פעילויות עם ילדים בגיל הגן שאינן הפעלות ואינן קשורות למסכים

בימים לא רגילים אלו כשאנחנו ספונים בבתים התפתחה בקצב מרשים תרבות של מפגשים בין מסגרות חינוך ובין ילדים תוך שימוש במדיה הדיגיטאלית. מפגשי זום הפכו לחלק אינטגרלי מהתרבות התקשורתית הן במערכות החינוך והן במפגשים בין בני משפחה וחברים.

ואכן בתקופה מתוחה זו, כשהדבר המעיק ביותר לטעמי הוא ההתמודדות עם אי הוודאות ואי הידיעה לגבי ההתנהלות העתידית שלנו בשבועות הקרובים חשוב להעסיק את עצמנו ולמצוא תעסוקה לילדים. זוהי השעה היפה של אפליקציות, משחקי מחשב, סרטים, שירונים ויתר תוכניות טלויזיה. כולם מנסים "להעסיק" את הילדים והלחץ על המחשבים בבתים די מטורף. לא מעט ילדים והורים עוסקים בקריאת ספרים בימים אלו. לילדי גן זו הזדמנות לקרוא בין היתר את ספרי ספרית פיג'מה.

עם זאת, אני חושבת שילדים מסוגלים ובריא להם נפשית לעסוק גם בפעילויות פרי דימיונם ויוזמתם ושחשוב שגם ,עם כל המגבלות לא נפסיק להתבונן מקרוב בסביבה ולעודד התעמקות וחקר של הסביבה. מהמרפסת, מהחלונות. בכלל, כמו שביומיום אני תומכת יותר בפעילות וחקר כתחליף ל"הפעלות", גם במצב החירום לצד פעילויות הפגתיות ומעסיקות-אני חשובת שניתן לשלב גם התבוננות וחקר.

פוטנציאל החקר קיים בכל מקום והתבוננות חוורת ונשנית בתופעות פיזיות, חברתיות, ביולוגיות עשויה להוביל לתובנות ולרווחה רגשית. פעילויות כאלו תופסות לזמן מה את כל תשומת הלב של הילד והיא לטעמי מענינת גם את המבוגרים בסביבה.

בימים אלה גרים איתנו בתי הצעירה, חתני ו-50% מהנכדים שלי: נורית בת הארבע ורבע וניצן בן תשעה ימים. החיים במחיצתם מלמדים אותי הן על מה שאפשר לעשות במסגרת המגבלות החריגות כל כך שאנחנו כולנו חיים בתוכן, וגם על קשייהן של משפחות צעירות שמטפלות בילדים צעירים במצב זה. למרות זאת, אני מוצאת שפעילויות החקר והתבוננות בסביבה ממלאות את כולנו אנרגיות טובות ושווה להקדיש להן זמן.

אספר כאן מעט על מוקדי העניין שלנו על בסיס יומיומי. מוקדי העניין בסביבות אחרות עשויים להיות שונים.

"יתושי פירות"="יתושי הליקופטר"=טיפולה[Tipulidae]

נורית נכדתי פיתחה משום מה עניין מיוחד ב"יתושי פירות". עניין שהחל להתפתח לפני החרפת משבר הקורונה. בימים אלו אנחנו כולנו מתבוננים ביתושים אלו במשך דקות ארוכות וממתינים שיעברו ממקום למקום. הסתבר לנו שהם נוחתים על משטח כלשהו ונשארים עליו זמן רב. נורית מוקסמת על ידי היתושים הענקיים האלה, רודפת אחריהם ומתבוננת בהם. אחת השאלו ששאלה היא האם יתושים אלה עוקצים. קריאה באינרנט גילתה שיתושי הענק האלו שמכונים גם יתושי "הליקופטר" [בשמם המדעי נקראים טיפולות] אינם עוקצים. זאת ועוד, למדנו מהעיון באינטרנט להבחין בין זכר לנקבה. על כן, למדנו שאנחנו צילמנו יתושה נקבה ולא יתוש זכר.

למדנו גם שיש אנשים שחושבים שיתוש הפירות הענק הוא בעצם זכר של יתוש וזו כמובן טעות כי כאמור יש גם זכרים וגם נקבות מסוג היתו הזה.

יתוש פירות על תריס הסלון 30.3.2020

יתושים אלו נכנסים לחיינו באביב ונורית ואני נמשיך לעקוב אחריהם מקרוב ונראה אם ומתי הם יעלמו עד האביב הבא..

התבוננות על תהליך הבניה של בניין בן שבע קומות שהולך ומוקם מול הבית שלנו

פעילות יומיומית נוספת שבה מרוכזת כל המשפחה היא מעקב מקרוב אחרי תהליך הבניה של בנין רב קומות שלא הופס עקב מצב החירום הרפואי. הבנין החל להבינות לפני כמה חודשים ותמיד שמנו מרחוק לב אליו אבל בימים אלו אנחנו עוקבים אחרי בנייתו מקרוב.

מנוף שופך בטון בבנין ההולך ונבנה

אנחנו שמחים לראות שיש תחומים שבהם החיים נמשכים כסדרם. זה מוסיף מעט מן השפיות לחיים שלנו עכשיו. בסך הכל ממשיכים לבנות בתים שאנשים יגורו בהם מתישהו. הפועלים מתחילים לעבוד בערך בשבע בבוקר. דבר ראשון שאנחנו בודקים בבוקר הוא האם העבודה נמשכת. עם כל החמרה של צעדי הבידוד אנחנו תוהים האם הבניה תיפסק. אבל היא נמשכת ביעילות וברציפות בינתיים. אנחנו מנפנפים לפועלים והם מנפנפים בחזרה.מאז הדרישה להישאר בבתים הושלמה הבניה של הקומה השניה והולכת ונבנית הקומה השלישית. לרוב נורית לומדת על תהליכי בניה, על מערבלי בטון, מנופים, פיגומים, בלוקים בצבעים שונים ותפקידםוכו. היו ימים שבהם עקבנו אחרי משאיות נושאות מערבלי בטון. אבל המענין הוא שנורית פתאום שאלה האם תמיד אנשים חיו בבתים? ולמה יש צורך בבתים. המענין הוא שילדים מתענינים ומסיקים מסקנות מעל ומעבר למה שאנחנו מדברים איתם. שיחות על מקורות הבתים לא היו ממש בתכנון פעילות ההתבוננות שלנו אחרי הבניה.

לעלות, ולרדת במדרגות, לבדוק מספרי קומות ולחשב כמה קומות נותרו לנו

אנחנו משתדלים לעשות מעט ספורט ועל כן אחת ליום יורדים ועולים שמונה קומות לפחות. אנחנו גרים בקומה השמינית והאחרונה. אבל מעלינו יש גג. אז מידי פעם עולים גם לגג . הירידה והעליה במדרגות מזמנת לעקוב אחרי מספרי הקומות שנורית מזהה ולשער מהו מספר הקומה הבאה כשעולים ויורדים וגם כמה קומות נותרו לנו לעלות כל פעם. אחת ההפתעות היא שקומת הקרקרע מסומנת עם האות ק ולא עם הספרה 0. וגם השלט בכניסה לגג כתוב גג ולא 9. באחד הימים נורית שאלה שאלה מענינת. היא טענה שהתבלבלו בבכנין כי כשירדנו קומה 5 הייתה לפני קומה 4 ואילו כשעלינו הגענו לקומה 4 לפני קומה 5. איך זה יכול להיות? הזדמנות לשיח והסבר.

אלו רק שלוש דוגמאות של פעילויות יומיומיות שאנחנו עוסקים בהן שאין להם כל קשר למסכים ואין בהן הפעלות מובנות.

אבל כדי שהמצב לא יישמע לא אמיתי, ראוי והוגן לומר שנורית צופה בטלויזיה ומתעסקת עם הטבלט יותר מאשר בדרך כלל. אזכיר שהיא נוהגת לצפות באותם סרטים שוב ושוב בצפיה חזורת ונשנית (הנבחרים של נורית הם מואנה, צעצוע של סיפור (כארבעה פעמים) ופרוזן 2(כשלוש פעמים). לא קל לנורית לא ללכת לגן, לא לטייל בפארק, לא לפגוש את חבריה. פעם פעמיים ביום היא מתפרצת, וכועסת על מצה הלא רגיל הזה ושואלת מתי זה ייגמר. אישם בתודעתה מתגנב החשש שהמצב הלא רגיל הזה יימשך לנצח…קשיים אלו כאמור אינם מפריעים לנורית להתמסר לפעילויות של חקר, ו"לטפל" פעם כאימא בתינוקות בובות(במיומנות רבה) ופעם כרופאה בבובות חולות. חלק לא קטן מהזמן מוקדש למשחק דימיוני.

חקר עונות השנה בגיל הגן באמצעות ספרים, פאזלים ופעילות ביוזמת הילדים (בהשראת "עונות השנה בבאר שפע")

לפני שנים אחדות באחד מהקורסים בתואר שני שבהם לימדתי למידה מתווכת, הכירה לי אחת מהסטודנטיות שלמדה תואר שני בחינוך מיוחד, את סדרת הספרים עונות השנה בבאר שפע.

רכשתי לעצמי את ארבעת ספרי הסדרה מייד ומאז אני מציגה את הסדרה בקורסים שונים שמתמקדים בלמידה מתווכת לגיל הרך. בהמשך, פורסם בעברית ספר חמישי בסדרה הקרוי "לילה בבאר שפע" שמציג לילה בעיר זו (בעונצ הקיץ-כך אני מאמינה). הספרים (שהם ספרי תמונות ללא מילים), "נכתבו" על ידי רוטראוט סוזאנה ברנר( Rotraut Susanne Berner ), סופרת ומאיירת גרמניה שרק מעט מאוד מספריה "עשו עלייה" לישראל. ספרי התמונות פורסמו במקור על ידי הוצאת Gerstenberg Verlag ובעברית על ידי הוצאת מודן.

מה יש בספרים ומהו הפוטנציאל של שימוש מושכל בהם?

הספרים מספרים בתמונות את קורותיהן של דמויות שונות(אנשים ובעלי חיים) בעיר דימיונית Wimmlingen (באר שפע בעברית) במהלך ארבע עונות השנה. הספר החמישי מוקדש כאמור ללילה בבאר שפע(בעונת הקיץ ככל הנראה). המיוחד בספרים הוא שכל הספרים מציגים באותו סדר בדיוק את אותם אתרים בעיר(הגינה הציבורית, מרכז העיר, תחנת הרכבת וכו'). צורת הצגה מעין זו מאפשרת לערוך חקר שמתמקד בהשתנות שחלה בסביבה הפיזית והחברתית במהלך עונות השנה. איך נראית הגינה הציבורית בקיץ, בסתיו, בחורף ובאביב? מהם השינויים שעוברים על העצים ועל הדשא במהלך העונות? איך נראה מרכז העיר בעונות השונות וגם בלילה? מה לובשים ועושים אותם האנשים בעונות השונות? אלו ציפורים ניתן לראות בשמי העיר בעונות השונות? ומהם בעלי החיים שמופיעים בתמונות בכל עונה?

מהו גודלה של העיר? ניתן להתרשם גם מפרק הזמן שעובר כשמתהלכים ממקום למקום בעיר. לדוגמה, שעונים מורים על השעה במקומות השונים (השעה 10 בבנין המגורים המופיע בכפולה הראשונה בספר המוקדש לחורף), ובשעה 10:15 ניתן להגיע ככל הנראה בהליכה ברגל לתחנת הרכבת, בשעה 10:30 ניתן להגיע ל"שכונה" מרכז העיר שיש בו גן ילדים , מעין בית תפילה ומרכז תרבות. בשעה 10:45 מגיעים למרכז המסחרי של העיר(יש בו אכסניה, חנות פירות וירקות, מאפיה, מספרה, חנות ספרים, קיוסקים, ודוכנים שונים. לקו האוטובוס 26 יש תחנות בכל המקומות שציינתי (אם אתם מעונינים להגיע לאחד המקומות באוטובוס). הכפולה הבאה מציגה חנות כלבו גדולה(לא משתווה לקניונים ענקיים בערים הגדולות שאותם אנו מכירים). והכפולה האחרונה מחזירה אותנו לגינה ציבורית רחבת ידיים (יש בה אגם קטן) אותה גינה שכנראה הכריכה הקדמית מציגה קטע קטן מתוכה בתחילת הספר. ובכן מדובר בעיירה נעימה למראה ולא בעיר גדולה.

ניתן לעיין קודם כל בכל אחד מהספרים ולעקוב אחרי התרחשויות קטנות ומענינות שלקורא חלק חשוב ומרכזי ברקימת הסיפור שלהם(וזאת כיוון שמדובר כאמור בספרים ללא מילים). על גב כל אחד מהספרים מוצגות הדמויות שמופיעות בהם. חלקן דמויות "קבועות" שמופיעות בכל הספרים(למשל שושנה שחובבת כובעים וניתן להתרשם מהכובעים שהיא חובשת בעונות השונות, דני שיוצא לחפש חברים חדשים ורוכב על אופניו גם בשעות הערב ללא אורות. ישנן גם דמויות חדשות שמופיעות בחלק מהספרים. מוניקה החתולה עם חברותיה מככבות בכל הספרים. ניתן לראות ששמות הדמויות עוברתו והחליפו את שמות הדמויות בגרסה הגרמנית(Susanne, Manfred, Tanja וכו').

אני מתבוננת מידי פעם עם הנכדה הצעירה שלי (נורית שהיא בת רבע לארבע) מגיל שלוש בערך בספרים והיא מגלה בהם עניין. השאלתי לה אותם והיא התבוננה בהם עם הוריה ולקח די הרבה זמן עד שהיא הסכימה להחזיר לי אותם(הסברתי לה שאני רוצה להציג את הספרים לסטודנטים שלי). החזרתי את הספרים הביתה לחודשי הקיץ כדי שנורית תוכל לעיין בהם כאוות נפשה, ובינתיים ספרים אלו חזרו לתצוגת ספרי הילדים שלי במשרדי במכללת לוינסקי. קנינו שניים מהספרים כמתנה לגן הפרטי שבו למדה נורית אשתקד.

אני חושבת שלסדרת הספרים על עונות השנה בבאר שפע, פוטנציאל אדיר לעודד חקר בקרב הילדים. ההתרחשויות מסקרנות מאוד. אני מעריכה שנדרש תיווך ועבודה בקבוצות קטנות או עבודה אינדיבידואלית כדי להצית עניין בספרים אלו).וזאת, בשל ריבוי ההתרחשויות, ילדים עלולים ללכת לאיבוד בדפדוף בספרים אלו ללא תיווך ראשוני).

בשלב ראשון חשוב לערוך לילדים היכרות עם אחד הספרים-הרלוונטי ביותר לעונה שבה מצויים בעת הקריאה(למשל הייתי מתחילה בתקופה זו בסתיו). אחרי עיון בספר אחד והיכרות עם הדמויות הייתי מעודדת או ההיכרות עם ספר נוסף(נניח עם עונת החורף-העונה הבאה) מתוך ציפיה שהילדים יגלו את הקביעות שבמקומות המופיעים בספר. לחלופין ניתן להציג לילדים שני ספרים או את ארבעתם, לעודד אותם להתבונן בהם ולבקש שישערו מהו הקשר ביניהם. עבודת חקר מעמיקה ורצינית שמתמקדת בספרים אלו עשויה להימשך שנה שלמה שבמהלכה ניתן לעניין חלק מהקבוצות בגן בחקר ההשתנות של עונות השנה. בעיניי, ניתן באמצעות חקר מעמיק של הספרים והנגזר מחקר זה, ללמוד שפה ואוריינות, מדעים, מושגים מתימטיים, חגים וכו'. בקיצור את כל תכנית הלימודים. הצעה זו עולה מאוד בקנה אחד עם המסורת הקיימת בישראל להתייחס לעונות השנה כציר למידה מרכזי בגני הילדים.

אני מציעה גם כחלק מחקר עונות השנה, לעודד ילדים וקבוצות של ילדים להתמקד בדבר מה בסביבה הקרובה(עץ, שדה בור בקרבת הגן, בניין, תחנת אוטובוס, פרח, ציפור) ולעקוב באמצעות תצפיות מצולמות ובאמצעות רישום שלהם (תצפיות שנעשות בזמנים מתוכננים-נניח אחת לשבוע ביום מוסכם) אחר ההשתנות שחלה באותו מוקד תצפית ובסביבתו במהלך השנה. התיווך עשוי לכלול הסברים לשינויים הנצפים. בעצם ניתן לעודד את הילדים לבנות את סדרת ספרי העונות שלהם(שהרי ככלות הכל העיר המוצגת בסדרת באר שפע מציגה השתנות של עונות שנה במרכז אירופה). ניתן גם לשוחח עם הילדים על האופן שבו מתבטאים שינויים בעונות השנה בישראל לעומת במקומות נוספים בעולם(בספר כמו גם במקומות שמוכרים להם מטיולים בחו"ל).

אני חושבת שלמידה מסוג זה היא גם כיפית(שלא לומר חוויתית) וגם מעצימה. מדובר בדוגמה מצוינת של למידה משמעותית. נזכיר שהרפז הגדיר למידה משמעותית:  "כלמידה שבה הלומד מארגן מחדש את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד". תיאורטיקנים וחוקרים מרכזיים במאה ה-20 כתבו והתייחסו ללמידה המשמעותית(ביניהם דיאוי, אוזובל, ברונר). וכולם הדגישו את החשיבות של בניית ידע חדש על בסיס ידע קיים תוך ארגונו לתודעה בדרך שמאפשרת להשתמש בו בשעת הצורך.

היכרות עם פאזל עונות שנה

פאזל שכבות-ארבעה פאלים סה"כ 44 חלקים -כל אחד מציג עונה אחרת

מציגה כאן כחלק מתהליך החקר של עונות השנה גם פאזל שכבות שמציג שינויים שמאפיינים את חילופי העונות בבית שמוקף משק קטן. מדובר בסדרה של ארבעה פאזלים, שכל אחד מהם מציג עונה אחרת בסביבת אותו הבית המוקף גינה. הרכבת הפאזל כרוכה מצד אחד בהרכבת כל אחד מארבעת הפאזלים שכל אחד מהם מציג עונה אחרת והן בהנחה נכונה של כל שכבה על בסיס הפאזל מעץ(הפאזלים בגדלים שונים: גודלם הולך וקטן מהשכבה העליונה(שמיייצגת קיץ) לשכבה התחתונה(שמייצגת חורף). ההתמקדות באותו מקום גיאוגראפי בעונות שונות מאפשר עריכת השוואות שמתמקדות בשינויים שחלים באותם במקומות במהלך ארבע העונות-וזאת, בדומה לסדרת הספרים עונות השנה בבאר שפע. אני מציעה שבגני ילדים שבהם חוקרים שינויים בסביבה הפיזית והחברתית במהלך עונות השנה, ישולב גם פאזל שכבתי זה. ובכלל מדובר בפאזל מענין ומאתגר במקצת.

ילדים עורכים השוואות כחלק מיוזמות החקר שלהם

ימים אחדים אחרי פרסום חלקו הראשון של הפוסט שהתמקד בעונות השנה בבאר שפע, הסב חתני את תשומת לבי לשני ציורים משני צדי דף 4A שציירה איה נכדתי בת השש ושמונה חודשים ,ללא שום קשר לספרים או לפוסט. שני הציורים הציגו בית וסביבתו הקרובה כולל עץ ופרח. השמיים מעוננים. צבעי העננים וצורתם שונה בשני הציורים. באחד הציורים מופיעה שמש. הבית נראה אותו בית, העץ אותו עץ. הפרח אותו פרח. הצבעים נראים מעט שונים. חתני(הדוד של איה) היה מודע לפוסט שהתמקד בעונות השנה בבאר שפע ולכן הציע לי לשים לב לציור של איה. ההתבוננות בציורים העלתה התרשמות שאכן מדובר באותה סביבה אבל בשני הציורים נראה בית עם סוג של עשן יוצא מהארובה ועם עננים מצוירים בצורות וצבעים שונים. לא הייתי בטוחה מה התכוונה איה לצייר ונמנעתי מלהניח הנחות. החלטתי לשאול אותה למה התכונה כשציירה את שני הציורים, כדי שאציג את הציורים בצורה מדויקת בפוסט שלי. יתרה מזו, ביקשתי את רשותה של איה שאציג את ציוריה בבלוג שלי. השיחה עם איה העלתה שהיא ציירה את אותו בית ביום ובלילה(לפנות ערב) ולא בעונות שונות של השנה. היא דיברה על כך שהצבעים נראים שונים ביום ובלילה . התרשמתי תוך כדי השיחה איתה שאיה אמנם תכננה את שני הציורים האלו, אבל לא הספיקה לתרגם את מחשבותיה למילים והשיחה בינינו הביאה אותה לכך שהיא הגדירה במידה מסוימת בדיעבד באופן מילולי את המחשבות שעמדו מאחורי ציוריה.

ציור 1-בית וסביבתו ביום
ציירה איה בת שש שונה חודשים
ציור 2-בית וסביבתו לפנות ערב
ציירה איה בת שש ושמונה חודשים

החלטתי להציג את ציוריה של איה משתי סיבות: א. על מנת להראות שחשיבת חקר שמחפשת דימיון ושוני בין סיטואציות באמצעות השוואות, "טבעית" לילדים וחשוב לשים לב אליה. מעניינת בהקשר זה חשיבה מדעית שמצריכה להשאיר אלמנטים מסוימים קבועים בסביבה על מנת להתרשם משינויים.; ב. כיוון שפעילות חקר סביב שינויים בין יום ללילה ובין עונות השנה(ובכלל) נוכחת בעשייה של הילדים, חשוב שנהיה ערים ליוזמותיהם, להתענין בהן, לשוחח עם הילדים עליהן. חשוב לעודד את הילדים להסביר מה עומד מאחורי יצירותיהם . ניתן לעתים לעודד הבוננות חוזרת בטבע בעקבוצת יצירהה של הילדי כדרך לתקף את התרשמויותיהם הראשוניות.

לסיכום, מטרתו הראשונית של פוסט זה הייתה להציג את סדרת הספרים עונות השנה בבאר שפע ולהצביע על האפשרות שהשימוש בסדרה זו, עשוי לעודד למידה של חקר. בהמשך, אחרי השלמת חלקו הראשון של הפוסט ופרסומו, עלה על דעתי שהיה טוב להציג גם את פאזל השכבות שמציג את עונות השנה כפעילות חקר נוספת על חקר הספרים. לבסוף, ציוריה של איה נכדתי, אפשרו להבליט את העובדה שילדים בגיל הגן נוטים לחקור את סביבתם ולתת ביטוי לחקירתם בדרכים שונות(אחת מהן בציור). הצגת הציורים בפוסט באה כדי להזכיר שחשוב מאוד שנתבונן בפעילות של הילדים ונשוחח איתם עליה, כדי להבין מה מענין אותם וכדי ליצור זיקות בין יוזמותיהם לחקר לבין יוזמות ההעשרה שלנו כמחנכים(הורים ומחנכםי פורמאליים).

אשמח לשמוע מהקוראים על ניסונות להתשמש בספרי באר שפע ובפאזלים שמציגים את עונות השנה.