הערכת וטיפוח "פונקציות ניהוליות" של ילדי גן-הצצה לכלי-COR Advantage

הערכה בגיל הרך-שאלות חשובות

אחד התפקידים של הגננות הוא להעריך את תפקוד הילדים הלומדים בגן שלהן. זה מוסכם על כולם. כחלק מתהליך הלמידה נשאלות שאלות מרכזיות וחשובות כגון:

  • למה להעריך?
  • מה להעריך?
  • איך להעריך?
  •  מה עושים עם תוצרי ההערכה?
  • על חשבון אלו פעולות בגן  באה ההערכה?

אלו  הן שאלות חשובות שראוי שנתייחס אליהן. אלא שבלחץ העומס היומיומי וריבוי הדרישות מהגננות, מסתפקים לעתים קרובות מידי בהתמקדות ב"מה ואיך" להעריך. הערכות ומיפויים של ילדים נעשים לעתים כפעולות טכניות בגנים מבלי לעצור ולחשוב על השאלות הנוספות שקשורות ל"לשם מה?" "מה עושים עם זה"? "מהי התועלת שבהערכה?"

יתרה מזו, יש קשר הדוק בין מוקדי ההערכה לקוריקולום ,לתכנית הלמידה בגן. אם ההערכה מתמקדת במיומנויות רבות וממוקדות המשתייכות לתחומי תפקוד שונים גם הקוריקולום הופך לכזה ואז נשאלת השאלה איך בונים פעילויות לטיפוח כל אחת מהמיומנויות: הכרת אותיות, מודעות פונולוגית, התאמת כמות מספר ועוד?

בהשראת גישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, וראייה יותר אקולוגית של ההתפתחות האדם, נבנו בעולם המערבי( בעיקר בארה"ב ובבריטניה) כלים להערכת סביבת הלמידה (CLASS, ECERS-R ).

אלא שבארץ  כפי שקבעה  דו"ח  "אבחון, מדידה והערכה גן-ב" (ברזניץ-ימין, 2008) חסרים כלי הערכה מבוססי מחקר לילדים צעירים. הכלי הנפוץ ביותר להערכת הילדים הוא מבטי"ם. כלי זה מבוסס על הערכה של תפקודי הילדים על בסיס תצפיות מפורט מאוד ונשאלת השאלה מלבד היעדר הביסוס המחקרי שלו, כיצד יכול צוות גן בהובלת הגננת להשלים שניים שלושה מעגלי הערכה כאלו במהלך שנת לימודים אחת, ל-35 ילדים תוך שנשאר גם מקום וזמן לעשייה חינוכית משמעותית?

הצעה להתמקדות במוקדי הערכה מצומצמים ומרכזיים לכל הילדים

לאור מצוקה זו של זמן וכלים אני מציעה שבינתיים, עד שיוצעו כלים משופרים לגננות, ההיכרות הראשונית עם כל הילדים תתבסס תחילה על  מספר מאפיינים שקשורים לילדים כ"בני אדם שלמים":

  • ידע על המשפחה אחים וכינויים שלהם זוכים הילדים בבית;
  • מי המחנכת הקרובה ביותר לילד בגן-את מי הוא רואה ככתובת בעתות מצוקה?
  • יש לו אין לו לילד חבר קרוב וכן מי החבר חברה?
  • בנוסף אני מציעה שצוות הגן   יכיר מקרוב את תחומי העניין הספציפיים של הילדים(ופעילויות שהוא אוהב). אני  חושבת שהיכרות עם תחומי העניין עשויה להוות "מפתח" חשוב לילדים צעירים בכלל, ולילדים שמתגלים אצלם קשיים או הימנעות מפעילויות מאתגרות, בפרט. אם אנחנו יודעים שילד שנמנע מפעילויות אורייניות אוהב כדור רגל , לדוגמה, נדע להתאים ספר קריאה שמתמקד בנושא(כגון בילי הקוסם של אנתוני בראון) ועם ילדים גדולים יותר אפילו בכיתות א-ב נביא כתבות עדכניות מן העיתונות על קבוצות הכדורגל שהילד אוהב ונעמיד את הטקסט הזה לקריאה.

אחד ממוקדי ההערכת  התפקוד ההכרחיים  לדעתי בנוסף למיפוי מאפיינים של ילדים ,כ"בני אדם שלמים", הוא החלק שמתמקד בגישה ללמידה, או "פונקציות ניהוליות". "פונקציות ניהוליות מוגדרות בויקיפדיה  כ" תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות. הם מתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי…

מונח תפקודים ניהוליים מתייחס לאוסף רחב של תפקודים שכליים ולכן אינו מיוצג על ידי התנהגות בודדת. תפקודים ניהוליים אחראים על יכולת לתכנון ופתרון בעיות, תהליכי בקרה, עכבה וויסות, בחירת מידע חושי רלוונטי, זיכרון עבודה מילולי וחזותי, יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, יוזמה של פעולות ועכבה על פעולות, הכנת תגובה, קשב מתמשך, סריקה חזותית, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד . עם זאת, שמירה על הקשב והעוררות אינה נחשבת לאחת מהפונקציות הניהוליות.

תפקודים ניהוליים יכולים לנבא את התפקוד האקדמי של ילדים בכיתות הראשונות של בית ספר יסודי טוב יותר ממדידה של מנת משכל[."[סיום ציטוט הגדרה מויקיפדיה]

מהם התפקודים הניהוליים של המוח

מהן הפונקציות הניהוליות?

הערכת פונקציות ניהוליות של ילדים צעירים בכלי הערכה של High Scope

הבנת החשיבות של הפונקציות הניהוליות לתפקוד, להתפתחות והישגים עתידיים,  הביאו אותי לבחור בתפקידיי הקודמים הקשורים להתפתחות פרופסיונאלית של גננות, בכלי COR)CHILD OBSERVATION RECORD) של High Scope  ככלי הערכה שחשוב שגננות וסטודנטיות להוראה תכרנה מקרוב.  וזאת משום שכלי זה הכיל מלכתחילה התמקדות בהערכת יכולת הילדים להתמודד עם בעיות לימודיות מזה וחברתיות מזה.  אף שכלי ה-COR הכיל בגרסתו הקודמת שישה תחומי תפקוד מרכזיים(יזמה ופתרון בעיות, ייצוג יצירתי, התפתחות חברתית-רגשית, שפה ואורינות, משוגים מתימטיים ומדעיים) , עודדתי גננות וסטודנטיות אם אין להן זמן, להעריך מעבר למוקדים שקשורים ב"ילד כבן אדם שלם"(שהצבעתי עליהם קודם כגון:תחומי עניין, חבר קרוב וכו) את החלק שמתמקד בפתרון בעיות ובתחום הרגשי וחברתי  כבסיס הכרחי.

התמקדות  בהתמודדות של הילד עם פתרון בעיות חשובה כי יש בה סוג של מפתח ללמידה ולהסתגלות. ילד שנמנע מהתמודדות עם קשיים, ומסווה את הקושי שלו אינו לומד! וקשה לו להיות הוא עצמו. כתבתי על כך בפוסט קודם שמתמקד בהתמודדות עם בעיות וסגנונות התמודדות עם קשיים.

בפוסט זה אני מבקשת להציע לקוראים להכיר את הגרסה  העדכנית של הכלי CORׁ ׁ(COR Advantage, 2014 ) ובמיוחד את החלק שמתמקד בפונקציות ניהוליות הנקרא בכלי זה "גישות ללמידה (Approaches to learning). הכלי העדכני הזה כולל את הערכת ההתפתחות מהינקות עד גיל 6 (משלב בין שני כלים שהיו בשימוש לפניו אחד לפעוטות עד גיל שנתיים וחצי והאחר לילדים בגיל הגן). כלי זה כולל הערכה של שמונה תחומים: 1. גישה לללמידה; 2. התפתחות רגשית-חברתית;3. התפתחות פיזית ובריאות;4. שפה, אוריינות ותקשורת; 5. מתימטיקה; 6. ייצוג יצירתי אמנותי; 7. מדע וטכנולוגיה; 8. מדעי החברה (ידיעת העצמי והאחר; היסטוריה; גיאוגרפיה). לכל תחום  הערכה תת תחומים שמוערכים על ידי הצוות החינוכי,על בסיס תצפיות על תפקוד הילד בסביבה הטבעית לאורך זמן. כל פריט מוערך בסולם  בן שמונה דרגות מ-0(התפקוד הנמוך ביותר) עד 7 (התפקוד הגבוה ביותר בכח תחום). קריטריונים להערכה מוצעים בכלי כמו גם דוגמאות מתוך תצפיות.

אין מצוינים במדריך לשימוש בכלי, גילים אופייניים לביצוע דרגות התפקוד המיוצגות בפרטים השונים השונים, ולא נורמות וזאת כדי להימנע מתיוג הילדים. ב-High Scope מציעים למחנכות להעריך כל ילד כמו גם קבוצות וכיתות וכך לקבל פרופיל אישי, קבוצתי וכיתתי. הערכות כיתתיות נמוכות בתחום זה או אחר עשויות להצביע על היעדר דגש מספיק על למידת התחום על ידי המחנכות עצמן.

כפי שכתבתי למעלה, אם אין זמן להערכה של כל תחומי ההתפתחות אני מציעה שבכל מקרה מחנכות תכרנה את התפקוד של כל ילד וילדה בגן(וגם בכיתות א-ב) בכל הנוגע לגישתם של הילדים ללמידה.

לכן אתייחס מעט יותר לעומק לתחום זה.

COR Advantage Scoring Guide 1.5

גישה ללמידה

שלושת תת התחומים שכלולים בגישה ללמידה: א. יזמה ותכנון; ב. פתרון בעיות עם חומרים;               ג. רפלקציה.

התייחסות להערכה של ילדים כבר מהגיל הרך בתת תפקודים אלו היא חדשנית, מתמקדת בכישורים של המאה ה-21 שנחשבים להכרחיים לתפקוד בעולם משתנה, ומנוגדת לתיאוריות קלאסיות של התפתחות שראו בילדים בגיל הגן "יצורים" נעדרים יכולת חשיבה לוגית והיסקית.

הפריטים המתקדמים ביותר ביזמה ותכנון, דהיינו המקום שמבטא יכולות תכנון מצוינות של ילדי גן ואליו יש לשאוף בחינוכם של ילדים צעירים , דרגות 6 ו-7  כוללים: " ילד מתכנן ומשלים ביצוע של תכנית שנמשך יומיים או יותר"(דרגה 6) ו-"הילד משתמש במשאבים חיצוניים לאיסוף מידע שנחוץ לו להשלמת תכנית שיזם"(דרגה 7). 

הפריטים המתקדמים  בפתרון בעיות(עם חומרים),  דרגות 6 ו-7 בתחום זה הם:הילד חושב מראש על בעיות אפשריות כחלק מהתמודדות עם משימה ומזהה פתרונות אפשריים.(דרגה 6) ו-" הילד משלב משאבים שונים(אנשים אחרים; חומרים ממרכז אחר בגן) כחלק מהניסיון להתמודד ולפתור בעיה מורכבת(למשל משימה שכוללת מספר שלבים).(דרגה 7).

 הפריטים המתקדמים ברפלקציה, דרגות 6 ו-7 בתחום זה הם:"הילד מציין  סיבה לתופעה או להתרחשות שבה צפה או השתתף  ואומר מה יעשה אותו דבר או באורח שונה בסיטואציה דומה בעתיד"(דרגה 6) ו- "הילד זוכר פעולה, דרך התמודדות  שצפה בה אצל אדם אחר  ומיישם את אשר צפה בו במצב דומה."(דרגה 7).

מן הפירוט המופיע למעלה ניתן ללמוד על חשיבות ההתבוננות וההערכה של ביטויים של יזמה של הילדים ושל תכנון, תוך שהוא חושב מראש על מה הוא מבקש "לבנות"(בניה פזית ומטאפורית" ומסוגל לתכנן "פרויקט" ולהתמיד בו במשך זמן(יומיים או יותר). יתרה מזו, אחד הביטויים ה"גבוהים" של יזמה היא היכולת לתכנן איסוף מידע ונתונים ממוקרות שאינם בהישג יד ונראים לעין-דבר שמבטא הרחבה של התודעה לדברים שמתעלים מעל המיידי, הקונקרטי והפיזי. ביטוי נוסף לתודעה שמתעלה מעל המיידי באה לידי ביטוי בחשיבה פרו-אקטיבית של ילדים על בעיות ופתרונות  אפשריים לבעיות אלו. שוב מדובר בתפקוד שמתעלה מעל המיידי ו"בונה" תסריטים מנטאליים לתרחישים עתידיים. יכולת נוספת גבוהה ביותר שמשתלבת בפתרון בעיות מתייחסת לגיוס משאבים להתמודדות עם פרויקטים מורכבים המשלבים מקורות ומשאבים שונים, תוך שהילד מגלה התמדה בהתמודדויות אלו[לחשיבות ההתמדה, מה שמכונה לעתים grit ), וחשיבות טיפוחה אקדיש בעתיד פוסט נפרד). לכל אלו מצטרפת הרפלקציה (היבט הרפלקציה הוסף ל-COR Advantage-לא היה כלול בגרסאות הקודמות) רפלקציה שמתמקדת ביכולת של הילד להתבונן באופן רפטרוספקטיבי וביקורתי על דרכי פעולתו, לנסות להבין את מחולליה ולנסות להשתמש בתובנות אלו לעשייתו העתידית.  ניתן לראות את כל אלו כשמתבוננים בדרכי הפעולה של הילדים במרכז הבניה, בפרויקטים מדעיים שהם יוזמים, בהצגות שהם מבקשים לתכנן ועוד.

מה עשויים לעשות המחנכים כדי לתרום לטיפוח הפונקציות הניהוליות ?

בעיניי קודם כל על המחנכים ללמוד להכיר בחשיבות תרומתן של הפונקציות הניהוליות להתפתחות, ללמידה ולתפקוד החברתי והאקדמי. לצערי קל יותר להתמקד בהיבטים קונקרטיים של תפקוד(הכרת אותיות, החזקת עיפרון), להעריך ולטפח אותם.

בנוסף חשוב לזהות מוקדי עשייה בגן, בבית, בבית הספר שמאפשרים ומעודדים התפתחות של תפקודים אלו(לרוב מוקדים שמחייבים יזמה, תכנון, פתרון בעיות כמו מוקדי בנייה; כמו עיסוק בפרויקטים שנובעים משאלות הילדים).

חשוב לא פחות לזהות מאפיינים של עשייה חינוכית שבולמים התפתחות של פונקציות ניהוליות. למשל נוהג לא לאפשר לילדים להעביר פריטים ממרכז למרכז בגן. או הגבלה של פעילות הילדים לפעילות שנמשכת יום אחד או חלק מיום אחד בלבד.  כמו כן עידוד של העתקה ושינון מפריעים ליזמה ופתרון בעיות.

בנוסף יש להתבונן בפעילות החופשית של הילדים בתוך הגן ומחוצה לו על מנת לזהות מוקדי עניין ובעיות שהילדים מזהים ולעודד את העיסוק של הילדים בפרויקטים. חשוב לשתף את כל צוות הגן בנושאים אלו על מנת שכל הצוות יהיה שותף לעיודוד הילדים לעסוק בפרויקטים מתמשכים.

מחנכות יכולות לתרום לרפלקציה באמצעות בקשות שהילידם ישתפו  את יתר ילדי הגן בעיסוקיהם. חלק מהכנת היצגים אלו מחייבים  שחזור ורפלקציה. בכל מקרה חשוב לעודד את הילדים לערוך סיכומים לפעילויות מורכבות שתכננו וביצעו.