איך להתחיל את שנת הלימודים בגני ילדים ברגל ימין?

בפוסט אציג צעדים מעשיים שרצוי שנבצע כדי ליצור תנאים לרווחה רגשית ובהמשך ללמידה בקרב ילדי הגן. מאמצים מיוחדים יש להשקיע בילדים בני השלוש(או מעט פחות) שנכנסים למערכת החינוך הציבורית לראשונה. אתייחס למה רצוי שייעשה עם הילדים עצמם, עם אנשי הצוות ועם הורי הילדים. יתרה מזו, במבנה הארגוני המפוצל בארץ מתחייב שיתוף פעולה בין גן הילדים לבין הצהרון שפועל באותו מבנה פיזי.בתחילת שנת הלימדוים, המשימה המרכזית בגני הילדים היא יצירת תנאיים של ביטחון ושייכות והסתגלות של הילדים לגן.

בהוצאת דני ספרים

זכור שילדים בני 3-4 מצויים בסוג של מעבר מהיותם פעוטות להיותם ילדים בגיל הגן. נזכור גם שהבדלים בין אישיים גדולים מאוד מאפיינים את הילדים. הבדלים אלו מתמקדים הן ברקע המשפחתי והתרבותי(מהי איכות הקשר של הילדים עם מבוגרים; האם הילדים היו בסמגרות חינוך קודמות ומה הייתה איכותן?; הקשר תרבותי של משפחות הילדים; הימצאותם של אחים ואחיות ועוד) והן במאפיינים אישיים כגון טמפרמנט(שכולל בין היתר קצת הסתגלות לשינויים והתקרבות לעומת רתיעה מאנשים ודברים חדשים; חברותיות;  עוצמת התגובה ועוד) יעילות השימוש בשפה לצרכי תקשורת(עד כמה מביע הילד את רגשותיו ורצונותיו? עד כמה ניתן להבין אותו? עד כמה הוא נוטה ליצור קשר עם מבוגרים ?), מהם ההרגלים שאליהם הורגל וכו.

קשרים טובים עם הצוות החינוכי שנוסכים בילדים הצעירים ביטחון ושכוללים יכולת להציב ולהישמע לכללים(הצבת גבולות) באופן עקבי הם תנאי הכרחי לשגשוגם הרגשי של הילדים. קשרים טובים שהם שוויוניים מטבעם, עם ילדים אחרים מהווים  גורם נוסף שתורם להרגכשת הרווחה הרגשית של הילדים הצעירים.

מה נעשה כדי ליצור קשרים בין אישיים טובים עם הילדים ובין הילדים לבין עצמם?

נלמד מהורי הילדים על כל אחד מהילדים, על הכינוי שרגיל לו, שמות בני המשפחה שלו, תחביביו, תחומי העניין שלו, הדרך להרגיע אותם, על שפות מדוברות בבית: ניתן לראות דוגמה של כרטיס אישי אפשרי במאמר:"להתחיל ברגיל ימין". חשוב להנחות את ההורים לשתף את הילדים עצמם במתן תשובות כגון מה מענין אותם. חשוב שהילדים עצמם יעידו על פעילויות וספרי שהם אוהבים.

נחלק את הלדי הגן לקבוצות קטנות קבועות (לא יותר מחמישה ילדים בקבוצה) שבהן כל אחד יספר משהו על מה הוא אוהב ונקרא ספרי ילדים שמתייחסים לתחילת השנה בגן. המפגשים בקבוצו קטנות וקבועות מאפשרים יצירת קשרים אינטימיים בין חברי הקבוצה ובין המחנכות לבין הילגים. גננות משלימות וסייעות עשויות ליטול אחריות על אחדות מההקבוצות הללו.

חלק את הלדי הגן לקבוצות קטנות קבועות (לא יותר מחמישה ילדים בקבוצה) שבהן כל אחד יספר משהו על מה הוא אוהב ונקרא ספרי ילדים שמתייחסים לתחילת השנה בגן. המפגשים בקבוצו קטנות וקבועות מאפשרים יצירת קשרים אינטימיים בין חברי הקבוצה ובין המחנכות לבין הילגים. גננות משלימות וסייעות עשויות ליטול אחריות על אחדות מההקבוצות הללו.

ננסה להכין פעילויות ונציע ספרים על בסיס מה שלמדנו כתחומי עניין שלהם מהורי הילדים. ניתן ביטוי לתחימי העניין של הילדים שעליהם למדנו מהשאלונים שמולאו על ידי ההורים.

נערוך היכרות לילדים עם כל חלקי הגן(כולל החצר, השירותים). הכרחי שהילדים יכירו א אזורי הגן השונים. נזמין את הילדים לגן שמוקדיו יחסית חשופים ונבנה חלק מהמרכזים יחד עם הילדים כך שהם יהיו שותפים בבנייתם. ניתן להתחיל בפעולות אלה כבר בימי ההסתגלות לגן, גם בנוכחות ההורים.

נעודד את הילדים לפנות אלינו בבקשות וניענה לבקשות אלו(כגון הצעת שתיה, הליכה לשירותים ועוד) וזאת על מנת לבסס את האמון של הילדים בנו. נציע זמן רב למשחק חופשי בחצר ובתוך הגן לצד עבודה בקבוצות קטנות רציפות כדי להעמיק היכרות בין הילדים בינם לבין עצמם.

בזמן המשחק החופשי, נצפה בילדים, נתעד את הצפייה בהם ונתערב במצבים שבהם ילדים זקוקים לעזרתנו על מנת להשתלב באינטראקציות החברתיות.

תחיל במלאכה הקשה אך החשובה של הקניית הרגלים(מעט הרגלים אבל כאלו שהם חשובים ונשקוד זמן רב על הטמעתם(ראו טל, 2003).

נעודד ציור חופשי, ונעודד את הילדים לספר לנו בדרכם מה ציירו. נרשום על הציורים תאריך(מאחורי הציור). נבקש מהילד שיכוב באיזו דרך שנראית לו א שמו על הציור.נעודד את הילדים לספר סיפורים על קורותיהם ועל יצירותיהם ונתעד את סיפוריהם. חומרים אלו עשויים לשמש בסיס לתלקיט אישי שישמש למעקב אחרי ההתפתחות והלמידה של כל ילד וילד.

נשתדל לצלם את הילדים בשעת פעילות משמעותית ונציג את תצלומיהם על קירות הגן. נצפה שתהליך הקניית ההרגלים עם בני ה-3-4 יהיה ממושך יותר מאשר עם  הילדים הבוגרים יותר ונצפה לזמן הסתגלות ממושך יותר.

הכרחי לתאם פעולות בתוך צוות הגן ובין צוות הגן לצוות הצהרון

כל האמור לעיל אמור להנחות הן את הצוות החינוכי בגן הילגים והן את צוות הצהרון.חשוב מאוד להבין שהחלפת צוותים חינוכיים באמצע היום איננה מקלה על הילדים . לכן הכרחי שיהיה תיאום רב בין אנשי הצוות באשר לחלוקת העבודה שלהם בנוגע ליצירת קשר בין הילדים והקניית הרגלים וכללי התנהגות.חשוב שמידע יזרום באופן שוטף (הן בשיחות פנים אל פנים או באמצעות תקשורת אלקטרונית או מחברת קשר).

בכל מקרה רצוי ביותר שגם צוות גן הידים וגם צוות הצהרון ייצור קשר עם כל אחד ואחת מהילדים.

כמו כן חשוב לגבש כללי התנהגות והרגלים משותפים  לבוקר ולאחר הצהריים(לדוגמה כללים שנוגעים לאיסוף צעצועים וארגונם בסוף המחשק; רחיצת ידיים; התנהלות סביב האוכל ועוד).

במידה ומתעוררים קשיים כלשהם הכרחי לשתף ולתאם דרכי פעולה מוסכמות בין צוות הגן לצוות הצהרון, תוך שיתוף הורי הילדים.

כיצד יכולים לתרום הורי הילדים ?

חשוב מאוד שהורי הילדים יבינו שההסתגלות לגן הילדים היא תהליך הדרגתי ומושפע הן מגיל הילדים והן מהבדלים טמרמנטליים ביניהם. על ההורים לשדר לילים אמון במסגרת ואמון ביכולת הילדים להתמודד עם המעבר לגן הילדים החדש.

חשוב שהורי הילדים יכירו לילדים את הגן ואת סביבתו לפני כניסתו לגן.

בימים שלפני התחלת שנת הלימודים, חשוב לגבש הרגלים קבועים שקורים סביב ההשכבה בערב וסביב ההתארגנות בבוקר תוך תיאום עם הילדים. הכנת בגדים ותיק הגן חשוב שייעשו תוך שיתוף הילד. אם ההורים מכינים את ארוחת העשר חשוב לתאם את הרכבה עם הילדה או הילד.

חשוב שהמזון יהיה בריא ומזין ויתחשב בהעדפות של הילדים.

בתיאום עם צוות הגן אפשר להציע חפץ מעבר כלשהו(שאיננו צעצוע יקר).חשוב לגבש גם בבית וגם בגן הרגלים שקשורים לשימוש בחפץ מעבר שמקנה לילד תחושת ביטחון. רצוי מאוד להרגיל ילדים להסתפק במוצץ ובחפץ מעבר בזמני מעבר ובמנוחה ולא בזמן הפעילות.

חשוב שהילד יהיה זה שיניח את המוצץ או את החפץ במקום קבוע(מגירה או תא שלו בגן.

תיאום עמדות אמיתי עם צוות הגן חשוב ביותר. מהרגע שמתגבשות הבנות חשוב שההורים יכבדו אותן. במסגרת תיאום ציפיות זה כל צד מציג את ציפיותיו. סיכום של תיאום ציפיות כולל התייחסות לציפיות שניתנות למימוש לבין כאלו שבאופן מודע ומוסכם אינן ניתנות למימוש במסגרצ גן הילדים.

חשוב מאוד שהורים יבינו שתחילת השנה צריכה להיות מוקדשת להסתגלות. חשוב להתפנות רגשית לילדים ולנות זמן לכניסה הדרגית לגןץ חשוב גם לא להעמיס בפעיליות, ביקורים וחוגי בתקופת ההסגלות לגן ילדים חדש.

חשוב מאוד להבין שילדים  מיטיבים ללמוד דרך משחק והתנסות. זאת ועוד, טיפוח שפה שהוא כה חשוב לילדים בגיל הרך נעשה בצורה טובה ביותר סביב קריאה חזורת של ספרי ילדים. אם בגן שלכם מיושמת תכנית ספריית פג'מה או אלפנאוס חשוב מאוד  לקרוא עם הילדים בבית את ספרי הספריה  כשהללו מגיעים הביתה ולהתעניין בפעילות הנעשית סביב ספרי הספריה בגנים.

לסיכום מפר ספרי ילים לתחילת השנה-לקריאה בבית ובגן הילדים.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image.jpeg
גן הבוכים
הוצאת מודן
אמא נשארת בגן
הוצאתת כינרת

ספרים לילדים בגיל טרום חובה וחובה

ט

תוצאת תמונה עבור ספרי ילדים שמתאימים לתחילת השנה בגן
תוצאת תמונה עבור ספרי ילדים שמתאימים לתחילת השנה בגן
מודעות פרסומת

למה לא כדאי לחלק את הגן מעורב הגילים לקבוצות של "בוגרים" ו"צעירים"?

מטרת הפוסט היא לערער על המוסכמה שהדרך העיקרית או אפילו הבלעדית  הרצויה לחלק לקבוצות למידה ופעילות ילדים בגן מעורב גילים(4 עד 6 ) היא ל"בוגרים" ו"צעירים". אשתדל מאוד לנמק את עמדותיי. בסופו של דבר מטרתי היא להביא את הגננות כחלק מההיערכות לשנת הלימודים החדשה, לחשיבה מחודשת על החלוקה לקבוצות הומוגניות בכלל ומבחינת גיל בפרט בגניהן ואפילו בכיתותיהן בבית הספר.

הכנת הילדים לכיתה א' הפכה משכבר לסוג של "מפעל" שכולל למידה של מיומנויות אורייניות (כגון אותיות ומודעות פונולוגית)  ומתימטיות(מושג המספר, צורות וגופים) בססיות. אני מניחה שההיגיון אומר שעל מנת שילדי גן חובה יהיו "מוכנים" לכיתה א' יש לעבוד איתם אינטנסיבית על מיומנויות אקדמיות בסיסיות. אותו היגיון אומר שילדי הטרום-חובה יכולים "לחכות לשנה הבאה" שבה הם יהיו מוקד העבודה האינטנסיבית של הגננת. כל אימת שיש זמן פנוי לעבודה בקבוצות כדאי שיוקדש ל"בוגרים"!  עבודה על מיומנויות בסיסיות הופכת ל"יעילה" יותר כשעובדים עם ילדים בעלי שליטה דומה באותן מיומנויות. אז לפי היגיון זה כדאי שגם את הבוגרים נחלק לקבוצות  הומוגניות מבחינת "רמת" כישוריהם האורייניים או המתימטיים.

נשמע הגיוני! אבל יש לי מספר השגות על ההגיון המוצג למעלה.

הכנה לכיתה א' – לעבור בקלות מהגן לבית הספר

http://www.maale5.com/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%9A/tabid/74/Default.aspx

ההשגות נוגעות לכמה הנחות יסוד שמונחות בבסיס העבודה בקבוצות הומוגניות בתוך החלוקה הבסיסית של הגן ל"בוגרים" ו"צעירים".

השגה מס' 1: הכנה טובה לכיתה א' מתמקדת לא רק במיומנויות אורייניות ומתימטיות בססיות אלא גם בכישורי למידה,  ובכישורים חברתיים. ויסות עצמי ויכולת לתקשר ולשתף פעולה עם ילדים אחרים הם מהכישורים המשמעותיים ביותר בכיתה א'. יתרה מזו, בתחום הקוגניטיבי חשוב לטפח כישורים חשובים כגון פתרון בעיות, הבנה והבעה מילולית, הסקת מסקנות ואוצר מילים, פתרון בעיות מתימטיות השייכות לחיי היומיום .

השגה מס' 2: פיתוח כישורים מורכבים(קוגניטיביים, שפתיים, רגשיים וחברתיים שמשפיעים על המיומנויות האורייניות והמתימטיות הבסיסיות) מתפתחים מתחילת החיים. לכן "הכנה טובה" לכיתה א' לא צריכה להיעשות בשנה או בחודשים האחרונים לפני המעבר לכיתה א' , אלא מתחילת החיים. וודאי, "הצעירים" בני הארבע לא צריכים בשום פנים ואופן לחכות שיהיו בני חמש כדי לזכות למנות גדולות של טיפוח. כשהכוונה היא להעשרה לשונית, טיפוח חשיבה מתימטית לצד טיפוח כישורים רגשיים וחברתיים. קורה לעתים שלילד "צעיר" קושי כלשהו בנקודת זמן נתונה. הדבר מביא אותו להימנע מהתמודדויות. למשל הוא מסרב להשתתף בקבוצת הלמידה או להשלים משימות. הנטייה היא "לוותר" לו כי הוא"צעיר". אין שום סיבה בעולם שניתן לבעיה של הימנעות מהתמודדות לצמוח כי "ממילא הילד לא עולה לכיתה א". קורה לעתים שאחרי ההחלטה להשאיר ילד שנה נוספת בגן מרפים כי צריך להשקיע בילדים ה"בוגרים" באמת שעולים לכיתה א'. קושי להתמודד איננו עניין של גיל שנפתר מעצמו. אם הילד נמנע מהתמודדות יש לטפל בבעיה כאן ועכשיו ללא קשר לגיל הכרונולוגי ל הילד. מנגד,  ה"בוגרים" משלמים מחיר  של הפחתת זמן המשחק החופשי  וצמצום אפשרויות הבעה בערוצים שונים(למשל מוזיקה, הבעה חזותית או תנועה) על מזבח ההכנה לכיתה א'.

השגה מס' 3: מאחורי הנוהג לחלק את הגן לקבוצות הומוגניות מבחינת גיל ורמת ביצוע מונחות הנחות לגבי איך ילדים(ובני אדם בכלל) מיטיבים ללמוד. אם הפעילויות לחיזוק המיומנויות האורייניות והמתימטיות מתבצעות לרוב באמצעות דפי עבודה ומשימות אישיות, ההנחה היא שריבוי של תרגול ושינון הוא הוא המנגנון המטפח והמקדם. אם הלמידה של הבוגרים מתנהלת בקבוצות מונחות על ידי הגננת כנראה שההנחה היא שמקור הידע העיקרי הוא הגננת. אלא שאם תופסים את הלמידה כתהליך מתפתח, כפועל יוצא של שיח בין הגננת לילדים ובין הילדים ואת מטרת העבודה כטיפוח חשיבה וכישורים חברתיים-אזי הטרוגניות הקבוצה נתפסת כמשאב.  לפי תפיסה זו  אנחנו מבינים שילדים לומדים מילדים אחרים. כך שקבוצות מעורבות גיל ורמת כישורים עשויה לתרום גם ל"צעירים" וגם ל"בוגרים" גם לפחות מיומנים וגם למיומנים. במהלך התיווך בקבוצה, ילד בקיא במיומנויות אוריינוות או מתימטיות עשוי ללמוד בעצמו כשהוא מסביר או מתווך ידע לילד צעיר או פחות מיומן(הנחות אלו מתבססות על התפיסה הסוציו תרבותית של ויגוצקי).  וודאי שגם ילד פחות מודע או מיומן מיטיב ללמוד מילדים בעלי יכולת גבוהה מהם בתחום זה או אחר שעומד במרכז הפעילות.  ההשגה היא שילדים אינם מיטיבים לרוב ללמוד מתוך תרגול בודד או בעיקר מהגננת. הם לומדים מחבריהם שמתעמקים בתכנים רלוונטיים שמענינים אותם. "צעירים" ו"בוגרים" כאחד לומדים בדרך הזו.

השגה מס' 4: החלוקה ל"בוגרים" ול"צעירים" מניחה שבין בני הארבע לבני החמש ובין בני החמש לבני השש  מתקיימים הבדלי "רמה" גדולים ומובחנים הן בכישורים האקדמיים והן באלו החברתיים.   ההשגות שלי לגבי הנחה זו הן: א. יש לקחת בחשבון הבדלים בין אישיים מאוד גדולים בין ילדים הן בכישוריהם האקדמיים(אורייניים, מתימטיים, חשיבה) והן בכישוריהם הרגשיים והחברתיים. בגן מעורב גיל לא צריך להתאמץ הרבה למצוא בני ארבע שהשפה שלהם עשירה הרבה יותר הן תחבירת והן מבחינת אוצר המילים מבני החמש. נמצא גם ילדים שמתעניינים בחשבון ומבריקים בנושא זה יותר מבחריהם הבוגרים. ב.: ישנם ילדים שמצטיינים בתחום אחד(למשל בתחום האורייני) אבל  זקוקים לעזרה ולהנחיה בתום אחר (לשמל התנהלות החברתית שלהם). יהיו ילדים שמבריקים בחשבון ולא באוריינות. לכן החלוקה ל"בוגרים" ו"צעירים" היא מלאכותית. שכן לא כל הבוגרים הם בוגרים באמת ולא כל הצעירים מתנהגים כ"צעירים". מעניינת ולא ממש מבוססת בדרך כלל הטענה שילד מתנהג כ"תינוק" ולכן נשאר שנה נוספת בגן; הוא לא בוגר מספיק. תינוקיות היא מאפיין לא ברור ולא כל כך ברור איזו תכנית התערבות מתאימה להתמודדות עם התופעה זולת  המתנה שהזמן יעבור. לעומת זאת ניסיון לזהות ולהגדיר את הקושי(מתקשה לווסת את ההבעה הרגשית; נמנע מהתמודדויות עם קשיים; איננו מאמין ביכולת שלו לגבור על קושי) עשוי להוביל לתכנית התערבות שיטתית שתופעל לאלתר לשיפור התפקוד של הילד.

השגה מס' 5 : כינוי שתי הקבוצות "בוגרים" ו"צעירים" אף שמנסה להעצים את ה"בוגרים" הוא סטיגמטי ובונה ציפיות נמוכות מראש מה"צעירים", ללא קשר ליכולות האישיות של הילדים.  בעצם מישהו חיצוני לילד מחליט מראש שיש גבול מוגדר וברור למה הילדים האלו יכולים להשיג. יתרה מזו, הצוות החינוכי מצפה מה"צעירים" להתנהג כצעירים כך שהסיכוי שיכולותיהם ה"אמיתיות" יבלטו קטן. ברור שהיות הילד"צעיר"  הוא משהו ש"עובר" עם הגיל בשונה מסטיגמות בעיתיות יותר כמו ילד או קבוצה"חלשה" או "נמוכה" שנוטות להיות פוגעניות יותר בשל הנחת הקביעות  לגבי ה"רמה" שעומדת מאחוריהן. אם חייבים להתייחס לקבוצות הגיל אני מניחה שטוב יותר להתייחס לגיל של הילדים(3-4; 5-6) ולא לתאורים כגון "בוגרים" ו"צעירים" שהם כאמור יוצרים סטיגמה. הגיל הוא עובדה ומי שמבין בהתפתחות יודע שילדים בכל הגילים נבדלים מאוד אלו מאלו בפרופיל תחומי העניין והיכולות שלהם.

ובכל זאת מה מיוחד לילדים בני ה-6 שעולים  לכיתה א'?

למרות האמור לעיל, ברור שהורים וגננות חייבים להשקיע בפעולות הכנה ספציפיות לילדים שעומדים לעלות לכיתה א'. אבל פעולות אלו אינן קשורות דווקא לבניית כישורים ומיומנויות שכאמור מתפתחים מטבעם לאורך זמן ואי אפשר ולא צריך לרכז מאמצים לגביהם בחודשים ובשבועות שלפני העליה לכיתה א'.  פעולות ההכנה כוללות ביקורים בכיתה א' ובבית הספר כדי שהילדים יכירו את הסביבה החינוכית אליה הם מגיעים. שיחות עם הילדים על הדומה והשונה בין הגן לכיתה א'. שיתוף פעיל שלו בהכנות כגון ארגון פינת עבודה בבית ושיתוף בקניית ציוד לבית ספר. ממש לפני הכניסה לכיתה א' יש להקנות הרגלים שקשורים להתארגנות בבית , הליכה לישון מוקדם, ארגון הילקוט, שגרת בוקר בבית לפני ההליכה לבית הספר, תרגול מסלול הליכה לבית הספר(בליווי מבוגר). בימים ובשבועות הראשונים לכיתה א' חשוב לבסס הרגלים של "תלמיד" בבית בשיתוף עם בית הספר. ברור שבסדרת ההכנות האלו אין כל טעם לערב את הילדים בני ה4-5 כי המעבר איננו רלוונטי להם בנקודת הזמן הנתונה.

לסיכום, בפוסט זה הצגתי מספר השגות לגבי החלוקה המקובלת של ילדים בגנים מעורבי גיל ל"בוגרים" ו"צעירים". התנגדותי לחלוקה זו נוגעת הן להיותה סטיגמאטית ובשל כך לא מקדמת למידה והתפתחות בהתאם לעניין וליכולות אישיות. חלוקה זו מתעלמת מהבדלים בין אישיים בין הילדים ומהתרומה האפשרית ללמידה האקדמית והחברתית שיש לקבוצת בני הגיל על הילד. הצבעתי על כך שלדעתי החלוקה של ילדי הגן ל"בוגרים" וצעירים"  קשורה לתפיסת למידה התנהגותית המתבססת על טיפוח של מיומנויות בסיסיות ולא על כישורי חשיבה וכישורים חברתיים מורכבים. עמדתי על כך שיש להבחין בין תכנית העבודה הקבועה בגנים מעורבי גיל, לבין ההשקעה בהכנה ממוקדת לקראת המעבר לכיתה א' -הכנה שמתבססת בעיקר על היכרות עם המסגרת החדשה, עידוד של הבעת רגשות כולל חששות של הילדים והקניית הרגלים שמתתאימים לסביבת הלמידה החדשה.

 

 

מקומו של הטמפרמנט בהתפתחות היחיד והשפעתו על קשריו עם הסביבה

בפוסט זה שמתחבר להצגת ממד הויסות עצמי בפוסט הקודם, שבו הייתה התעניינות רבה, אתייחס בעיקר לטמפרמנט תוך הצגת הגדרתו, מקומו בהתפתחות היחיד כישות נפרדת , תכולתו ודהשפעתו על האינטראקציות של היחיד עם סביבתו לצורך למידה ובניית קשרים בין אישיים.

בתרשים למטה שעוצב על ידי לפני שנים אחדות בעזרת בתי הבכורה, מוצגים הרכיבים של האישיות לפי סדר התפתחותם, לרבות  ייצוג לטענה שהרכיבים האלו מושתתים רובם ככולם על תפקוד והתפתחות קוגניטיביים(הבסיס בצבע חום למטה שעליו מוצגים המעגלים הקונצנטריים).

 

התפתחות היחיד כישות נפרדת

התרשים למעלה מציג תמונה לפיה מאפיינים של הטמפרמנט, של הבעה וויסות רגשי ומוכנות ליצור קשרים בין-אישיים הם חלק מהרפרטואר של הילד מייד אחרי הלידה בעוד שתפיסה עצמית(העצמי) והאישיות הם מאפיינים של היחיד שמתפתחים מאוחר יותר על בסיס הרכיבים המולדים .

מהאמור לעיל ניתן ללמוד שניתן לאפיין במידה מסוימת טמפרמנט של תינוק ופעוט; בקרב פעוטות בני שנה וחצי בערך ואילך אפשר כבר לדבר במידה מסוימת על העצמי ועל אישיות אפשר להתחיל לדבר בגיל הגן. אבל האישיות מכילה את כל הרכיבים האחרים: מאפייני טמפרמנט, אופן ייחודי להביע ולהבין רגשות ודרכי התמודדות עם תסכולים וקשיים שמתבטאות בויסות עצמי; סגנון קשרים בין אישיים עם מבוגרים וילדים, האופן שבו תופס הילד את עצמו גם מבחינת קטגוריות(בן/בת וגם מבחינת ייחוס ערך עצמי ותחושה של מסוגלות עצמית). אלן סרוף ושותפיו מגדירים בספרם "התפתחות טבעה ומהלכה" את האישיות כמכלול  התכונות, סגנונות ההתמודדות עם מצבים, הקונפליקטים, הזיכרונות האישיים, הקשרים הבין-אישיים האופיינייםמכלול זה מאופיין על ידי יציבות:עקביות והרמוניה בתוך האישיות, רציפות ותיאום של ההתנהגות בסביבות שונות, עקביות ורציפות לאורך זמן. ניתן לדבר על לכידות האני לקראת סוף גיל הגן.

הגדרת הטמפרמנט

לפני שאגדיר הגדרה פורמאלית את הטמפרמנט אני מציגה למטה מספר דוגמאות של התנהגויות שמייצגות  מאפייני טמפרמנט וזאת על מנת שיהיה ברור יותר על איזו "תופעה" תפקודית אנחנו מדברים.

  • תינוקת בת חודש וחצי  בוכה לקבלת אוכל  בהפרשים של כשלוש וחצי שעות. הוריו קוראים לה בחיבה"השעון השווצרי שלנו".  לעומת תינווקת אחרת באותו גיל שהפרשי הזמנים בין הארוחות  נקבעים כל יום מחדש.
  • פעוטה בת שנתיים וחצי נמנעת מלגעת בצבעי אצבעות ובבצק. נוגעת בהן בקצות אצבע אחת והבעה של גועל מופעה על פניה בשעת המגע. וזאת לעומת ילדה  אחרת באותו גיל שלמראה צבעי ידיים או בצק "מתנפלת" על החומרים וטובלת את ידיה, מרפקיה ובגדיה בהנאה רבה בחומרים.
  • ילד בן שלוש ממשיך לבנות בקוביות גם אחרי פניות רבות של הגננת לסיים את פרק המפגש החופשי של הבוקר ולגשת למקום המפגש; ילד אחר שאף הוא בונה בקוביות מפסיק את עבודתו מייד עם הישמע בקשת הגננת.
  • ילדה בת שנתיים וחצי מסרבת להתקרב לארגז החול בעוד שחברתה בת אותו גיל באותו גן ילדים מתחפרת בחול ומכסה בו את כל גופה.
  • תינוק בן שלושה חודשים נוטה להירגע כשהוריו המחזיקים אותו בידיו נמצאים בתנועה בעוד שתינוק אחר בן אותו גיל  נרגע בעקבות ליטוף נשנה וחוזר על ראשו ומצחו.
  • בזמן המפגש בגן  ילד כבן שלוש וחצי מזיז כל הזמן את ידיו, את הכיסא שלו וממהר לענות לשאלות הגננת בעוד שילד אחר בן אותו גיל לא מזיז כלל את איבריו בשעת המפגש ונראה אף הוא "מחובר" לשיח.

בדוגמאות המוצגות למעלה ניתן לראות ביטוי לשונות בין ילדים בני אותו גיל  ב"שעון הביולוגי" שלהם, בנכונות שלהם לגעת בחומרים שונים, בהתמדה שלהם,  ברמת הפעילות המוטורית שלהם. מאפיינים אלו של הילדים הם חלק מהיחודיות שמאפיינת אותם כיחידים-יחודיות שמשפיעה הן על האופן שבו הם חווים את העולם ולומידם ממנו והן על הקשרים הבין אישיים שהם יוצרים עם מבוגרים וילדים בסביבתם.

חשוב שהורים, מטפלות וגננות יכירו את מאפייני הטמפרמנט של הילדים שעמם הם בקשר  כי במידה מסוימת היכרות עם מאפייני הטמפרמנט עשויה להתגלות כסוג של מפתח אל הילד. זאת ועוד היכרות זו עשויה לתרום למודעות מוגברת של המבוגרים לגבי ההשפעה שיש לילדים הצעירים עליהם ולהוביל לחשיבה על שינוי דרכי גישה אל הילד הצעיר כדי להיטיב את תנאיי ההתפתחות שלו.

על כן ניתן להגדיר את הטמרמנט כסוג של גרעין מולד של האישיות של היחיד שמגדיר את ייחודיותו. הטמפרמנט מוגדר"הבדלים בין-אישיים מולדים במאפיינים התנהגותיים, בעיקר אלו שמייצגים תגובתיות לסביבה וויסות עצמי, שמתאפיינים ביציבות יחסית לרוחב מצבים ובמהלך הזמן"(Thompson, Winer & Goodwin, 2011, p. 218). על כן חשוב שנזכור שהטמפרמנט מולד, יש לו בסיס ביולוגי ומייצג אינטראקציה בין נטיות גנטיות, הבשלה והתנסות. נזכור עוד שהטמפרמנט מאופיין ביציבות יחסית לאורך הזמן ולרוחב סיטואציות.  עם זאת, לא מדובר בסטגנציה אלא בנטייה גדולה יותר מאשר של מאפיינים התנהגותיים אחרים לאפיין את הילד במהלך שנות חייו. פעוט שנוטה להיות שמח יותר יהיה גם ילד גן שמח יותר מחבריו בתנאי שתנאיי חייו לא ישתנו באופן דרמטי. ילד עם רמת פעילות מוטורית גבוהה שזז כל הזמן יהפוך כנראה למבוגר עם רמת פעילות מוטורית גבוהה בהשוואה לאנשים אחרים בני אותו גיל. לבסוף נזכור גם שמאפייני הטמפרמנט של הילד מצויים מתחילת החיים באינטראקציה עם הסביבה-אינטראקציה שעשויה להשפיע על טבעם.

נזכור עם זאת שהשפעת הטמפרמנט על יכולות כגון התקשרות, חברותיות, הסתגלות מתווכת על ידי מאפיינים של הסביבה ובתוכם: דרישות  ולחצים שהילד נתון בהם בבית ובמסגרות החינוך.  על כן חשוב מאוד שנשים לב למאפיינים סביבתיים אלו ונווסת אותם לצד היכרות מעמיקה עם מאפייני הטמפרמנט של הילד.

רכיבי הטמפרמנט

חוקרי התפתחות שונים הציעו "חבילות" מעט שונות של רכיבי טמפרמנט. Rothbart וחבריה הציעו שלושה ממדים גדולים שכלולים בטמפרמנט: מצב רוח חיובי/שלילי, החצנה ובהירות של הבעה ויכולת מודעת לשלוט בתהנהגות לצד מאפיינים התנהגותיים יותר ספציפיים כגון מידת הקלות שבה ניתן להירגע ורמת פעילות מוטורית.   Buss& Plomin הציעו  ששונות בין אישית מבוססת על הטמפרמנט מתבססת על :רמת פעילות מוטורית,  רגשנות וחברותיות. Kagan הגדיר את היכולת לעכב פעולה(במידה מסוימת לעצור ולחשוב לפני שפועלים) כממד מרכזי שמגדיר שונות טמפרמנטאלית בין אנשים-יכולת שמייצגת רכיבים של הטמפרמנט שמתקשרים לויסות עצמי.

Thomas& Chess הגדירו את הטמפרמנט כאוסף של מאפיינים שמשפיעים על סגנון ההתנהגות(איך ילדים ומבוגרים עושים דברים) ולא על תוכן ההתנהגות(מה הם עושים).  הם הציעו תשעה רכיבים שמשפיעים על סגנון ההתנהגות:

  1. ריתמיות בתהליכים ביולוגיים-מידת הסדירות של תהליכים כמו רעב, שינה, צרכים. השונות מתבטאת בסדירות גבוהה לעומת נמוכה של ביטוי הצרכים. לרכיב זה השפעה די דרמטית על טיפול בתינוק צעיר. ילד "סדיר"  עשוי להקל על הטיפול בו. צפוי יותר להורים ולמחנכים.
  2. רמת הפעילות המוטורית-ממד זה מתייחס לרמת הפעלתנות ללא כל קשר לאיכות התנועה. מדובר בממד בסיסי, יציב מאוד יחסית לאורך החיים. יש ילדים שזזים המון(יש גם מבוגרים כאלו-כמוני למשל…). לעומת אחרים שמגלים חסכנות בכמות התנועתיות שלהם. באשר לממד זה בגיל הרך חשוב מאוד להפנים שמדובר בטמפרמנט ובדרך ביטוי של הילדים ושילדים שמרבים להתנועע עשויים להיות קשובים מאוד ולכן אין לבוא בטענות לילדים תזזיתיים על כך שאין הם מקשיבים. זאת ועוד, הערות חוזרות ונשנות שהילדים ישלטו בתנועותיהם בגיל הגן עלולות להביא את הילדים למודעות מוגברת לממד זה של תפקודם על חשבון הקשבה למה שנאמר!
  3. התקרבות לעומת רתיעה מדברים ואנשים חדשים-ממד זה מתייחס למידת הקלות או הקושי של ילד לקבל אנשים ודברים חדשים לא מוכרים(כגון מזון, חומרים, בגדים ). בדרך כלל מדובר בסוג של קונפליקט בין התקרבות לרתיעה. אצל חלק מהילדים הקונפליקט נגמר די מהר בנכונות להתנסות לעומת אחרים שהקונפליקט הזה עשוי להתסיים בהימנעות מהתנסות או קשר.
  4. קצב הסתגלות לשינויים-ממד שמתמייחס לקצב קבלה של שינויים בסביבה. ממד זה משפיע מאוד על הסתגלותם של תינוקות ופעוטות לשינויים באורח חייהם.  מדובר לדוגמה בתגובה לשינויים בסוג, מרקם וחום המזון, המרקם וסג המוצץ, שינויים בבגדים)מעבר מבגדים קצרים לבגדים ארוכים); תגובה לשינוי בסידור החדר.  התקרבות רתיעה מדברים חדשים וקצב הסתגלות לשינויים משפיעים מאוד על קצב ההסתגלות למסגרת חדשה, למחנכת חדשה, לשיטת הוראה חדשה.
  5. היסח דעת-ממד זה מתייחס למידת הקלות או הקושי להעביר קשב מגירוי אחד למשנהו. ישנם ילדים שעוברים בקלות מפעילות לפעילות. ממד טמפרמנטאלי זה נמנה עם המאפיינים המולדים הבסיסיים שמרכיבים את הקשב.
  6.  התמדה-ממד זה מתמקד בשונות ביכולת להשלים משימות למרות הפרעות וקושי. מתמקד ביכולת העצמאית לעבור משלב לשלב באותה משימה באופן עצמאי.  זהו רכיב נוסף שמרכיב את הקשב וחשוב ביותר לתפקוד הילדים. לעתים תינוקות ופעוטות מתמידים עלולים להקשות על הטיפול בהם עקב "התעקשותם" להשלים משימות. מבוגרים בלא משים עלולים להפריע למאפיין חשוב כל כך זה להמשיך ולהתפתח. לעומת זאת, ישנם פעוטות וילדים צעירים שזקוקים לתמיכה רבה מצד המבוגרים שישלימו משימות וחשוב להעניק להם באופן יזום סיוע מעין זה למען טיפוח יכולות למידה עתידיות שלהם.
  7. עוצמת תגובה-ממד זה מתייחס למידת האנרגיה המושקעת בהתנהגות . התוצאה של מאפיין זה היא שונות במידת הבולטות של ההתנהגות של הילד. רוב הילדים נמצאים אי שם באמצע. תשומת לב מיוחדת יש לתת מצד אחד לתינוקות שעוצמת תגובתם נמוכה ועל כן הורים ומחנכים יתקשו להבחין בתגובותיהם. מנגד מצויים הילדים עם עוצמת תגובה גבוהה במיוחד, שבכיים עלול להישמע כסירנה, שמגע ידם מכאיב לסביבה ועלול לשבור בהמשך חודים של עפרנות. ילדים אלו עלולים להרגיז את המבוגרים שמטפלים בהם ולעורר את כעסם.
  8. איכות מצבי הרוח וקצב השתנותם-ממד זה מתייחס למצבי הרוח הטיפוסיים של התינוק, הפעוט הילד הצעיר. האם הוא בדרך כלל שמח(אם משהו לא מפריע לו) או רגזן. זאת ועוד חשוב להכיר את ההשתנות הרגילה של מצבי הרוח של הילד במהלך היממה, השבוע הרגיל בחייו. ממד זה משפיע גם על החוויה האישית של הפעוט וגם על הקשר עם הסביבה. אין ספק שקל יותר לגלות אמפתיה וליצור מגע עם ילד שמח מאשר עם ילד רגזן. אלא שהאחרון זקוק להרבה יותר תמיכה ועזרה כדי להתשלב. קבלת תמיכה ועזרה זו אכן נושאים פרי.
  9. סף רגישות  חושית-ממד זה מתייחס לנקודה שממנה והלאה קולט הילד גירויים בכל אחד מחושיו. על כן הסף עשוי להיות שונה מחוש לחוש(ראייה, שמיעה, ריח, מגע, קינסטטיקה). ממד זה חשוב כי הוא משפיע ישרות על יכולת קליטת הגירויים כהתחלה של תהליך למידה-יכולת שמפיעה על התגובתיות של הילד. ילדים עם סף נמוך במיוחד, הם רגישים מאוד וזקוקים לגירויים חלשים על מנת להתייחס אליהם. הסכנה לגביהם היא הצפה בגירויים שעלולה להביא אותם להירתע מהתנסויות. לעומתם ילדים עם סף גבוה זקוקים לגרייה חזקה במיוחד על מנת להתחיל ללמוד ולהנות מה"עולם". ילדים עם סף גבוה במיוחד עלולים להיראת "אטומים" כשהגרייה בסביבה איננה מגיעה לסף שלהם.

ניתן להבחין בשלושה ממדים משותפים לגישות הטמפרמנט השונות: רגש והבעת הרגש, ויסות עצמי ורמת פעילות מוטורית.

במהלך השנים מצאתי עצמי מרבה להשתמש בגישה של תומס וצ'ס בהכשרת מחנכות לגיל הרך ובהדרכת הורים. מצאתי שקל ללמוד לזהות את מאפייני הטמפרמנט לפי גישה זו. בכל מקרה חשוב בעיניי שמחנכים שעובדים עם תינוקות, פעוטות וילדים צעירים כמו גם הורים ישקיעו מאמץ בזיהוי מאפייני הטמפרמנט של הילדים ובחשיבה על דרכים להתאים את סביבת החיים והלמידה למאפייני אלו. עם הזמן חשוב להוסיף נדבך של עידוד הילדים ללמוד לתפקד בטווח סביבות רחב יותר מאלו שמתאימים להם מן ההתחלה. הוספת הנדבך הזה חשובה כדי להגדיל את סיכויי ההסתגלות של הילדים למגוון של מצבים וסביבות. אלא שאין מנוס מלהתחיל לפגוש כל ילדה וילד במקום שנוח להם ביותר ורק משם להתחיל יחד איתם  להרחיב את אפשרויות התפקוד והלמידה.

כדאי להבין איך משפיעות התאמה ואי התאמה בטמפרמנטים על קשרים בין אשיים עם ילדים צעירים

נמצא שאחד הגורמים המשפעיים ביותר על ההסתגלות העתידית של הילדים הצעירים  הוא מידת ההתאמה או אי ההתאמה בין הטמפרמנטים שלהם לטמפרמנטים של  המבוגרים שמטפלים בהם(הורים ומחנכים)  (goodness of fit) ומה עושה המבוגר בקשר להתאמה/אי התאמה זו. כיוון שהקשר בין ילדים צעירים למבוגרים המטפלים בהם הוא א סיטמטרי, מוטלת על המבוגר האחריות להכיר את הילד, להכיר את עצמו ולחשוב על בניית תנאיי חיים בסביבה הקרובה שמאפשרים רווחה רגשית ולמידה של הילד הצעיר. אין לפרש המלצה זו כקריאה להימנע מגבולות ואיסורים. בכלל לא!

אחד ה"תרגילים" שהוכיחו עצמם כיעילים בהדרכת הורים ומחנכים לגיל הרך התמקד בהזמנה שמבוגר החפץ בכך, ינסה לאפיין את הטמפרמנט של הילד ואת הטמפרמנט של עצמו לפי תשעת הממדים של תומס וצ'ס ולחשוב איך הדימיון והשוני בינו לבין הילד משפיע על הקשר ביניהם ועל הלמידה של הילד. בעקבות זאת, נתבקש המבוגר לחשוב על דרכים לשנות משהו בדרכי פעולתו או בסביבה כדי להביא לתפקוד טוב יותר של הילד ולקשר מתואם יותר איתו.

להלן טבלה שמוצע להשתשמש בה לצורך "בדיקת" ההתאמה של טמפרמנט הילד שלכם(או ילד שאתם עובדים איתו ומעסיק את מחשבותיכם) לבין הטמפרמנט שלכם. על בסיס השוואה זו חשבו איך משפיעה ההתאמה או אי ההתאמה בינכם לבין הילד. וכן האם יש מקום לשינוי כלשהו בגישה אליו כדי להיטיב איתו ועם הקשר בינכם?

טמפרמנט הילד לעומת הטמפרמנט שלי

ריתמיות בתהליכים ביולוגיים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

רמת הפעילות המוטורית

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

התקרבות לעומת רתיעה מדברים ואנשים חדשים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

קצב הסתגלות לשינויים

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

היסח דעת

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                  גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                  גבוהה

 התמדה

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

 עוצמת תגובה

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

איכות מצבי הרוח וקצב השתנותם

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

סף רגישות  חושית

אני                              1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

הילד                           1   2  3  4  5  6  7  8  9  10

                                נמוכה                       גבוהה

סיכום חשיבות ההתמקדות בטמפרמנט

  • הטמפרמנט משפיע על הלמידה ועל האינטראקציות הבין-אישיות
  • מידת ההתאמה בין טמפרמנט הילד לבין טמפרמנט המטפל משפיע על הקשר ביניהם ועל ההתפתחות
  • ילדים עם טמפרמנטים קשים הם בסיכון גבוה לפתח קשיי התנהגות וקשיי הסתגלות אפשריים.
  • ילדים עם טמפרמנטים קשים הם אתגר להורים ומחנכים
  • עם זאת, גישה מותאמת לילד, סובלנית, עקבית וניתנת לצפייה מביאה ליכולת גוברת והולכת של הילד לפתח התנהגות חברתית ודפוסי למידה מסתגלים.

לסיכום -תפקידי המחנכים(בבית, במשפחתון, בפעוטון, במעון ובגן)

  • להכיר את מאפייני הטמפרמנט של הילד-של כל אחד מהילדים במסגרת חינוכית באמצעות תצפיות ושיחות עם הורי הילדים
  • על המבוגר המטפל להיות מודע לטמפרמנט של עצמו ולהתאמות ולאי-התאמות בין טמפרמנט הילד לבין הטמפרמנט שלו. בבית חשוב לנסות לבדוק התאמה או אי התאמה עם כל ילדי המשפחה; במסגרות חינוכיות מומלץ שהאחראית על כל קבוצה תבדוק התאמתה לכל ילד בקבוצתה; כדאי להתחיל מהילדים שמרגישים שטרם הסתגלו למסגרת או  מאלו שמעסיקים אותנו מסיבה כלשהי
  • להתחבר לילד בדרך שהולמת את הטמפרמנט שלו. זו אחת התכליות המרכזיות של היכרות טובה עם מאפייני הטמפרמנט של הילדים.
  • להציע סביבה לימודית ההולמת את מאפייני המזג של הילד. זה אומר שבמסגרת קבוצתית יש לעשות מאמץ לבנות סביבת למידה דיפרנציאלית.
  • לעודד את הילדים אחרי יצירת קשר טוב איתם, ואחרי שהם נותנים אמון במבוגר,  לווסת את התנהגותם בדרך שתאפשר הרחבה של אפשרויות ההתנסות והלמידה שלהם.

אשמח לשמוע תגובות לפוסט זה ולשמוע על יישום רעיונות הכלולים בו ביומיום שלכם.

קלודי

איך להתחיל ברגל ימין את שנת הלימודים לילדים בני 3-4 ?

אני מתייחסת כאן לילדים בני 3-4  שנים (גן טרום-טרום חובה) כי  מדובר בלפחות חלק מהאזורים בארץ באוכלוסיה חדשה  שנכנסת למערכת החינוך הציבורית ולכן כדאי שכולנו נעשה כמיטב יכולתנו שהיקלטותם של יילדים אלו תהיה מוצלחת ככל האפשר. בבלוג זה רקע קצרצר על הילדים בני 3-4 וחשיבה לדרכים לשיתופי פעולה בין אנשי הצוות בינם לבין עצמם ובין אנשי הצוות להורי הילדים כדי להגדיל את הסיכויים להסתגלות טובה של הילדים למסגרות החינוך.

למי הכוונה בכולנו? מי השותפים למלאכת החינוך?

הורי הילדים

צוותי הגנים: מנהלת הגן, הסייעות, הגננות המשלימות, בנות שירות לאומי

צוותי הצהרונים

הפיקוח על הגנים

הפיקוח על הצהרונים

  • מציעה שבשלב זה נשים ויכוחים עקרוניים לזמן מה מאחורינו ונתאמץ כל אחת ואחד בתפקיד שלו לעשות את המקסימום כדי שהמשימה תצליח. המשימה המרכזית שמשותפת לכולנו היא מתן תחושה של ביטחון ושייכות לכל ילדה וילד שמבקרים בגן ויצירת תנאיים טובים ללמידה.

על תנאיים טובים ללמידה בקרב ילדים בני 3-4 אכתוב בהמשך.

בשלב זה המשימה המרכזית בגנים היא יצירת תנאיים של ביטחון ושייכות והסתגלות של הילדים.

נזכור שילדים בני 3-4 מצויים בסוג של מעבר מהיותם פעוטות להיותם ילדים בגיל הגן. נזכור גם שהבדלים בין אישיים גדולים מאוד מאפיינים את הילדים. הבדלים אלו מתמקדים הן ברקע המשפחתי והתרבותי(מהי איכות הקשר של הילדים עם מבוגרים; האם הילדים היו בסמגרות חינוך קודמות ומה הייתה איכותן?; הקשר תרבותי של משפחות הילדים; הימצאותם של אחים ואחיות ועוד) והן במאפיינים אישיים כגון טמפרמנט(שכולל בין היתר קצת הסתגלות לשינויים והתקרבות לעומת רתיעה מאנשים ודברים חדשים; חברותיות;  עוצמת התגובה ועוד) יעילות השימוש בשפה לצרכי תקשורת(עד כמה מביע הילד את רגשותיו ורצונותיו? עד כמה ניתן להבין אותו? עד כמה הוא נוטה ליצור קשר עם מבוגרים ?), מהם ההרגלים שאליהם הורגל וכו.

קשרים טובים עם הצוות החינוכי שנוסכים בילד ביטחון ושכוללים יכולת להציב ולהישמע לכללים(הצבת גבולות) באופן עקבי הם תנאי הכרחי לשגשוגם הרגשי של הילדים. קשרים טובים שהם שוויוניים מטבעם, עם ילדים אחרים מהווים  נדבך נוסף מהרגכשת הרווחה הרגשית של הילדים הצעירים.

איך נתרום ליצירת קשר טוב עם הילדים?

נלמד מהורי הילדים על כל אחד מהילדים, על הכינוי שרגיל לו, שמות בני המשפחה שלו, תחביביו, תחומי העניין שלו, הדרך להרגיע אותם, על שפות מדוברות בבית: ניתן לראות דוגמה של כרטיס אישי אפשרי במאמר:"להתחיל ברגיל ימין".

נחלק את הלדי הגן לקבוצות קטנות קבועות (לא יותר מחמישה ילדים בקבוצה) שבהן כל אחד יספר משהו על מה הוא אוהב ונקרא סיפורים קריאה חזורת

ננסה להכין פעילויות ונציע ספרים על בסיס מה שלמדנו כתחומי עניין שלהם מהורי הילדים.

נערוך היכרות לילדים עם כל חלקי הגן(כולל החצר, השירותים).

נזמין את הילדים לגן שמוקדיו יחסית חשופים ונבנה את המרכזים יחד עם הילדים כך שהם יהיו שותפים בבנייתם. גם בנוכחות ההורים(בימים הראשונים ללימודים)

נעודד את הילדים לפנות אלינו בבקשות וניענה לבקשות אלו(כגון הצעת שתיה, הליכה לשירותים ועוד) וזאת על מנת לבסס את האמון של הילדים בנו. נציע זמן רב למשחק חופשי בחצר ובתוך הגן לצד עבודה בקבוצות קטנות רציפות כדי להעמיק היכרות בין הילדים בינם לבין עצמם.

בזמן המשחק החופשי, נצפה בילדים, נתעד את הצפייה בהם ונתערב במצבים שבהם ילדים זקוקים לעזרתנו על מנת להשתלב באינטראקציות החברתיות.

נתחיל במלאכה הקשה אך החשובה של הקניית הרגלים(מעט הרגלים אבל כאלו שהם חשובים ונשקוד זמן רב על הטמעתם(ראו טל, 2003).

נעודד ציור חופשי,

נעודד את הילדים לספר סיפורים על קורותיהם ועל יצירותיהם ונתעד את סיפוריהם. חומרים אלו עשויים לשמש בסיס לתלקיט אישי שישמש למעקב אחרי ההתפתחות והלמידה של כל ילד וילד.

נשתדל לצלם את הילדים בשעת פעילות משמעותית ונציג את תצלומיהם על קירות הגן. נצפה שתהליך הקניית ההרגלים עם בני ה-3-4 יהיה ממושך יותר מאשר עם  הילדים הבוגרים יותר ונצפה לזמן הסתגלות ממושך יותר.

הכרחי לתאם פעולות בתוך צוות הגן ובין צוות הגן לצוות הצהרון

כל האמור לעיל אמור להנחות הן את הצוות החינוכי בגן והן את צוות הצהרון.

חשוב מאוד להבין שהחלפת צוותים חינוכיים באמצע היום איננה מקלה על הילדים .

לכן הכרחי שיהיה תיאום רב בין אנשי הצוות באשר לחלוקת העבודה שלהם בנוגע ליצירת קשר בין הידלים והקניית הרגלים וכללי התנהגות.

חשוב שמידע יזרום באופן שוטף(הן בשיחות פנים אל פנים או באמצעות תקשורת אלקטרונית או מחברת קשר).

בכל מקרה רצוי ביותר שגם צוות הגן וגם צוות הצהרון ייצור קשר עם כל אחד ואחת מהילדים.

כמו כן חשוב לגבש כללי התנהגות והרגלים משותפים  לבוקר ולאחר הצהריים(לדוגמה כללים שנוגעים לאיסוף צעצועים וארגונם בסוף המחשק; רחיצת ידיים; התנהלות סביב האוכל ועוד).

במידה ומתעוררים קשיים לכשהם הכרחי לשתף ולתאם דרכי פעולה מוסכמות תוך שיתוף הורי הילדים.

כיצד יכולים לתרום הורי הילדים

חשוב מאוד להבין שמדובר בהסתגלות הדרגתית .

חשוב שהורי הילדים יכירו לילדים את הגן ואת סביבתו לפני כניסתו לגן.

חשוב לגבש הרגלים קבועים שסביב ההשכבה בערב וסביב ההתארגנות בבוקר תוך תיאום עם הילדים. הכנת בגדים ותיק הגן חשוב שייעשו תוך שיתוף הילד. אם ההורים מכינים את ארוחת העשר חשוב לתאם את הרכבה עם הילדה או הילד .

חשוב שהמזון יהיה בריא ומזין ויתחשב בהעדפות של הילדים.

בתיאום עם צוות הגן אפשר להציע חפץ מעבר כלשהו(שאיננו צעצוע יקר)? חשוב לגבש גם בבית וגם בגן הרגלים שקשורים לשימוש בחפץ מעבר שמקנה לילד תחושת ביטחון. רצוי מאוד להרגיל ילדים להסתפק במוצץ ובחפץ מעבר בזמני מעבר ובמנוחה ולא בזמן הפעילות.

חשוב שהילד יהיה זה שיניח את המוצץ או את החפץ במקום קבוע(מגירה או תא שלו בגן.

תיאום עמדות אמיתי עם צוות הגן חשוב ביותר. מהרגע שמתגבשות הבנות חשוב שההורים יכבדו אותן.

חשוב מאוד שהורים יבינו שתחילת השנה צריכה להיות מוקדשת להסתגלות.

חשוב מאוד להבין שילדים  מיטיבים ללמוד דרך משחק והתנסות. זאת ועוד, טיפוח שפה שהוא כה חשוב לילדים בגיל הרך נעשה בצורה טובה ביותר סביב קריאה חזורת של ספרי ילדים. אם בגן שלכם מיושמת תכנית ספריית פג'מה או אלפנאוס חשוב מאוד  לקרוא עם הילד את ספרי הספריה  כשהללו מגיעים הביתה ולהתעניין בפעילות הנעשית סביב ספרי הספריה בגנים.

בפוסטים בהמשך נתעמק בסוגיות כגון בחירה, הקניית הרגלים והצבת גבולות, למידה בגיל הרך, טיפוח שפה, טיפוח כישורים חברתיים, התמודדות עם בעיות התנהגות,

בהצלחה.

קלודי טל