איך מנהלים גן ילדים או כיתה שיש בהם זוגות תאומים? ומה תפקידם של הורי התאומים?

בפוסט שהתפרסם לפני כשבועיים הוצג מחקר  שהתמקד בסוגיית ההפרדה בין תאומים במסגרות החינוך. המחקר בדק עמדות של מנהלי בתי ספר(שבהם כיתות גניות), מורות, הורים ותאומים כלפי סוגיית ההפרדה. נמצא  שיותר מ-70% מהמנהלים הפגינו עמדה בעד הפרדה. בקרב המורות והגננות, שיעור התמיכה בעמדה זו הייתה נמוכה  בהשוואה לזו של המנהלים. הורי התאומים תמכו בהפרדה פחות מהמורות, והתאומים עצמם הביעו את התמיכה הנמוכה ביותר באפשרות ההפרדה. בפוסט הקודם הוצג גם סיכום מחקרים שמראים שעמדת ההפרדה הדי פופולרית שהתגבשה ביחס להפרדת תאומים במערכות חינוך בעולם המערבי, איננה מתבססת על ראיות מחקריות שמצביעות על תרומת ההפרדה להתפתחות התאומים. המחקרים שהוצגו הראו שהפרדת התאומים איננה תורמת דבר להישגים הלימודיים ובמקרים מסוימים הפרדה בגיל צעיר בין התאומים גורמת לתוצאות רגשיות קשות עבור אחד מהתאומים. ממצאי המחקר הראו גם שתאומים יכולים לשגשג רגשית וחברתית כאשר הם אינם מופרדים.  מחקר נוסף שבוצע באוסטרליה בשנת 2012 הראה שרוב ההורים שם מתנגדים להפרדת התאומים בשנים הראשונות של בית הספר. בנוסף, מצאתי סקר שנערך בארה"ב על ידי Nilsson et al בקרב יועצים ויועצות בית ספר . מעיון בסקר זה עולה שרוב היועצים והיועצות(65 יועצים השתתפו בסקר)  היו בעד הפרדה בין תאומים מגיל צעיר . במקביל, עלה מעיון בממצאי המחקר,שלא עמדו לרשות היועצים ידע על מדיניות ומחקרים בנושא.

 

מקור האיור

חשוב מאוד שיועצים חינוכיים, מורות ומורים, מנהלי בתי ספר,גננות , מנהלות מעונות יום ומטפלות יכירו את ממצאי המחקר השומטים את הקרקע מתחת להעדפה הגורפת של הפרדת תאומים ושיבוצם במסגרות חינוך נפרדות כבר מגיל צעיר. חשוב שבעלי התפקידים יימנעו מהמלצות אוטומטיות על הפרדה. זאת ועוד, לאור ממצאי מחקר מצטברים שאינם תומכים בהפרדה בין תאומים כפתרון מועדף, ושתומכים בהיוועצות עם הורי התאומים ועם התאומים עצמם בכל מקרה ומקרה, מתבקש להציג קווים מנחים לניהול גנים וכיתות בית ספר שיש בהם זוג או זוגות תאומים.

מה יכולות גננות ומורות לעשות?

מזכירה את אשר כתבתי בפוסט הקודם שמטרת העשייה החינוכית עם תאומים היא להבטיח גיבוש זהות עצמאית לכל אחד מהתאומים לצד הבטחת רשת ביטחון רגשי שמוענקת על ידי נוכחות האח התאום באותה מסגרת חינוכית(כיתה, גן, מעון יום).  

אני חושבת שדרכי העבודה בגנים  צריכות להביא בחשבון את מאפייניהם של הילדים ושל הוריהם ולהתאים עצמן בהתאם. גן שיש בו זוג או זוגות תאומים איננו דומה לגן שאין בו זוגות תאומים. גן שיש בו ילדים שאינם דוברים עברית איננו דומה לגן ששפת האם של כל הילדים היא עברית. גן שמשולב בו ילד שאובחן עם אוטיזם איננו יכול להתנהל כמו גן שאין בו ילד כזה.

לשם כך הכרחי בעיניי שגננות ומורות יבקשו מהורי הילדים פרטים על ילדיהם מראש, עוד לפני תחילת שנת הלימדוים, כדי לדעת להיערך בהתאם. במקרה של תאומים, יש לבקש מידע על כל אחד מהתאומים. לדוגמה, להכיר תחביבים של כל אחד מהם ולאפשר פעילות ומשחק לפי העדפותיהם הייחודיות. זאת ועוד, מועיל לבקש מידע על מה עוזר לכל אחד מהתאומים להרגיש בטוח, איך כל אחד פותר בעיות, איך התאומים עוזרים אחד לשני ואיך לדעת ההורים מפריעים אחד לשני.

מהרגע שהילדים מתחילים לבקר בגן, חשוב לצפות באינטראקציות שלהם  עם ילדים שונים ועם התאום. חשוב לצפות בפרידה מההורים ובכניסה לגן, במשחק חופשי בתוך הגן או הכיתה ובחצר-בהפסקה, בזמן האוכל וההליכה לשיתרותים בגילים צעירים. יש לעשות זאת על מנת לבדוק העדפות של משחקים, איכות של אינטראקציות עם ילדים אחרים וגם עם התאום ואסטרטגיות לפתרון בעיות.

חשוב שגננות  תכרנה במה התאומים מסעיים לאחים שלהם ובאלו נסיבות הם מפריעים לתאום להתחבר עם ילדים אחרים. בעקבות התצפיות חשוב שהגננות  תיזומנה התערבויות בזמן אמת שמאפשרות לילדים ליצור אינטראקציות עם ילדים שונים בגן ולשמר אותן.

חשוב מאוד שכל אנשי הצוות(גננות, סייעות, סטודנטיות להוראה אם מתנסות בגן, חונכות וכו') תכרנה את השמות הפרטיים של כל אחד מהתאומים ותפנינה לכל ילד באופן אישי ובנפרד. במקרים של תאומים זהים הכרחי לעשות מאמצים בעזרת ההורים ללמוד להבחין בין התאומים. הכרחי גם להימנע מפניה קולקטיבית לתאומים:"אתם-תבואו כאן", "תשבו שם וכו". גם כאשר לאחד התאומים קשה במצבים מיוחדים, חשוב מאוד לסייע לו להתמודד. באותה מידה יש לשבח כל אחד מהתאומים על פי התנהגותו הספציפית. יש להימנע ומתן חיזוקים לתאומים כזוג שהיא  ישות אחת.

חשוב גם לאפשר לכל תאום להציג  נושאים, פעילויות, תוצרים ייחודיים שלו במליאת הגן או הכיתה -תוצרים ששונים מאלו של התאום. חשוב גם להפריד בין מועד הצגת הדברים כך שכל אחד מתאומים יציג במועד שונה והתאום השני.

בטקסים כגון "מקבלי השבת", רצוי שכל תאום יזכה לתפקיד במועד שונה מהתאום שלו. כנ"ל במסיבות סיום, רצוי לעודד מילוי תפקידים שונים על ידי כל אחד מהתאומים. רצוי לשקול גם חגיגת ימי הולדת במועדים נפרדים. בכל מקרה יש להתייעץ עם התאומים אם הם רוצים לחגוג יחד ימי הולדת או כל אחד לחוד.

חשוב גם לשייך ילדים לקבוצות קטנות למידה מונחות נפרדות כאשר החלוקה לקבוצות נעשית על פי תחומי העניין של הילדים.

חשוב מאוד להשתדל להימנע מהשוואות בין התאומים.

בדיווחים להורים יש לאפיין תפקוד והתנהגות של כל אחד מהתאומים בהתבסס על היכרות עם דרכי הפעולה הנפרדות של כל אחד מהם בגן או בכיתה.

חשוב  ללמוד להעריך קונפליקטים בין ילדים בכלל, ובין התאומים בפרט, כרכיב בלתי נמנע של קשרים בין אישיים בין ילדים. חשוב להכיר את אסטרטגיות ההתמודדות עם הקונפליקטים של התאומים ולאפשר את התנהלותם כל עוד אין פגיעה באחד מהם. במידת הצורך, ניתן להתערב כדי ללמד ילדים לפתור קונפליקטים בדרך של משא ומתן. אבל אין להעביר מסר שתאומים לא רבים. להיפך, יש להכיר בחשיבות המריבות בין התאומים לגיבוש הזהות האישית של כל אחד מהם.

מה רצוי שיעשו ההורים?

להבטחת תנאיי חיים והתפתחות מיטבים לתאומים הכרחי שהורי הילדים והמחנכות והמחנכים ישתפו פעולה ביניהם. להורי הילדים תפקיד נכבד. להלן התייחסות למקצת פעולות מועילות שעשויים הורי הילדים לאמץ:

  • חשוב מאוד לא להלביש את התאומים בבגדים זהים;
  • לעודד כל אחד מהתאומים לבנות חברויות משלו. רצוי מאוד לארח בבית חברים וחברות של כל אחד מהתאומים.
  • יעזור לשתף את המסגרת החינוכית במידע שיסייע לצוות להתייחס לכל אחד מהתאומים כישות נפרדת. לשתף לגבי מוקדי עניין ודרכי תגובה ייחדויות של כל אחד מהתאומים.
  • לשתף את הצוות החינוכי במידע לגבי האופן שבו התאומים מיטיבים לתמוך רגשית אחד בשני, כמו גם במידע שנוגע לאופן שבו כל תאום עשוי להפריע להתנהלות של האח התאום.
  • במידה שאפשר, רצוי שהורים וסבתות וסבים יקדישו מידי פעם זמן איכות עם כל אחד מהתאומים בנפרד.
  • חשוב ביותר שאם אחד התאומים חולה, אחיו או אחותו יגיעו לגן כרגיל. חשוב לא להיכנע יותר מידי לשיקולי נוחות בעניינים אלו.
  • חשוב לאפשר שתאום ינחם את אחיו או אחותו
  • חשוב להבין שמריבות וקונפליקטים בין התאומים הכרחיים להיפרדות הפסיכולוגית ביניהם ולגיבוש הזהות העצמאית של כל אחד מהם. על כן, יש לצפות בדרכי פתרון הקונפליקטים, לאפשר אותם ולהתערב רק כדי להשפיע אם יש צורך על דרך פתרון הקונפליקטים.

לסיכום, בפוסט זה הצגתי מספר דרכים שגננות ומורות מזה, והורים מזה, יכולים לאמץ על מנת לאפשר לתאומים ללמוד באותה כיתת גן או כיתת בית ספר באופן אשר יסייע  להתפתחות הייחודית של כל אחד מהם, תוך שמתאפשרת התמיכה הרגשית הניתנת על ידי נוכחות התאום באותה מסגרת חינוכית. הבטחת תנאי למידה טובים לכל אחד מהתאומים, מחייבת התבוננות בהתנהגותם וניסונות לתכנן את עבודת הגן או הכיתה באופן אשר מאפשר לכל אחד מהם לעסוק בדברים שמענינים אותו וליצור קשרים עם ילדי הגן או הכיתה האחרים. שיתוף פעולה בין המסגרת החינוכית לבין הבית הכרחית והמידע הניתן על ידי ההורים שמיטיבים להכיר את הילדים שלהם חשוב ביותר לניהול הגן והכיתה.