל ולא כקו אופקי בחלקו העליון של הדף. זאת ועוד, הייצוג המרחבי של הצמחים בתוך המסלעה מדויק יותר בציור השני אצל שני הילדים: הצמחים מאורגנים ביחד במרחב נתון ולא מפוזרים. תובנות אלו ותרגום מושגים לשפת ציור הושגו בעקבות התבוננויות מרובות מלוות בשיח בנופים.

איפה האימא ? 

בחלק זה אציג שיח מענין בין ילדים בני ארבע עד שש סביב השאלה המסקרנת:"איפה האימא" בעקבות קריאה חזורת בספר גורילה מאת אנתוני בראון.

"ספרו [הגורילה]של בראון עוסק בילדה בודדה למדי בשם חנה, שמתעניינת מאוד בגורילות. ליום הולדתה היא מבקשת מאביה – העסוק תמיד – גורילה אמיתית אך האב מסתפק, כצפוי, בבובה. בראון משתמש במרחב הזמן הלילי כדי לייצר את הדרמה בסיפורו. בלילה קורה "דבר מדהים", כשהבובה נהפכת לגורילה אמיתית. מול מיטתה של חנה מופיע לפתע קוף אדיר ממדים, שמתגלה כפרא מתורבת ואבהי. השניים יוצאים מהבית, לא לפני שהגורילה עוטה על עצמו את מעילו של האב וחובש את כובעו. הם יוצאים למסע פלאי, הכולל ביקור עצוב-שמח אצל קרובי משפחתם בגן החיות, צפייה בסרט וארוחה לילית ואף ריקוד לאור ירח."(דויד רפ, 2011-מומלץ מאוד לקרוא את הביקורת של דויד רפ לספר). ראוי לציין שבספר זה לא מוזכרת האמא ואין לדעת מהי  הסיבה לכך.

להלן השיח בין הילדים בעקבות שאלתה של הילדה אלה:"איפה האימא?" נועה היא הסטודנטית שמנחה את השיח בין הילדים ושיזמה את הקריאה החזורת של ספר זה.

ממשיכים לקרוא

  1. אלה: איפה האמא?
  2. נועה: באמת איפה האימא? שמעתם חברים, אלה העלתה נושא חשוב מאוד.. איפה לדעתכם האימא?
  3. אלה: אולי האימא מתה? נראה לי שזה מספר על ילדה שאין לה אימא
  4. נועה: מה אתם חושבים על מה שאלה אמרה?
  5. יונתן: זה לא נכון. היא הלכה לעבודה ליום ארוך
  6. אלה: כן אולי יש לה עבודה מאוד ארוכה
  7. נועה: אתם יודעים שאלה העלתה נקודה מאוד חשובה, הסיפור לא מספר לנו על האימא.. למה זה?
  8. אלה: הם גם לא ציירו אותה
  9. נועה: למה את חושבת שלא ציירו אותה גם?
  10. אלה: כי בסיפור הזה אין אימא
  11. נועה: נכון, גם במילים וגם באיורים האימא לא מוזכרת לנו
  12. נועה: אנחנו יכולים לנחש איפה האימא נמצאת, אבל אנחנו לא נדע בטוח כי לא מסופר לנו בספר…

קטע זה מלמד על יכולתם של ילדים בגיל הגן להעמיד שאלות חשובות עקב חקר מעמיק של הטקסט. אכן בספר זה של בראון שמציג את הקשר בין האב לילדה חנה אין כל התייחסות לאם. לרוב בקריאת הספר הזה ילדים ומחנכות מתייחסים למה שכן מוצג ולא מה שנעדר מהטקסט: לאיכות הקשר בין חנה לבין האב, לגורילה שבא לחלץ את חנה מבדידותה. עצם העלאת השאלה מלמדת על הסקת מסקנות. יתרה מזו  אלה מבססת את מסקנתה על נתונים(שורה 29, כי בסיפור הזה אין אימא). ואכן נועה הסטודנטית מיטיבה לתת מקום למסקנה חשובה ומבוססת זו של נועה: בבאמירה שמופיעה בשורה 30:"נכון , גם במילים וגם באיורים, האימא לא מוזכרת..). נועה מעלה אף השערה בדבר סיבת נפקדותה של האם מהטקסט:"אולי האימא מתה? אולי מדובר בילדה שאין לה אימא?(שורה 22). נועה לא נבהלה מההשערה של אלה והזמינה את הילדים לדון בשאלה החשובה למה לדעתם האם נעדרת מהסיפור? הילדים העלו השערות שונות(אולי  היא עובדת בעבודה תובענית). נועה מוסיפה מסקנה שיש בה הצעה של כלים להעריך את ההשערות: " אנחנו יכולים לנחש איפה האימא נמצאת, אבל אנחנו לא נדע בטוח כי לא מסופר לנו בספר…"(שורה 31). דיון זה בשאלתה של אלה מחזק אצל הילדים הן את היכולת להעריך את תהליכי החשיבה של עצמם והן את היכולת לבסס את מסקנותיהם על עדויות-שני כישורים חשובים שמוצגים על ידי קיזל על בסיס ליפמן במאמרו משנת 2016(Arie Kizel, 2016).

גננות ומורות יכולות לטפח חשיבה ולמידה משמעותית אצל הילדים. אציג למטה את תפקידיהן ואת התנאים הארגוניים -חברתיים שיתמכו פיתוח סוג זה של ישבה.

תפקידי הגננת והמורה באיפטח השחיבה באמצעות התייחסות לשאלות הילדים

  • להרגיש מחויבות כלפי הילדים, אמפתיה איתם וליצור קשר טוב איתם(חום והכלה, גבולות על ההתנהגות והיעדר גבולות על חשיבה וביטוי רגש)
  • לצפות מהילדים לחשיבה עצמאית, ולהשתתפות פעילה, לשאילת שאלות
  • לצפות בפעילות החופשית של הילדים באינטראקציות ביניהם
  • לתווך, להנחות שיח בצורה שתורמת לארגון הידע באמצעות שיח ערני בין הילדים, השתתפות כל הילדים בשיח תוך התמקדות בשאלות בזיקה לתוכן הנלמד לדעת להתמודד עם הפרעות, קשיים חברתיים ובעיות התנהגות.

התנאים הארגוניים הנדרשים לטיפוח חשיבה באמצעות התייחסות לשאלות הילדים

  • עבודה שיטתית בקבוצות קטנות לאורך זמן
  • ניהול פרויקטים של חקר
  • תכנון וארגון סביבת למידה
  • עבודת צוות
  • תכנון שנתי שמאפשר את החלוקה לקבוצות תוך יצירת זיקה בין העבודה במליאה לעבודה בקבוצה

הוספת דף מצגות לבלוג

מבקשת להודיע שהוספתי דף מצגות. אפרסם בו מעת לעת מצגות שבניתי במהלך השנים בנושאים שנוגעים להתפתחות ילדים צעירים ודרכי טיפוחם.

בשלב זה העליתי לבלוג מצגות שמתמקדות בהתפתחות רגשית חברתית(התפתחות היחיד כישות נפרדת ושלבים בהתפתחות הרגשית חברתית וטמפרמנט), התפתחות קוגניטיבית(שכלית) אצל תינוקות פעוטות ומצגת על תצפיות-בהיותן כלי חשוב ומרכזי בחינוך.

בשבועות הקרובים אעשיר את דף המצגות.

קלודי