אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים-תפקיד הממסד לדאוג לטובת הילד וליצור נורמות של פתיחות

פוסט זה איננו פוסט חדש. לפני כשלושה חודשים כתבתי פוסט ובו התייחסות לממצאים שמצביעים על כך שהורות חד- מינית נמצאה שוב ושוב במחקרים, כאיכותית בדיוק כמו הורות איכותית של הורים הטרוסקסואלים. אז כתבתי את הפוסט בעקבות הערה של סטודנטית שהניחה שהורות חד-מינית היא מן הסתם "הורות בסיכון". בעקבות הערתה כתבתי פוסט בנושא-פוסט שכלל הפניות למאגרי מחקרים בנושא.

החלטתי להעלות שוב את הפוסט ההוא בעקבות ההחלטות וההנמקות התמוהות של משרד הרווחה בדבר דחיית אפשרות האימוץ של ילדים על ידי זוגות הורים חד- מיניים.  הטענה השערורייתית והנוגדת את הראיות המחקריות הקיימות שגדילה בבית עם זוג הורים בני אותו מין מהווה "מעמסה" נוספת על הילד המאומץ,  היא ביטוי של סילוף נתונים וכנראה גם דעה קדומה. הטענה הנוספת , ה"מתוקנת" שהחברה הישראלית איננה בשלה להורות מסוג זה בעייתית לא פחות. רוח הדברים היא שהממסד איננו מכתיב נורמות של פתיחות והכלה אלא נכנע לסטריאוטיפים של החברה. שתי הטענות אינן מייצגות את טובת הילדים באמת.

אזכיר גם את הספר שהצגתי  כבר בעבר "שלושה לטנגו" מאת ג'יאסטין ריצ'רדסון ופיטר פרנל; איורים הנרי קול, על זוג פינגוינים בסנטראל פארק בניו יורק שהיו כמהים להיות הורים ודגרו תחילה על אבן. שומר הגן שהבחין בכמיהתם "לילד" משלהם, נידב להם ביצת פיגוינים נטושה שהחליפה את האבן. כך הפכו שני הפינגוינים הזכרים לאבות גאים ודאגניםלפינגוינית הקטנה ששמה טנגו.  ספר הילדים המרגש מבוסס על סיפור אמיתי. סיפור שמראה שגם בטבע ולא רק בקרב בני האדם  יש מקום להורות חד מינית.

תוצאת תמונה עבור הורות חד מינית בישראל

משחזרת את הפוסא הקודם כדי שתוכלו ללעיין בממצאי מחקר  ארוכי טווח , חוזרים ונשנים שמעידים על כך שטענת משרד הרווחה מופרכת.

הטריגר לכתיבת הפוסט הקודם היה כאמור הערת ביניים של סטודנטית(מורה במסגרת של חינוך לגיל הרך) כשבקורס שמתמקד בהתמודדות עם בעיות התנהגות, הזכרתי את החד-הורות כגורם סיכון אפשרי. בשיעור ניסיתי להסביר שמדובר בממצא הסתברותי ואין הדבר אומר שזהו הכלל לגבי כל משפחה ומשפחה. סביב אמירה זו, הסטודנטית שאלה האם גם הורות חד מינית נחשבת לגורם סיכון להתפתחות הילדים והיא הופתעה מאוד לקבל את התשובה שככל שאני יודעת ממחקרים אחדים שקראתי את ממצאיהם, אין הדבר כך. היינו, במחקרים רבים נמצא שילדים הגדלים בבתים יציבים שבראשם עומדים שני הורים חד מניים, אינם מושפעים לרעה מהיות הוריהם חד מיניים.

תמונה קשורה

הספר "סיפור על תכלת הצב ועל ילד מחמד"  מאת תהילה גולדברג מציג את ההורות של שתי אימהות כדבר יומיומי, טבעי ורגיל.

כחלק מהכנת הפוסט שפורסם באפריל 2017  חיפשתי מקורות לטענה שטענתי בשיעור ומצאתי שהמחקר  המדעי במשך כשלושה עשורים הגיע למסקנה שנראית מבוססת, שלהורות חד מינית  לכשעצמה לא נמצאה השפעה שלילית על התפתחותם של הילדים, בהשוואה להורות שלה שותפים הורים הטרוסקואלית וזאת כשמשווים בין משפחות שנתוני הרקע שלהם דומים.

חיפושיי באינטרנט הובילו אותי ל"אוצר" אליו הגעתי באמצעות פוסט  אחר של Luci Nicholson/Reuters. ה"אוצר" הוא מאמר של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה(Columbia University) ובו חשיפה של 79 מחקרים שנוגעים להשפעתה של ההורות המינית על הרווחה הרגשית וההתפתחות של הילדים. באתר מופיעים הקבצים של המאמרים ורשימה ביבליוגראפית מפורטת של כל שבעים ותשעת המחקרים.  במדובר במחקרים מדעיים שהתפרסמו בשלושים השנים האחרונות. בשבעים וחמישה מתוך שבעים ותשעת המחקרים נמצא שהורות חד מינית דומה בהשפעותיה על התפתחות הילדים להורות הטרוסקסואלית. בארבעה מחקרים בלבד נמצאו השלכות שליליות על הילדים שגדלו במשפחות שההורים בהן חד מיניים. אלא שבארבעה מחקרים אלו נכללו משפחות ש"התפרקו" עקב יציאה מהארון של אחד ההורים. במקרים אלו הילדים השתייכו בשלב מאוחר בחייהם למשפחות חד מיניות וחוו פירוק של משפחה שעשוי להסביר את ההשלכות  השליליות שנמצאו בילדים.

במאמר  שלאוניברסיטת קולומביה מצוין  שפסיקות בתי המשפט בארה"ב  מתבססות על הממצא שבקונצנזוס בקהילה המחקרית לפיו  התפתחות ילדים במשפחות חד מיניות נחשבת לבטוחה ואיכותית בדיוק כמו התפתחות של ילדים בכל משפחה "דו-הורית" אחרת.

מעט על אבות הומוסקסואלים בישראל ניתן למצוא במאמרו של אריאל כהן-ארקיןמאיה מלכין-קלר כתבה סקירת ספרות על משפחות הומוסקסואליות בישראל וטענתה  האישית היא שלמרות העמדה הממסדית שמכירה בשנים האחרונות בזכויות ההומוסקסואלים לממש את זכות ההורות שלהם, העמדה הערכית של חלק לא קטן מהאוכלוסיה ונציגי הממסד כלפי הורות חד מינית היא שלילית. אני מעלה את טענתה של מלכין קלר כיוון שאני רואה בפליאה של הסטדונטיות שלי לגבי הממצאים  בדבר ההתפתחות  והרווחה הרגשית התקינות של ילדים שגדלים במשפחות חד מיניות ביטוי לאותה עמדה אמביוולנטית כלפי הורים חד מיניים וילדיהם. 

חשוב מאוד בעיניי שהקהל הרחב בכלל ומורים, מורות וגננות יכירו את ממצאי המחקרים הרבים שמראים שהורות חד מינית  איננה מהווה גורם סיכון עבור הילדים. הדבר הוא הגיוני. כי ילדים צריכים  לגידולם מצע של קשר טוב מכיל שנותן ביטחון, מציב גבולות על ההתנהגות ומאפשר אוטונומיה רגשית ומחשבתית. אין כל סיבה שבעולם שהילדים לא יקבלו את כל אלו במשפחות  חד מיניות.

היותם של ילדים לעתים בסיכון כשגדלים במשפחות חד הוריות(או יחדיניות) עשויה להיות קשורה לקושי הרגשי, הפיזי והכלכלי לגדל ילדים לבד. חשוב להבין גם שמשפחות הופכות לחד הוריות(בראשן עומד הורה אחד בלבד) בשל מגוון של סיבות: בחירה של הורים ללדת או לאמץ ילדים ולגדל אותם לבד-דבר שמתאפשר היום בקנה מידה גדול בעקבות שינויים טכנולוגיים; גירושין; התאלמנות; נטישה על ידי אחד ההורים. ריבוי הערוצים להפיכתן של משפחות חד הוריות  לכאלו משפיע על איכות  חיי המשפחות ועל הקשיים שהן נתקלות בהן בכלל ועל איכות ההורות בפרט. הורות גם במשפחות דו הוריות היא משימה מורכבת ותובענית. במשפחות דו הוריות(לא משנה מהי הזהות המגדרית של ההורים), שמתפקדות באופן תקין, האחריות והמטלות ההוריות מתחלקות בצורה כזו או אחרת בין שני מבוגרים. במשפחות חד הוריות  כל העומס הזה נופל על כתפי אדם מבוגר אחד שמופקד גם על פרנסת המשפחה. לאור זאת, קל להבין מדוע  הורות חד מינית  איננה מהווה גורם סיכון עבור הילדים, בעוד שחד הורות עלולה לאתגר את ההורה היחידני ואת ילדיו.

הדבר החשוב ביותר שהורים זקוקים לו כדי להיטיב לגדל את ילדיהם, בין אם מדובר בהורות משותפת כזו או אחרת או בחד הורות הוא תמיכה של המשפחה הקרובה, הקהילה ומוסדות המידנה. הדבר נכון בין אם מדובר בילדים "ביולוגיים" ובין אם מדובר בילדים מאומצים. הדרך לתרום לכך שהילדים של היום יהיו מבוגרים מסתגלים ותורמים לחברה, הוא לבנות עבורם תנאיי חיים סבירים מבחינה רגשית, כלכלית, חינוכית, תרבותית. חשוב אפוא שקהילות ומוסדות המדינה יירתמו לתמוך במשפחות כלכלית ועל ידי שירותים תומכים היכן שיש צורך. חשוב באותה מידה להימנע בהדבקת סטיגמות על המשפחות ולהפיכתן למוחלשות. כל משפחה-חד הורית, דו מינית וכל החלופות האפשריות של המשפחות החדשות, עשויה לתפקד טוב יותר לטובת ילדיה בסיועה של תמיכה. לכן כשמדובר בהערכת מועמדים פוטנציאליים לאימוץ יש לבדוק את כישורי ההורות של המועמדים ואת משאבי התמיכה שעומדים לרשותם ללא כל קשר לזהותם המינית. כדי לאפשר לילדים המאומצים חיים טובים חשוב לטפח בקרב סגלי ההוראה פתיחות  וקבלה לדגמי ההורות ה"חדשים". חשוב גם להנגיש לציבור הרחב ממצאי מחקר שבדקו את השפעת דגמי ההורות השונים על התפתחות הילדים. כניעה לסטריאוטיפים המצויים בחברה לא באה בחשבון!

מודעות פרסומת