תקשורת עם הורים: עקרונות ומדיניות של משרד החינוך

בפוסט  זה מופיע תקציר הרצאתה של בטי ריטבו, ממונה על תחום הורים ומשפחה,  אגף תכניות סיוע ומניעה, אגף א' שפ"י. בטי ריטבו חברה בהנהלת ארגון מהות שעיקר עיסוקיו הם תקשורת עם הורים ומשפחות. 
בטי ריטבו , הציגה ביום העיון: " להגדיר מחדש את התקשורת עם הורים במאה ה-21", אשר התקיים ב-9.7.2018 במכללת לוינסקי לחינוך, את המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתקשורת גננות ומורים עם הורי הילדים. בנוסף להרצאתה, היא השתתפה בכל יום העיון ובדיון עם הקהל. התייחסויותיה תרמו להבנת האופן שבו פועל אגף שפ"י במשרד החינוך ולאופן שבו מסגרות החינוך יכולות לקבל סיוע  באשר לקשר עם משפחות הילדים בכלל ובנוגע לקשר עם הורים לתלמידים עם צרכים/זכויות מיוחדים.

תקשורת עם הורים: עקרונות ומדיניות

בטי ריטבו, ממונה תחום הורים ומשפחה,  אגף תכניות סיוע ומניעה, אגף א' שפ"י.

תקציר

הכניסה לגן הילדים מלווה בהתרגשות רבה בקרב ילדים, הורים וגננות. בקרב ההורים התרגשות יכולה להיות ביטוי לשמחה גדולה, ציפיות , משאלות, חששות ולעיתים חרדות.

על הגננת להיות מודעת להתרגשות של ההורים המלווה את המעבר . להיות רגישה, לתמוך ולהרגיע. וזאת מתוך הנחה שכאשר ההורים רגועים ובוטחים באנשי החינוך, זה יטיב עם הילדים. יצירת תשתית לקשר ושיח מיטבי עם ההורה הינה חיונית במטרה לאפשר לילדים גדילה, התפתחות וצמיחה מיטבית.

תשתית זו הינה תולדה של תפיסה ומדיניות אשר התגבשה במשרד החינוך בשנים האחרונות. המשרד מכיר בצורך ליצירת שותפות חינוכית עם ההורים משום שהם הדמויות המשמעותיות ביותר עבור ילדם.  

בנוסף, השינויים שחלו בחברה הפוסטמודרנית חזקו את  הצורך בגיבוש תפיסה הרואה את ההורים כשותפים טבעיים לאנשי החינוך. שינויים כגון: מגוון סוגים במשפחה המודרנית, הגירת אוכלוסיות, עלייה ברמת השכלת ההורים, המשך כניסת נשים לשוק העבודה, תפיסת ההיררכיה והסמכות- זכות הילד ומקומו של ההורה כסמכות, מהפכת המידע, התארגנות של הורים למען חינוך איכותי עבור ילדם  לדוגמא, המחאה לצדק חברתי בשנת 2011 אשר הולידה את "מחאת העגלות".

הורים מהווים את ליבת החברה ושדרת החוסן שלה, זכותם לממש את אחריותם ההורית, הם מעבירי התרבות ומנחילי ערכים. השגת יעדי החינוך במציאות המשתנה תתאפשר באמצעות שותפות חינוכית איתם.

לכן, משרד החינוך פנה ליוזמה למחקר יישומי בחינוך באקדמיה הלאומית למדעים בבקשה לכתיבת שני דו"חות בנושא הכוללים רקע תיאורטי עדכני, מודלים במדינות שונות בעולם וכן המלצות יישומיות: "קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך"  2011 ו-"בין הורים למורים בחינוך העל יסודי" 2015 . הדו"חות מתארים מחקרים בארץ ובעולם, המצביעים כי קיומו של קשר חיובי בין הורים לאנשי חינוך משפיע באופן חיובי על המוטיבציה, ההישגים הלימודיים , החברתיים והרווחה הנפשית של  התלמיד. קשר חיובי מונע התנהגויות סיכוניות.

תוצאת תמונה עבור פאזל

להלן חלק מהממצאים שמופיעים בפרסומים של האקדמיה הישראלית למדעים ביחס לקשר עם הורים:

  • שותפות מטיבה מבוססת על הכרה בנוכחות ההורית ובמאפייני ההורים השונים. קשרים חיוביים בין שתי המערכות -החינוכית והמשפחתית- תורמים להתפתחות הילד וחינוכו.(Bronfenbrenner ,1979 ,1986)
  • שותפות בין הורים לצוות החינוכי הינו אחד המאפיינים לבתי ספר מוצלחים בעולם (Osher et al 2009), לשותפות חינוכית מיטיבה השפעה על אקלים בית ספרי (Lawrence et al 2002).
  • המוטיבציה של ההורים למעורבות מושפעת מההזדמנויות ומנורמות המסגרת החינוכית. אך הגורם הבולט ביותר לניבוי מעורבותם הסבילה והפעילה של ההורים בחיי בית הספר הוא האמון בהורים מצד בית הספר, כפי שנתפס בידי ההורים. מנבאים נוספים למעורבותם הפעילה של ההורים הם הזדהותם עם חשיבות הלימודים, מטרות וערכי המסגרת החינוכית (פרידמן ופישר, 2009)

הפער הקיים בין ההבנה כי יש חשיבות לקיים שותפות חינוכית לבין הנעשה בשטח, קיומם של קונפליקטים ביחסי הורים וצוותי חינוך והשונות בין המסגרות השונות  חזקו את הצורך בהבניית תפיסה משותפת לכלל מערכת החינוך, במטרה להעלות את המודעות לצורך בשיח עם ההורים וליצור שותפויות כחלק משגרת העבודה והתרבות הארגונית, בכל הרמות ובכל התחומים.

אנו מגדירים שותפות חינוכית כ"מערכת שיתופי הפעולה והקשרים, הפרטניים והמערכתיים, המתקיימים בין צוותי החינוך לבין ההורים במטרה לקדם את התלמידים ואת התהליך החינוכי". השותפות תתקיים  כיוזמה פעילה של צוותי החינוך, באופן שיטתי ומתוכנן, מתוך עמדה של אמון, וכבוד הדדי, מתוך הכרה בערך המוסף והייחודי של כל אחד מהשותפים.

מדובר בתהליך הכולל הכשרה, תיאום ציפיות, הגדרת תפקידים, בניית לו"ז, ליווי ותחזוקה שוטפת של השותפות והערכת התהליך.

את מגוון ההתנהגויות וקשרים  הנכללים בשותפות החינוכית, ניתן לחלק לארבע פרקטיקות עיקריות הנמצאות על רצף: ידוע ועדכון, הזמנה להשתתפות, היוועצות  ושיתוף פעולה.

כחלק מיישום התפיסה אנו ממליצים לגננות לקיים דיונים עם ההורים לצורך תיאום ציפיות, תיאום דרכי תקשורת, בדיקה ברור ותכנון שיתופי פעולה בתחומים שונים. על הגננת להיות מודעת לשונות בין משפחות, וכן לעובדה שעבור הורים רבים היא מהווה מקור לידע ומתן כלים.

יתכן ויהיו מצבים בהם הורים יחושו אי שביעות רצון מהתנהלות הגן. יתכן שציפיותיהם אינן מתממשות והם יכולים לבטא זאת בכעס, תוקפנות, הבעת דאגה, הימנעות, הרמת ידיים ועוד. קשה להתמודד עם ביקורת של הורים בייחוד כאשר הגננת משקיעה את מירב מאמציה על מנת לקדם את ילדם. במצבים אלה חשוב שהגננת  תתמודד תחילה עם הרגשות המציפים אותה ותמצא  את הדרך לווסת ולנהל את השיח עם ההורים בצורה מכבדת ועניינית. תוך הקשבה פעילה. במקרים מסוימים רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים שיכולים ללוות ולתמוך: יועצת גיל הרך, פסיכולוגית, מפקחת.

מודעות פרסומת