מתנות שילדי גן מעניקים לילדים אחרים

פוסט זה מתמקד בתופעה מלבבת לכאורה: הענקת מתנות על ידי ילדים צעירים לילדים אחרים. הנטיה הראשונה של כולנו היא לחשוב ולומר: למה לא? זה יפה שילדים מוכנים לחלוק עם חבריהם "דברים". בפוסט אנסה ללכת צעד אחד קדימה ולעודד לחשיבה על המשמעות של הענקת המתנות בכלל ובמוחד כשהדבר מתמקד בילדים צעירים. לבסוף אנסה לגזור מעט עקרונות וכללים שינחו הורים, מטפלות וגננות איך לנהוג לנוכח יוזמות של ילדים להעניק מנות לעמיתיהם.

מקור האיור

הענקת מתנה של ילדה לילדה אחרת-מקרה שהיה

הטריגר לכתיבת פוסט זה הוא אירוע שהייתי עדה לו . נכדתי נורית בת הארבע וקצת אוהבת מאוד את בת דודתה, נכדתי איה בת השבע. ניתן לומר שהיא די מעריצה את איה. לפני מספר שבועות איה ואחיה דור התארחו בביתה של נורית בסוף שבוע. נורית התרגשה מאוד מהשהות של בני הדודים במהלך הסופ"ש בביתם. במהלך שהייתם של בני הדודים בביתה החליטה נורית לתת לאיה במתנה כובע סרוג שאותו קיבלה בעצמה במתנה ימים אחדים לפני ביקור בני הדודים בביתה-כובע שקרובת משפחה סרגה במיוחד עבורה. אביה של נורית הבחין במחווה ושאל את נורית אם היא בטוחה שהיא מעונינת להעניק את הכובע כמתנה. נורית הייתה מאוד החלטית לגבי ההענקה של המתנה הזו לאיה. נראה כי איה אהבה מאוד את הכובע שקיבלה והתכוונה לחבוש אותו בהזדמנות קרובה. כעבור שבועיים התארחו בביתנו כל הנכדים. היה זה סופ"ש קר וגשום. במוצאי שבת החלטנו לצאת לסיבוב ברחובות לבחון את השפעת הגשם על רחובות רמת גן. כולנו התלבשנו בבגדים חמים. איה חבשה בגאוה את הכובע שקיבלה במתנה מנורית. אמרתי לאיה שיש לה כובע נהדר מבלי לדעת מהו מקורו. נורית(שאף לה היה כובע אחר) התחילה לבכות וביקשה מאיה שתחזיר לה את הכובע בטענה שזה הכובע שלה. אימה של נורית הייתה חד משמעית בסרובה להביא לכך שאיה תחזיר לנורית את הכובע. אמה של נורית הסבירה לה שוב ושוב שהמתנה היא הרכוש של מקבל המתנה ושאין לדרוש מתנות בחזרה. במשך מספר שעות נורית בכתה ובשעת צער אמרה לי שהיא מאוד מקנאה בכובע היפה שיש לאיה. כולנו הבנו שקשה לה ועם זאת, הסברנו לה שזה המצב למרות שעצוב לה. אימה גם הזכירה לנורית שכדאי לחשוב טוב טוב לפני שמעניקים מתנות אם רוצים להיפרד מהחפץ שאותו מעונינים להעניק כמתנה. בסופו של דבר נורית התעלתה מעל עצמה ואמרה לאיה שהיא יכולה מבחינתה לחבוש את הכובע ואיה אמרה לה תודה כי באמת קר בחוץ.

אירוע זה גרם למבוגרים שבחבורה להמשיך לדבר על העניין והביא אותי לכתיבת פוסט זה שבסופו מספר מצומצם של עקרונות וכללים שעשויים להנחות הורים וצוותי חינוך בהקשר של מתנות ספונטניות שילדים מעניקים לילדים אחרים.

הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של מתן המתנות

אף שבמילונים שונים מתנה מוגדרת כהענקה של חפץ או כסף ללא ציפייה לקבלת פיצוי בתמורה-לכאורה כאקט אלטרואיסטי-סוציולוגים בולטים שמדגישים את אופייה ההדדי של החלפת המתנות. בכתבה מצוינת על העומד מאחורי הענקת המתנות -סוקרת Goldhill Olivia את התפיסות הסוציולוגיות שנוגעות להענקת מתנות. Marcel Mauss סוציולוג שהיה בין הראשונים להגדיר תיאורטית עיסוק חברתי עתיק יומין זה, מציין שמתנה היא רכיב אינטגרלי של קשרים בין אישיים בין אנשים ושהענקת המתנה מהווה ביטוי לרצון להמשיך את אותו הקשר. בהקשר זה סירוב לקבל את המתנה מתפרש כסוג של קרע שמאפיין את אותו הקשר בין אנשים. חשוב שנזכור שישנם כללים של הדדיות בתהליך החלפת המתנות בין אנשים. ערך המתנה שאתה מעניק משפיע או אף מכתיב את ערך המתנה שאתה הולך לקבל. הסוציולוג Barry Schwartz מדגיש את עניין ה"צדק החלוקתי" שכרוך בהחלפת המתנות. שכן חוסר הדדיות בהחלפת מתנות מביא לתחושת אי נוחות בקרב שני הצדדים: זה הנותן את המתנה וזה המקבל אותה.

נזכור גם שמתנות עשויות להיענות על ידי מחוות אחרות("טובות") שאינן מתנות פיזיות מהצד המקבל. "אתן מתנה, תיתן יחס; אתן מתנה תיתן סיקור חיובי" וכו'. בכתבה של גולדהיל נאמר גם שחשוב שנבחין בין אלטרואיזם ותרומות לבין הענקת מתנות. בעוד האלטרואיזם והרומות הם חד צדדיים, באקט החלפת המתנות ישנה ציפיה להדדיות. על כן נזכור שקבלת מתנות יוצרת "חובות" אישיים. הענקת המתנות היא רחוקה מלהיות פעולה אלטראויסטית גרידא כפי שמציעיות ההגדרות המילוניות.

עקרונות וכללים בשירות המחנכים בעניין מתן מתנות

את המסקנות הפרקטיות שנוגעות לעקרונות וכללים בחינוך ילדים להענקת מתנות גיבשתי על בסיס הרהור מעמיק באירוע שבו היו מעורבות נכדותיי , ניסיון החיים שלי בענייני מתנות כמו גם מתוך קריאה של המקורות התיאורטיים בנושא שעזרו לי להמשיג את הדברים שגיבשתי לעצמי באופן אינטואיטיבי יותר.

אני חשובת שיש בהענקת מתנות משהו שמשמח את הנותן ואת המקבל וכמו שכתבו סוציולוגים שעסקו בנושא יש בפעולות של הענקת מתנות משהו שיש לופ וטנציאל לחזק קשרים בין אישיים. זאת ועוד, יש לזכור שהענקת המתנות כפופה לנורמות חברתיות ולעתים יוצרת אותן. למשל הולכות ומתגבשות נורמות לגי מתנות שילדים מביאים בימי הולת לילדים אחרים מהכיתה. הן לגבי ערך הכספי של המתנות והן לגבי סוג המתנות. הענקת מתנות גדולות מהמקבול או שונות מהמקובל עשויה לשנות את הנורמות הקיימות וליצור מחויבויות אישיות בקרב מקבלי המתנות. ומובן מאליו-אבל לא כל כך מובן לילדים צעירים-הענקת המתנה היא פעולה חד-סטרית. אתה נפרד אחת ולתמיד מהחפץ המוענק כמתנה.

כשמדובר בילדים ובחינוך ילדים אני חושבת שעיקרון מנחה אמור להיות לחנך לאיזון ולהדדיות. בנוסף, חשוב לחנך לכך שבבחירת המתנה חשוב להיכנס לראש של מקבל המתנה כדי להתאים לו מתנה לטעמו-משימה לא פשוטה לילדים צעירים. בנוסף, יש לזכור שילדים צעירים אינם מבינים תמיד שהענקת המתנה היא אקט בלתי הפיך. אחרי שנתת מתנה אתה לא יכול לדרוש אותה בחזרה. ולכן ראוי מאוד לחנך ילדים לחשוב מראש אם הם מוכנים להיפרד מההחפץ שאותו הם מעניקים לילד אחר.

כאמור, מתנה טובה היא מתנה עם ערך רגשי גבוה מתנה שמותאמת לטעם של המקבל. ילדים צעירים עשוים להעניק מתנות לפי הטעם שלהם-הטעם של נותן המתנות. תוך כדי כתיבת שורות אלו אני נזכרת שכילדה קניתי לאימי כמתנה מכונית מזכוית עם בושם [זול ולא איכותי במיוחד], והייתי מאוד גאה בעצמי ואימי קיבלה בהתלהבות את המתנה. כשגדלתי הבנתי שמה שקניתי היה לו ערך רגשי אבל שהבושם שקניתי לא היה משובח במיוחד. אימי התייחסה לתשומת הלב שלי[תמיד הקפדתי לקנות לה מתנות מהסוג הזה…] . ואכן כשאני מתבקשת על ידי בתי לקנות מתנות יום הולדת לילדים בכיתה של נכדיי הבוגרים, אני נוטה לשאול את הנכדים מה הילד מקבל המתנה אוהב ומקבלת מבתי הנחיות לגבי סכום הכסף שמקובל להשקיע במתנות לילדי יום הולדת.

דהיינו מתנות שמעענקות על יד הילדים צריכות להיות מותאמות למקבל המתנה וגם להתחשב בנורמות חברתיות לגבי הערך של המתנות. ערך המתנות שמוחלפות בין הילדים אמור להתחשב ביכולת של הנותן ושל המקבל כמו גם בקרבה הרגשית בין הילדים. לילדים מהכיתה שהם חברים קרובים ניתן מתנות יותר מושקעות ומן הסתם יותר קולעות לטעם האישי שלהם.

חשוב שתהיה בקרה של הורי הילדים הצעירים[גיל הגן כיתות א ב] לגבי אופיים של המתנות שהילדים מעניקים ומקבלים מחבריהם ביומיום ולא רק במסיבות יום הולדת. ילדים צעירים עלולים באקט ספונטאני להעניק מתנה יקרה מידי שלא מתאימה לנורמות החברתיות שמנחות את החלפת המתנות המקובלת באותה קהילה. הענקת מתנה יקרה מידי עלולה לחייב את מקבל המתנה לסטדנרט יותר גבוה ממה שהוריו יכולים או מוכנים לנהוג לפיו. כמו כן, מתנה יקרה יוצרת ציפיות גבוהות להדדיות. קורה לעיתם בחברת הילדים[יותר גדולים מגיל הגן] שילדים אחרים עלולים לנצל ילד שמתדנב להעניק מתנות יקרות ואף ליצור תרבות סמויה של" פרוטקשין"- זאת אומרת מתנות גדולות ולא פרופורציוניות עלולות לחשוף ילד או ילדה לסחטנות מצד ילדים אחרים.

לכן חשוב מאוד שהורים ייהיו ערים לאופיים וערכם של המתנות שילגיהם מעניקים ומקבלים. אני בהחלט חושבת שיש לחנך ילדים צעירים לקבל אישור מהוריהם לגבי מתן וקבלת מתנות ספונטאניות מילדים אחרים.

כשנכדי הבכור דור היה בכיתה א' הוא נתן לאחד מבני כיתתו שהתארח אצלו צעצוע די יקר מבלי לשאול את הוריו. אימו של הילד המקבל עמדה מיוזמתה על כך שבנה יחזיר את המתנה לדור. במקביל, אימו של דור הסבירה לו שלא נותנים צעצועים יקרים לילדים אחרים "ככה, סתם" ובלי לשאול את ההורים.

בפוסט זה התייחסתי בעיקר למתנות פיזיות, לחפצים שונים כמתנות. חשוב שנחשוב גם על מתנות שאינן חפצים. כמו פעילויות משותפות מהנות טיול, סרט או הצגה. נזכור שמטרתן של המתנות היא לשמח את מקבל המתנה. ניתן לשמח ילדים ומבוגרים בתשומת לב שקשורה לשיתוף או השתתפות בפעילות מהנה שהותאמה לו במיוחד. באחד הפוסטים השפרסמתי בעבר בבלוג זה הצגתי מתנת יום הולדת מקורית שאורגנה בגן ילדים ברג'יו אמיליה באיטליה: קבוצת ילדים בהנחיית המורה למוזיקה ארגנה לילדת יום ההולדת בת החמש קונצרט עם מוזיקה חביבה עליה.

לסיכום, חשוב שנזכור שהענקת מתנות כרוכה בתהליכי עומק יותר מה שנדמה. לא מדובר באקט אלטראויסטי בלבד שכל מה שצריך לדעת הוא שיש לטפחו. מדובר בפעולה בין אישית מורכבת שכרוכים בה ציפיות, רצונות והיא נעשית בהקשר של קשרים בין אישיים קיימים שהחלפת המתנות עשויה לחזק או להחליש אותם -במקרים של אי התאמה בין ציפיות המקבל לאלו של הנותן. תהליך החלפת המתנות מאופיין בציפיה להדדיות. נזכור שתהליך החלפת המתנות כפופה לנורמות חברתיות ובסטיה מנורמות אלה אנחנו יוצרים נורמות חדשות. בפוסט הצעתי שהורים וצוותי גנים יהיו ערים בעיקר למתנות הספונטאניות שילדיהם מעניקים ומקבלים. במקרים מסוימים רצוי לאסור על הענקת מתנה יקרה מידי לילד אחר. חשוב להזכיר לילדים שהענקת המתנות היא בלתי הפיכה. אין לצפות ולדרוש את חזרתן כשהילד מעניק המתנה מתחרט. לכן יש לחנך לפרואקטיביות בהחלטות על חפצים שמוענקים במתנה. בסוף, הצעתי לחשוב לחנך [גם] לחשיבה על מתנות שאינן חפצים שהחשיבה עליהן עשויה לשמח את מקבל המתנה.