על הגדלת השיוויון בין בנים לבנות במסגרות החינוך-לא רק באמצעות הפרדה ווכיתות חד מיניות

פוסט זה נכתב בעקבות כתבתו המעניינת של עמרי זרחוביץ בעיתון גלובס בתאריך 26.11.2018 שמציגה תכנית של פתיחת כיתה נפרדת לבנות בבית ספר ממלכתי[לא ממלכתי-דתי] בירושלים החל משנת תש"פ . נאמר בכתבה ש"אם הניסוי יצליח" יש כוונה להרחיב אותו ולפתוח בית ספר נפרד לבנות. יזמה זו באה כדי להבטיח לכאורה תנאי למידה מותאמים לבנות – למידה בכלל ולמידה של מקצועות ריאליים וטכנולוגיים בפרט. נטען כי בכיתות מעורבות, בנות  זוכות לא אחת ליחס מזלזל ולהוראה לא מותאמת  למאפייניהן דבר אשר  מקטין את סיכוייהן לבחור במסלול של לימודים ריאליים וטכנולוגיים או דוחף אותן לפרישה מלימודים אלו.

גם מהמקורות המצוטטים בכתבה של זרחוביץ וגם מסקירה ראשונית באינטרנט שערכתי עולה שהמגמה הזו של הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר-לא בהכרח מתוך מניעים דתיים-היא מגמה גלובלית. מספר המסגרות הנפרדות עולה בהתמדה בעשור האחרון. בכתבה מדווחים מחקרים מארה"ב שמעידים על הישגים גבוהים יותר של בנות במסגרות חינוך נפרדות.  עם זאת, לא ברור אם ההבדלים בהישגי הבנות בכיתות נפרדות לעומת בכיתות מעורבות, קשורים למאפיינים אחרים של הילדות ושל המשפחות ולאו דווקא בלמידה בכיתות נפרדות( ראו  פוסט סקירה שהתפרסם באתר של ה-    Association Psychological American).   גם בבירמינגהם דווח על ניסיונות לפתוח כיתות נפרדות לבנים ולבנות( בבירמינגהם, אנגליה) למורת רוחן של עמותות לשוויון מגדרי.

אני חושבת כמו שעולה מהכתבה של זרחוביץ ומכל המאמרים האחרים אליהם אני מבפנה כאן, שהההחלטה על למידה בכיתות נפרדות היא מורכבת מאוד. וזאת כיוון שיש ביזמה זו אקט שמקדם סגרגציה. לא ידוע גם מהן ההשלכות ארוכות הטווח של ה"ניסוי החברתי" הזה על החברה, ואני מסופקת אם יניתן למדוד השפעות אקולוגיות אלו.  יתרה מזו, בנים ובנות, גברים ונשים חייבים לדעת לבנות קשרים שוויוניים ביניהם בעולם שמעבר לכותלי בית הספר. לכן, ייתכן שמטרת מסגרות החינוך היא  לבנות כבר מהגיל הרך אינטראקציות שוויוניות ומכבדות עם הילדים ולהתאים את האמצעים הפדגוגיים לכל קבוצה ואף לכל ילד וילדה לפי מאפייניהם. אנשים שונים אלו מאלו הן על בסיס של מגדר אבל גם על בסיס של השתייכות עדתית, גזע, רמת כישורים, העדפות ועוד. האם חינוך טוב הוא כזה שמפרק את חברת הילדים להקבצות על בסיס כל אחד ממאפיינים אלו?

האתגר לחנך וללמד ילדים בסביבה הטרוגנית הוא אתגר מורכב. בכל מקרה מתקיימים הבדלים בין אישיים בתוך קבוצת הבנים והבנות.לשם כך, יש ללמוד על מאפייניהם של הילדים שאותם אנחנו מלמדים מעל ומעבר למגדר, ללמוד על הטעיות שלנו עצמנו, ולנסות לבנות אינטראקציות  מותאמות לומד ולומדת. גישת הוראה מסוג זהו עשויה להתבצע גם בכיתות מעורבות וגם בכיתות נפרדות.

אני מבקשת להוסיף שתי נקודות שלא עלו באזכור המחקרים. בניית כיתות על בסיס מגדרי דיכוטומי מתעלמת מקיומו של מיעוט טראנסג'נדרי(מוצהר ולא מוצהר). בין חצי אחוז לשלושת רבעי אחוז מהילדים עשויים להיות טראנסג'נדרים-ילדים שגם ככה חייהם לא פשוטים. קיומן של כיתות נפרדות לבנים ולבנות עלולה להקשות עליהם עוד יותר. נקודה נוספת היא שמקצוע  ההוראה הוא מקצוע שבפועל מאויש על ידי רוב נשי. ייתכן מאוד שהניסיון( שלא מצליח כל כך בקנה מידה גדול בינתיים) למשוך להוראה גברים עשויה לתרום לגיבוש דרכי הוראה מותאמות לומדים משני המינים. הצטרפות מורים וגננים למקצוע עשויה לתרום להפחתת סטריאוטיפים מגדריים.

תוצאת תמונה עבור הנסיכה שלבשה שקית נייר

כלבים לא רוקדים בלט | אנה קמפ

בשנים האחרונות סטודנטיות שלנו בתואר שני בחינוך לגיל הרך -שהן גננות או מורות לכיתות א'-ב'-במכללת לונסקי לחינוך הפגינו עניין רב  במשמעות המגדר בחינוך בכלל ובחינוך לגיל הרך בפרט.  העניין שלהן בא לידי ביטוי בסמינריונים ועבודות גמר שכתבו בנושא. לדוגמה, שתי סטודנטיות בשנים קודמות חקרו למידה של אסטרונומיה בקרב בנים ובנות  בגני ילדים.  במקרה אחד בסביבה סוציו אקונומית נמוכה ובמקרה אחר בסביבה סוציו אקונומית בינונית-גבוהה. שתי עבודות אלו  נכתבו בהנחייתה של ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק. דורית אורן, בדקה הבדלים  בין בנים לבנות בגיל הגן בתפיסתם את כדור הארץ ואת מערכת השמש לפני שלימדה את הנושא ובתום תהליך הלמידה.  טניה רטמנסקי – עטון בדקה את ההבדלים בסוג ובסגנון הלמידה בין בנים ובנות כחלק מתהליך של יישום תוכנית לימודים בצמיחה בנושא "מסע האדם לחלל". הבדלים בסגנון ההוראה ובגיבוש מושגים מדעיים בין בנים לבנות נמצאו בשני המקרים. אריאל בן דיין בדקה הבדלים בין בנים לבנות בתפיסות תפקיד מגדריות שבאו לידי ביטוי בשיח ביניהם במשחק ובבחירה של משחקים בצהרון שמנוהל על ידי גנן לעומת בצהרון שמנוהל על ידי גננת. תמר תמרי בדקה בסמינריון בנושא ניהול כיתה תפיסות של גננות בזרם הממלכתי-דתי לגבי חינוך לתפקידי מגדר כבנים וכבנות, ותרגומן לקוריקולום גלוי וסמוי. שלל מחקרים אלו מפנים את הזרקור  למאפיינים של פדגוגיה כבר מהגיל הרך שעשויים לקדם לעומת לבלום חינוך מגדרי שיוויוני. מהמחקר של אריאל עולה שילדים וילדות בגיל הגן המתחנכים עם גנן מפגינים  תפיסות פחות סטריאוטיפיות לגבי תפקידי מגדר מאשר ילדים וילדות שמתחנכים אצל גננת. רבים מהם מאמינים שנשים יכולות להיות טייסות או לעבוד בכיבוי אש ושאבות מבשלים ושומרים על הילדים בשעה שאמהותיהם עובדות. יתרה מזו, ממקצת התצפיות שהיא ערכה עולה שהילדים מעורבים בשיח על שוויון מגדרי ותפקידי מגדר וששיח זה עשוי להביא  לתפיסות גמישות יותר לגבי תפקידי מגדר בקרב עמיתיהם. מהמחקר של תמר תמרי עולה שסוגיית השוויון המגדרי ותפקידי המגדר בחינוך לגיל הרך מעסיקה גננות מהזרם הממלכתי-דתי. עם זאת, לא כל הגננות נותנות את הדעת לשינויים נדרשים בפרקטיקות החינוכיות כדי לקדם שוויון מגדרי. לדוגמה, לא כל הגננות  נותנות את הדעת לאופן שבו  טקסי קבלת שבת הנערכים בגנים מחזקים תפיסות מגדר לא שוויוניות. לא כל הגננות  נותנות את הדעת לכך שתכולת הספריה של הגן וספרי הילדים המוקראים לילדים ולילדות עשויים להשפיע על תפיסותיהם לגבי שוויון מגדרי. במעט גנים ניתן למצוא ספרי ילדים שמייצגים שוויון מגדרי(כמו "הנסיכה שלבשה שקית ניר" מאת רוברט מאנץ או "כלבים לא רוקדים בלט" מאת אנה קמפ). מהמחקר עולה, שלא אחת הקריאה ליתר שוויון מגדרי מגיעה מהורי הילדים. עם זאת, בחלק מהמחקרים מארה"ב שהוזכרו למעלה עולה שההורים עצמם ותפיסותיהם השמרניות ביחס למגדר  הן לא אחת מקור נוסף שמקטין את סיכויי הבנות והבנים  לעצב לעצמם תפיסות שוויוניות לגבי תפקידי מגדר.

אני מאמינה ששינויים חברתיים מעמיקים מתחילים מחינוך לשוויון מגדרי  כבר מהגיל הרך. בשינוי עמדות ותפיסות של גננות, מורות ומורים, הורים וילדים.  שינויים איטיים המתרחשים בתוך הסביבות הטבעיות המעורבות של הילדים נראים לי בריאים יותר לחברה מאשר עריכת ניסויים חברתיים שאת השפעתם ארוכת הטווח קשה להעריך. ילדים וילדות חולקים מרחבים משותפים ובמרחבים אלו הם צריכים ללמוד לתקשר אחד עם השני בכבוד ומתוך תפיסה של זכויות שוות לכל אחד ואחת ללא קשר לשיוך המגדרי.

 

 

 

 

מודעות פרסומת