תכנון לימודים בצמיחה עם ילדי גן-לפיתוח כישורי חישבה, תקשורת וכישורים חברתיים

תכנית לימודים בצמיחה(emergent curriculum), בשונה מתכניות שכוללות פעילויות מוכנות שהוגדרו מראש, נבנות תוך כדי מפגשי הלמידה יחד עם הילדים. במהלך היישום של תכנית הלימודים בצמיחה, הילדים, המבוגר(גננת לרוב) וה"חומרים הנלמדים" עצמם עוברים שינוי כפועל יוצא של פעילות המשתתפים בלמידה והשיח ביניהם.

תוצאת תמונה עבור ‪emergent curriculum in early childhood‬‏

אביא שתי דוגמאות כדי  לההבהיר מהי המשמעות המיוחדת של התכנית בצמיחה.

במקרה אחד, הסטודנטית סיון קדוש-רדוסטין בהיותה סטודנטית בתואר הראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי והיום גננת, יזמה פרויקט שבמרכזו התמקדו בשאלה "מי אכל את התות?" הפרויקט במדעים בהחייתה של ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק, החל אחרי שהילדים המשתתפים בקבוצות הלמידה הקבועות של סיון התבוננו בגינת הירק של הגן וגילו לתדהמתם שאחד התותים שצמח להם ננגס בגסות על ידי מישהו. תוך כדי התבוננות ושיח העלו השערות: אולי ילד נגס בתות ואולי חילזון או עכביש.  כדי לבדוק  את השערותיהם למדו על החרקים שמצאו בגינה במגדיר החרקים ובאינטרנט, ערכו ניסויים כדי בדוק מה החרקים אוכלים, ערכו תצפיות מרובות. העניין שלהם בפרויקט הלך וגבר ככל שהפכו פעילים בתהליכי החקר. אחד הגילויים שלהם היה שיש דבר כזה  חרק טורף. שלא כל הטורפים הם יונקים.

למידה מסוג זה שונה מלמידה "מסורתית" שבה גננת עשויה להחליט מראש שהיא מלמדת את הילדים על חרקים ובונה סדרה של פעילויות   מתוכננות מראש על מה מגדיר חרקים, מה אוכלים חרקים, היכן הם חיים וכו'. אין זה המקום להרחיב, אבל יש לציין שאחד האגרים המשעותיים של סיון היה לפתח כישורים של ניהול כיתה0החל ביצירת כללי התנהגות בקבוצה וכלה בעיצוב דרך לשאול שאלותשהן מצד אחד ברורות ומצד שני לא מכוונות.

 דוגמה נוספת של תכנון צומח  מצויה בפרויקט שנה ג' של הסטודנטית לי גוילי שבהנחייתן של ד"ר סיגל טיש וד"ר בתיה אפלפלד. לי יזמה תהליך למידה בצמיחה שהתמקד בסופו של דבר בשאלה מה הופך קבוצה של אנשים משפחה? הפרויקט נערך בגן שבו זוגות תאומים, ילדים לאימהות יחידניות(חד-הוריות), ילדים להורים גרושים, ילדים להורים המצויים בזוגיות חד מינית וגם מספר ילדים שגדלים עם אימא ואבא. אף שלי חשבה שרלוונטי להתמקד בסוגי משפחות' ולהביא הן לקבלה עצמית והן לפתיחות לסוגי משפחה שונים, היא לא בנתה תכנית מובנית  עם פעילויות שמתמקדות בסוגי משפחות. במקום זאת, היא החליטה  להתחיל בתהליך גישוש שממקד בתפיסות הילדים באמצעות קריאה חוזרת בקבוצה קטנה של הספר "וניל על המצח ותות על האף" של מאיר שלו. בספר זה מוצג הקשר הקרוב בין סבא ,שובב" ולא קונפורמיסט לבין נכדתו המחויבת לכללים והבטחות. הסב שב ומבטיח להדס הילדה, הבטחות כגון שישמור על הגלידה שלה, שלא ישחק עם משחקיה אבל מפר בסדרתיות את ההבטחות. אימה של הדס משחקת בספר את תפקיד האדם הרציני, של ההורה הסמכותי. הילדים נדהמו לגלות את ההתנהגות  הלא סבירה של הסב והגיעו למסקנה שהכרחי לחנך סבים מסוג זה. על כן, החליטו בקבוצה להסריט סרט שבו ישוחק תסריט מתקן-תסריט כזה שיכפה על הסב  התנהגות שמכבדת הבטחות. כל ילדי הקבוצה (על השונות באופי החברתי שלהם) נרתמו בחדווה למשימה. הם בנו תסריט, חילקו והסכימו על תפקידים והסריטו את הסרט שנחל הצלחה והוקרן במליאת הגן. בהמשך ילדי הקבוצה שוחחו על מה הופך אנשים למשפחה-שיחות שבהן התייחסו גם למאפיינים של משפחותיהם. הם שיתפו שלא חייבים להתחתן ושיש משפחות מאושרות שבהן אין אימא אלא שני אבות. בדרך תלבטו גם אם הכלב הוא חלק מהמשפחה או לא.

תכניות בצמיחה נמנות עם הפרקטיקות שנחשבות לוינסקע כפרקטיקות ליבה ומיושמות על ידי כל הסטודנטיות בשנת לימודיהן השלישית.

בספר שמהתמקד בהכשרת מורים וגננות בחינוך לגילה רך כלולי שני פרקים שמתמקדים בתכנון בצמיחה. בהמשך הפוסט אני מציגה את התקצירים של שני הפרקים.

תוכנית לימודים בצמיחה בתוכנית ההכשרה של סטודנטיות להוראה בגיל הרך (מכללת לוינסקי) בישראל: ראציונל, גישות ,יישום והפרספקטיבה של הילדים.

Chapter 2. Emergent Curriculum in the Early Childhood Education (ECE) Preparation Program in Israel- Students' Perspectives: Transformations and Challenges
(Iris levy, Michaella Kadury-Slezak, Sigal Tish, Sivan Shatil Carmon and Clodie Tal, Early Childhood Education, Levinsky College of Education, Tel-Aviv, Israel)

סיגל טיש, איריס לוי, מיכאלה כדורי שלזק , סיון שתיל כרמון  וקלודי טל

בפרק זה אנו מציגות כיצד סטודנטיות להוראה בתוכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך מיישמות את עקרונות תוכנית הלמידה בצמיחה (Jones, 2012; Rinaldi, 2001; Yu-le, 2004) ובאמצעותה יוצרות גשרים אל מגוון המשפחות בגן הילדים. תוכנית ההכשרה של מחנכי הגיל הרך במכללת לוינסקי מבוססת על הגישה החברתית קונסטרוקטוביסטית ובמסגרתה הסטודנטיות מתנסות בגני ילדים בחינוך הממלכתי.  משנת הלימודים הראשונה שלהן במכללה הסטודנטיות מתנסות בגנים בעבודה עם קבוצות ילדים קטנות, הטרוגניות וקבועות. הן מתבקשות לתעד את עבודתן באמצעים שונים ולאחר מכן לנתח ולכתוב רפלקציה, במטרה לשפר את דרכי ההוראה שלהן. בשנה השלישית ללימודיהן הסטודנטיות מצופות להוביל תהליכי למידה המבוססים על עקרונות 'תוכנית הלמידה בצמיחה', באחד מתחומי התמחותן,  בקבוצות הקטנות, ההטרוגניות הקבועות. לאורך השנה התוכנית לגיל הרך במכללה מספקת לסטודנטיות מערך תמיכה כולל ומתמשך הכולל: תמיכה פנים אל פנים וכן מערך תמיכה מרחוק. במסגרת מערך תמיכה זה הסטודנטיות מקבלות תמיכה פדגוגית וכן תמיכה ריגשית מהמדריכות הפדגוגיות וכן מהיועצות הדיסציפלינאריות.

פרק זה מבוסס על מחקר איכותני בגישת חקר מרובה מקרים (Yin, 2014), אשר בחן עשרה מקרים (case study) של תהליכי למידה צומחים שפותחו והובלו על ידי סטודנטיות בשנתן השלישית, תוך שימוש ב גישת המוזאיקה  (Clark, 2010) . ניתוח הממצאים חשף שביישום עקרונות 'תוכנית למידה בצמיחה ' הסטודנטיות איפשרו ועודדו שיח פתוח בקבוצות הקטנות במהלכו עודדו את ההבעה האישית של כל אחד מהילדים בקבוצה  (ההבעה האישית כללה כמובן מימד אישי, משפחתי ותרבותי). הסטודנטיות הצליחו ביצירת שותפות בין ילדי הקבוצה שהתבססה על היכרות בינאישית מעמיקה ביניהם. בנוסף, העצמת ילדים באופן אינדבידואלי במסגרת הקבוצה הקטנה, ההטרוגנית והקבועה נמצאה כמקדמת אוריינטציה רב תרבותית.

תוכנית לימודים בצמיחה בתוכנית לגיל הרך בישראל- נקודת המבט של פרחי ההוראה: תהליכי שינוי ואתגרים

איריס לוי , מיכאלה כדורי שלזק, סיגל טיש , סיון שתיל- כרמון וקלודי טל

Chapter 3. Emergent Curriculum in the Preparation of ECE Student Teachers in Israel: Rationale, Approaches, Implementations and Children's Perspectives
(Sigal Tish, Iris Levy, Michaella Kadury-Slezak, Sivan Shatil Carmon, Clodie Tal, Early Childhood Education, Levinsky College of Education, Tel-Aviv, Israel)

פרק זה מבוסס על מחקר שמציג תהליכי שינוי תפיסתי  של סטודנטיות להוראה בשנה השלישית ללימודיהן במכללת לוינסקי לחינוך בנוגע לתהליכי למידה- הוראה,  תוך כדי יישום תוכנית לימודים בצמיחה בגני הילדים.

מחקר זה, הינו מחקר איכותני בגישת חקר מרובה מקרים (Yin, 2014), המאפשר חשיפה של תהליכי למידה וכן  קשיים ושינויים בתפיסות של סטודנטיות להראה בנוגע לתהליכי למידה –הוראה של ילדים בגיל הרך.

תוצאות המחקר מצביעות על תהליכי שינוי מתמשכים, שחלו בתפיסות של סטודנטיות מהגישה המסורתית לגישה הקונסטרוקטוביסטית – חברתית, שינויים שכללו מרכיבים רגשיים, קוגנטיביים ואפסטימולוגיים. במרבית המקרים תהליך השינוי כלל   שלבים מדורגים המתחילים בתפיסת  ' המורה כמטיף' (teacher as preacher) בתהליך למידה –הוראה לאחר מכן  הקשבה לילדים ללא מעורבות כלל ולבסוף  הקשבה לילדים תוך תיווך מקדם לאורך התהליך.

תוצאות המחקר גם מעידות על כך  שתיעוד , רפלקציה ותמיכה מהמדריכה הפדגוגית והיועצת הדיסציפלינארית  איפשרו לסטודנטיות לחשוב מחדש על  הפעילויות שערכו ולפרש את תהליכי הלמידה- הוראה  שלהן כחלק מתהליך השינוי.

מחקר זה מציג תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי למידה טראנספורמאטיביים של סטודנטיות, מגישה מסורתית לגישה קונסטרוקטוביסטית תוך כדי הצגת האתגרים בתהליך זה. לאור יעדי  מערכת החינוך לקידום  מיומנויות הלמידה של המאה ה21 ישנה חשיבות רבה להבנת הקשיים של סטודנטיות להוראה ביישום דרכי הוראה קונסטרוקטוביסטיות ולבניית מערך תמיכה שיתמוך בפירחי ההוראה  הן בהיבטים קוגנטיביים והן בהיבטים  ריגשיים לאורך תהליך השינוי.