על שימוש וגמילה ממוצצים

אופן השימוש של תינוקות ופעוטות במוצצים איננו נושא חדש אבל הוא נושא שמעסיק תינוקות ופעוטות(מעסיק אותם פיזית), את הוריהם ואת המחנכות במסגרות החינוך לגיל הרך.

על אף המחלוקות בין מומחים באשר להמלצות שנוגעות לשימוש במוצצים, חשוב שנזכיר שרוב התינוקות והפעוטות משתמשים בתדירות כזו או אחרת במוצצים. מחקר קנדי מצא שכ84% מהתינוקות והפעוטות משתמשים במידה כזו או אחרת במוצצים.

גרסאות שונות של מוצצים היו בשימוש במשך אלפי שנים. צורתם והחומרים מהם הם יוצרו היו שונים, אבל מסתבר שהורים תמיד חיפשו דרך להרגיע את בכיים של תינוקותיהם תוך  הסתמכות על רפלקס וצורך המציצה הקיים בתינוקות צעירים.

הוצע ששימוש במוצצים אצל תינוקות צעירים מתחת לגיל שישה חודשים נימצא קשור(קשר קורלטיבי) להפחתת הסיכון ללקות במוות בעריסה. שימוש תכוף ומרכזי של המוצץ קשור להרגעה באופן כללי, והוצע שלמציצת מוצץ השפעה אפשרית של שיכוך כאבים (למשל אם מעודדים תינוקות למוצוץ מוצץ בשעה שהם מקבלים זריקת חיסון).

מנגד הובעה דאגה ששימוש מוקדם מאוד במוצץ מייד אחרי הלידה עלול להפחית את ההזנה באמצעות הנקה. עם זאת, מחקרים מבוקרים לא מצאו ראיות של ממש ששימוש במוצץ מפריע להנקה. בנוסף, נטען ששימוש במוצץ עלול להגדיל את הסיכוי שהילדים ילקו בדלקת אוזניים, להפריע להתפתחות הדיבור או להזיק לצמיחה ישרה של שיניים. גם לגבי סכנות אלו לא נמצאו ראיות בתנאי  שהילדים מפסיקים להתשמש באופן עקבי במוצץ בגיל 3 וחצי ומעלה.

המסקנה המתבקשת היא שאין כל סיבה להפריע להורים ולתינוקות להשתמש במוצצים בשלוש שנות החיים הראשונות.

איך נתרום לוויסות של השימוש במוצצים?

חשוב אחרי גיל חצי שנה להרגיל תינוקות להשתמש במוצץ סביב השינה או כאשר הם נסערים וזקוקים להרגעה אקטיבית. חשוב לא לעודד שימוש במוצצים 24/7. חשוב שתינוקות  יחליפו תורות "דיבור" עם הסובבים אותם(הפקת קולות לפי תורות) כשכל הקשב ואפשרויות הפקת הקולות פתוחות בפניהן ולא מוגבלות על ידי המוצץ.

מומלץ להציע לתינוק או לפעוט מוצץ בזמן חיסונים או זריקות או בשעת כאב כיוון שקיימת אפשרות שפעולת המציצה  משככת כאבים.

בקרב פעוטות חשוב  להסכים איתם על כללים לשימוש מבוקר במוצצים: למשל שהמוצצים יונחו במגירה , קופסה, תיק או כיס מוסכמים שיש לפעוטות נגישות אליהם . חשוב שהפעוטות עצמם יניחו את המוצץ במקומות אלו, שיקחו אחריות על ויסות השימוש במוצץ. הענקת היכולת לפעוט לשלוט ב"צריכת" המוצץ חשובה, כי מדובר בשימוש באביזר שמסייע בתהליך הויסות העצמי. כמו כל הרגל, חשובה ביותר הקפדה על שמירה עקבית על הנחת המוצץ  במקום מוסכם במהלך השעות שהוא לא בשימוש.

נזכור שלעתים קרובות מאוד מוצצים משמשים כחפצי מעבר שמסעיים במעבר מהבית למסגרת החינוכית או מהבית לביתם של קרובי משפחה. המוצץ הצמוד לפעוט מהווה סוג של שלוחה של המקום המוכר ותורם להרגשת ביטחון.

בנוסף, חשוב מאוד בעיניי שמבוגרים-יהיו אלו הורים, בני משפחה אחרים או נשות סגל חינוכי-לא יוציאו ויכניסו מוצצים לפיו של פעוט שיש לו שליטה בפעולות אלו. חשוב מאוד שנבין שהילד הוא ישות נפרדת ויש לשמור על גבולות הגוף שלו. מספיק שנבקש שהילד יוציא את המוצץ מהפה כדי שנבין אותו או כי סיכמנו שבזמן פעילות כזו או אחרת המוצץ מונח בצד. לא נמשיך בפעילות עד אשר הפעוט מניח את המוצץ הצידה אבל נימנע מלהוציא את המוצץ מפיו.

במסגרות חינוכיות חשוב לאפשר שימוש במוצצים בתקופת ההסתגלות ולאחר מכן בזמן השינה או כשנראה כי הפעוט נסער וזקוק למוצץ כדי להירגע. חשוב מעבר לכך להרגיל פעוטות להניח את המוצץ במקום מוסכם ולא להתהלך איתו לכל אורך יום הלמידה במסגרת החינוכית.

ניתן לעיין גם בפוסט מקיף מאוד על מוצצים .

איך נגמלים משימוש במוצץ?

השאלה המרכזית היא מתי ואיך נגמלים ממוצץ?

לגבי השימוש והגמילה ממוצץ , כמו לגבי היבטים אחרים נראה כי הפעוט נאבק עם עצמו בין הרצון להיות גדול ועצמאי, לבין הצורך לקבל תמיכה וביטחון מאנשים ומחפצים כגון המוצץ. לכן הגמילה ממוצץ מהווה עבור הפעוט סוג של הכרעה שהוא כבר גדול ועומדים לרשותו אמצעים אחרים זולת המוצץ להירגע. ככל שננסה לדחוף פחות את הפעוט להיפרד סופית מהמוצץ, כך אני מאמינה שיפעלו עליו הכוחות שמניעים אותו להתנהגות עצמאית ובוגרת ולויתור בסופו של דבר על המוצץ.

הדגשת העצמאות וההתנהגות הבוגרת של הילד בסיטוציות שונות יגבירו את הרצון שלו להיות "גדול". מה שצריך להקדים את הגמילה הוא תקופה ארוכה למדי שבה הפעוט שומר על שימוש מוגבל בזמן ובמקום במוצץ. חשוב להפנים שההחלטה על ויתור על המוצץ הינה בסופו של דבר של הילד. הדגשת בגרותו ושיחות איתו כדי להגיע הסכמות לגבי ויתור על המוצץ עשויים לעזור.

ישנם ספרי ילדים שניתן לקרוא בתקופות אלו כבסיס לשיחות עם הילד על ויתור על המוצץ. מוצץ המזל של אורי אורלב, מאויר על ידי אלונה פרנקל  בהוצאת עם עובד, הוא ספר מומלץ.

הוסף לסל את מוצץ המזל - ספרית שפן הסופר / אורי אורלב

 ספר מומלץ נוסף הוא נעמה והמוצץ של שלמה אבס, מאויר על ידי דני קרמן בהוצאת ספרית הפועלים.

עטיפת הספר נעמה והמוצץ

מקובלים גם טקסים של פרידה מהמוצץ. התקופה שבמהלכה  "מבשילה" ההחלטה להיפרד מהמוצץ ארוכה וחשוב לא לזרז את הילדים. אני חושבת שכדאי מאוד להתכוונן להיפרד מהמוצץ לקראת או מייד אחרי גיל שלוש. נדיר מאוד ולא כל כך רצוי להשתמש במוצץ אחרי גיל ארבע. גם כדי לעודד עצמאות וגם בגלל שהשימוש במוצץ אחרי גיל ארבע עלול להיות קשור לנזקים לשיניים(לא נמצאו נזקים כאלו שקשורים למציצה לפני גיל ארבע).

בכל ישוב כמעט בארץ ובעולם המערבי ניתן למצוא עצי מוצצים. מעין עצים שהפעוטות מלווים בהוריהם מגיעים אליהם כדי להפקיד את אחרוני המוצצים בענפיו הבוטחים של העץ. טקס הפרידה  עשוי לעזור-למרות שקורה שהורים שומרים מוצצי חירום שמשתמשים בהם מעט פעמים גם אחרי הפקדת המוצצים על העצים.

עץ המוצצים

לסיכום, בפוסט זה כתבתי על השימוש והגמילה ממוצצים.  השימוש במוצצים מרגיע ועשוי לשכך כאבים ולכן אין סיבה לא לאפשר לתינוקות ופעוטות שימוש בו. ככל שהתינוק גדל, חשוב להגביל בכפוף להסכמת התינוק או הפעוט, את השימוש במוצצים למקומות וזמנים מוגדרים(לרוב סביב השינה או לחץ מיוחד) או רק בחדר שלו ולא בסלון. הזכרנו גם שהמוצץ מסייע במעברים בהיותו סוג של חפץ מעבר. באשר לגמילה ממוצץ, כתבנו שחשוב לגייס את הילד עצמו לתהליך והוא בסופו של דבר מי שיחליט לזנוח את המוצץ כדי להוכיח בגרות. חשוב לאפשר לילד להחליט על העתוי המדויק של הפרידה ממוצץ. טקסים של פרידה סביב עצים הפכו למאוד מקובלים בארץ ובעולם ואף הם מדרבנים את הילד לווסתאת עצמו ללא המוצץ.