היערכות שמקדמת היכרות טובה עם הילדים ושותפות עם הוריהם

בעוד זמן קצר תתחיל ההיערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ט. תכנון שנתי מתחיל בהיערכות ובתכנון העבודה לקראת תחילת שנת הלימודים. נשאלת השאלה איך נוכל  להיערך להתחלת שנה שתבטיח כניסה חלקה לשנת הלימודים ותנאי רווחה רגשית ולמידה משעותית במהלך כל השנה? חשוב שהפעולות שנעשה יעלו בקנה אחד עם מטרותינו. לשם כך חשוב שנגדיר לעצמנו  את מטרותינו בעשייה חינוכית בכלל, ולהפעולות ההיערכות לקראת תחילת השנה בפרט.

תכנון שנתי הוא תכנון שבא להבטיח תנאיים של  רווחה רגשית ולמידה משמעותית למגוון הילדים המבקרים בגן ובבית הספר. לשם כך עלינו כמחנכים להיטיב להכיר את הילדים ואת משפחותיהם על מנת שנוכל להיערך להתאמות הנדרשות למאפייניהם. בחינוך בכלל ובחינוך לגיל הרך בפרט, נדרש שיתוף עם הורי הילדים כדי לממש את מטרותינו החינוכיות. השיתוף נדרש כי עניינית מעורבות ההורים בחינוכם של ילדיהם תורמת להתפתחותם. לשם כך חשוב מעל ומעבר לעבודה הישירה עם הילדים ועם ההורים לתאם את התכניות שלנו עם הצוות.

מקור לאיור

בשנתיים האחרונות כתבתי מספר פוסטים שעשויים לתמוך בתכנון ההיערכות כחלק מהתכנון השנתי וכדאי להיעזר בהם. בפוסטים אלו תיאור מורחב של תכנון שנתי, היערכות, היכרות עם הילים, חלוקת הגן לקבוצות, עבודה עם הורים ועבודת צוות שמתלוויה לכך.

בפוסט זה אני מדגישה מספר פעולות ספציפיות שקשורות להיערכות וממליצה להשתמש במידע הכלול כאן בהתבסס לפוסטים המפורטים להלן.

פוסט תכנון שנתי

היערכות לתחילת השנה כחלק מהתכנון השנתי

היכרות עם הילדים בתחילת השנה כבסיס ליצירת קשר איתם ולהתאמת תכניות

חלוקת הגן לקבוצות קטנות וקבועות, קריאה חזורתוספרית פיג'מה

פעולות למען היכרות ויצירת קשר טוב  עם ילדי הגן/כיתות א' ב'

א. לבקש מידע מההורים-באמצעות כרטיס אישי ובו שאלות על הילד: כינויים שלו הוא רגישל בבית, מהם תחומי העניין הולטים שלו(משחקים, תכניות טלויזיה, ספרי ילדים), איך מתמודד הילד עם קשיים, שמות בני המשפחה וכ'ו

ב. שיחה ראשונית עם כל אחד מהילדים בתחילת השנה  ובה שואלים אותם מה מעניין אותם, במה הם אוהבים לשחק, מי החברים שלהם, מה הם לא אוהבים שיעשו להם, איך הם אוהבים שנפנה אליהם.

ג. צפייה בילדים בימים ובשבועות הראשונים(ובהמשך במהלך כל השנה)-תוך כתיבה של "פתקים" שאותם ניתן להדביק במחברת -לשם כך הכרחי בעיניי להגדיר כחלק מתכנון היום בגן  20 דקות יומיות של צפייה במהלך כל שנת הלימודים-הדבר אפשרי אבל מחייב שינוי תפיסה)

ד. הנחיית קבוצות קטנות קבועות מתחילת השנה-מאפשרות היכרות טובה עם הילדים, עם היכולות החברתיות שלהם וגם תוך כדי כך מגבשת את הילדים ואת הקבוצה. ממליצה על חלוקה לקבוצות מתחילת השנה בתיאום עם הסייעת בגן ועל חשבון שעות פרטניות בכיתות א' ב' שינוצלו מהשבוע הראשוןן. חלוקה לקבוצות הטרוגניות על בסיס העדפה של משחק או ספר לקריאה חזורת. הקבוצות האלו יפעלו במשך מספר שבועות לפחות. הכרחי להפנים את העיקרון שקשר טוב ולמידה משמעותית מחייבים למידה רציפה באותו תוכן. וזאת בניגוד להרגל לבסס את העבודה בקבוצות על למידת מיומנויות שמחייבת למידה מקוטעת מנוקת מחיבור להקשר משעותי לילדים. לשם כך חשוב כבר מתחילת השנה  לתכנן למידה רציפה(קריאה חוזרת, התעמקות במשחק ובהמשך למידת חקר) .

ה. חשוב מאוד לבנות מנגנונים בגן ובכיתה שמאפשרים לגלות תחומי עניין וחוזק של כל ילד וילדה (כל הסעיפים הקודמים עשויים לסייע). וזאת כדי שבהמשך נושאי הלמידה יותאמו עד כמה שאפשר למה שמענין את ילדים ורלוונטי לחייהם.

הקניית הרגלים-מתי וכיצד ניתן להקנות הרגלים?

העיתוי של הקניית ההרגלים הוא חשוב מכיוון שכאמור הרגלים "טובים" ומתאימים מבטיחים פעילות זורמת והפניית הקשב של הילדים ללמידה. על כן, סביר שנשקיע את מירב אמצים  להקנות  הרגלים הן בתחילת השנה  והן  עם  הכנסת  מוקד,  מרכז, פעילות  או  משחק חדשים לגן. ההנחה היא שכל תחום פעילות חדש כרוך בלמידה של הרגלים הולמים. לדוגמה, אם נכניס שולחנות מים או בוץ לפעילות בגן לקראת סוף השנה בקיץ, נקדים את הפעילות החופשית באותם מוקדים בלמידה ותרגול של ההרגלים הנחוצים להתנהלות נאותה של הפעילות (לדוגמה, מספר הילדים המורשים להיכנס לפעילות בו-זמנית; לבישת סינרים, חליצת נעליים ורחיצת וניגוב ידיים אחרי הפעילות). בכיתה א' יש מספר הרגלים חדשים לילדים שאותם הם חייבים לתרגל. כניסה ויציאה מהכיתות בזמנים שחופפים את זמן השיעורים. הכנסה והוצאה של ציוד(קלמרים, מחברות). אף שבאופן מסורתי בכיתות אין מרכזי משחק, גוברת ההכרה בנחיצותם. לכן אני חשובת שטוב יהיה אם גם בבית הספר יוקמו מרכזי משחק וספריות כיתתיות בשיתוף מלא של הילדים מתחילת השנה.

למידה של הרגלים כחלק מהכנסת מוקדים או פעילויות חדשים מקטינה את האפשרות של למידת הרגלים "הרסניים" (כמו, לדוגמה, מלחמות שליטה על עמדות פנויות בשולחן המים).

"כלי" הלמידה שבאמצעותם נסייע לרכישת ההרגלים הם די פשוטים: קביעה ותירגול של רצף פעולות. לעתים רצוי שנדגים פעילות מסוימת (לרוב הדבר איננו נחוץ). עידוד תרגול השלבים תוך כדי פעילות ולא בתנאים מלאכותיים (דהיינו, עם היפתח מוקד המים נתרגל את ההרגלים ונהיה נוכחים במקום) ונציע חיזוקים חברתיים (שבחים מילוליים, ליטופים) במידה, עם השלמת רצף הפעולות הכלול בתוך ההרגל. יש לזכור שהתפקיד של המבוגר בתהליך הקניית ההרגל הוא לוודא חזרה תכופה ומדויקת על הפעולות הכלולות בהרגל. אם ילדים מדלגים על שלבים, יש להקפיד על כך שהם יתבקשו בתקיפות לחזור ולנהוג על-פיהם, ללא כל צורך בסנקציות או הפניית כעס כלפיהם.

המשתמע מהנאמר למעלה הוא שנוכחותו של המבוגר ומעורבותו הכרחיים בשלב הקניית ההרגלים. עם למידת הרגלי ההתנהגות על-ידי הילדים בכל מוקד, המבוגרים יכולים להתרחק ולאפשר זרימה חופשית של פעילות למידה יצירתית או אחרת.

נזכור גם ששינוי הרגלים קיימים, מחייב פעולה של הוצאת הילד מפעילות הנשלטת על-ידי "הטייס האוטומטי" ולגרום לכך שזמן מה הילד יחשוב על דרכי הפעולה שלו ויקדיש מאמץ ללמידה ולתרגול תכוף של ההרגלים החדשים עד לאחסונם בזיכרון.

הרחבה בנושא ניתן למצוא בשני פוסטים: אחד שמתמקד בהקניית הרגלים והאחר מתמקד בקביעה ושמירה על כללי התנהגות.

תקשורת ושיתוף ההורים

תהליך בניית האמון עם הורי הילדים מתחיל לפני תחילת שנת הלימודים-מהפניות הראשונות אליהם. כדי לבנות קשר טוב עם הורי הילדים, חשוב מאוד לנסח את הפניה אליהם בצורה מכילה שתיקח בחשבון שונות בין המשפחות. לדוגמה "הורים ובני משפחה יקרים" ולא "אימא ואבא". חשוב להסביר בקצרה את חשיבות  שיתוף הפעולה בית הבית למסגרת החינוכית,ודעתי היא שיש חשיבות רבה לקיים אסיפת הורים ראשונה לפני תחילת שנת הלימודים. אסיפת הורים כזו עשויה להפחית חששות בקרב המשפחות, ולהכין את הורי הילדים לקראת הנדרש מהם בתחילת שנת הלימודים למען הסתגלות טובה במסגרות החינוך של ילדיהם. חשוב מאוד להסביר את ההיגיון של הכללים (למשל לגבי הגעה לגן). חשוב להשתדל מאוד לא להיות פורמאלים וטכניים, אלא להסביר שהכללים נועדו לשמור על כל הילדים. כמו כן, חשוב להסביר להורים שבאופן טבעי כל הורה דואג לילד שלו' אבל הגן או כיתת בית הספר נועדו לבנות קהילה שמבטיחה זכויות השתתפות לכל הילדים וההורים. ככל שהצוות החינוכי יציג תפיסה חינוכית מגובשת ודרכי עבודה מאורגנות-תכנית עבודה של ממש- כך יוכלו ההורים לסמוך על הצוות החינוכי יותר.

כדי לעודד נכונות מצד ההורים לשיתוף פעולה, הייתי שואלת את ההורים את השאלות הבאות:

  1. לספר על הילד כמו שהם מכירים אותו.
  2. מה כדאי לגן לדעת על הילד ועל משפחתו? וזאת כדי שהגן או בית הספר ישכילו להתאים עצמם עד כמה שאפשר למאיפיינים של הילדים והמשפחות.
  3. במה היו מעונינים להיות שותפים בגן או בכיתה ובמה הם ממש לא מעונינים להיות שותפים?
  4. מהם חששותיהם ביחס לקשר עם הגן?

ניתן לשקול שיחות אישיות עם ההורים מתחילת השנה למען היכרות טובה איתם, על חשבון שיחות שאמורות להתקיים עם הורי הילדים בהמשך השנה. חשוב מאוד שהשיחה האישית הראשונה עם כל הורה לא תהיה סביב בעיה שקשורה לילד, לתפקוד ההורה בעיני הגננת או המורה או לתפקוד הגן בעיני ההורה.

תיאום עם הצוות: גנננות משלימות, סייעות, מורות מקצועיות בבית הספר

חשוב מאוד להבין שגננת או מורה לא יכולות, גם אם הן רוצות, לעשות את כל העבודה החינוכית סעצמן. יתרה מזו, כדי שהצוות יתגייס למשימות המשותפות לגן או לכיתה,חשוב שיהיה שותף ברציונל הפעולות המתוכננות ולהיגיון שמנחה את חלוקת העבודה בין השותפים. חשוב להפנים שעבודת צוות איננה דרישה פורמאלית בלבד כדי לרצות את הממונים. לשם כך נחוצים שני דברים: א. ליזום פגישה עם הצוות , פגישה עם יעדים ברורים שקשורים לתיאום פעולות ההיערכות עם הצוות; ב. להיות קשובים לצוות וערוכים להכניס שינויים מתבקשים בתכניות בעקבות הצעותיהם. מציעה בהמשך טבלה שעשויה לשמש לתכנון פעולות ההיערכות בגן ובבית הספר[טבלה זו הופיעה גם בפוסט שפרסמתי באוגוסט 2017).

כלי ארגוני לתכנון ההיערכות

כדי לממש את התכניות חשוב  מאוד לבנות את הבסיס הארגוני אשר יאפשר אותה. הטבלה המצורפת עשויה לעזור. כמובן שיש מקום להכנסת שינויים, אבל כך או אחרת תכנית חייבת להיות כתובה. כתיבתה מאפשרת ביקורת עצמית וכן שיתופה עם חברות וחברי הצוות.

סיכום פעולות היערכות

תחום פעילות/צעד לביצוע הכנות לקראת לוח זמנים מתוכנן אחריות לביצוע
פעילויות ישירות עם ילדים(מליאה,קבוצתי, משחק חופשי)        
         
         
         
         
         
ארגון סביבה פיזית(פנים/חוץ)        
         
         
         
         
עבודת צוות/תיאומים        
         
         
         
         
עבודה עם הורים        
         
         
         
         

סיכום תכנון:

משימותיה של מנהלת הגן/של המחנכת:

משימותיה של הגננת המשלימה/ מורה מקצועית:

משימותיה של הסייעת:

משימותיה של הסייעת המשלימה:

 משימות לאנשי צוות נוספים(סטודנטיות, בנות שירות לאומי, סייעות רפואיות):

תכנון לעבודת צוות בתחילת העבודה, לתחילת השנה:

תכנון מפגש ראשוני עם הסייעת של הגן:

מהן מטרות המפגש ?

חשבו על רגשות ומחשבות אפשריות של הסייעת שבאה למפגש ראשוני איתכן.

חשבו על  ציפיות שלכן מהמפגש ועל חששות שלכן ממנו.

איך תתחילו את השיחה ?

מהם הכללים החשובים במהלך השיחה שיאפשרו לכן לממש את מטרותיכן ?

עשוי משחק תפקידים של שיחה עם הסייעת וקבלו משוב מהחברה ש"שיחקה" את הסייעת ומהחברות הצופות.

הסיקו מסקנות על  שיחתכן העתידית, ה"אמיתית" עם הסייעת

 ישיבת צוות:

מהו הצוות שבדעתכן להזמין לישיבה זו ?

מהן המטרות של ישיבת הצוות הראשונית ?

מה יהיו ההכנות לישיבת הצוות?

מה היו המהלכים שיהיו כלולים בישיבת הצוות ?

איך תכנוננו "נפשית" לקראת ישיבת הצוות ?

הציגו סימולציה של ישיבת צוות.

איך תעריכו את האפקטיביות של ישיבת הצוות ?

 אסיפת הורים ראשונה 

מהן מטרות אסיפת ההורים הראשונה.

פרטי את הצעדים המתוכננים במהלך אסיפת ההורים בסדר כרונולוגי. נסי לקשר כל צעד ספציפי שמתוכנן על ידך למטרה המתאימה.

מהן ההכנות המתבקשות מהצעדים המתוכננים על ידך?

באיזו דרך את יכולה לבדוק את המידה שבה המטרות שהצבת לעצמך הושגו.

 

שנת לימודים טובה ופוריה!